גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סתיו שפיר, מהמחאה החברתית ועד לפרישה הפוליטית

המודל של נבחרת ציבור המייצרת חדשות לבקרים דרכים יצירתיות לקרב את הפוליטיקה לצעירים, לעודד מעורבות אזרחית ולייצר ישראליות מתדיינת ומכילה, יהיו חלק מהמורשת ששפיר משאירה ● דעה

סתיו שפיר / צילום: שלומי יוסף
סתיו שפיר / צילום: שלומי יוסף

בקול דומע אמרה אתמול (ד') סתיו שפיר בכיכר רוטשילד, שם החלה את דרכה הפוליטית ושם היא גם מסתיימת באופן סימבולי לעת עתה, כי היא "לא תתמודד לכנסת אבל תמשיך להילחם על ישראל". ואכן, במלחמה על הציר האידאולוגי המרכזי בעשור האחרון בין ימין יהודי במובן הדתי-לאומי של ממשלות נתניהו, הציבה שפיר את הישראליות כאלטרנטיבה. טביעת כף הרגל האקולוגית שלה בפוליטיקה הישראלית, הייתה יותר בסגנון הפוליטי של נבחרי ציבור בעידן הדיגיטלי מאשר בענייני סביבה.

1. התחלות - ממחאה חברתית למפלגה פוליטית 

הטריו של דפני ליף, סתיו שפיר ואיציק שמולי התייצב בפרונט של המחאה החברתית של 2011 - המחאה החברתית העוצמתית ביותר מאז ההפגנות ליציאה מלבנון - שהוציאה מאות אלפים לרחובות. בעוד שהסיסמאות של 'צדק חברתי' ו'יוקר המחייה' הדליקו את מעמדות הביניים מימין ומשמאל, ודפני ליף שנשאלה על מה צריך לעשות אמרה שתפקיד המחאה רק להעלות את השאלות, לא את התשובות, שפיר עבדה אחרת.

היא יצרה תוך כדי המחאה קבוצות לימוד וגיבשה תפיסת עולם ברורה: סוציאל-דמוקרטית. מדינת רווחה אוניברסלית עם דגש על מחוייבות המדינה למעמד הביניים ולא רק למעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים. ובעיקר: תפיסת הישראליות כסממן הזהות הקולקטיבית של המרכז-שמאל. אל מול השיח הדתי-לאומי, ולעיתים לאומני, של הימין של נתניהו, הציבו שפיר וחבריה אלטרנטיבה ישראלית, מכילה, הדורשת חיבורים, ופונה לעבודה משותפת מעבר לשסעים ולפילוגים. אבל הייחוד של המחאה החברתית לא היה רק בהמוני הצעירים והוריהם שזרמו לרחובות אלא הדמוקרטיה ההשתתפותית שאפיינה את שפיר וחבריה: מעגלי שיח, שולחנות עגולים, קבוצות לימוד גם בבאר שבע וקריית שמונה, ומודל של מעורבות אזרחית בשיח הציבורי. ההישג המרכזי של שפיר הוא פיתוח כלים של מעורבות אזרחים הן בשטח והן דרך הרשתות החברתיות. דמוקרטיה חברתית באה עם מעורבות אזרחית.

2. הדרך - פוליטיקה מפלגתית עם הפנים לציבור 

מכאן קצרה הייתה הדרך להחלטתה להיכנס למערכת המפלגתית ולהזרים דם חדש בעורקי מפלגת העבודה ההיסטורית. ואולם עבודתה של שפיר - הן בכנסת הן בזירה הציבורית - הייתה תמיד עם עין פקוחה על הפעילים הפוליטיים, על עוקביה ברשתות החברתיות ועל התקשורת הציבורית: לא שודרת, לא עשית. הדילמה של מעורבות אזרחית בפוליטיקה הממוסדת היא אחת מהדילמות המרכזיות של דמוקרטיה ייצוגית בעידן האינטרנט ושפיר שכללה את השיטה של קשר בין הנבחר לציבור לאורך כל הקדנציה ולא רק בקמפיין הבחירות. המחנה שלה - צעיר, יזמי, יצירתי ורעשני - היה בולט בכינוסי המפלגה ובנוכחותו בכל מקום אליו הלכה. קשר נבחר ציבור וציבור היה אם כן תרומתה השנייה הגדולה.

3. סוף זמני - מהמחנה הדמוקרטי לתנועה הירוקה 

השלב השלישי, בפרוץ שנת הבחירות, היה קמפיין המחנה הדמוקרטי. התפיסה של שפיר הייתה - איגוד כוחות של כל מחנה המרכז-שמאל תחת השם 'המחנה הדמוקרטי'. שפיר זיהתה בכך נכונה שהקרב בין ימין ומרכז-שמאל הפך להיות קרב על שמירת ישראל כמדינה יהודית ובעיקר דמוקרטית. "הקרב של היום" אמרה בנאום הסיום, "הוא להרחיק את ראש המאפיה מכיסא ראש הממשלה ולנקות את אורוות השלטון מהשחיתות האיומה שפשתה בו ומההסתה שהביאה את החלקים היפים כל כך של החברה ישראלית להיות מסוכסכים אלה עם אלה". אל מול טיעוני ה'דיפ סטייט' הוצבו ההגנה על שלטון החוק, על שלוש זרועות השלטון ועל תפיסת ישראליות מכילה שמזדעזעת מההסתה נגד הערבים והדה-לגיטימציה של השמאל.

אבל הטעות של שפיר הייתה בהגדרת המחנה הזה כ"מחנה הדמוקרטי": בכך למעשה קיבלה את הטיעון של נתניהו שהימין לאומי והשמאל דמוקרטי. הקרב הגדול באמת הוא על הדמוקרטיות של מחנה הימין, וניכוס הדמוקרטיה לשמאל בעייתי ביותר. המעבר האחרון של שפיר - לתנועה הירוקה, גם הוא חרב פיפיות. מחד גיסא, כמי שלמדה על השמאל בעולם, יודעת שפיר שכל השמאל החדש שראשיתו בתנועות המחאה של הסטודנטים, הנשים, השחורים והסביבתנים - לקח את נושאי האקולוגיה לדגל המרכזי של המוביליות הפוליטית מאז שנות השישים. אבל המעבר של שפיר אל התנועה הירוקה ברגע של מצוקה אלקטורלית היה אופורטוניסטי ולכן גם נכשל: יש מקום לבנייה של תנועה ירוקה רחבה בישראל, אבל לא מטעמים אישיים גרידא.

האג'נדה של הישראליות נמסכה לתוך סיסמת "ישראל לפני הכול" של כחול לבן, המחנה הדמוקרטי התכווץ למחנה שיצטרך לשרטט מחדש את דרכו להנהגת המדינה תוך שהוא מכיל את הדמוקרטיות של הימין, והתנועה הסביבתית צריכה עוד לעבור דרך עד שתהיה משמעותית בפוליטיקה הישראלית, אבל המודל של נבחרת ציבור המייצרת חדשות לבקרים דרכים יצירתיות לקרב את הפוליטיקה לצעירים, לעודד מעורבות אזרחית ולייצר ישראליות מתדיינת ומכילה, יהיו חלק מהמורשת שהיא משאירה. 

הכותבת היא חוקרת אידאולוגיות, מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה האוניברסיטה העברית

*** גילוי מלא: הכותבת היא בת זוגו של דני זקן אשר כותב ב"גלובס"

עוד כתבות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול