חמאה / צילום: שלומי יוסף
לפני 200 שנה, בשנת 1817, יצא לאור ספרו של הכלכלן היהודי-בריטי דוד ריקרדו, "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי", שבו פיתח את "עיקרון היתרון היחסי", שלפיו לכל משק יש יתרון יחסי בייצור מוצרים מסוימים, גם אם באופן מוחלט למשקים אחרים יש יתרון מוחלט בייצור אותו מוצר. תאוריית היתרון היחסי מניעה היום כלכלות בעולם לסחור זו עם זו וליהנות מהיתרונות היחסיים שלהן.
כך לדוגמה, מדינת ישראל מייצאת טכנולוגיה ומייבאת כלי רכב, מכשירי חשמל, ביגוד וכו'. אך כשזה מגיע למוצרי חלב, עקרונות הכלכלה נזרקים לפח. באמצעות תכנון מרכזי בן ארבעה שלבים, ישראל מבטלת את השוק החופשי ומונעת מאזרחיה חמאה במדפי הסופרמרקט הקרוב לביתם.
בשלב הראשון, מועצת החלב, מ"שרידי התכנון הבולשוויקי", לדברי מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן-אליהו, מחלקת לכל רפתן "מכסת ייצור" לכמות החלב שהוא ייצר בשנה. כיוון שהמדינה מגבילה את כמות החלב במשק, היא חוששת שרפתנים ינצלו זאת ויאמירו מחירים. לכן, בשלב השני נקבע "מחיר המטרה" שבו הרפתן ימכור את החלב למחלבות. אלא שגם המחלבות עלולות לייקר מוצרי חלב בשל הגבלת כמותם בשוק. ולכן בשלב השלישי מפקחת המדינה על המחיר שבו תימכר החמאה לצרכנים.
בכל אלה אין די. לפי כללי הכלכלה החופשית, אם תכנון משק החלב בשלושת השלבים הראשונים יגרור מחסור במוצרי חלב ו/או עליית מחירים, השוק יפצה עליהם ביבוא מחו"ל. כאן נכנס השלב הרביעי - הטלת מכסים עצומים על יבוא מוצרי חלב. המכס על חמאה הוא 120%-160%, מה שהופך את יבואה ללא משתלם. כדי להגדיל מעט את כמות החמאה בשוק, המדינה מאפשרת "מכסות יבוא" מצומצמות פטורות ממכס.
בשנה האחרונה פרץ מחסור בחמאה. שר האוצר משה כחלון אולץ על-ידי החוק ובית המשפט לחתום על צו להעלאת "מחיר המטרה" שהמחלבות משלמות לרפתנים לליטר חלב, אך סירב לחתום על עליית מחיר החמאה לצרכן. כך הפך ייצור חמאה למשתלם פחות, ומחלבת טרה פסקה מייצור חמאה שולחנית.
שינוי כזה מוציא את משוואת התכנון מאיזון ויצר מחסור מתמשך. במהלך השנה ניסו משרדי הכלכלה והחקלאות בדרכים שונות לשמור על משטר המכסות והתכנון המרכזי, כולל הגדלת מכסות יבוא, תחילה תחת פיקוח מחירים ואחר-כך גם ללא פיקוח. בסופו של דבר, נאמר ביושר, שנה שלמה לא הצליח מנגנון התכנון המרכזי להתגבר על המחסור בחמאה שולחנית.
בחודשים האחרונים קידמו שרי הכלכלה והחקלאות, אלי כהן ואורי אריאל, רעיון מהפכני במשק החלב - ביטול משטר מכסות יבוא החמאה. עתה עולה הרעיון על שולחן שר האוצר. הצעד ממש מתבקש כדי להתגבר על המחסור מצד אחד, ונטול מפסידים בצד השני, כך שאין סיבה ממשית למנוע את פתיחת השוק ליבוא.
לפי מרב התחזיות, ייצור החלב המקומי לא ייפגע כתוצאה מפתיחת השוק ליבוא. כ-10% מייצור חלב המקומי משמשים לייצור חמאה, ופחות מכך לחמאה שולחנית. היבוא לא יחליף את כל שוק ייצור החמאה המקומי, כך שהפגיעה ברפתנים לא צפויה להיות יותר מ-3% מסך ייצור החלב בישראל. מהעבר השני, רווחת כלל צרכני החמאה שווה את המחיר.
אלא שבישראל משרד החקלאות אינו דואג לתוצרת חקלאית לאזרחיה, והפך למעין לובי של קבוצה מצומצמת החוששת לכוחה ולמעמדה, הגם שהציבור הרחב, ובהם הרבה חקלאים, משלמים את המחיר. זו הסיבה לכך שלמרות עמדת מנכ"ל המשרד התומכת בביטול משטר המכסות, שלושת הסמנכ"לים שלו יצאו לקרב למניעת יבוא חמאה למדפים.
בסופו של דבר נזכיר כי מדובר בשלב אחד קטן, השלב הרביעי בלבד, בענף החמאה, שתופס רק 10% משוק החלב, ושלא עתיד להשפיע דרמטית על החקלאים. עכשיו הכדור בידיים של שר האוצר משה כחלון.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת"