גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על מה לא נדבר בבחירות 2020?

בבחירות המתקרבות נדבר על המון נושאים, אבל נדמה שעל מה שחשוב לכלכלה הישראלית לא נדון • השלום, שחסרונו גורם לעלויות כלכליות גבוהות, המסים שיש להעלות כדי להרחיב את היקף ואיכות השירותים הציבוריים וגם הילודה הגבוהה שעליה יש לתת את הדעת ● דעה

בחירות / צילום: שלומי יוסף
בחירות / צילום: שלומי יוסף

ביום שני, 2 במרץ 2020 תלך ישראל לבחירות נוספות. הדיון הציבורי יעסוק בנושאים רבים: בכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפיצולים-שסעים בחברה, בהדתה, ועוד. מנגד נראה שכמה נושאים לא יידונו, וחבל, כי ביכולתם להשפיע משמעותית על רמת החיים. כלומר, על הכלכלה הישראלית.

הנושא הראשון הוא השלום. ההסדר בין שתי מדינות, שמרבים לדבר על כך שאינו אפשרי ושאינו רצוי. ההסדר, שידוע לרובנו כיצד ייראה, אך אין רצון פוליטי ליישמו, והמפלגות הגדולות מתחרות על מי תרחיק אותו יותר על-ידי סיפוח שטח נוסף. היעדר ההסדר גורם להמשך הסכסוך, הן הישראלי-פלסטיני, והן הישראלי-ערבי. סכסוך שגורר עלויות כלכליות גדולות.

אציין שתיים מהן. אחת קשורה לשירות החובה הארוך בצה"ל: 32 חודש לגברים ו-24 לנשים. השירות הצבאי, והטיול הארוך שאחריו, גורמים לדחיית הכניסה למסלולי הלימודים והעבודה. כך שהישראלים ששירתו בצבא עובדים פחות שנים, והדבר מקטין את התוצר. במחקרי מצאתי שבמצב של שלום, שבו, למשל, יקטן שירות החובה לשנה, ניתן יהיה להגדיל את התוצר וההכנסות ב-4.3%. אך חלופה זו להגדלת התוצר נמנעת בשל התמשכות הסכסוך.

עלות נוספת של הסכסוך נובעת מהסיכון הטמון בו ובהתפרצויותיו התכופות. סיכון זה גורם למשקיעים להשקיע פחות בחברות ובמפעלים, כך שכמות ההון הפיזית בישראל נמוכה יחסית לארצות אחרות. לולא השפעה זו, ישראל יכלה להגדיל את ההון הפיזי, ובעקבותיו את התוצר ב-26%. כלומר, סיום הסכסוך יכול להגדיל את התוצר וההכנסות בלפחות 30% מדי שנה. אך כל עוד הסכסוך נמשך, ההגדלה אינה קורית, ולכן זו עלות אלטרנטיבית. משום שאינה נצפית, רובנו לא מודעים לה, והיא לא עולה על סדר היום. סוגיית ההסדר אינה רק כלכלית, היא כרוכה באיכויות נוספות, כמו פגיעה ואובדן חיי אדם מחד, ואובדן שטחים. אך ברור שלשלום יש אספקט כלכלי חשוב, שלא עולה בדיון הציבורי.

הנושא השני העובר בדממה יחסית הוא העלאת מסים. רמת השירותים הציבוריים בישראל היא מהנמוכות שבארצות המפותחות. ב-2016 היו ההוצאות הציבוריות כ-39% מהתוצר. ההוצאות בצרפת, שוודיה, נורבגיה, דנמרק ובפינלנד היו כ-50%+ מהתוצר. בנושא השירותים מדורגת ישראל נמוך בין ארצות ה-OECD, ובניכוי ההוצאות הביטחוניות הגבוהות, מקומנו במדרג צריך להיות נמוך עוד יותר. אם רוצים להעלות את היקף ואיכות השירותים הציבוריים, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה הציבורית, יש להעלות מסים.

אך המסים בישראל בעייתיים הן ברמתם הנמוכה והן גם בהרכבם. המסים הישירים, כמו מס הכנסה, תשלומי הביטוח הלאומי ומס החברות, נמוכים יחסית; בעוד המסים העקיפים, כמו מע"מ, גבוהים יחסית. בישראל תקבולי שני סוגי המסים שווים, ובארצות ה-OECD המסים הישירים גבוהים ביותר מפי שניים מהעקיפים. ויש לכך השלכות חשובות על האי-שוויון, שכן המסים הישירים הם פרוגרסיביים, והעקיפים הם רגרסיביים.

גם שאלה זו כרוכה בוויכוח פוליטי לא פשוט. העלאת מסים ישירים כדי להרחיב את השירותים הציבוריים תפגע בעשירים מצד אחד, ותסייע לבעלי הכנסה נמוכה מצד שני, שכן הם הנהנים העיקריים מהשירותים הציבוריים. לכן, שאלת המסים היא שאלה חברתית-כלכלית - האם נרצה לקדם שוויון, או להמשיך להרחיב פערים. עד כה גילו רוב הפוליטיקאים התנגדות נחרצת להעלאת מסים.

הנושא השלישי העובר מתחת לרדאר הפוליטי הוא שאלת הילודה. שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה בעולם המפותח, ואף מהרבה ארצות לא-מפותחות, כמו הודו, ערב הסעודית ודרום אפריקה. אישה ישראלית יולדת בממוצע 3.2 ילדים בחייה, והמספר בעלייה. לשיעורי הילודה הגבוהים יש תוצאות דרמטיות. כך, למשל, לפי תחזיות הלמ"ס יהיו בשנת 2065, כ-25 מיליון ישראלים. ילודה גבוהה גורמת לצרות-בעיות כלכליות רבות, בהן מחירי דיור גבוהים, קשיים במערכת החינוך בשל ריבוי מספר התלמידים, צפיפות בכבישים, שלה מחיר כלכלי גדול בזמן ובזיהום, ועוד.

הסיבה לילודה הגבוהה כבר מזמן אינה רק הערבים, ששיעורי הילודה שלהם נמוכים מהממוצע ובסימן ירידה. החרדים תורמים לכך באופן חלקי וגם נשים חילוניות בישראל תורמות לא מעט לגידול האוכלוסייה. עד היום אין מחקר שהצליח לזהות היטב את הסיבות לילודה הגבוהה בישראל, אך ברור שזה חלק חשוב מהאתוס הישראלי, ויש לו גם קשר לסכסוך הישראלי-ערבי ולסיכון הכרוך בו. יהיו אשר יהיו הגורמים, שאלת הילודה אף היא צריכה להימצא גבוה על סדר היום. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

רועי אלון, מנהל השקעות הנוסטרו של מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

"לא לפספס ראלי מאוד מהיר": למנהל ההשקעות הזה יש המלצה משמעותית

רועי אלון ממנורה מבטחים מציע לחפש הזדמנויות גם מחוץ למדדים המובילים בת"א, ומעריך שהאג"ח של ממשלת ארה"ב בתמחור אטרקטיבי ● למרות רמות השיא הוא לא ממליץ לצאת כעת מהשוק: "הסייקלים נהיו מאוד קצרים ומהירים" ● ועל אילו 3 סקטורים הוא ממליץ להשקעה?

חיילים שבדים מוצבים באי גוטלנד במהלך תרגיל צבאי / צילום: ap, James Brooks

האי הקריטי: תרגיל של נאט"ו חשף את החשש מהיעד הבא של רוסיה

בחודשיים האחרונים ערכה נאט"ו את התרגיל הכי גדול שלה השנה, כולל כ־18 אלף חיילים ותרגול תקיפות כטב"מים ● יעד התרגול מפתיע - אי תיירותי בשליטת שבדיה ● החשש: כיבוש רוסי יאפשר לה לאיים בטילים בטווח קצר יחסית על ברלין, ולשלוט בים הבלטי

אוזמפיק / צילום: Shutterstock

"קשה להתעלם מהמספרים": תופעת הלוואי המפתיעה של תרופות ההרזייה

מחקרים חדשים מצביעים על כך שתרופות כמו אוזמפיק וזפבאונד עשויות להאט את התקדמות הגידולים הסרטניים ולשפר את שיעורי ההישרדות, אך דרוש מחקר נוסף כדי לבסס את הממצאים הללו

דיון בבג''ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

"לא גוף צבאי רגיל": האם בג"ץ יבלום את סגירת גלי צה"ל?

בג"ץ קיים היום דיון המשך בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, לאחר שכבר ניתן צו על-תנאי בנושא ● נציג הממשלה טען כי בבסיס ההחלטה עמד הרצון לנתק את העיסוק הפוליטי בתחנה ● מנגד, נציגי העותרים הדגישו את הפגמים שנפלו בעבודת הוועדה שהמליצה לממשלה על הסגירה ● השופטים צפויים לפרסם את החלטתם בשבועות הקרובים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בנק ישראל הוריד את הריבית במשק - לראשונה מאז ינואר

למרות הטלטלות העולמיות, הבנק המרכזי שולח זריקת עידוד למשק ולשוק ההון ומוריד את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.75% ● בהצהרת הבנק נכתב כי אי־הוודאות הגאו־פוליטית עודנה ניכרת, אך צוינה גם התחזקות השקל המשמעותית מאז החלטת הריבית האחרונה

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עד כמה חברי הכנסת חסינים מהעמדה לדין?

היועמ"שית הגישה כתב אישום, וח"כ טלי גוטליב התחילה את המסע להשגת חסינות ● איך זה עובד? ● המשרוקית מסבירה

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

העזיבות והיחסים עם עיתון האם: מה עומד מאחורי הדרמה בכלכליסט?

פרטים חדשים על עזיבתם של המו"ל והעורכת, חילוקי הדעות עם הקבוצה, ניסיונות המכירה שנכשלו בינתיים וההחלטה ללכת למיזוג תפעולי ● מה עובר על העיתון הכלכלי של ידיעות אחרונות?

רחפנים של חברת ROM360 / צילום: באדיבות ROM360

חברת רחפנים תגן על פרויקט סולארי בסמוך לג'נין

חברת רום 360 תספק את שירותי הרחפנים האוטונומיים עבור חברת האנרגיה טראלייט, ויהיו מוכנים להכווין את אבטחת המתקן ואת גורמי הבטחון במקרי חירום ● מדובר בשכבה משלימה למערך האבטחה הקרקעי, כשהדגש הוא יכולת הגנה עצמאית של האתר אל מול האיומים שבמרחב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הבנייה והבנקים; אלביט מזנקת ב-10%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.7% ● המסחר מתנהל בצל התקיפות האמריקאיות בדרום איראן וההתחממות בגבול הצפון ● שער-הדולר שקל יורד ל-2.85 שקלים ● הבורסה שברה אתמול שיא חדש על רקע האופטימיות לעסקה בין ארה"ב ואיראן והורדת הריבית של בנק ישראל ● החוזים העתידיים על וול סטריט ירוקים, מחירי הנפט מטפסים

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

זה העורך החדש שיחליף את גלית חמי בכלכליסט

אריאל שמידברג יהיה עורך כלכליסט החדש, כך הודיעו בקבוצת ידיעות אחרונות ● בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל במשרד יחסי הציבור דבי תקשורת, ולפני כן כיהן בתפקידי עריכה בכירים בישראל היום ובאתר וואלה

אמיר ירון / צילום: איל יצהר

הקריסה של הדולר, המסר ליצואנים והסיכויים שיתערב: נגיד בנק ישראל בראיון

לאחר החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז, נגיד בנק ישראל אמיר ירון מתייחס בראיון לגלובס לתחזיות הצמיחה והאינפלציה ולהתחזקות השקל שסייעה להפחתת הריבית ● הנגיד מדגיש כי הבנק לא פועל לפי לחצים פוליטיים, מצנן את הציפיות שיתערב בהורדת שער הדולר, ומזהיר: "הסיכונים הגאו-פוליטיים והאינפלציה בעולם עדיין כאן"

שליחי תן ביס / צילום: שלומי יוסף

המגעים לא הבשילו: פנגו החליטה שלא תרכוש את תן ביס

לגלובס נודע כי פנגו בחנה בתקופה האחרונה רכישה של פלטפורמת המשלוחים תן ביס, אך החליטה שלא להתקדם לעסקה לאחר הליך בדיקת נאותות ● בתן ביס מכחישים את קיום המגעים: "לא היו דברים מעולם"

תחנת הכוח אשכול שעתידה להיבנות / הדמיה: דליה חברות אנרגיה/יחצ

חקירת מכרז אשכול מתרחבת: גם בכיר ב־OPC זומן ע"י רשות התחרות

לאחר שבינואר זומן לחקירה בכיר בקרן נוי, היום דיווחה OPC כי גם בכיר מטעמה נחקר בעניין המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול - ההפרטה הגדולה בתולדות משק החשמל ● במוקד: טענות כי הופעל לחץ על בנק הפועלים שלא לממן את הצעת העתק של המתחרה דליה, שעמדה אז על 12.4 מיליארד שקל

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

המניה צללה ב־80%, המייסד פורש בגיל 42 כמיליונר

אור עופר, שמוביל את סימילרווב מזה כשני עשורים, הודיע לאחרונה כי יפרוש בעוד שנה ● מאז הונפקה בוול סטריט, הושפעה המניה מסערות חיצוניות, שהאחרונה בהן היא החשש מפגיעת ה־AI במודל העסקי שלה ● באופנהיימר עדיין חיוביים: "החברה נמצאת בעמדה טובה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שרשמה עלייה דו־ספרתית ברווח הנקי, וזו שהרווח שלה נשחק

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● חברת מוצרי הבנייה אינרום דיווחה על צמיחה של 14% ברווח הנקי, בתמיכת גידול במכירות מוצרי גמר בנייה ● הרווח של מספנות ישראל, שעוסקות ביצוא ספינות, ירד בכ-7% בעקבות היחלשות הדולר

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

המספרים שדחפו את וויקס למהלך דרמטי של פיטורי אלף עובדים

נחשף באתר גלובס: אחת החברות הבולטות בהייטק המקומי יוצאת בסבב קיצוצים אגרסיבי, ותפטר קרוב ל־20% מעובדיה ● מאחורי המהלך עומדת סערה מושלמת: מהפכה טכנולוגית שמאיימת על ליבת הפעילות שלה ומובילה לגל קיצוצים עולמי, מניה בצלילה ושער דולר נמוך שמכביד על המאזן

עו''ד ד''ר צבי גבאי / צילום: נמרוד גליקמן

עשור אחרי שהצטרף למשרד ברנע, עו"ד צבי גבאי עוזב למשרד שבלת ושות'

עו"ד ד"ר צבי גבאי הוא מספר 4 במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות', שותף בכיר וממובילי המשרד ● יחד איתו עוזבים אל משרד שבלת עוד שישה עובדים ממשרד ברנע, בהם ארבעה שותפים

שר המשפטים הצרפתי, ז'ראלד דרמנין / צילום: Reuters

"צרפת הגיעה לקצה": שר המשפטים מציע להקפיא הגירה לשלוש שנים

על רקע עלייה במספר אישורי התושבות ותמיכה ציבורית בצמצום ההגירה, שר המשפטים הצרפתי מציע להכריז על מצב חירום ולהקפיא חלק ניכר ממסלולי הכניסה למדינה לשלוש שנים ● המהלך מגיע לאחר צעדים דומים שננקטים בגרמניה וכתגובה לשיח הולך ומתרחב בצרפת ובאירופה סביב הידוק מדיניות ההגירה והפיקוח על גבולות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי התקיפה האמריקאית הבוקר באיראן: מה יעלה כעת בגורל המו"מ?

האמריקאים תקפו לפנות בוקר תשתיות טילים וספינות שפעלו לפריסת מוקשים ימיים, בנמל בנדר עבאס ובאי קשם באיראן. כיצד הדבר ישפיע על המגעים לסיום המלחמה? ● מומחה לאיראן: "הבעיה היא שההנהגה החדשה של איראן מתנהגת כמו ההנהגה לאחר המהפכה; הם מתנהלים אידאולוגית, לא פרגמטית"

השותפים במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי / צילום: יורם רשף

אגמון עם טולצ'ינסקי ממזג לתוכו את משרד הפטנטים G&A גלסברג אפלבאום

במסגרת המהלך, עורכי הדין זיו גלסברג ונדב אפלבאום יצטרפו כשותפים לפירמה וכמנהלי מחלקת הפטנטים והקניין רוחני ● לאחר המיזוג ימנה המשרד כ-215 עורכי דין, ובכך תורחב פעילותו בתחומי המשפט המסחרי והקניין הרוחני