תביעה / אילוסטרציה: שאטרסטוק
נדמה כי מגיל מסוים כולם סוגרים חשבונות עם ההורים ומשליכים עליהם את הבעיות, את הכישלונות, את האכזבות ואת השאיפות הבלתי מושגות. בחורה בת 29, אשר סבלה מקשיים רגשיים שונים, החליטה שהטלת האשמה על אביה, תוך שכיבה על ספת הפסיכולוג, אינה מספקת, והגישה תביעת פיצויים בגובה של כחצי מיליון שקל נגד האב.
אדם שמחליט לתבוע פיצויים מאביו או מאמו נדרש לעבור מספר מכשולים משפטיים. ראשית עליו להוכיח כי ההורות שהפגין אותו הורה אכן עלתה לכדי התעללות מנקודת הסתכלות אובייקטיבית, ולא רק בתפיסתו הסובייקטיבית של הילד. בנוסף צריך הילד להוכיח כי נגרם לו נזק משמעותי העולה לכדי נכות נפשית, וכן כי ניתן לתלות את הנזק הנפשי דווקא בסגנון ההורות של ההורה הנתבע.
במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, הבחורה בת ה-29 עמדה בפני נישואים עם בן זוגה, כאשר החלה לסבול מהתקפי חרדה, ומסלול חייה, המצליח עד אותה עת, החל להידרדר. הבת תולה את מצבה העגום בילדותה הקשה, אשר הייתה לטענתה רווית אלימות פיזית ומילולית ברקע גירושיהם של הוריה.
באופן ספציפי הוכיחה הבת שתי התנהלויות שהיא חוותה כאלימות מצד האב בגיל ההתבגרות: האחת כאשר הכריח אותה לאכול בניגוד לרצונה, והשנייה כאשר עקר את דלת חדרה מציריה כדי למנוע ממנה להיות סגורה בחדרה.
האם התנהלויות הוריות אלה אכן עולות לכדי עוולות נזיקיות ברות-פיצוי עבור הילדים? המבחן לכישלון הורי הוא בראש ובראשונה עיקרון תום-הלב של ההורה. החוק אינו דורש מהורה להצטיין או אפילו להצליח בתפקידו, אלא רק לעשות את מיטב מאמציו לפעול לטובת הילד. לכן הורה המגדל את ילדיו במסירות, לא יהיה אחראי לנזקים שגרם, גם אם תוצאת פעולותיו לא הייתה מיטבית.
במקרה זה הבת חוותה את התנהגותו של האב כלפיה כאלימות, וגם מומחה שמינה בית המשפט הגדיר זאת כך, ומאידך האב טען כי כל פעולותיו היו בהתאם לתפיסתו את טובת הבת. לטענתו, הבת הייתה רזה מדי וסבלה מהפרעות אכילה, ולכן הפעלת הלחץ לעידוד אכילה נעשתה מתוך דאגה כלפיה, וכך גם עקירת דלת חדרה, שנעשתה, לטענתו, על רקע מציאת אלכוהול שהחביאה בחדרה.
לאחר שמיעת כל העדויות, בית המשפט השתכנע כי בצד המעורבות הרבה של ההורים והדאגה לצרכיה הפיזיים והנפשיים של הבת, אכן התרחשו מקרים של אלימות מילולית, שבירת חפצים וצעקות, בפרט על רקע הליך גירושים מכוער שהתנהל בין ההורים. בית המשפט השתכנע כי הבת הייתה יקרה ללבו של האב, והוא עשה מאמצים רבים על-מנת להעניק לה כל שיכול היה מבחינת חומרית וגם מבחינה נפשית, אך גם הוא וגם האם לא השכילו להבין שהאווירה האלימה ששררה בבית, והייתה תולדה של המבנה הזוגי והמשפחתי של שניהם, פוגעת בבנות. למעשה, האב סבר כי הנוקשות והדרישות שהוא מעמיד בפני בנותיו יתרמו לחינוכן ולגידולן. לפיכך, על אף שהתנהלותו של האב כלפי הבת לא הייתה מיטבית במקרים רבים, היא גם אינה בדרגת חומרה היוצרת עילת נזיקין.
בצד החלטתו לדחות את תביעת הנזיקין, מצא בית המשפט לנכון לחייב את האב לממן לבתו טיפולים פסיכולוגיים לשיקומה הנפשי. האב גרם נזק נפשי מסוים לבת, גם אם לא התכוון לכך, ולכן בית המשפט סבר כי מן הראוי שיעזור לתקן את העוול שגרם.
זהו מסר חשוב להורים רבים, השקועים עמוק בהליכי גירושים ובמאבק נגד בן הזוג לשעבר, תוך עיוורון לנזק שהם גורמים לילדיהם - לא מן הנמנע שיבוא יום, וחשבון-הנפש ייכפה עליכם על-ידי בית המשפט.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il