עו"ד אפי נוה / צילום: כדיה לוי
הכרזת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על הגשת כתבי אישום נגד ראש ממשלה מכהן במדינת ישראל, כמו גם האירוע החריג בנמל התעופה בו היה מעורב ראש לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה, מסמלים שפל מוסרי ופריצת גבולות חסרות תקדים.
שני האישים המעורבים באירועים הלכאורה פליליים לא מילאו את חובתם לציבור אותו הם מייצגים ומנהיגים, כלומר לשמש דוגמה ולקחת אחריות, להניח את המפתחות וללכת להילחם על חפותם. ואם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר?
החוק הוא נורמה משפטית המחייבת את כולנו לדפוסי התנהגות של מותר ואסור, ואלה חייבים להיאכף בחברה מתוקנת ומוסרית. האירועים להם אנו עדים בתקופה האחרונה מעלים את השאלה כיצד עלינו להגיב כאשר ראשי מערכות מרכזיות במדינת ישראל יוצרים לעצמם דפוסי התנהגות שאינם עולים בקנה אחד עם החוק והנורמות המקובלות.
כמו שילד שגדל עם הורה מכה עלול להיות אלים כמוהו בבגרותו, וכמו שילד שגדל ללא גבולות עלול להסתבך בבגרותו - כך אנחנו מגיל צעיר לומדים ממלמדינו ובבגרותנו לוקחים דוגמה ממנהיגינו, בבחינת איש-איש ותבנית נוף מולדתו.
למרבה הצער, גם למערכת המשפט יש חלק באי-האמון של הציבור בה, שלא לדבר על שופטת שבעצמה אמרה למתדיין בפניה כי "צדק הוא רק כוכב". בנוסף שמענו לאחרונה גם מפי שופטים שכיבדו בנוכחותם כנס חשוב בתחום דיני המשפחה, כי אין וודאות בתחום דיני המשפחה, "ותלוי אצל מי אתה נופל".
כעורכי דין פעילים אנו עדים לפריצת גבולות, בין היתר גם בעולם דיני המשפחה. תהפוכות פסיקה רבות גורמות לחוסר ודאות רבה בקרב המתדיינים, ובוודאי לא תורמות להתנהלות משפטית ברורה וראויה.
גם סדרי הדין בתחום דיני המשפחה אינם מעניקים ודאות למתדיינים בבתי המשפט למשפחה, והכאוס חוגג. למשל סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מעניק לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית "לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק...".
סעיף "סל" זה מאפשר לשופטים במסגרת סכסוכי משפחה גמישות יתר וחריגה מסדרי הדין הרגילים, מבלי להיות כבולים להוראותיו הדווקניות של החוק. לצערי, לא פעם הגמישות המדוברת מחטיאה את מטרתה, עד כדי סכנה להיקלע למדרון חלקלק שסופו מי ישורנו.
במסגרת הגמישות המדוברת, בתי המשפט למשפחה מבליגים לא פעם על אי-קיום החלטותיהם. וכשבית המשפט נותר אדיש נוכח אי-ביצוע החלטותיו, שלא פעם מבוזות ללא תגובה הולמת, מדוע שבעלי דין יקיימו אותן?
כשבעל דין לא מקיים החלטה שיפוטית, לא ננזף ולא מחויב בהוצאות, או כשבעל דין מגיש בקשות-סרק לבית המשפט ופעם אחר פעם לא מחויב בהוצאות, איך מצפה מערכת המשפט שיכבדו אותה? ואם בית המשפט מגיב בשוויון-נפש לאי-כיבוד החלטותיו, מדוע שבעלי הדין יכבדו אותו? והרי לכם מעגל שוטה שסופו בוודאות איננו טוב.
גמישות היתר בסדרי הדין לא רק גורמת לזלזול בבית המשפט, אלא גם פוגעת בציבור. איבוד מוראו של בית המשפט בעיני הציבור, יחד עם האמוציות של בעלי הדין בסכסוכי משפחה, רק מחריפים את הסכסוך המשפחתי ומעצימים אותו.
ואם בית המשפט למשפחה, ראש ממשלה, ראש לשכת עורכי הדין או הורה לילד לא ישמשו מגדלור ודוגמה - שנת 2020 והבאות אחריה אינן מבשרת טובות.
הכותבת היא עורכת דין ומגשרת, מומחית לדיני משפחה וירושה
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של אפי נוה עיצומם. נוה מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.