דעה: מנדלבליט, הסר ידיך מתוכנית הסיפוח

ההכרזה ההיסטורית הצפויה על סיפוח חלקים מיהודה ושומרון עלולה להיתקל בהתנגדותו של ביועמ"ש אביחי מנדלבליט, בטענה שאסור לממשלת מעבר לקבל החלטות כאלה • על היועמ"ש לא להתערב בנושא ולאפשר לנבחרי הציבור למשול מבלי שהפקידים ינהלו את המדינה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

"תוכנית המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ השתלטה על סדר היום הציבורי ועל התקשורת. מגוון דעות בעדה או נגדה, פרשנויות, מנומקות פחות ויותר, מופרחות לכל עבר. רובן כמובן בעד, אך כרגיל כמעט, במדינת פקידות-סטן שלנו, נראה כי הדרג המשפטי מתעקש להתערב בסמכויות הדרג הנבחר ולהכשיר או לפסול מהלכים מדיניים שאינם תמיד מעניינו.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, רמז, במהלך דבריו אמש (ג') בכינוס המכון למחקרי ביטחון לאומי, כי עדיין לא בטוח שהוא יאפשר לקבל החלטת ממשלה לסיפוח השטחים. לדבריו, "צריך לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה, אך להקפיד על ריסון בממשלת מעבר. נראה מה הדחיפות של הנושא, נשמע ונחליט".

היועמ"ש הוסיף כי "תפיסתי היא שאני צריך לסייע לממשלה ליישם את מדיניותה, ויש לזה כללים - יש צורך בהקפדה על ריסון בממשלת מעבר. אם תוגש בקשה, אבחן זאת משפטית. יש בממשלת מעבר דברים דחופים אחרים. אני לא שולל דבר".

גם בראיון לרשת ב' הודה שר התיירות יריב לוין מהליכוד כי החלת הריבונות בבקעת הירדן וביהודה ושומרון מתעכבת גם בגלל "היערכות היועמ"ש".

אך כאן עולה השאלה - האם הממשלה באמת צריכה לקבל את אישור היועמ"ש למהלך?

התשובה לסוגיה הזו אכן מורכבת, והיא מתייחסת בעצם לשתי שאלות. האחת - האם ניתן לספח שטחים באמצעות החלטת ממשלה בלבד; והשנייה - האם ניתן לעשות זאת בזמן ממשלת מעבר.

כבר לפני 30 שנה, ועוד לפני החלת החוק הישראלי על ירושלים המזרחית, החליטה הכנסת (בימי ממשלת מנחם בגין) כי ניתן יהיה להחיל את החוק הישראלי על כל חלקי ארץ ישראל, בהחלטת ממשלה בלבד. בכך הכנסת נתנה בעצם אור ירוק לממשלות ישראל העתידיות להחיל את החוק הישראלי על שטחי יהודה ושומרון, בהחלטת ממשלה בלבד (בצו).

מובן שעל-מנת להסיר מראית-עין ולסתום את פיות המקטרגים, עדיף שההחלטה תעבור גם בכנסת, ברוב של מפלגות גוש הימין בשיתוף ישראל ביתנו ואולי גם חלקים ניציים יותר ממפלגת כחול לבן.

ולעניין ממשלת המעבר - חוק יסוד: הממשלה אינו קובע שום מגבלות על סמכויותיה של ממשלת המעבר, ושם דגש על הצורך שלא ייווצר "ואקום משילותי". כך שבכל רגע, עד להשבעת הממשלה החדשה, תהיה ממשלה שיכולה לפעול באופן רציף ולמלא את כל תפקידי הממשלה הנדרשים.

אומנם בג"ץ צמצם את הלגיטימציה של ממשלת המעבר ל"מבחן הסבירות", אך מה יותר סביר מלאמץ תוכנית ציונית אסטרטגית, שלה המתנו אלפיים שנה, ולא בטוח שהיא תהיה שם אחר-כך.

לכן, טענתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה הוא צריך לבחון ולהחליט בנידון, אינה במקומה. הגיעה העת שפקידים ויועצים משפטיים יחזרו לפעול בתחום סמכותם - ייעוץ; ויאפשרו לנבחרי הציבור לפעול בתחום סמכותם, ובכך תימנע הפגיעה בדמוקרטיה וברצון העם.

ובנימה אישית: אנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית להחלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון בהחלטת ממשלה ולהתגשמות חזון הנביאים והחלום הציוני. וזאת, במנותק מכל הסדר מדיני כזה או אחר. הדבר ישפר את זכויות חצי מיליון מאזרחי המדינה, שחיו עד כה תחת ריבון צבאי בשטחי יהודה ושומרון. 

הכותב הוא עורך דין המתמחה בזכויות אדם ביהודה ושומרון, תושב היישוב אש קודש בגוש שילה