גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בסוף אוקטובר ערכה קרן אינסייט פרטנרס האמריקאית אירוע ב"בית על הים" ביפו בהשתתפות כ-150 אנשי הייטק, בעיקר יזמים ומשקיעי הון סיכון. בימים כתיקונם מארח המקום חתונות, אך באותו יום חתן השמחה היה המשקיע ג'ף הורינג, מייסד הקרן, ומי שעומד מאחורי כמה מהעסקאות הבולטות והמסקרנות בהייטק הישראלי בשנתיים האחרונות. מלבד אוכל טוב והופעה של נטע ברזילי, היה גם טקס קטן ומאולתר שבו הוענק להורינג כתר מנייר על ידי אבישי אברהמי ורועי מן, שעומדים בראש Wix ומאנדיי (בהתאמה), שתי חברות בהן השקיעה אינסייט. הענקת הכתר הייתה בבדיחות הדעת, אבל המשמעות שלה ברורה - הורינג הופך בהדרגה להיות המלך הבלתי מעורער של תעשיית ההייטק בישראל.

יכול להיות שיהיו כאלו שלא יסכימו עם הקביעה הזאת, אולי יחשבו שהיא מוגזמת, אבל לכל מי שעוקב אחר תעשיית הסטארט-אפים המקומית ברור כי המהלכים של אינסייט בישראל - אופי, מבנה וגודל העסקאות - הם לא טריוויאלים ובמידה רבה הם משנים את פניה של התעשייה. רשימה חלקית: רכישת השליטה בחברת הסייבר ארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, שנסגרה בשבוע שעבר; רכישת פורטפוליו החברות של קרן ג'נסיס תמורת מאות מיליוני דולרים; ואחזקות בחדי קרן (חברות פרטיות שקיבלו שווי של מעל מיליארד דולר) כמו JFrog, סייסנס, לייטריקס ו-Walkme, וכן בחברות מבטיחות נוספות.

"כשאינסייט פונים אליך, אתה לא מתעלם, אתה הולך להיפגש איתם", אומר משקיע הון סיכון שביקש להישאר בעילום שם. יזם שמכיר את הקרן אמר לנו "כשג'ף רוצה משהו הוא משיג אותו".

יבגני דיברוב, מייסד ארמיס, אמר לי באחרונה בראיון כי "החזון של הורינג נהפך להיות 'סופטבנק עשויה נכון', לעשות השקעות מאוד גדולות, בחברות שצומחות מאוד מהר, ובתחומים אסטרטגיים". כששאלתי את אינסייט מה זה אומר הם לא ענו ישירות על השאלה אבל התשובה כן כוללת ביקורת מרומזת על החברה היפנית: "אנו לא מאמינים שגיוס הון כשלעצמו יכול לבדל סטארט-אפים או להוות חפיר בעבורם (לבצר את השליטה שלהם - ע"ז), המטרה של גיוס היא רק לתמוך במודל עסקי טוב".

כתבת פרופיל של יסמין יבלונקו ושלי על הקרן הכי משמעותית בישראל - מי עומד מאחוריה, מה האסטרטגיה, איך היא משפיעה על התעשייה והקרנות האחרות, ואיך קרה שקרן אחת, לא ישראלית, השתלטה על התעשייה?

כל התשובות - בכתבה

תחקיר "דה מרקר" על ההטרדות המיניות בהיי-בוב

רותי לוי מ"דה מרקר" פירסמה בתחילת השבוע תחקיר על התנהלות לא תקינה לכאורה בסטארט-אפ היי-בוב - הטרדות מיניות מצד סמנכ"ל בכיר שלא טופלו (בחברה טענו בתגובה כי הגיעה תלונה אחת שטופלה).

בתעשייה הקטנה שלנו, שבה הכל נראה נוצץ וחיובי, השיח על הטרדות מיניות לא תמיד נמצא בחזית. נשים רבות חוששות להיות מזוהות עם תלונות, ולהצטייר כ"בעייתיות". לכן, התעלמות מתלונות שלהן היא עוד יותר מקוממת. הדרך לסביבת עבודה בטוחה והתייחסות רצינית לתלונות כאלו עוברת בפרסום מקרים כמו זה (למעט הכתבה של "עובדה" על רמי ברכה, לא היו כתבות ששמות במוקד אנשים ספציפיים ולא אנונימיים, דבר שאיפשר להקטין את התופעה או להכחיש את קיומה).

לא הכרתי את המקרה הזה (רותי לוי עשתה תחקיר מצוין במשך כמה חודשים), אז אני לא יכול להתייחס ספציפית אליו, אבל באופן כללי, קיים חשש שמנכ"לים ובורדים שמים את טובת הסטארט-אפ מעל לכל, גם אם יש נשים או בכלל עובדים שנפגעים מכך.

לפני כמה שנים, לפי ה-MeToo#, היו רבים שלא הבינו למה תעשיית ההייטק מיוחדת בהקשר של הטרדות מיניות. אז קודם כל, לכל תחום וענף יש את המאפיינים שלו. מכיוון שבהייטק עסקינן אז צריך לשים דגש על המאפיינים הייחודיים של התעשייה - שעות ארוכות, טיסות לחו"ל, יחסים לא מוסדרים בין משקיעים ליזמים ובעיקר ליזמות (לא במקרה הזה), ואיך שאני מפרש את זה - היעדר גבולות, לטוב ולרע.

צריך להפנים - השיח מתקדם, אבל יש עוד הרבה עבודה שצריכה להיעשות, בהייטק ובכלל.

שתי הערות נוספות

על היי-בוב:

זאת חברה שמתעסקת בתחום של תוכנות למשאבי אנוש. במכתב שפירסם המנכ"ל רוני זהבי ללקוחות, הוא סיפר כי החברה מגייסת מנהלת משאבי אנוש חדשה שתוביל את הטיפול בנושא. בחברה הייתה מישהי שאחראית על משאבי אנוש, אך עשתה זאת לצד טיפול בלקוחות. לא צריך להיות מומחה גדול בתחום כדי להבין שאין קשר בין שני התפקידים. היה ניתן לצפות מחברה בתחום ליותר.

על המשקיעים:

לא יודע מה הייתה המעורבות שלהם בפרשה. ממה שרותי לוי סיפרה, היא פנתה אליהם אבל התגובה הגיעה מהחברה עצמה. לא סגור לגבי תגובות וכאלה, אבל לפחות מבחינת האחריות - לא צריכה להיות זהות מלאה בין הדירקטורים להנהלת החברה. למעשה, הדירקטוריון הוא זה שצריך לפקח על ההנהלה, ואני מקווה שהתנהלו כמה ישיבות נוקבות בנושא (עדכון: הדירקטוריון עומד להוציא מחר הודעה בנושא).

כך או כך, אני חושב שהמשקיעים היו צריכים להביע באופן פומבי מחויבות לטיפול בהטרדות מיניות, גם אם יבחרו שלא להתייחס למקרה הספציפי הזה (המשקיעים אמרו שאין להם מה להוסיף מעבר לתגובת החברה, שם כן הובהר שיש לחברה "אפס סובלנות למקרים כאלו"). האם למשל קרן בסמר - מהקרנות הבולטות שפועלות בארץ - לא יכולה להגיד את זה בשם השותפים? (מלבד בסמר, בין המשקיעים הבולטים בחברה יש את ארבור ונצ'רס, באטרי ונצ'רס ו-Eight Roads).

האקזיטים לא מדביקים את הצמיחה

בשבוע שעבר כתבתי כאן על אקזיטים ועל כך שההגדרה שלהם היא שרירותית. זאב הולצמן, יו"ר IVC, ענה לי כך (בפייסבוק): "'הבלבול' בנושא האקזיט והגדרתו מיותר וקיים במוחו של הכותב. כדאי לא לבלבל את הקוראים. שינוי שליטה, החלפה של בעלי מניות של מעל 50% והחלפת כסף בהתאם בין בעלי המניות השונים משמעותו אקזיט. כלכלית אין הבדל בהגדרת אקזיט אם זה מתבצע בעסקת primary או secondary. רוב האקזיטים הם סקנדרי.

"הנפקה ראשונית (IPO) היא ברוב המקרים של פחות מ-50% מהון החברה, ולכן אינה אקזיט, מכיוון שלא מתקיימים בה שני התנאים לעיל, אלא liquidity event, יצירת אפשרות לנזילות עתידית. בהתאם להגדרות לעיל בחברה ספציפית יכולים להיות שניים-שלושה ויותר אקזיטים. כל אחד מהם נספר בנפרד כאקזיט. בהתאם - רכישת 100% ממובילאיי, אז חברה ציבורית, על ידי אינטל בתמורה לכ-15 מיליארד דולר הינה בהחלט אקזיט, בכל הגדרה שהיא. הנפקת החברה בבורסה מוגדרת כגיוס הון, מתן סחירות למניות. חיבור של אקזיטים והנפקות IPO הינו חיבור של תפוזים ועגבניות".

קודם כל אני שמח על התגובה - אתם יותר ממוזמנים להגיב לי במייל (omri-z@globes.co.il) או בקבוצת הפייסבוק שלנו. עם זאת, ב-PwC, שפירסמו את דוח האקזיטים שלהם בסוף דצמבר הגיעו להיקף של 10 מיליארד דולר, בעוד שב-IVC הגיעו ללא פחות מ-22 מיליארד דולר. הגדרות אחידות? בלבול של הכתב? כנראה שלא. ב-PwC, אגב, החליטו להחריג עסקאות כמו מלאנוקס, NSO, קליקסופטוור ועוד, שכנראה ב-IVC ובמשרד עוה"ד החליטו לא להחריג.

עכשיו לגבי הממצאים עצמם - מה שעוה"ד שירה עזרן ואיתי פרישמן הדגישו בדבריהם הוא שאלת מימוש החברות. מספר האקזיטים בהיקף של 100 מיליון דולר עמד בשנה האחרונה על שיא של 26 עסקאות, אך מספר החברות שצומחות לרמה כזאת הוא גבוה יותר ולכן המשקיעים והמייסדים צריכים לשאול את עצמם מה תהיה אסטרטגיית המימוש שלהם. ואני אוסיף שאלה משלי: מה יקרה אם יבוא משבר כלכלי שיקשה על חברות להימכר או לגייס הון?

ההייטק החרדי: להגיד את האמת ולא להשלות

חוב משבוע שעבר: לפני כעשרה ימים נערך בירושלים כנס הייטק חרדי שאירגן ארגון ביזמקס, מתחם עסקים וחדשנות לחרדים בירושלים. אני חייב להגיד: היה כנס מרשים. מעל 1,300 אנשים הגיעו לכנס, שלא נראה לי היה משהו דומה לו בהייטק החרדי.

אני חייב להודות שלהרבה פאנלים לא הקשבתי, בעיקר כי היה הרבה עם מי לדבר בחוץ. אבל כמה דברים: אראל מרגלית מ-JVP אמר כי לדעתו אפשר ליצור 100 אלף מקומות לחרדים בהייטק בשנים הקרובות, אחרת מאות אלפי משרות פיתחו יעזבו את ישראל לאוקראינה. מעניין לשמוע ממנו איך בדיוק צריך לעשות את זה, כי מדובר במספר מאוד גבוה (אגב, ברור שכבר היום עוזבים תפקידי פיתוח למזרח אירופה).

אני הנחתי פאנל שעוסק בחדשנות בהכשרה. אני חייב להגיד שלמרות שמשתתפי הפאנל שלי הביעו אופטימיות יחסית, אני יצאתי קצת פסימי, בעיקר לגבי החבר'ה החרדים שלא לומדים לימודי ליבה. ועוד משהו: אחד הדוברים בכנס אמר גם הוא דבר אופטימיים יחסית לגבי השילוב של החרדים בהייטק. לאחר שירד מהבמה דיברתי איתו בצד, והוא אמר לי: אני די פסימי בנושא. הופעתי כמובן, כי כמה דקות קודם לכן הוא כאמור הביע אופטימיות על הבמה. והוא אמר לי: "כאן, בכנס כזה, צריך לעודד את החרדים, לא לפגוע במוטיבציה שלהם". בעיניי זאת לא הדרך לקדם שילוב חרדים - צריך להגיד את האמת כפי שהיא. המטרה היא שילוב חרדים, לא אשליה שלהם.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• לפני כמה שבועות יסמין יבלונקו ואני כתבנו כתבה מקיפה על מגמה חדשה בהון סיכון הישראלי - משקיעים, גם כאלו שרגילים להשקיע בקונטיינרים ובסייבר, מתחילים להשקיע יותר ויותר בחברות לואו טק - ממשלוחי ירקות ועד טיפוח זקנים. זאת מגמה שבחו"ל תפסה תאוצה כבר לפני כמה שנים. אחת הדוגמאות המוכרות היא של חברת קספר, יצרנית ומשווקת מזרנים, שכבשה את לב המילניאז. בשבוע שעבר קספר פירסמה תשקיף לפני הנפקה והמספרים שמופיעים בו רחוקים שנות אור ממספרים של הון סיכון. ניתוח של התשקיף המספרים המאכזבים צריכים לספק קריאת ההשכמה למשקיעי ההון סיכון.
• האיש שיעזור לרשות החדשנות להכשיר מדעני נתונים תוך חודשים ספורים. ראיון של אושרית גן-אל.
• התחרות בשוק הענן הולכת ומתחממת: עקיצות הדדיות בפומבי ובחדרי חדרים, תביעה נגד ממשל טראמפ מאחר שנתן למיקרוסופט חוזה של 10 מיליארד דולר, וניסיונות עיקשים לפתות לקוחות. כך נראית זירת הקרב החמה ביותר בין ענקיות הטכנולוגיה. האם השליטה של אמזון בשוק של 270 מיליארד דולר נמצאת בסכנה? כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
• תהליכי חדשנות בארגונים גדולים עוברים היום דרך שיתופי-פעולה עם סטארט-אפים, אך אלה נתקלים בקשיים - מבדיקות היתכנות ממושכות ועד לרגולציה מכבידה. איך ניתן לשפר את התהליכים, האם ארגונים מוכנים לשינוי, או שאולי שיתופי-הפעולה בין תאגידים לסטארט-אפים בכלל נדונו לכישלון? כתבה של אורי ברקוביץ'.
• בלי פיגומים: הרובוט מפתח תקווה שרוצה לכבוש את עולם הטיח
• דוח חדש: טינדר, אוקיי קיופיד וגריינדר משתפות מידע רגיש על המשתמשים.
• האם בקרוב השואב של איירובוט יסייע לנו בשטיפת כלים?
• מחוץ לעין הציבורית, חברת גוגל חתמה על הסכמים עם מוסדות רפואיים שסיפקו לה מידע רגיש על עשרות מיליוני חולים בארה"ב. בגוגל מתעקשים שהמטרה שלהם חיובית, אך הסכמים בעייתיים והיעדר שקיפות מעוררים חשש לגבי מסחור אפשרי של המידע הזה. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.

ומה בתעשייה

אקזיט:

חברת המכשור הרפואי לייפבונד, המפתחת רשת לאיחוי בקע (Hernia Mesh), נמכרה לחברת המכשור הרפואי בארד, כיום חלק מספקית הציוד הרפואי האמריקאית, בקטון דיקינסון (BD). היקף העסקה הוא כמה עשרות מיליוני דולרים, דומה לסכום שגייסה החברה במהלך שנות קיומה - כ-60 מיליון דולר. לייפבונד הוקמה ב-2007 בידי ישי אתר ואורן פרייס בלום, שניהם כבר לא בחברה. משקיעי החברה העיקריים היו קרן פיטנגו ומשקיע הביומד רוברט טאוב. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

• חברת אמנדו ביותרפיוטיקס, העוסקת בעריכה גנטית באמצעות ביולוגיה סינטטית, גייסה 61 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 73 מיליון דולר). אמנדו הוקמה ב-2015 על ידי שילה בן זאב וד"ר דוד ברעם. את סבב הגיוס הובילה AnGes, חברת תרופות יפנית, ובסס השתתפו בין השאר קרן אורבימד וחברת טקדה. לידיעה המלאה.
• חברת ורביט, שפיתחה מערכת לתמלול אוטומטי, הודיעה על גיוס של 31 מיליון דולר (החברה גייסה עד כה 65 מיליון דולר). ורביט הוקמה ב-2016 על ידי תום ליבנה, אריק שלף וקובי בן צבי. את סבב הגיוס הובילה הקרן האמריקאית Stripes, והשתתפו בו גם המשקיעות הקיימות, ויולה ונצ'רס, ורטקס, הורייזן קפיטל, וינטג', כלל טק והקרן הגרמנית HV Ventures. לידיעה המלאה.
• חברת ההדמיה הרפואית הישראלית, Nanox, הודיעה על סגירת סבב גיוס של 26 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 55 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי היזם הישראלי רן פוליאקין ואיש הון הסיכון היפני היטושי מסויה. בסבב הגיוס השתתפו חברת Foxconn, קרן SK Telecom Ventures ומשקיעים פרטיים. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ אפסגון (Epsagon), המפתח פלטפורמה לזיהוי ותיקון תקלות באפליקציות ענן, הודיע על השלמת סבב גיוס של 16 מיליון דולר (בסך הכל גייס 20 מיליון דולר עד כה). אפסגון הוקמה ב-2017 על ידי ניצן שפירא ורן רבנזפט. את הסבב הובילה קרן USVP והשתתפו בו המשקיעים מסבב הסיד של החברה, הקרנות לייטספיד ו-StageOne. לידיעה המלאה.
• חברת Clew Medical גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 21 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2014 על ידי גל סלומון ואביגדור פאיאנס. את סבב הגיוס הובילה קרן פיטנגו וחברת הביטוח האירופאית Relyens, והשתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה, בהם קרן Agate, חברת Rhon-Klinikum AG הגרמנית ועוד. לידיעה המלאה.