החודש מונה מנכ"ל חדש לחברת אופל, אנדראס מרקס, ולמרות שאופל הציגה השנה רווח תפעולי ראשון של כ-849 מיליון אירו אחרי 20 שנה של הפסדים רצופים, ספק אם מישהו היה רוצה להיכנס לנעליו.
לא רק שתעשיית הרכב, ובמיוחד הגרמנית, נמצאת בנסיגה ונדרשת להשקעות עתק כדי לעמוד ביעדים סביבתיים מחמירים, המינוי מתבצע ערב המיזוג בין קבוצת PSA, שאופל היא חלק ממנה, לבין קבוצת פיאט קרייזלר. אופל תהיה בקרוב חלק ממשפחה שכוללת 13 מותגי רכב.
לפיכך המנכ"ל החדש יצטרך להיאבק על הקצאת משאבים, להתמודד עם ועדי עובדים לנוכח צעדי ייעול ולשמור על בידול המותג בבליל של מותגים מצרפת, מאיטליה, מבריטניה ומארה"ב.
אופל יכולה להתנחם בכך שיש לה ליין די רחב של דגמי קרוס-אובר עדכניים, שפותחו בשיתוף PSA. הליין יכלול בקרוב לא מעט גרסאות מחושמלות, אך בינתיים צריך להפיק את המיטב מדגמי הבנזין והדיזל.
אחד מהם הוא אופל גרנדלנד X, שהגיע אלינו בסוף 2019. הרכב מבוסס על פלטפורמת פיג’ו 3008 וחולק עימה מכללים מרכזיים אבל יש לו עיצוב שונה. ומודל 2020 מציג את כל הסממנים האופנתיים בפלח כולל גג "צף" עם אופציה לצבעים ניגודיים, קשתות גלגלים מודגשות, פנסי LED בחזית, ובגרסה הבכירה גם חישוקים ומעוצבים. בקיצור, כדי לזהות את הקשר לאחות הצרפתית צריך לעיין בוויקיפדיה.
גם עיצוב תא הנוסעים פונה 180 מעלות מהאוונגרד המוחצן של ה-3008. לוח המחוונים אנלוגי, ההגה בגודל רגיל, מערך המתגים שמרני ועמדת הפיקוד עטופה בחומרי דיפון איכותיים ובקווים מוצקים. יש גם מערכת מולטימדיה יעילה והכל קל לתפעול גם למי שאינו היפסטר שגר ברובע ה-13 בפריז.
הדגם מציע הרבה מרחב רגליים וכתפיים לנוסעים גדולים מהממוצע ויש תא מטען מכובד של 514 ליטר. האבזור התקני הבסיסי תואם את המקובל בפלח, ורמת אבזור נדיבה באמת, גג פנורמי, התנעה בלחיצה וכו’, תעלה כ-13 אלף שקל. עם זאת, גם גרסת הבסיס זכתה לשדרוג, כולל תוספת בקרת שיוט מתוחכמת.
החידוש המרכזי הוא תוספת של מנוע טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר מבית PSA, שמשודך לתיבה אוטומטית יפנית בת שמונה מהירויות. מנועי טורבו-דיזל פופולריים כיום בישראל בערך כמו חתולים כחולים, אבל הקבוצה הצרפתית היא מעצמת דיזל וגם מערכת ההנעה של הגרנדלנד ממלאת היטב את ייעודה. אחרי התנעה, די רועשת, טרטור הדיזל של המנוע נרגע והתיבה האוטומטית המצוינת מאפשרת למצות היטב את המומנט של כ-30 ק"ג למטר, שזמין במספר די נמוך של סיבובים לדקה, ולהרגיע את המנוע בשיוט.
התאוצה ממצב עמידה לא מרשימה במיוחד בהשוואה לטורבו-בנזין - כ-12.3 שניות מאפס ל-100 קמ"ש - ותגובת הדוושה ללחיצה די עצלה. אבל אחרי שהמומנט נצבר אין בעיה לשמור על תנופה מכובדת בעליות תלולות, גם עם חמישה נוסעים, או לשייט למרחקים ארוכים במהירויות של כביש 6 פלוס 20%.
הבונוס העיקרי של הדיזלים הקטנים והמודרניים הוא צריכת דלק מרשימה, ולמרות שממוצע של כ-24 קילומטרים לליטר שעליו מצהירה אופל הוא קצת אופטימי, גם צריכה ריאלית של 19 קילומטר לליטר וטווח נסיעה של מעל 750 קילומטרים על מיכל ירשימו את חשב החברה - בתנאי שתדעו לאתר תחנות דלק שמוכרות סולר מוזל.
ניכר שמהנדסי החברה עמלו לנטרל כמה באגים של שלדת הדור הראשון. אפילו עם חישוקים גדולים הגרנדלנד דור 1.5 מגהץ מהמורות עירוניות עמוקות עם נוחות נסיעה משופרת, היציבות הכיוונית על הכביש המהיר טובה, בקרת תנודות הגוף שודרגה ורק ההיגוי עדיין מרגיש מעורפל, בעיקר כשמערכת הסיוע האקטיבית מופעלת. המחיר מתחיל ב-155 אלף שקל, כ-3,000 שקל יותר מגרסת הטורבו-בנזין. עם צריכת דלק בליגה של היברידיות, עיצוב נאה ותא נוסעים ידידותי למשפחות הגרסה הזו עשויה להיות חביבה במיוחד על ציי רכב. אבל בראייה כוללת זו כנראה רק תחנת ביניים עד להגעת דגמי הפלאג-אין והדגמים החשמליים של אופל בשנה הבאה.
