"כבר לקחו שטחים ולא בנו, אז למה עוד קרקע?"

הבנייה על קרקעות חקלאיות ממשיכה לעורר מחלוקות והדים. השבוע תדון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהתנגדויות לתיקון ה-44 לתוכנית המתאר המחוזית למחוז מרכז (תמ"מ 3/21). התיקון נועד בעצם לאפשר את תמ"ל 1074, ומציע הרחבה של שטח המועצה המקומית קריית עקרון על שטחים חקלאיים מעובדים של כפר ביל"ו. תושבי הכפר טוענים שמשמעות התוכנית היא גזר דין מוות ליישוב.

כפר ביל"ו הוא יישוב חקלאי שנוסד בשנת 1932, ומונה כ-330 משפחות. למושב 2,100 דונם של שטחים חקלאיים. לפי תוכנית הוותמ"ל עתידים להיגרע משטחי הכפר 700 דונמים לטובת קריית עקרון מכוח תוכנית המתאר של היישוב. נוסף לכך קיים תכנון להעביר 200 דונם לטובת קרקע משלימה ברחובות, ו-11 דונם נוספים לטובת בסיס צבאי סמוך. בסופו של חשבון, יותר מ-40% מהקרקע החקלאית תיגרע מהיישוב.

"האוכלוסייה חייבת להכפיל את עצמה"

לריסה וקסלר, מהנדסת המועצה המקומית קריית עקרון, מסבירה את הצורך: "כרגע, היישוב עומד במקום. צוות תוכנית המתאר הכוללנית של קריית עקרון, שמונה על ידי מינהל התכנון, התבקש לבדוק מה צריך לקרות ביישוב כדי שהוא יוכל להתפתח. הצוות הוציא דו"ח עב כרס, והגיע למסקנה שאם קריית עקרון לא תתרחב והאוכלוסייה לא תכפיל את עצמה, התוצאה תהיה עגומה.

"קריית עקרון כולה בנויה. השטח היחיד שניתן לבנות בו הוא השטח שאליו מתייחסת תוכנית הוותמ"ל. חשוב לדעת שגם תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, שאושרה כבר לפני 15 שנה, מייעדת את השטח הזה לפיתוח עירוני".

תושבי כפר ביל"ו מתנגדים נחרצות לרעיון לקחת מהם עוד שטחים, וביולי השנה אף ארגנו הפגנה נגדה.

מתכנן הערים והיועץ הכלכלי תמיר בן שחר, שכתב עבור מתנגדי התוכנית חוות דעת, מאמין שמדובר בתוכנית הרסנית: "אם לא הייתה מגבלת התח"ר (תחום רעש המונע בנייה גבוהה) היו עושים בנייה צמודת דופן, על חצי ואולי על שליש מהשטח. התוכנית משאירה שטחים פתוחים באמצע, ומרחיקה את ההרחבה מהיישוב הקיים. מבחינה תכנונית, מדובר בבעיה: שני האזורים לא מחוברים".

 תמיר בן שחר ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר/ צילום: ארז בן שחר

בן שחר סבור גם שלא נעשתה בדיקה של מצאי יחידות הדיור והנדל"ן המניב בראייה מרחבית, כלומר של כל האזור: "ברחובות יש 30-40 אלף יח"ד שניתן לפתח. על צומת עקרון וגבעת ברנר אישרו עכשיו אזור תעסוקה של 600 דונם. כלומר, אין שום צורך בהיקף הבנייה שאושרה בתוכנית הוותמ"ל".

באשר לטענה שהבינוי המוצע אינו צמוד דופן ליישוב אומרת מהנדסת קריית עקרון, וקסלר, כי נעשה מאמץ רב לייצר חיבור בין היישוב הוותיק להרחבה המוצעת".

"אין שום היגיון להנציח את הפרבריות"

האדריכלית נילי יוגב, שכיהנה עד לאחרונה כמהנדסת הוועדה המקומית דרום השרון וכתבה חוות דעת מקצועית שצורפה להתנגדות תושבי כפר ביל"ו, טוענת כי קריית עקרון הוקם כיישוב פרברי, והיו אף מחשבות בעבר לספחו לרחובות, ועל כן, אין שום היגיון להרחיבו ב-48% וכך "להנציח" את תופעת הפרבריות.

חנה ערן, תושבת כפר ביל"ו שהיא גם אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה, כואבת את אובדן הקרקע החקלאית: "כבר העברנו כמה עשרות דונמים לטובת הפיתוח של קריית עקרון ולא נעשה בה כל שימוש. אנחנו לא חושבים שקריית עקרון לא צריכה להתפתח. אבל למה צריך לקחת את כל הקרקע בבת-אחת? הרי הקרקע הזאת, גם אם לא יבנו עליה, לעולם לא תחזור להיות חקלאית. אנחנו מרגישים עליהום. מלחמה של החזקים נגד החלשים".

עו"ד אלי וילצ'יק, שחתום על ההתנגדות שתושבי כפר ביל"ו הגישו בעניין התיקון לתמ"מ, מוחה גם הוא על אופן קידום העניינים: "בזמן שאנחנו מכינים את ההתנגדות בנושא התמ"מ, מריצה הוועדה המחוזית תוכנית מתאר כוללנית לקריית עקרון, ומעל כל הדברים האלה מרחפת תוכנית הוותמ"ל. נוצרה סיטואציה שמי שרוצה להתנגד צריך להילחם בכמה חזיתות. השינוי שמכניסים בתוכנית המתאר המחוזית הוא קצת פיקציה, כי גם אם ההתנגדות תתקבל, הרי שהוותמ"ל דורסת את הכול".

 עו"ד אלי וילצ'יק. "עיוות ואבסורד" / צילום: תמר מצפי

התוכנית להרחיב את קריית עקרון על חשבון שטחי החקלאות של כפר ביל"ו - וגם התנגדות התושבים לה - אינם יוצאי דופן. בשנים האחרונות, מאז שהוותמ"ל החלה לפעול, יש לא מעט מקרים כאלה: העיר נתיבות מבקשת להתרחב על חשבון שטחי המועצה האזורית שדות נגב (תמ"ל 1090); כפר סבא מפנה את מבטה לאדמות מושב צופית (תמ"ל 1088); קריית אתא תתרחב ע"ח אדמות כפר ביאליק (תמ"ל 1025); לוד מבקשת להתרחב על חשבון שטחי מושב ניר צבי (תמ"ל 1053); פתח תקווה על אדמות כפר סירקין (תמ"ל 1075); אופקים על חשבון האדמות החקלאיות של בית יתיר, מעון וכרמל (תמ"ל 1034) ויש עוד.

בוותמ"ל העדיפו שלא להתראיין, ומהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז נמסר: "הוועדה תשמע את ההתנגדויות ותעביר את עמדתה למועצה הארצית לתכנון ובנייה".