עמליה דואק / צילום: יוסי כהן
אם למישהו הייתה דרושה הוכחה בדבר הבועתיות התל אביבית שמאפיינת חלק ניכר מכלי התקשורת בישראל, הגיעה פרשת ביטול מספר קווי אוטובוס בימי שישי לפני כניסת שבת, וסיפקה אותה מלוא החופן. לאחר שפורסם על תוכניתו של שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לבטל ולהקדים מספר קווי תחבורה כדי לצמצם את חילול השבת שנגרם, מיהרה דווקא כתבת התחבורה של חדשות 12, עמליה דואק, לצאת להגנת השר. במהדורה המרכזית עצמה ובציוצים נלווים היא מיהרה לשפוך מים קרים על מדורת הפרסומים ובישרה כי לא מדובר בסערה אמיתית, שכן "הוכנסו שינויים מינוריים ב-16 קווים בלבד.... שינויים שישפיעו על 252 נוסעים... במחילה, ככה נראית כפייה דתית?".
צודקת. מי שהוא בעל רכב פרטי לא יכול להבין את ההבדל שיוצר ביטול הנסיעה האחרונה לפני השבת של קו 64 ממצפה רמון לבאר שבע, אבל עבור שבעת הנוסעים שנוסעים בקו הזה מדי שבוע (לפי נתוני משרד התחבורה באותה הודעה לתקשורת שהפעם מהדורת החדשות קיבלה אותם כאמת שאין להרהר אחריה), זה יכול להיות כל ההבדל בין להיתקע מחוץ לביתם כל השבת או לשלם 306 שקל למונית פרטית כדי להגיע לביתם ולנוח מהעבודה. אגב, בתרגום לשכר המקובל באזורים אלה - מדובר בעשר וחצי שעות עבודה בשכר מינימום (!). "מינורי", נכון?
כך גם לגבי הקדמת הנסיעה האחרונה של קו 27 המוביל מנהריה למצובה. מי שזוכה לעבוד בעבודה פריבילגית, בה הוא מנהל לבד את זמנו פחות או יותר, לא יכול להבין את משמעות "הקדמת" הנסיעה. אבל ל-11 הנוסעים, שלמצער חלקם הגדול עובדים במקומות עבודה בהם אין כל גמישות אפשרית בשעת ההגעה ובשעת העזיבה, משמעות "הקדמת" הקו היא שהם לא יוכלו להגיע למחוז חפצם. עדיין "מינורי"?
אלה רק מקצת הדוגמאות לכך שהפגיעה לא מינורית, ממש לא. פגיעה ב-16 קווים שתזיק ל-252 נוסעים (ושוב, אם בוחרים לתת אמון בסקר של משרד התחבורה) היא רחוקה מלהיות מינורית. לא רק לגבי כל אחד מהם אלא גם לגבי הפריפריה ככלל.
מעבר לכך, לו אני הייתי כתב שמקבל את ההודעה לתקשורת של משרד התחבורה, הרי שלפני שהייתי מהדהד אותה, הייתי תוהה למה צריך בכלל לבטל את הנסיעה האחרונה בקו עכו אבו סנאן או את הנסיעה האחרונה בקו דימונה ערערה. הרי באבו סנאן ובערערה אין בית כנסת שרעש האוטובוס מפריע למתפלליו (ובעטיו - לפי הסבר הרשות - שונו הקווים). למה באמת עשו זאת?
באשר לטענה שאין פה כפייה דתית, גם כאן הייתי מצפה למעט ספקנות מצד כלי תקשורת כה מרכזי. הרי אם הסיבה לביטול הנסיעות היא מספר נמוך של נוסעים - מדוע בוטלו רק הנסיעות שחיללו שבת? והאם יבוטלו באופן דומה גם נסיעות בקווים אחרים שבהם יש מספר נמוך אף יותר של נוסעים, כמו למשל בקו 373 מגוש עציון לירושלים, שבכל הפעמים שאני נסעתי בו, היינו פחות מחמישה נוסעים לכל אורך הנסיעה? סתם תהייה.
קל לבטל את משמעות שינויי הקווים כשאתה לא משתמש בתחבורה ציבורית או כשאתה חי באזור המרכז שהחל לאחרונה, תודה לאל, לייצר פתרונות תחבורה ציבורית משלו בסופי השבוע. זה גם נוח מאוד, כי סביר שאותם 252 נוסעים פחות נשמעים בשיח הציבורי כדי להגיב ולמחות, אבל זה בדיוק תפקידה של התקשורת.
אמת, אלה לא המספרים של הרבבות שנתקעים בפקקים ביציאות משכונות הפרברים של המרכז, פקקים שהמהדורה המרכזית מקדישה להם אינסוף דיווחים ופרויקטים מיוחדים ("לא זזים"); אבל זה טבעה של הפריפריה, וזה לא הופך את הפגיעה בנוסעיה לפחות כואבת ואת המעשה המחוצף של שר התחבורה לפחות כפייה דתית. אז לא, אי-אפשר "להירגע", כעצת הכתבת, אלא להפך - צריך למחות ובקול גדול. חזרה אליך, יונית.
הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו