נוחי דנקנר יוצא לחופשי: אחרי שנה ושלושה חודשים בכלא - ועדת השחרורים אישרה את בקשתו לשחרור מוקדם

(עדכון) - ועדת השחרורים אישרה את בקשת דנקנר לשחרור מוקדם, זאת לאחר שהנשיא ריבלין קיבל את בקשתו להקלה בעונש עקב מצבו הרפואי • ישהה במעצר-בית כל יום מ-22:00 עד 6:00 למחרת • האם שחרורו יאיץ את החזר חובו לציבור, והאם עונשו בגין הרצת מניות הרתיע את שוק ההון?

נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ
נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ

שנה ושלושה חודשים בלבד אחרי שהחל לרצות את שלוש שנות המאסר שנגזרו עליו, ועדת השחרורים בכלא מעשיהו אישרה היום (ה') את בקשתו של איש העסקים נוחי דנקנר לשחרור מוקדם. דנקנר ישוחרר מהכלא בימים הקרובים, כשההערכות הן שייתכן שכבר מחר בבוקר. 

ההחלטה של ועדת השחרורים להורות על שחרורו של דנקנר התקבלה לאחר שפרקליטות המדינה הודיעה הבוקר כי היא אינה מתנגדת לשחרורו המוקדם. בין יתר הנימוקים ששטחה המדינה בפני ועדת השחרורים לתמיכה בבקשתו של דנקנר לשחרור מוקדם, צוינו תרומתו של דנקנר לחברה ועברו הנקי, וכמובן גם העבודה שזכה לחנינת נשיא המדינה לאור מצבו הרפואי המידרדר.

גם דנקנר עצמו טען בפני הוועדה. בדבריו לפני הוועדה ציין דנקנר כי כיום הוא מבין שהעבירות שביצע היו עבירות חמורות, וכי הוא מתחרט על מעשיו ורואה במהלכיו טעות חמורה ביותר. "פעלתי בפזיזות", אמר דנקנר לוועדה, "ובניגוד לדרך בה נהגתי עד אותו יום מר ונמהר. כל חיי הייתי איש שומר חוק, הגון וישר". 

בהחלטתה ציינה ועדת השחרורים כי היא הגיע למסקנה שיש לשחרר את דנקנר לאור הנימוקים הבאים העולים בקנה אחד עם הוראות החוק: אין בשחרורו של האסיר סכנה לשלום הציבור; התנהגותו החיובית במהלך המאסר; התוכנית הטיפולית לה זכה בין כותלי הכלא הייתה ממשית וברת-משקל; ותוכנית ההמשך לה מחויב האסיר אשר יש בה כדי להוות המשך טיפול ושיקום.

שחרורו המוקדם של דנקנר הותנה, בין היתר, בתנאים הבאים: עליו להתייצב במשטרה אחת לשבועיים עד לתום תקופת המאסר על-תנאי בו ישהה מיום שחרורו (8.5.2021), לקיים את כל התנאים שנקבעו לגביו בתוכנית השיקום ולשהות במעצר-בית בביתו כל יום החל מהשעה 22:00 עד השעה 06:00 למחרת. בנוסף, הוטל על דנקנר צו יציאה מהארץ.

דנקנר, שהורשע בעבירה של הרצת מניות במסגרת הנפקה שביצעה ב-2012 וזכתה לכינוי "הנפקת החברים", קיבל לפני שבועיים הקלה משמעותית לעונשו מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. בשל מצבו הרפואי ההולך ומידרדר, נאות ריבלין לקבל את בקשת החנינה שהגיש כבר בפברואר 2019, והמיר ארבעה חודשי מאסר בפועל שנגזרו על דנקנר לעונש מאסר על-תנאי. בכך, סלל הנשיא את דרכו של דנקנר לעמוד בפני ועדת השחרורים. ריבלין דחה את בקשת דנקנר למחוק את עברו הפלילי.

נזכיר כי החלטת הנשיא ריבלין בנושא התעכבה בשל חקירה נגד דנקנר שנפתחה (ובהמשך נסגרה), בשל תלונה שהגיש נגד דנקנר אחד מהאסירים ששהו עמו בכלא, ובגינה הועבר דנקנר באופן זמני לאגף שמור בכלא ניצן. כאמור, אותה חקירה נסגרה לאחרונה. על מהות החשדות ופרטי החקירה חל עדיין צו איסור פרסום.

השוק מורתע

נוחי דנקנר - מי שעמד בראש קונצרן אי.די.בי ונחשב בעבר לכמעט כל-יכול ולאיש החזק במשק הישראלי - הורשע במחוזי ב-2016, אך הדרמה האמיתית בעניינו התרחשה בבית המשפט העליון. באורח יחסית נדיר, וכנראה חסר תקדים בעבירות מתחום ניירות הערך, לא רק שהעליון דחה את ערעורו על עצם הרשעתו, אלא שהוא אף החליט להחמיר בעונשו וגזר עליו מאסר בפועל של שלוש שנים, במקום השנתיים שגזר עליו המחוזי.

לאחר שניתן פסק הדין בעליון, בהתבסס בעיקר על ההחמרה הניכרת בעונשו, מיהרו רבים להכריז כי הרשעת דנקנר היא "קו פרשת המים" בשוק ההון.

כך למשל, יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מסרה עם פרסום פסק הדין כי "פסק הדין יהדהד בכל השוק. שוק ההון צריך להיות מקום בטוח", וח"כ לשעבר שלי יחימוביץ', שכיהנה אז כיו"רית הוועדה לביקורת המדינה, הצהירה כי "החלטתו של בית המשפט העליון היא איתות חד וברור לא רק לנוחי דנקנר עצמו, אלא לרשימה ארוכה של אשמים ששיתפו פעולה עם מעשיו הפגומים והנצלניים, גיבו אותו, והפכו אותו לגיבור".

האם אכן עבר השוק טלטלה בעקבות הפרשה? עו״ד ערן שחם-שביט ממשרד סבוראי שחם-שביט, שכיהן כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, בטוח שהתשובה לכך חיובית. לדבריו, ״פסק הדין בעניינו של נוחי דנקנר היה תקדימי ביחס להרשעה עצמה וביחס לחומרת הענישה. ההחמרה בענישה התקבלה בהפתעה בזירות השונות, במיוחד בשוק ההון".

עוד הסביר שחם-שביט, כי "לפסק הדין יש השפעה עצומה על שוק ההון ונראה שהשחקנים בשוק נוקטים משנה זהירות, אולי אפילו זהירות יתר, ונמנעים מפעילות שהיא לגיטימית מחשש יצטרכו להסבירה. להימנעות מפעילות לגיטימית יש מחיר כלכלי ברור לציבור המשקיעים (הרתעת יתר)".

וזו גם הביקורת שלו על פסק הדין, ברטרוספקטיבה של שנה וחצי: "לדעתי החמרת הענישה בערכאת הערעור לא שיקללה מספיק את עצם ההרשעה של נוחי דנקנר במעשים שיוחסו לו. אין ספק שהייתה כאן דרמה אנושית משולבת עם תקדימיות ההכרעה בתיק, ולטעמי האיזון היה צריך להיות שונה. טוב שמנגנון החנינה הופעל וטוב ששיקולים נוספים באו בגדר השיקול לשחררו".

גם עו"ד עודד אופק, שותף וראש מחלקת שוק הון במשרד מ. פירון, סבור כי פרשת דנקנר שינתה את השוק, ולא בטוח שלטובה. לדבריו, "בעניין דנקנר אמר בית המשפט בקול ברור כי תוכנית שמטרתה, מתוך שיקולים כלכליים גרידא, להשפיע, מתוך כוונה או מודעות, על שער המניה של חברה לטובת הצלחת הנפקה, אינה בגדר פעילות לגיטימית וכלכלית בשוק ההון. אמירה זו מהדהדת עד היום באוזני השחקנים ומחייבת אותם לנהל את השקעותיהם במשנה זהירות".

עוד ציין אופק, כי פסק הדין בעניין דנקנר, "כמו גם פסיקות אחרות שיצאו לפני בית המשפט, ולאחר כניסת עידן האכיפה המנהלית, ממשיך להוביל לחשש של שחקנים בשוק מפעילות השקעות ובריחת מוחות מתחומי ניהול כספי האחרים שמפוקח על-ידי הרגולטורים, וטומן בחובו גם סיכון לסטגנציה ואי נטילת סיכונים על-ידי מנהלי השקעות".

ים של חובות

בנוסף לנימוקים הרפואיים, בבקשת החנינה שהגיש דנקנר הוא טען גם כי קיים אינטרס ציבורי בחנינה, שכן היא תעניק לו אפשרות להחזיר לציבור את חובותיו על בסיס ההסדר שהתחייב לו במסגרת קריסת קונצרן אי.די.בי.

בעקבות נפילת האימפריה שבראשה עמד, הגיע דנקנר בשנת 2016 להסדר חוב עם הבנקים, שהעניקו הלוואות בשווי של קרוב ל-800 מיליון שקל לחברות הפרטיות שבאמצעותן החזיק בקונצרן אי.די.בי הלוואות.

הסכום הכולל של הסדר החוב עומד על כ-480 מיליון שקל, ולפי ההסדר, על דנקנר להחזיר לבנקים כ-150 מיליון שקל במהלך חמש שנים ממועד כריתתו, מהם כבר החזיר 70 מיליון שקל. ככל הידוע, המקור הכספי העיקרי להחזרים שבוצעו מגיע מאביו יצחק, וכן ממכירת נתח מהווילה שלו בהרצליה פיתוח, שנמכרה תמורת 47 מיליון שקל.

ההסדר בין דנקנר לבנקים נעשה מחוץ לכותלי בית המשפט, ולכן רב הנסתר על הגלוי באשר לאופן ביצוע ההסדר. במאי האחרון חשף כתב "גלובס" רון שטיין כי גורמים מטעמו של דנקנר מקדמים לבקשתו מהלך לדחיית אחד התשלומים, כ-20 מיליון שקל, עד לסיום תקופת מאסרו. עוד פרסם, כי על-פי ההסדר שנחתם בין דנקנר לבין הבנקים, על הטייקון לשעבר לשלם ב-2021 כ-60 מיליון שקל.

שחרורו של דנקנר מהכלא ודאי מביא עמו הקלה גדולה לאיש העסקים, אך במידה רבה הוא ימשיך להיות כבול, לפחות בפן הכלכלי, למשך עוד שנים ארוכות. למיטב הידיעה דנקנר התחייב במסגרת ההסדר עם הבנקים כי לאחר שיסיים להחזיר את 150 מיליון השקלים לבנקים ב-2021, הוא יעביר לבנקים 60% מכל הכנסה שלו, עד שישלים את יתרת החוב שלו - כ-330 מיליון שקל, או עד סוף ימי חייו.

באו לעזרת חבר

מוקדם עדיין לדעת במה יעסוק דנקנר אחרי שחרורו, אך נדמה כי למרות המפלה הקשה שספג כשעמד בראש הקונצרן הגדול במשק, לדנקנר נותרו עדיין לא מעט קשרים טובים עם אנשי עסקים מובילים ודמויות מפתח בשוק ההון הישראלי.

כך עולה למשל, מהודעות פרישה שהגישו חלק ממי שהשתתפו ב"הנפקת החברים" במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הנזק שנגרם לאי.די.בי במסגרת התרמית שדנקנר הורשע בה. בין הפורשים מהתביעה נמצאים אנשי העסקים אילן בן-דב, רעיה ומיכאל שטראוס, יאיר המבורגר, עופר נמרודי ושלמה אליהו; וגם מי שהיו בעבר שותפיו העסקיים צבי לבנת ויצחק מנור. גם חלק מפעילי שוק ההון הודיעו כי הם מוותרים על זכותם במסגרת הייצוגית שהוגשה בגין הנפקת החברים, ובהם איתן אלדר וגלי ליברמן ואורן חלפון.

לאחרונה שלחו הודעת פרישה גם שני משקיעים שביקשו להישאר אנונימיים, אשר רכשו מניות ואופציות במסגרת ההנפקה בסכום של כמעט 20 מיליון שקל.

"הנפקת החברים": הרצת מניות אי.די.בי בהיקף 42 מיליון שקל

בבסיס הרשעתו של נוחי דנקנר, ניצבה המצוקה התזרימית שאליה הסתמן שתיקלע אי.די.בי בתחילת שנת 2012, אחרי למעלה מעשור של שגשוג כלכלי שלא נראה כמוהו בישראל קודם לכן. בעקבות זאת, החליט דנקנר להוביל הנפקה מהציבור שבמסגרתה גויסו 322 מיליון שקל.

אלא שדנקנר חשש שההנפקה לא תצלח, ולכן רקם תוכנית להריץ את המניה כדי שזו תיקבע על שער גבוה. דנקנר הוציא את התוכנית לפועל באמצעות מקורבו איתי שטרום - שעליו גזר העליון עונש מאסר של שנתיים, לעומת שנה אחת בלבד שנגזרו עליו במחוזי - שהפעיל מצידו את שותפו לשעבר עדי שלג, שהפך לעד מדינה בתיק.

לפי הכרעת הדין במחוזי מ-2016, דנקנר ושטרום סיכמו ביניהם ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי, במטרה למנוע את המשך ירידת שער המניה, ולא פחות חשוב מכך, כדי להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג שווא של התעניינות במניה.

בפועל, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתואמות ועצמיות בהיקף של כ־42 מיליון שקל שביצע שלג. דנקנר, נקבע, ניצל את מעמדו גם בקרב הבנקים שמהם ביקש כי יעניקו לשטרום אשראי לצורך רכישות מניות אי.די.בי, ובעיקר ביקש מאנשי עסקים המקורבים לו, בהם יוסי ויליגר, שמעון וינטראוב ואילן בן דב, כי ירכשו מניות בהיקף של כ־19 מיליון שקל. בנוסף, דנקנר העביר לשטרום כ־8 מיליון שקל ימים ספורים אחרי ההנפקה, כדי להתקזז איתו על ההפסדים שנגרמו לו בהנפקה.

פסק הדין בפרשה שניתן בבית המשפט העליון באוגוסט 2018, הוקדש ברובו לתיאור חומרת מעשיהם של דנקנר ושטרום. כך, למשל, כתב השופט דוד מינץ כי פרשת הרצת המניות בפיתוח היא "פרשת תרמית בניירות ערך מהחמורות והחריגות שהתגלו בשנים האחרונות, אשר מתייחסת לחברה הבולטת והמשפיעה בישראל באותם ימים. דנקנר ושטרום הוציאו אל הפועל תוכנית מרמה רחבת היקף, שבה הושקעו מיליוני שקלים ב'הרצת מניות' שנועדה לייצב את שער ניירות הערך של החברה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988