גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היצירתיות מאחורי התרגילים לעקוף את הרגולציה בספורט

בספורט קיימים מנגנונים מורכבים של אסדרה, שאמורים לטפל בכמעט כל תרחיש אפשרי ● אבל עם ההשקעה במועדונים ושחקנים שהולכת וגדלה - מגיעים גם גדודי רואי החשבון ועורכי הדין, שמוצאים דרך לעשות צחוק מהתקנונים 

 אמרה סטודמאייר/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
אמרה סטודמאייר/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עולם הספורט מקיים מנגנונים כל כך מקיפים של רגולציה, שנועדו לסגור כל תרחיש בעייתי אפשרי. לעתים מדובר בתקנונים של מאות עמודים שנכתבו לליגה מסוימת, עד שנראה כי כל פרט שעלול לצוץ מקבל התייחסות.

אלא שבכל פעם מתברר מחדש שהרגולטור תמיד נמצא צעד אחד אחרי המציאות. ככל שלספורט נכנס יותר ממון - כך נוצרים עוד ועוד חורים שאין להם מענה. לעיתים מתברר שהלוליינות הפיננסית של בעלי הקבוצות ורואי החשבון שלצדם, מפרקים כל סעיף רגולטורי קיים.

את הדוגמה האחרונה לכך שהרגולציה לא מסוגלת לדמיין את הנולד קיבלנו בימים האחרונים. כדורסלן ה-NBA לשעבר אמרה סטודמאייר, שעזב את הפועל ירושלים בקיץ, חתם במכבי ת"א עד תום העונה. על פניו החתמה לא בעייתית - סטודמאייר כבר לא שחקן הפועל ירושלים וזכותו לנהל מו"מ ולחתום עם מכבי ת"א באופן חופשי.

הבעיה שנוצרה בימים האחרונים קשורה לעובדה שאף אחד לא חשב עליה: שחקן כדורסל שהוא בעל מניות בקבוצה היריבה. סטודמאייר שחתם אצל הצהובים מחזיק מניות בהפועל ירושלים, שרכש בשנת 2013 כשהיה חלק מקבוצת משקיעים שהגיעו למועדון עם איש העסקים אורי אלון.

כל עוד שיחק בהפועל ירושלים, כשחקן-בעלים, לא הייתה בעיה. אבל מה עכשיו כששתי הקבוצות מתחרות זו מול זו על אליפות, מתחרות על כסף שנובע בזכייה בתארים, על ספונסרים וכו' - האם האינטרס של סטודמאייר לנצח משחקים עבור מכבי לא מתנגש עם ההשקעה שלו בירושלים?

האם הרגולטור יכול בכלל לעצור העברה כזאת? קשה להאמין. וגם אם כן, הספורט מלא פטנטים ושיטות שנועדו לאכוף כמעט כל תקנה רגולטורית. כנרה שהפתרון הפעם יהיה פשוט - סטודמאייר יעביר את המניות שלו בהפועל ירושלים לנאמנות, ייתן חצי עונה במכבי ת"א ואחר כך "יאסוף" אותן בחזרה.

זו דוגמה אחת. יש עוד הרבה מקרים שמראים איך רואי החשבון ובעלי הקבוצות עוקפים את הרגולטורים כמעט בכל הזדמנות. הנה כמה מהם:

בעלי קבוצות מדלגים

בעלות על קבוצות ספורט היא עניין שבעבר נראה כמו עניין לכל החיים. הרגולטורים התייחסו לבעלים כמו אנשי עסקים עם רגשות, שיכולים להיות מחוברים רק לקבוצה אחת במהלך מחזור חיים.

אבל עם האפשרויות הכלכליות בספורט, התברר שגם בעלים רוצים לדלג בין קבוצות, ולעתים הם עושים זאת עם נדוניה בעייתית. המקרה המקומי הידוע הוא של אלי טביב, ששימש במשך שנים ארוכות כבעלים של הפועל כפר סבא. טביב הוא איש עסקים, וכשנקרתה בדרכו האפשרות לעבור ולהיות בעלים של הפועל ת"א הוא לא חשב פעמיים. על הדרך, גם "קנה" את כניסתו להפועל ת"א באמצעות הבאה של שלושה שחקנים מובילים - דגלס סילבה, סמואל יבואה ואביחי ידין - מקבוצתו הישנה לקבוצתו החדשה.

רק מאוחר יותר נדרשה ההתאחדות לעניין המעבר של בעלים בין קבוצות ולעניין של תקופת צינון, וגם זה לא מנע מטביב לעבור בהמשך ולהיות בעלים של בית"ר ירושלים.

בדיחה ושמה "משכורת חייל"

עוד חוק שנקבע בישראל ולא מתיישר עם הספורט המקצועני עוסק במנגנון תשלום שנקרא "שכר חייל". החוק באופן כללי אוסר על קבוצות לשלם שכר לספורטאי בתקופת השירות הצבאי שלו, אלא "החזר הוצאות" בהיקף שעומד כיום על כ-5,100 שקל בחודש בלבד.

הרגולטור מתעלם מהעובדה שספורטאים בגיל 18-21 הם כבר כוכבים לכל דבר, והקריירה הקצרה שלהם לא מאפשרת להם לבזבז שלוש שנים על משכורת מינימום. וגם הקבוצות מתעלמות מהחוק הזה - את השווי הכלכלי של החוזה הן משלימות לשחקן בחוזה הבא שלו. כלומר, בהסכם הבא בין הצדדים משקף החוזה בחדש את כל השנים האבודות שבהן קיבל שכר מינימום.

תקרת השכר ומענקי חתימה

אנחנו לא ממציאי הקומבינות כמובן. בכל הקשור לניצול פרצות בחוק ויצירתיות חשבונאית, האמריקאים הם כנראה האלופים בתחום. היצירתיות הזו עוסקת פעמים רבות בניסיון לפתור את הרגולציה של תקרת השכר והחוזים של השחקנים שמעוגנים בהסכמים קיבוציים.

ב-NFL למשל קיימת בפני השחקנים בעיה אחת גדולה - מותר לקבוצות ולבעלים "לחתוך" אותם בכל שלב בחוזה. כלומר, חוזים ארוכי הטווח ששחקני פוטבול חתומים עליהם לרוב לא שווים כלום בשנייה שהקבוצה מחליטה שהיא לא מעוניינת בהם.

מאחר שהשחקנים לא פראיירים ולא רוצים להישאר ללא פרנסה, התפתחה שיטה משוכללת של "מענקי חתימה" - כסף שמשולם לשחקן בכל מקרה. כך גם מצליחות הקבוצות להיות אטרקטיביות עבור שחקנים - זו שמוכנה לשלם את "מענק החתימה" הגבוה ביותר היא זו שמפחיתה עבורו את אי הוודאות והופכת את ההצעה לטובה יותר. ב-NFL, שבה אורך הקריירה הממוצע של שחקן הוא שלוש שנים, ההבטחה לכסף בבנק היא קריטית עבור השחקנים.

המקרה הבולט ביותר התרחש ב-2019. סיאטל סיהוקס, בניסיון לשמור את ראסל ווילסון בשורותיה, האריכה את החוזה שלו בארבע שנים תמורת 140 מיליון דולר. מתוך זה מענק חתימה מובטח של 65 מיליון דולר.

שכר אחרי הפרישה

אבל מי שהביאה את היצירתיות לשיא היא ליגת ההוקי האמריקאית, ה-NHL. היא ממחישה איך דווקא תקרת השכר, שהרבה גופי ספורט (גם בישראל) שוקלים לחקות אותה ושנועדה למנוע תופעת לוואי של תשלומים מופרזים לשחקנים, היא זו שיצרה קומבינות מתוחכמות.

במשך שנים החתימו קבוצת הוקי ב-NHL שחקנים על חוזים ל-12 ו-13 שנה, למרות שבחלק גדול מהמקרים מדובר בשחקנים מבוגרים, שהסיכוי שישלימו את תקופה החוזה שלהם היא אפסית. היתרון של חוזה ארוך הוא בכך שהוא פורס את השכר כולו על פני כל תקופת ההסכם. בשיטה הזאת יכולות הקבוצות לעמוד בתקרת השכר, מאחר שבכל שנה בהסכם הרב-שנתי משולם סכום סביר לחישוב של התקרה.

ב-2010 עצרה הליגה בפעם הראשונה חוזה כזה, כאשר ניו ג'רזי דווילס החתימה את הכוכב הרוסי איליה קובלצ'וק על חוזה של 102 מיליון דולר ל-17 שנה. קובלצ'וק היה אז בן 27, כלומר הוחתם עד גיל 44 - למרות שאין סיכוי שישחק בגיל הזה. זה היה חריג והריח לא טוב.

ורק לפני כמה שנים החליטה הליגה לעצור את הקומבינה הזאת וקבעה כי החוזה הארוך ביותר שניתן להחתים שחקן הוא לשמונה שנים.

מו"מ עם שחקן תחת חוזה

החוק הכי מגוחך הוא כמובן זה שקיים בכדורגל, שקובע כי אסור לקבוצה לנהל מו"מ עם שחקן שמשחק בקבוצה אחרת, אלא אם כן נותרה לו פחות מחצי שנה בחוזה. בעידן שבו קבוצות מוכנות לשלם כל סכום על שחקן, טיפשי לחשוב שהן ימתינו עד רגע האחרון כדי לפנות אליו.

החוק מגוחך בעיקר כי הרגולטור מתעלם מכך שהיום קיימים אינסוף פלטפורמות לנהל תקשורת בין קבוצות לשחקנים.

כך נוצר מנגנון "שושואיסטי", שבמסגרתו מנהלות קבוצות באופן ישיר ודרך צדדים שלישיים מו"מ עם שחקנים. כולן מספיק מתוחכמות כדי שלא להשאיר סימנים ברורים למו"מ כזה, אבל זה קורה כל הזמן.

וגם כאשר אירועים כאלו מגיעים לידי הרגולטור זה נגמר כמעט בלא כלום. המקרה הקיצוני ביותר אירע בקיץ האחרון עם המעבר של אנטואן גריזמן מאתלטיקו מדריד לברצלונה. ההתאחדות הכדורגל הספרדית אכן קיבלה את הטענה כי ברצלונה ניהלה מו"מ עם גריזמן בזמן שהיה תחת חוזה. אבל בסופו של דבר בגין אחת מהעבירות החמורות בכדורגל היא השיתה עליה קנס בסכום של 300 אירו בלבד. 

עוד כתבות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס המיליציות הפרו-איראניות בעיראק

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

נהר הסיין בפריז / צילום: ap, Pavel Golovkin

הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

במשך עשורים לא הצליחה פריז לנקות את נהר הסיין, שמזוהם ממי ביוב ● לקראת האולימפיאדה, שתכלול שחייה ושיט בנהר, היא מוכרחה לעשות זאת ● אבל לא כולם מאמינים שזה אפשרי, "צריך תוכנית אחרת", אומרת האלופה האולימפית בשחייה במים פתוחים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט