המלכה אליזבט ובנה הנסיך צ'ארלס/ צילום: רויטרס Agustin Marcarian
במבט לאחור, העידן המודרני עשה רק טוב לכמה משפחות מלוכה אירופיות. הן כבר לא צריכות לחשוש מהתנפלות הציבור על הארמון או מעריפת ראשים, מקרובי משפחה המרעילים כוסות יין או בוחשים באינטרסים מאחורי הקלעים. הן כבר לא נתפסות כאחראיות לגורל האומה, כמי ששולחות את העם למלחמה. העם למד לשלוח את עצמו למלחמה לבד, הן רק צריכות להיות שם, לעודד.
נכון, כל משפחות המלוכה באירופה איבדו את כוחן, וגם חלק מההון שנצבר במשך מאות שנים. אבל עבור כמה מהן תהליך הצמצום שבו הפך תפקידם משליטים מעשיים לדמויות ייצוגיות לא היה כרוך בירידה חדה בתנאי החיים.
גם המדינות שבראשן עומדות משפחות אלה עשו עסקה טובה, כך נראה. שמונה המדינות האירופיות המוגדרות כמונרכיות חוקתיות - שבדיה, דנמרק, נורבגיה, בריטניה, הולנד, בלגיה, ספרד ולוקסמבורג - הן דמוקרטיות ליברליות משגשגות, שרואות במשפחות חלק מהתדמית הנוכחית והאופי הלאומי שלהן.
אך לעיתים הספינה מיטלטלת. בבריטניה במיוחד. משפחת המלוכה גם חולשת על הון גדול, גם עולה הרבה כסף למשלמי המסים וגם רצופה שערוריות. זה מסביר מדוע הודעה קטנה לעיתונות שפרסמו בתחילת החודש הארי ומייגן - הוא שישי בסדר הירושה והיא שחקנית אמריקאית שנכנסה למשפחה רק לפני שנתיים - הפכה לסקנדל מקומי ובינלאומי. השניים רצו ללכת עם ולהרגיש בלי: להיות חלק ממשפחת המלוכה, אך גם לעבוד באופן עצמאי ולעבור לקנדה. הציבור ביקר אותם בחריפות, ובית המלוכה האזין והגיב. השניים נאלצו לוותר על תוארי הכבוד שלהם, להחזיר את המיליונים שעלה שיפוץ ביתם - ולנסות לפלס בעצמם את דרכם בחיים כדוכס וכדוכסית מסאסקס.
הם לא לבד. הממשק העדין שבין משפחות המלוכה לתקציבים שהן מקבלות הוכיח את עצמו כאחת מנקודות החיכוך העיקריות בין בתי המלוכה לציבור, וכזה המשפיע מהותית על הפופולריות שלהן. מגזין G בדק את הנעשה בשורת בתי מלוכה באירופה ומשרטט את מצבם הפיננסי של בתי המלוכה הפעילים של היבשת.
בריטניה: ערך תיירותי עצום
משפחת המלוכה העשירה באירופה
משפחת המלוכה הבריטית הוותיקה היא העשירה ביותר באירופה, עם נכסים בשווי 88 מיליארד אירו, לפי הערכות של חברות ייעוץ, הכוללות אדמות, אחוזות, תכשיטים, טירות ויצירות אמנות. גם המלכה עצמה נמצאת בצמרת השווי האירופית, עם הערכת הון של כ-500 מיליון אירו.
המשפחה מתקיימת מקרן "מענק הריבון", שמוקדשת לה החל משנת 2011. המענק מורכב מחלק מההכנסות השוטפות המגיעות לבית המלוכה על השימוש בשטחים, ומתווספים לו כספים נוספים הנגבים מהציבור בעבור הוצאות בית המלוכה. בסך הכול, ההערכות הן שמשפחת המלוכה עולה למשלמי המסים הבריטיים כ-300 מיליון פאונד בשנה.
מצד שני, המשפחה הבריטית היא גם זו שהערך התיירותי שלה אמור להיות הרב ביותר. חוקרים חישבו כי הערך של המוצרים הקשורים לבית המלוכה, אך בעיקר הערך התיירותי של המבקרים מרחבי העולם הנוהרים לארמונות המלוכה ולאוספים שלה, מגיע ל-2 מיליארד פאונד בשנה.
חלק מהעיתונים הסקפטיים יותר קוראים לבית המלוכה "החברה", וטוענים כי שיקולים כלכליים מותגיים הם אלה שמכוונים הכרעות אסטרטגיות. בכל מקרה, מייגן והארי לא יוכלו ליהנות יותר מכספי קרן המלוכה, ואפילו ייאלצו להשיב 2.4 מיליון פאונד שלקחו כדי לשפץ את הבית שקיבלו במתנה ממלכת בריטניה אליזבת השנייה.
לוקסמבורג: הכי עשירים?
בית מלוכה קטן, רכוש גדול
לוקסמבורג, המוגדרת כ"נסיכות גדולה" נכללת לרוב גם ברשימת המלוכות החוקתיות של אירופה. היא חברה באיחוד האירופי, משמשת כמטה של חברות טכנולוגיה רבות (כמו איביי ואמזון) בשל חוקי המיסוי הנמוכים בה לתאגידים, ובראשה עומד הדוכס הגדול אנרי.
המשפחה המלכותית מקבלת כ-10 מיליון אירו בשנה להוצאות בית המלוכה הקטן, אך הונם הוערך בהרבה יותר - 4 מיליארד אירו. אם לוקחים בחשבון את השווי האישי של מלכי אירופה, אמור אנרי, המכהן סמלית בראש הנסיכות מאז 2000, לעמוד בראש הרשימה. למרות זאת, דוברו הכחיש בטוויטר את הסכומים המצוינים, ואמר כי הם רק "שברי אחוזים" מהסכום האמיתי.
דנמרק: הכי עניים, הכי אהודים
מצפן חברתי ותשלום מיסים
לו הייתה אליפות אירופית לבתי מלוכה, נראה שהדנים היו מנצחים. בית המלוכה הדני זוכה בעקביות לפופולריות רבה בציבור, חף פחות או יותר משערוריות, ואפילו נתפס לעתים כמעין מצפן חברתי המשקף ומכוון את רחשי הלב של העם. שיעור התמיכה בו נע בין 80% ל-90%, גבוה הרבה יותר מהשיעור בבריטניה, לדוגמה (כ-65%).
אחת הסיבות לפופולריות היא התנהלותה של המלכה מרגרטה השנייה (79), ששולטת בממלכה הדנית כבר חמישה עשורים וממשיכה לכהן גם בימים אלה, אחרי שבעלה הנסיך הנריק הלך לעולמו. שני הילדים של הזוג המלכותי - נסיך הכתר פרדריק ואחיו הצעיר הנסיך יואכים כריסטיאן (חוק במלוכה הדנית הוא שליורשי העצר ייקראו פרדריק או כריסטיאן, לחילופין) - התבגרו לתוך עולם שבו זכו לאהדה ציבורית, אך גם הצדיקו אותה על ידי שירות צבאי, מסעות מפרכים בגרינלנד או פעילויות חברתיות.
בניגוד למשפחות אחרות, ואולי בהתאם לאופי הפרוטסטנטי של דנמרק, המשפחה המלכותית של דנמרק אינה עשירה בפני עצמה, ואין לה מיליארדים ברכוש כמו למשפחות אחרות. היא מקבלת מהפרלמנט הדני תקציב של 82 מיליון קרונות דניות (10 מיליון אירו), שנועדו לכל ההוצאות מלבד אבטחה. מלבד שלושה ארמונות (אחד בצרפת) - הטירות ובתי הקיץ שלהם שייכים למעשה למדינה, שמאפשרת להם להשתמש בהם. מלבד התקציב הממשלתי, ישנה קרן שלה שייכים התכשיטים וכלי האוכל, שעוברת ממונרך למונרך. נכסיהם מוערכים ב-35 מיליון אירו.
אחת הסוגיות המעניינות, והדניות מאוד, נוגעת למיסוי בני המלוכה. בשל חוקים היסטוריים פטורים בני המלוכה מתשלום מע"מ על כלי רכב (ומתגאים בצי נאה) וגם פטורים מתשלום מס הכנסה על המענק הממשלתי שהם מקבלים. הם כן משלמים מסי ירושה ומסים אחרים, כאחד האדם. הנתונים שקופים עד הקרונה האחרונה באתר בית המלוכה. בית המלוכה הדני גם מדורג במקום הראשון במספר ימי העבודה של בני המשפחה המלכותית, לפי מחקר שנערך לפני כשנתיים ושעבר על לוחות הזמנים הרשמיים של בתי מלוכה באירופה. 227 ימים בשנה היה בן משפחת המלוכה הדנית באירוע כלשהו, לעומת 223 ימים למשפחת המלוכה השבדית. בסוף הרשימה ניצבים הספרדים, עם 205 ימי עבודה בלבד.
הפופולריות של בית המלוכה הדני שיחקה לידי היהודים במדינה, שזכו להגנה ציבורית על-ידי אביה של המלכה המכהנת - כריסטיאן העשירי. בתי מלוכה, כידוע, הם סוג של ערובה בפני אידיאולוגיות משתנות. במהלך ה"אביב הערבי", למשל, אף משטר מלוכני בעולם הערבי לא התמוטט או הוחלף. להבדיל, כאשר הנאצים כבשו את דנמרק, המשיך המלך הדני לכהן, אך מחה על רדיפת היהודים במדינה. בניגוד לעמים במדינות אחרות, הוא ראה בהם חלק מהעם הדני.
הסיפור ההיסטורי על כך שענד טלאי צהוב ויצא לרכוב על סוסו ברחובות קופנהגן בסולידריות עם היהודים בדנמרק אינו נכון, אבל משקף את התמיכה שלו בהם. זו הסיבה שהנאצים חשבו כי גירוש יהודים דנים למחנות המוות במזרח היה גורם למרי ולהפגנות ציבוריות במדינה, והם החליטו לפעול בצורה שונה במדינה.
לפי מחקרים של השנים האחרונות, הנאצים דאגו להדליף למחתרת הדנית (שפעלה נגד הנאצים אולם לא הרגה אף גרמני, אלא התרכזה בחבלה), את תאריך האיסוף המיועד של היהודים. זו יזמה מבצע הצלה יוצא דופן ושיגרה את יהודי דנמרק לחוף מבטחים בשבדיה הסמוכה. כ-120 יהודים דנים נספו בשואה, לעומת כ-8,000 שניצלו. המלך כריסטיאן, ודנמרק כולה, נחשבים לכן עד היום לחסידי אומות העולם.
נורבגיה: נתוני העושר חשאיים
משפחה מצומצמת מאוד
משפחת המלוכה הנורבגית - שבראשה עומד המלך הרלד ה-5 - מיוחדת בכך שהיא מצומצמת מאוד, לפחות מבחינת מקבלי הכסף מהציבור. מי שמקבל כסף ממשלמי המסים הם ארבעה בלבד - המלך הרלד, המלכה סוניה, יורש העצר הנסיך הוקון ורעייתו מטה-מאריט בלבד. כל השאר נחשבים לחלק מהמשפחה המלכותית אך אינם מקבלים הקצבות ממשלתיות.
הרלד, המכהן מאז 1991, נחשב למלך פופולרי מאוד, שאפילו ייצג בשנות ה-70 את המדינה באולימפיאדות, סובל בימים אלה ממחלות ובעיות בריאות. הוא הוחלף מספר פעמים - כולל בימים אלה - על ידי בנו הוקון. לדברי ארמון המלוכה, הוא סובל מתשישות ומבלבול, שהוחרפו בשל הטראומה האחרונה בבית המלוכה - התאבדותו של בעלה לשעבר של בתו - הנסיכה - כתוצאה מדיכאון.
בניגוד למדינות אחרות, הפרטים הפיננסיים של משפחת המלוכה המצומצמת הנורבגית הם חשאיים.
שבדיה: קשובים לרוח הזמן
חסכנות וצניעות נורדית
משפחת המלוכה השבדית נמצאת קצת יותר מהאחרות בתודעה הבינלאומית, אולי בגלל טקסי פרסי הנובל שאותם היא מעניקה מדי שנה בדצמבר בבניין העירייה של סטוקהולם, עדויה בארסנל המלא של התכשיטים המלכותיים, ובהרכב מלא של המלך קרל-גוסטב ה-16, אשתו סילביה וילדיו - נסיכת הכתר ויקטוריה, בנו הנסיך קרל-פיליפ ובתו הנסיכה מדלן.
המשפחה מקבלת מענק שנתי מהפרלמנט השבדי על סך כ-145 מיליון קרונות שבדיות (14 מיליון אירו), אך קשובה לרוח הזמן ולצורך להצטמצם כלכלית. באוקטובר האחרון החליט המלך - בצעד שזכה לכותרות ברחבי אירופה - לסלק מהמשפחה המלכותית חמישה נכדים הרחוקים בסדר הירושה, כדי לאפשר לנותרים להתקיים מהכסף שמגיע מהציבור. וכך, שלושת ילדיהם של הנסיכה מדלן ובן-זוגה האמריקאי-בריטי, כריסטופר אוניל, ושני ילדיהם של הנסיך קרל-פיליפ ורעייתו סופיה הוסרו מרשימת בני המלוכה הזוכים לתמיכה כספית.
הצעד שידר חסכנות וצניעות נורדית למשפחות מלכותיות אחרות ברחבי אירופה, וגם סייע למנוע מהציבור להעלות שאלות מיותרות על תקציב בית המלוכה. אפילו הנסיכים עצמם בירכו על המהלך. אוניל ויתר על תואר מלוכה כשהתחתן עם הנסיכה מדלן כדי להמשיך ולעבוד כאיש עסקים, והמשפחה מבלה זמן רב בארה"ב. גם מבחינות אחרות, המשפחה מנסה להתאים את עצמה לזמנים המודרניים. נסיכת הכתר ויקטוריה התחתנה בגיל מאוחר יחסית (32), עם "שבדי רגיל" - מאמן כושר אישי בשם דניאל וסטלינג.
"יש לנו משפחה מלכותית גדולה, וכשאתה כולל את הדור הבא, יש לפחות עשרה אנשים בקו הירושה לכתר", הסביר ראש החצר המלכותית השבדית את הליך צמצום המשפחה, "אבל הם לא יכולים לצפות שעלויות המחייה שלהם יכוסו על-ידי החצר המלכותית".
משפחת המלוכה השבדית היא גם אחת השקופות ביותר לציבור, מבחינת הכנסות ומיסוי. החצר המלכותית מפעילה "קרן השקעות" שהבעלות עליה מחולקת שווה בשווה בין שלושת הנסיכים, שמשקיעה הון התחלתי שהעניק להם המלך באגרות חוב שבדיות, ורושמת - נכון לשנים האחרונות - תשואה נאה.
הולנד: בלי אף שערורייה
למלך יש אחזקות בחברת אנרגיה
משפחת המלוכה ההולנדית נחשבת אף היא לפופולרית וחפה משערוריות, ואולי אף למודל בעבור מייגן והארי כיצד לשלב חיים כבני מלוכה עם עבודה עצמאית. המלך המכהן וילם-אלכסנדר (52), ירש ב-2013 את אמו, המלכה ביאטריקס, שעדיין חיה אך ויתרה על הכתר. הוא משמש כטייס מזדמן בחברת התעופה ההולנדית KLM, אך אינו מקבל על כך שכר ועושה זאת רק על מנת לשמור את רישיון הטיס שלו. הוא מגדיר זאת כ"תחביב".
בנוסף, אחיו של המלך ואשתו, שרחוקים בסדר הירושה למלוכה, עובדים באופן פרטי בעבור משרדי ייעוץ ומכוני מחקר, כמו גם בשירות משרד החוץ. הם מוכנים "להיקרא לדגל" במידה שיהיו צריכים לבצע נסיעה ממלכתית. המשמעות היא שכל עוד אינם ממלאים תפקיד רשמי - הם גם לא מקבלים הקצבה מבית המלוכה.
בית המלוכה ההולנדי עשיר יחסית לבתי המלוכה הסקנדינביים, עם הון מוערך של כ-200 מיליון אירו, והמלך אפילו מחזיק בשיעור מסוים (ולא ידוע) ממניות חברת האנרגיה ההולנדית-בריטית "של". אחת הסוגיות המייחדות את בית המלוכה ההולנדי היא העובדה שהוא פטור ממסים - כולל מסי ירושה - בנוסף לפטור על מסים מהמענק השנתי שהוא מקבל מהפרלמנט ההולנדי.
בגלל ההוצאה הגדולה יחסית של ההולנדים על בית המלוכה, כמה מחקרים ניסו לחשב את התועלת, במיוחד העסקית, שצומחת ממנו. הם מצאו כי רוב החברות ההולנדיות סבורות כי משפחת המלוכה סייעה לעסקים הבינלאומיים שלהן על-ידי השתתפות במשלחות בינלאומיות, וכמה חוקרים חישבו כי משפחת המלוכה אחראית ללא פחות מ-1% מהצמיחה בשנה בגלל "פתיחת דלתות" לעסקים בינלאומיים, ואחראית להכנסות של 4-5 מיליארד אירו.
ספרד: קריאות בוז למלך
ציד פילים, בזבוזים, שחיתויות
על ערש דווי, על סף סיום שלטונו של הגנרל פרנקו, הסכים הרודן הספרדי להשיב למדינה את מוסד בית המלוכה שבוטל דה-פקטו (אך לא חוקית) בשנות ה-30 של המדינה. זה היה צעד שעורר תקווה רבה בקרב נציגי משפחות מלוכה גולות ברחבי העולם, שראו לפתע איך משפחה הופכת מגולה למוכרת בינלאומית, עם רכוש רב וכבוד. משפחת המלוכה הספרדית אכן מילאה תפקיד חשוב בשנות ה-70 בייצוב ספרד אחרי שנות הרודנות והובלתה לעבר דמוקרטיה, וגם שמרה על אחדותה של הרפובליקה הספרדית.
אבל הרבה השתנה מאז, ואהדת הציבור אליה ירדה משמעותית בעשור האחרון. מי שהיה המלך באותה תקופה, חואן קרלוס, ויתר על כס המלוכה ב-2014, ומי שירש אותו הוא בנו, המלך פליפה ה-6. למשפחה יש שמונה ארמונות ברחבי המדינה, חמש אחוזות מלכותיות ואפילו עשרה מנזרים, היא מקבלת כ-8 מיליון אירו בהקצבה מהפרלמנט מדי שנה, אבל רדופה סקנדלים ופרשות שחיתות.
אחותו של המלך הנוכחי, הנסיכה כריסטינה, אף נושלה מהתואר המלכותי שהחזיקה אחרי שבעלה נחשד בפרשת הונאה ומעילה בכספים בשווי 6 מיליון אירו. היא עמדה למשפט, זוכתה, אך בעלה נידון לכלא, והפך לבן המשפחה הספרדית המלכותית הראשון שנאסר. הנסיכה עברה לז’נבה.
באותן שנים, פחות או יותר בתקופה הקשה ביותר של הקיצוצים וצעדי הצנע של הכלכלה הספרדית, אז נזקקה המדינה להלוואות בינלאומית, דלפו גם תמונות שהפכו את המלך לשעבר לדמות בלתי-פופולרית - הוא צולם ליד פיל שהרג, במסע ציד יקר בבוצוואנה. מסעות הציד התקיימו מתחת לרדאר, אך נחשפו באתר של סוכנות הציד שליוותה אותו ועשירים אחרים הטסים לאפריקה כדי להרוג חיות. הסוכנות גם דיווחה כי מסע הציד עלה כ-15 אלף דולר לשבוע.
באותו מסע הנכד שלו, נצר נוסף למשפחת המלוכה, ירה לעצמו ברגל ונאלץ לטוס חזרה לספרד. למשפחה, אגב, יחסים רעים עם כלי נשק. חואן קרלוס ירה והרג בשגגה את אחיו כשהם היו נערים במהלך משחק בנשק.
בימים אלה המלך פליפה מנסה להיאבק על הפופולריות שלו בציבור, ובמיוחד על שמירת אחדות ספרד אל מול משבר פוליטי מתמשך וניסיונות לקבלת עצמאות מצד קטלוניה. העניינים אינם הולכים כמצופה, כשביקר בברצלונה בנובמבר האחרון התקבל בקריאות בוז נגדו - אירוע חריג.
בלגיה: הדבק המאחד במדינה
המלך הפופולרי, הבן פחות
מעבר לאהבה לשוקולד, אחד הדברים היחידים המשותפים לוואלונים ולפלמים המרכיבים את בלגיה הוא מוסד המלוכה, שמסייע להחזיק את המדינה יחד. במהלך המשבר הפוליטי הגדול של 2011-2010, אז תיפקדה בלגיה ללא ממשלה במשך קרוב לשנתיים, הוכיח המלך דאז, אלברט ה-2, את חשיבות מוסד המלוכה במדינה כשניסה והצליח לתווך בין הצדדים, להקים ממשלה מתפקדת, ולשמור על בלגיה מפני פירוק.
בינתיים, את מקומו של המלך הפופולרי תפס בנו הפופולרי-פחות, המלך פיליפ, טייס לשעבר, שאינו אהוד במיוחד על הפלמים, ושמדבר הולנדית במבטא צרפתי.
משפחת המלוכה הבלגית מקבלת מהציבור כ-12 מיליון אירו בשנה ומשתדלת להפגין חסכנות. כך, למשל, טקס ההכתרה של פיליפ ב-2013 היה צנוע מאוד, במונחים אירופיים. אל סכום זה מתווספות הוצאות נוספות, כמו 15 מיליון אירו על אבטחה (כפי שנחשף באחרונה). יורשת העצר המיועדת, הנסיכה אליזבת, היא בת 18 כיום, זוכה לאבטחה צמודה בפנימייה שבה היא לומדת בוויילס.
מונקו: הנסיך איש עסקים
ילדים מחוץ לנישואים
נסיכות, לא ממלכה. הנסיך אלבר, דמות שנויה במחלוקת מבחינה מוסרית, עם ילדים שהוא התכחש להם ברחבי העולם (כולל אפריקה), הוא אחד המונרכים העשירים בעולם, ובוודאי באירופה. הונו האישי מוערך במיליארד אירו, והוא פועל באופן קבוע כאיש עסקים בנוסף לדמות השולטת בנסיכות. בין החזקותיו: בעלות על ריזורטים לחופי הים התיכון, הקזינו של מונקו, אוסף מכוניות יוקרה וגם בית אמו - השחקנית גרייס קלי - בפילדלפיה. הוא מקבל כ-45 מיליון אירו בשנה מהנסיכות.
לפי דיווחים שלא אומתו, לפני חתונתו עם השחיינית הדרום-אפריקאית שרלין ויטטסטוק, היא ניסתה להימלט ברגע האחרון מהחתונה, והופתעה בשדה התעופה של ניס על-ידי שוטרים ממונקו ששיכנעו אותה לחזור לארמון. החתונה התקיימה ולפני חמש שנים נולדו לשניים תאומים. על פי חוקי הירושה, רק הזכר מבין התאומים הוא יורש העצר. לאלבר שני ילדים נוספים: אחת בארה"ב - הוא הכחיש באופן גורף שהוא אביה וחזר בו אחרי שהוכרח לבצע בדיקת דנ"א, ואחד בצרפת ובטוגו, כתוצאה מרומן עם דיילת של חברת התעופה אייר פרנס.
