גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על מה לא נדבר בבחירות 2020?

בבחירות המתקרבות נדבר על המון נושאים, אבל נדמה שעל מה שחשוב לכלכלה הישראלית לא נדון • השלום, שחסרונו גורם לעלויות כלכליות גבוהות, המסים שיש להעלות כדי להרחיב את היקף ואיכות השירותים הציבוריים וגם הילודה הגבוהה שעליה יש לתת את הדעת ● דעה

בחירות / צילום: שלומי יוסף
בחירות / צילום: שלומי יוסף

ביום שני, 2 במרץ 2020 תלך ישראל לבחירות נוספות. הדיון הציבורי יעסוק בנושאים רבים: בכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפיצולים-שסעים בחברה, בהדתה, ועוד. מנגד נראה שכמה נושאים לא יידונו, וחבל, כי ביכולתם להשפיע משמעותית על רמת החיים. כלומר, על הכלכלה הישראלית.

הנושא הראשון הוא השלום. ההסדר בין שתי מדינות, שמרבים לדבר על כך שאינו אפשרי ושאינו רצוי. ההסדר, שידוע לרובנו כיצד ייראה, אך אין רצון פוליטי ליישמו, והמפלגות הגדולות מתחרות על מי תרחיק אותו יותר על-ידי סיפוח שטח נוסף. היעדר ההסדר גורם להמשך הסכסוך, הן הישראלי-פלסטיני, והן הישראלי-ערבי. סכסוך שגורר עלויות כלכליות גדולות.

אציין שתיים מהן. אחת קשורה לשירות החובה הארוך בצה"ל: 32 חודש לגברים ו-24 לנשים. השירות הצבאי, והטיול הארוך שאחריו, גורמים לדחיית הכניסה למסלולי הלימודים והעבודה. כך שהישראלים ששירתו בצבא עובדים פחות שנים, והדבר מקטין את התוצר. במחקרי מצאתי שבמצב של שלום, שבו, למשל, יקטן שירות החובה לשנה, ניתן יהיה להגדיל את התוצר וההכנסות ב-4.3%. אך חלופה זו להגדלת התוצר נמנעת בשל התמשכות הסכסוך.

עלות נוספת של הסכסוך נובעת מהסיכון הטמון בו ובהתפרצויותיו התכופות. סיכון זה גורם למשקיעים להשקיע פחות בחברות ובמפעלים, כך שכמות ההון הפיזית בישראל נמוכה יחסית לארצות אחרות. לולא השפעה זו, ישראל יכלה להגדיל את ההון הפיזי, ובעקבותיו את התוצר ב-26%. כלומר, סיום הסכסוך יכול להגדיל את התוצר וההכנסות בלפחות 30% מדי שנה. אך כל עוד הסכסוך נמשך, ההגדלה אינה קורית, ולכן זו עלות אלטרנטיבית. משום שאינה נצפית, רובנו לא מודעים לה, והיא לא עולה על סדר היום. סוגיית ההסדר אינה רק כלכלית, היא כרוכה באיכויות נוספות, כמו פגיעה ואובדן חיי אדם מחד, ואובדן שטחים. אך ברור שלשלום יש אספקט כלכלי חשוב, שלא עולה בדיון הציבורי.

הנושא השני העובר בדממה יחסית הוא העלאת מסים. רמת השירותים הציבוריים בישראל היא מהנמוכות שבארצות המפותחות. ב-2016 היו ההוצאות הציבוריות כ-39% מהתוצר. ההוצאות בצרפת, שוודיה, נורבגיה, דנמרק ובפינלנד היו כ-50%+ מהתוצר. בנושא השירותים מדורגת ישראל נמוך בין ארצות ה-OECD, ובניכוי ההוצאות הביטחוניות הגבוהות, מקומנו במדרג צריך להיות נמוך עוד יותר. אם רוצים להעלות את היקף ואיכות השירותים הציבוריים, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות והתחבורה הציבורית, יש להעלות מסים.

אך המסים בישראל בעייתיים הן ברמתם הנמוכה והן גם בהרכבם. המסים הישירים, כמו מס הכנסה, תשלומי הביטוח הלאומי ומס החברות, נמוכים יחסית; בעוד המסים העקיפים, כמו מע"מ, גבוהים יחסית. בישראל תקבולי שני סוגי המסים שווים, ובארצות ה-OECD המסים הישירים גבוהים ביותר מפי שניים מהעקיפים. ויש לכך השלכות חשובות על האי-שוויון, שכן המסים הישירים הם פרוגרסיביים, והעקיפים הם רגרסיביים.

גם שאלה זו כרוכה בוויכוח פוליטי לא פשוט. העלאת מסים ישירים כדי להרחיב את השירותים הציבוריים תפגע בעשירים מצד אחד, ותסייע לבעלי הכנסה נמוכה מצד שני, שכן הם הנהנים העיקריים מהשירותים הציבוריים. לכן, שאלת המסים היא שאלה חברתית-כלכלית - האם נרצה לקדם שוויון, או להמשיך להרחיב פערים. עד כה גילו רוב הפוליטיקאים התנגדות נחרצת להעלאת מסים.

הנושא השלישי העובר מתחת לרדאר הפוליטי הוא שאלת הילודה. שיעור הפריון בישראל הוא הגבוה בעולם המפותח, ואף מהרבה ארצות לא-מפותחות, כמו הודו, ערב הסעודית ודרום אפריקה. אישה ישראלית יולדת בממוצע 3.2 ילדים בחייה, והמספר בעלייה. לשיעורי הילודה הגבוהים יש תוצאות דרמטיות. כך, למשל, לפי תחזיות הלמ"ס יהיו בשנת 2065, כ-25 מיליון ישראלים. ילודה גבוהה גורמת לצרות-בעיות כלכליות רבות, בהן מחירי דיור גבוהים, קשיים במערכת החינוך בשל ריבוי מספר התלמידים, צפיפות בכבישים, שלה מחיר כלכלי גדול בזמן ובזיהום, ועוד.

הסיבה לילודה הגבוהה כבר מזמן אינה רק הערבים, ששיעורי הילודה שלהם נמוכים מהממוצע ובסימן ירידה. החרדים תורמים לכך באופן חלקי וגם נשים חילוניות בישראל תורמות לא מעט לגידול האוכלוסייה. עד היום אין מחקר שהצליח לזהות היטב את הסיבות לילודה הגבוהה בישראל, אך ברור שזה חלק חשוב מהאתוס הישראלי, ויש לו גם קשר לסכסוך הישראלי-ערבי ולסיכון הכרוך בו. יהיו אשר יהיו הגורמים, שאלת הילודה אף היא צריכה להימצא גבוה על סדר היום. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ומחבר הספר "כלכלת ישראל"

עוד כתבות

יקי נוימן, מנכ''ל קבוצת דוראל / צילום: מיכה לובטון

המיזם הסולארי החדש שנבנה בתוך מטע אבוקדו

הפרויקט המשותף לחברת דוראל ולקיבוץ רבדים עושה שימוש כפול בקרקע שחוסך מקום והשקעה בהולכה ● גם האבוקדו מרוויח: הפאנלים הסולאריים המותקנים מעל המטע מעניקים לצמח את תנאי ההצללה והאור המדויקים עבורו ● בונים את ישראל, פרויקט מיוחד 

צבי יוכמן / צילום: איל יצהר

מהפך: רשות המסים דרשה 1.5 מיליון שקל מאיש עסקים, ובסוף תשלם לו פיצוי של 95 אלף שקל

רו"ח צבי יוכמן, מייסד ושותף מנהל בקרן ההשקעות סקיי, רכש לפני כעשור דונם של קרקע בירושלים ב כ-25 מיליון שקל ● לאחר מכן רשות המסים דרשה ממנו תשלום מע"מ של כ-1.5 מיליון שקל ● אחרי תהליך משפטי ארוך, ביהמ"ש המחוזי בת"א פטר את יוכמן מהתשלום, וחייב את רשות המסים לשלם לו פיצוי בסך 95 אלף שקל

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

קודם תקום ועדה, אח"כ נראה: החורים במתווה החדש להבאת עובדים זרים

על רקע המשבר המתמשך בענף הבנייה בישראל, הממשלה אישרה היום תוכנית שנועדה להביא לסיום במחסור הפועלים ● מה היא מציעה, האם היא תייעל את ההליך או דווקא תסרבל אותו, ואיך קשורים האמריקאים לסיפור?

האינפלציה בישראל מתחממת / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מגמה מדאיגה: האינפלציה זינקה לקצב שנתי של 2.8% באפריל - הרבה מעל הצפי; מחירי הדירות ממשיכים לעלות

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.8% לעומת צפי של 0.6% • הפתעת המדד נובעת בעיקר מעלייה חדה במחירי טיסות לחו״ל ועלייה חדה בסעיפי הדיור ● מחירי הדירות עלו בכ-1%, העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בתל אביב ● לידר שוקי הון: "לאור אי הוודאות הגאופוליטית והלחץ לעליות מחירים, לא צפויה הורדת ריבית בהחלטת הריבית הקרובה"

בניין חברת סלקום / צילום: עינת לברון

לאחר שהשליטה בסלקום החליפה ידיים: האם העלאת מחירים בדרך?

קבוצה בראשות קרן פורטיסימו של יובל כהן השלימה את רכישת מניות דסק"ש בסלקום ב-936 מיליון שקל ● מאז נחתם מזכר ההבנות בדצמבר זינקה מניית סלקום ב-26%

ראש המוסד, דדי ברנע / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון. המשמעות: הזזת המטרו ופגיעה בשכונות מגורים

במשרד התחבורה נבחנת האפשרות לשנות את תוכניות המטרו, אשר אושרו כבר, כדי להקים תחנת רכבת הצמודה למטה המוסד, כפי שמבקש הארגון ● השינוי עלול ליצור אפקט דומינו שמשמעותו עיכוב של שנים בתוכניות המטרו ● משרד רה"מ: "אין כל כוונה לשנות את תוכניות הקמת הרכבת"

שינויים ביציבות השקל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר נחלש לשפל של חודש וחצי מול השקל. אלו הסיבות

הדולר נסחר סביב רמה של 3.66 שקלים, הרמה הנמוכה מאז תחילת חודש אפריל ● עליית מדד המחירים לצרכן בישראל מול ההתקררות באינפלציה בארה"ב מובילה להתחזקות המטבע המקומי ● גם האירו נחלש מול המטבע המקומי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת), תמר מצפי

האינפלציה מרימה ראש: הסעיף שבו מסתתרת הדרמה הגדולה ומה יקרה לשקל?

מדד אפריל הפתיע בפעם השלישית ברצף עם קצב שנתי של 2.8%, הרבה מעל התחזיות המוקדמות ● סעיף אחד בלט לרעה במיוחד, בנק ישראל כנראה לא יוריד את הריבית בקרוב, ומה חושבים האנליסטים? ● שש הערות

 

 

דן פרנס, מנכ''ל קרסו נדל''ן / צילום: לני בן בשט

אולמי התצוגה והשירות של קרסו בת"א ייהרסו, ובמקומם ייבנו שלושה מגדלים

הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א אישרה את תוכנית מתחם ריב"ל קרסו שמקדמת קרסו נדל"ן ● אושרה להפקדה תוכנית לבניית 5,800 דירות חדשות בעיר אופקים, בשכונת אפיקי נחל ● וגם: אחרי 30 שנים של המתנה, אושרה תוכנית לקרקע פרטית גדולה בצמוד לתל השומר ● חדשות הנדל"ן

הבניין בו נמצא הפנטהאוז בפנקס 50, ת''א / צילום: מאיה לוין

בני הזוג השוויצרים, הפנטהאוז בת"א והדרישה של רשות המסים

תושב שווייץ העניק לאשתו פנטהאוז בת"א במתנה, ורשות המסים ביקשה נתח מהעסקה - כמס רכישה ● ביהמ"ש דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי לאשה מגיע פטור ממס עבור המתנה שקיבלה

לירן צביבל, מנכ''ל וממייסדי WEKA / צילום: WEKA

200 עובדים יתחלקו ב-40 מיליון דולר: הסטארט-אפ הישראלי שהופך לחד קרן

ווקה שמספקת פתרון תוכנה לניהול אחסון מידע עבור חברות ענק, הודיעה אתמול על גיוס של 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד ● לפי ההערכה, כחצי מעובדי החברה יהנו מסיבוב מניות סקנדרי בהיקף של 40 מיליון דולר ● לירן צביבל, מנכ"ל החברה: "עידן הבינה המלאכותית רק בראשיתו"

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

ורנון היל וכלבו סר דאפילד בפתיחת סניף חדש של מטרו בנק בלונדון, ב-2010 / צילום: Reuters, PA Images

המנכ"ל שהעסיק את אשתו, נתן לכלב שלו תואר והפיל בנק

ורנון היל, המייסד של בנק קומרס ומטרו בנק, שניהם הסתבכו בשל עבירות רגולטוריות, היה גם מי שעמד מאחורי בנק רפובליק פירסט שנפל

פרנק מלול, מנכ''ל ערוץ i24NEWS / צילום: גדעון מרקוביץ

מתקרבים להשקה: ערוץ i24NEWS בעברית ישקיע 4 מיליון שקל בפרסום

ערוץ החדשות החדש i24NEWS בעברית בחר במשרד הפרסום FCB TLV & atomi מקבוצת IPG להוביל את קמפיין העלייה לאוויר ● בשלב הראשון הקמפיין כולל שלטי חוצות ודיגיטל, ובהמשך יעלה פרסום גם בטלוויזיה - אם כי לא בערוצי הברודקאסט

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

בעוד התחרות מול OpenAI מתחממת, גוגל משיקה את מודל ה-AI הכי חזק שלה

ה-Gemini 1.5 Flash הוא המהדורה החדשה של סדרת המודלים Gemini ● "שמענו מהמפתחים שלנו שהם רוצים משהו מהיר ויעיל יותר", אמרו בגוגל ● המודל יכול לסכם מסמכים בני 1,500 דפים, או 100 אי-מיילים

יוסי שיינפלד, מייסד ובעלי חברת בינוי וניהול חוות השרתים SDS / איור: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כך הפך היזם מסוכות נחלים לסנדק של חוות השרתים בישראל

במעטה של חשאיות גמורה, איש העסקים יוסי שינפלד הפך בעשור האחרון לבונה חוות השרתים המוביל במדינה ● הוא אף הקדים את התנופה שחולל מכרז הענן הממשלתי נימבוס בהשקעות בתחום, והחברה שלו מאחסנת בבלעדיות את פעילות מיקרוסופט בישראל ● כעת הוא לוטש את עיניו ליעד הבא: בינה מלאכותית ● בונים את ישראל, פרויקט מיוחד

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל ותוכנית המיליארדים בסכנה

שורת אוניברסיטאות בבלגיה ובהולנד הודיעו על ניתוק קשרים עם מוסדות ישראלים ● במוקד: הסכם המו"פ "הורייזן" של האיחוד האירופי, שנחשב למנוע צמיחה לאקדמיה ולתעשייה הישראלית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; המניות הדואליות הובילו את העליות

מדד ת"א 35 עלה ב-0.1% ● בעקבות נתוני האינפלציה בארה"ב שהיו חלשים מהצפוי, השקל התחזק מול הדולר ● בהמשך היום צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל ● בפועלים נותנים עדיפות לאפיק הצמוד על פני השקלי באג"ח בישראל ● מידרוג: סיכון נמוך בענף התעשיות הביטחוניות העולמי

חלה עלייה בסיכון האשראי בענפי הבינוי והנדל''ן, שמשתקפת גם במדדי איכות האשראי / צילום: Shutterstock

למרות עליית הסיכון: הבנקים הגדילו ב-14% את האשראי לענף הנדל"ן

דוח הפיקוח על הבנקים לשנת 2023 מגלה כי תיק האשראי של חמש קבוצות הבנקאות הגדולות עמד בסוף השנה על 293 מיליארד שקל ● בפיקוח מודעים לסיכוני הריבית הגבוהה ולהשפעות המלחמה ועוקבים מקרוב אחרי הצמיחה בתחום ● החדשות הטובות: הבנק המרכזי מעריך שליזמים רבים אפשרות לספוג את ההשפעות הללו

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

רשות התחרות: סוגת תשלם 18 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת הסכמות שנחתמו בין רשות התחרות לסוגת, היא תשלם את העיצום הכספי בגין התערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובשורה של המלצות מחיר לקמעונאים ● סוגת בתגובה: "במספר מצומצם של מקרים אירעו כשלים טכניים בתהליכי העבודה"