גג היקב במקווה ישראל / צילום: המועצה לשימור אתרים
מי שומר על אתרי המורשת של ישראל? קשה להפריז בחשיבות המתחם ההיסטורי של בית הספר החקלאי מקווה ישראל, בית הספר החקלאי הראשון בארץ שהוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870. במקום יש לא מעט מבנים היסטוריים מרהיבים, ביניהם ניתן לציין את בית הכנסת, בית קראוזה, בית הפקידים, בית המורים והיקב. אי אפשר לדלג על הגן הבוטני, הראשון בארץ, ועץ הפיקוס הבנגלי העצום. הבוקר נודע שגג היקב קרס הלילה, וכנראה שגם חלק מהמבנה נהרס. תמר טוכלר, מנהלת מחוז ת"א וסמנכ"לית המועצה לשימור אתרים, מגדירה את האירוע כאסון שווה-ערך לזה של שריפת כנסיית הנוטרדם בפריז. לא פחות.
בניין היקב של מקווה, שנבנה בשנת 1893 הוא אחד הבניינים הראשונים שנבנו במקום. מתכונת הבנייה דומה ליקבים באירופה, ומזכירה גם את היקב של המושבה הטמפלרית שרונה. מרתפי היקב חצובים בסלע הכורכר, גגות המרתף נבנו מקמרונות אבני כורכר ומעל ניבנה מבנה נוסף שלו גג רעפים. בשנים 1928-1948 הוסתרו במרתפי היקב כלי נשק, "סליקים", ונערכו טקסי השבעה לארגון ה"הגנה".
אחרי הקמת המדינה הגיעו שטחי בית הספר ל־3,500 דונם, שצומצמו ל־3,300 עם סלילת נתיבי איילון. ב־1976 יזם חיים בר־לב, בוגר בית הספר שכיהן אז כשר המסחר והתעשייה, את "חוק מקווה ישראל" שנועד להילחם בלחצי הנדל"ן, לשמר את ייעודו החקלאי של בית הספר ולהגן על אדמותיו, ובמיוחד על 40 הדונמים של אזור הגרעין ו-13 המבנים ההיסטוריים, שהוגדרו כמבנים לשימור מחמיר. כיום פועלים בשטח מקווה ישראל תיכון חקלאי חילוני, תיכון חקלאי דתי, בית ספר ישראלי־צרפתי וב"ס יסודי בשיטת מונטסורי, כולל שתי פנימיות.
ברקע הדברים יש לציין שלמרות גודל השטח של ביה"ס, מקווה ישראל אינה פועלת כישות מוניציפאלית עצמאית שוות ערך לעיר. הסטטוס שלה כ"שטח גלילי", משמעו שהאחריות על המקום היא של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א, בראשותה של דניאלה פוסק. בשנת 2016 אושרה תוכנית אב למקום ובימים אלה מקודמת תוכנית מתאר, בתכנון האדריכל צדיק אליקים.
השופטת לשעבר שרה פריש, יושבת הראש של מקווה ישראל, מתחמקת באופן גלוי מאחריות לאירוע. היא מסבירה שהטיפול במבנה התחיל לפני היכנסה לתפקיד ומפנה אותנו למנכ"ל בית הספר: "אני הגעתי לפני פחות משנתיים. הדברים נמצאים בתכנון ואני מקווה שעכשיו נוכל לטפל בזה כמו שצריך. המקום סגור כך שאין סכנה לנפש. אנחנו מודעים לצורך בשיפוץ המבנה. נדאג לעשות את זה במידת האפשר על בסיס משאבים שנקבל ועזרה מהרשויות ומגורמים נוספים".
את לא רואה קשר בין זה שתוכנית המתאר של מקווה, שעליה עובדים כבר לא מעט שנים, עדיין לא אושרה לבין קריסת גג היקב?
"התוכנית נמצאת בשלבי דיון אחרונים ובקרוב תועבר לתוכניות קונקרטיות וספציפיות", מסבירה פריש.
רונן צפריר, מנכ"ל מקווה ישראל, מבהיר בשיחה עם "גלובס" שמצבו של המבנה היה ידוע להנהלת מקווה ישראל, אך הכפר נתון בלחצים כלכליים קשים: "יש לנו בעיות תקציביות. זה לא רק היקב שקורס לנו. זה לא סוד שמקווה ישראל היא ישות שמנוהלת מכספי בתי ספר. זה אבסורד. מדינת ישראל לא יודעת איך לטפל במקווה ישראל. למרות שקיבלנו כמה מיליונים מ"תוכנית מורשת" ושיקמנו את בית הכנסת והשדירה ההיסטורית. הסיפור של היקב זה 20-30 מיליון שקל. אנחנו כל פעם משפצים טלאי אחרי טלאי, אבל זה לא הגיוני ששיפוץ יקב היסטורי, אייקון ברמה לאומית, ימומן מכספי תלמידים".
ולמה תוכנית המתאר של מקווה עדיין לא אושרה?
"לקח לנו הרבה מאד זמן לגייס 4 מיליון שקל להכנת תוכנית המתאר. המחזור של מקווה הוא בערך 60 מיליון שקל בשנה ואין לנו כספים לפיתוח המקום. אם הרשויות היו קצת יותר פתוחות כלפינו והיו מאפשרות לנו לייצר הכנסות שמהם היינו מביאים כסף לתחזוקת האתר ההיסטורי היינו במקום אחר היום".
איזה סוג של הכנסות?
"לעשות אירועים פעמיים בשבוע, שמהם נוכל להכניס כסף לכפר".
תמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרים הוסיפה בשיחה עמנו כי, "זה אחד מאתרי המורשת הכי חשובים ברמה הלאומית והמועצה לשימור אתרים פועלת לשימורו מיום היווסדה. נדהמנו לגלות שאירעה קריסה באגף המערבי של היקב. כבר לפני מספר חודשים ראינו סימנים להידרדרות של המבנה וסגרנו אותו. נעשו שם עבודות חיזוק ראשוניות, הוכנה תוכנית הנדסית, אבל לצערנו, כמויות הגשם הכריעו את המבנה. זה עצוב לנו כי בעוד כמה חודשים מקווה חוגגת 150 להיווסדה".
מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב נמסר: "לפני מספר חודשים התקיים סיור במקום יחד עם מהנדס מבנים מסוכנים, נציגי לשכת התכנון ונציגים מהנהלת בית הספר. לאחר הסיור, הועברה ללשכת התכנון חוות דעת של מהנדס מבנים מסוכנים שבו הצביע על שורה של ליקויים בשימור ויציבות המבנים. חוות דעת זו הועברה ע"י יו"ר הוועדה המחוזית למנכ"ל בית הספר החקלאי מקווה ישראל וליו"ר הדירקטוריון וביקשה את התערבותו הדחופה בנושא. עד עתה לא התקבלה תשובה למכתב.
"כמו כן, במסגרת הדיונים על תכנית המתאר שמקודמת בימים אלו בוועדה המחוזית למקווה ישראל, עלו בין היתר סוגיית המבנים ההיסטוריים במתחם, עליהם הודיעה מקווה עם המועצה לשימור אתרים כי הם לוקחים על עצמם את הטיפול במבנים אלו".