אריה דרעי / צילום: רפי קוץ
1. עד הסתבכותו הפלילית הראשונה היה שר הפנים, אריה דרעי, הפוליטיקאי המזהיר ביותר בסביבה. דרעי שם על המפה את מצוקתם של החרדים הספרדים והקים תנועה לתפארת, שניסתה להחזיר עטרה ליושנה והביאה כספים רבים למערכת החינוך החרדית. אבל ב-17 במרץ 1999 זה נגמר. שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיעו אותו בעבירת שוחד אחת, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. דרעי נשלח לארבע שנות מאסר והוטל עליו קנס של 250 אלף שקל.
לאורך החקירה והמשפט, סירבו דרעי ואנשיו להכיר בסמכות מערכת אכיפת החוק ותקפו אותה בבוטות. דרעי האשים את המערכת ברדיפה עדתית ואוהדיו טענו כי דרעי זכאי. אחד משירי ההלל שחיברו אז אוהדיו של דרעי גרס כי דרעי הוא "אדם עם נשמה, ירא שמים, כבר שנים הוא נרדף, שופכים את דמו בפרהסיה, על לא עוול בכפיו".
השנים חלפו. דרעי חזר למשרד הפנים ובהמשך גם לחדרי החקירות של המשטרה. שוב הוא מצא עצמו נתון לחקירה פלילית בחשד לשחיתות. באוגוסט האחרון המליץ פרקליט המדינה שי ניצן, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להעמיד שוב את דרעי לדין. לפי החשד, דרעי ביצע עבירות של מרמה והפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ושיבוש הליכי משפט.
עניינן של עבירות המס והלבנת ההון בעסקאות למכירת מגרשים בין בני משפחת דרעי לבין עצמם בהר שמואל ובגבעת שאול, שלפי החשד נעשו תוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון. כמו כן, עסקה החקירה ברכישת מגרש של דרעי בישוב ספסופה; בהצהרות הון כוזבות לכאורה של השר ליו"ר הכנסת ולמבקר המדינה; ובדיווחים חסרים בהצהרות הון לרשויות המס ועוד.
החשד נגד דרעי לשיבוש מהלכי משפט נוגע לפנייתו אל מקורב אליו שעמד להיחקר. לפי החשד, חרף העובדה שהשר דרעי נדרש מפורשות שלא לשוחח עם אחד המעורבים על הסוגיות שנחקרו והוזהר מפני שיבוש ראיות, הוא פנה אליו מיד בסמוך לסיום חקירתו ושוחח עמו על תוכן הדברים ועל עדותו הצפויה במשטרה, ורענן את זכרונו.
אלא שבניגוד גמור לתקופת הסתבכותו הקודמת בפלילים, הפעם מקפיד דרעי לאורך כל הדרך לכבד את מערכת אכיפת החוק ולהביע בה אמון. את קריאות "הוא זכאי הוא זכאי" וההאשמות נגד מערכת אכיפת החוק והטענות לרדיפה על רקע עדתי, החליפו אמירות ממלכתיות כגון: "שר הפנים ישתף פעולה באופן מלא ויענה על כל שאלה שיישאל. השר דרעי סומך על מערכת אכיפת החוק שתעשה את עבודתה בצורה אחראית וראויה".
השר דרעי הצליח לשחרר את עצמו מהתסמונת שבה לקה בסיבוב הקודם של הסתבכותו עם החוק, אותה כינינו בעבר: "תסמונת ההתעלמות מהסיכון המשפטי". תסמונת שאפיינה בעבר נבחרי ציבור לא מעטים שהסתבכו בפלילים, והיום נראה שמי שלוקה בה בעיקר הוא ראש הממשלה נתניהו.
האם דרעי הפיק לקחים מוסריים מהרשעתו הראשונה ומהעונש שקיבל, שיקם את עצמו, ותיקן את דרכיו? לא ברור. אבל אין ספק שבכל הנוגע להתנהלות התקשורתית והציבורית הנכונה מול רשויות התביעה, הוא הפיק לקחים עמוקים.
הוא הבין שמתקפות בוטות נגד המערכת לא מסייעות בהשגת תוצאה משפטית טובה. עם או בלי קשר, פרסם השבוע כתב המשפט של ערוץ 13, אביעד גליקמן, כי היועמ"ש מנדלבליט שוקל לסגור את התיק נגד דרעי.
2.
ב-27 בנובמבר 2018 חשפנו ב"גלובס" כי מנדלבליט, צירף את עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, לצוות הפרקליטים המלווה את חקירות ראש הממשלה. זאת, כדי שמררי, ושני פרקליטים נוספים שצוותו אליה, תסייע למנדלבליט לקבל החלטות בתיקים במקביל לצוות המוביל שטיפל בהם של עו"ד ליאת בן-ארי.
החשיפה הקימה בזמנו צעקה גדולה מצד גורמים בשמאל ומבקרים אחרים של היועמ"ש, שטענו כי מנדלבליט החליט לצרף את מררי ואנשיה לצוות הפרקליטים שמטפל בתיקי נתניהו, כדי שזו תספק לו סולם לרדת מהעץ ולסגור את התיקים.
אבל המציאות הוכיחה אחרת. מררי ועורכי הדין יונתן קרמר ורעות גורדון שעבדו עמה, היו שותפים מלאים להחלטה לזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין בתיקים 1000, 2000 ו-4000, ובהמשך גם להחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בגין שוחד ומרמה והפרת אמונים.
בימים האחרונים שוב עומדת מררי במוקד הביקורת. הפעם, הביקורת נגדה מגיעה מימין ובטענה שמעורבותה בטיפול בתיקים עלולה להביא לפגיעה בראש הממשלה. לשיטת חברי הליכוד, ח"כ מיקי זוהר ואחרים, מעורבותה של מררי בטיפול בתיקי נתניהו צריכה להביא לפסילת בן זוגה של מררי, יועמ"ש הכנסת, איל ינון, מלטפל בהליכי הסרת החסינות של נתניהו. "לא ייתכן שבין בני זוג, האחת תחליט על כתב אישום נגד רה"מ, והשני יסכל את בקשתו לחסינות", הסביר זוהר את עמדתו ובהמשך עתרו זוהר והליכוד לבג"ץ נגד ינון. איך שגלגל מסתובב לו.
כשחשפנו בסוף נובמבר 2018, את צירוף מררי ואנשיה לצוות הפרקליטים המטפל בתיקי נתניהו, פנינו ליועמ"ש בבקשה כי יגיב לפרסום. מנדלבליט ודובריו ניסו להמעיט מחשיבות המהלך, בין היתר, כנראה כדי לא לעורר את זעמה של ליאת בן-ארי. יתר על כן, היועמ"ש ודובריו שללו את החלק בפרסום שלפיו מררי תעמוד בראש צוות, וטענו כי היא רק "נעזרת בסיוע של עוזרים". הם מסרו תגובה שלפיה: "עמית מררי מסייעת ליועץ בקבלת החלטות בתיקים פליליים במסגרת עבודתם השוטפת. זהו חלק מהגדרת התפקיד הרשמי שלה, כך נעשה גם בתיקים אחרים, וכך תנהג גם במקרה זה. במסגרת תפקידה היא נעזרת בסיוע של עוזרים".
יותר משנה חלפה, והנה השבוע, במסגרת תשובה שהגישו לבג"ץ בתגובה לעתירת הליכוד ומיקי זוהר נגד איל ינון, תיאר היועמ"ש את מעורבותה של מררי בעבודה על תיקי נתניהו באופן פחות מסויג ואף הודה כי היא עמדה בראש צוות של פרקליטים.
לדברי מנדלבליט בתגובה לבג"ץ, "עו"ד מררי וצוותה - שכלל שני עורכי דין נוספים - עסקו בהיבטים מגוונים של תיקי החקירה (של נתניהו), ועמדותיה של מררי בסוגיות השונות הוצגו במסגרת הישיבות המתוארות".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת פרקליט המדינה על הגשת כתב אישום אריה דרעי הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות