גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יקבי כרמל תשלם מס בהיקף 8 מיליון שקל בשל יבוא כוהל בניגוד לתקן

בית המשפט קבע כי מאחר שיצרנית היינות עשתה שימוש בכוהל שאינו תואם את תקן היבוא, רשות המסים זכאית לבטל את הפטור ממכס המוענק לחברות המייבאות כוהל

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי, גלובס
יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי, גלובס

חברת יקבי כרמל תשלם כ-8 מיליון שקל מס, בתוספת קנסות וריביות, על יבוא כוהל. זאת, לאחר שעשתה שימוש בכוהל שיובא בניגוד לדין לייצור ארבעה סוגי יינות ממותקים: "קדמון", "מוסקט קינג דיויד", "מוסקט Private collection" ו-"Palwin" - כך קבע בית המשפט המחוזי בלוד, בפסק דין במסגרתו נדחתה תביעת יקבי כרמל נגד החלטת אגף המכס והמע"מ ברשות המסים לחייב את החברה בתשלום מיסי יבוא.

המחלוקת הייתה סביב השאלה האם שימוש בכוהל מולסה לייצור יינות ממותקים, מעבר לאחוז הקבוע בסעיף 103.24 בתקן היין 1318, משמעותה כי החברה אינה זכאית לפטור ממכס בגין יבוא המולסה. בית המשפט קבע כי התשובה לכך חיובית, וכי ברגע שהחברה הפרה את התקן, רשות המסים זכאית לבטל את הפטור ממכס המוענק לחברות המייבאות כוהל.

הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזיכרון יעקב בע"מ - ובכינוייה המסחרי "יקבי כרמל" - היא יצרנית יינות מסוגים שונים אשר משווקים ונמכרים בארץ ובעולם. החברה מייבאת לישראל כוהל מולסה, שהוא כוהל אתילי המתקבל מתסיסה וזיקוק של סוכר, ומשמש אותה לצורך ייצור יינות קידוש ממותקים מסוגים שונים.

סיווג הכוהל על-ידי החברה נעשה על-פי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, הקובע כי "כוהל אתילי בלתי מפוגל שחוזקו הכוהלי לפי נפח 80% ומעלה; כוהל אתילי וכוהלים אחרים מופוגלים בכל חוזק שהוא המשמש לייצור משקה משכר על-ידי בעל רישיון לייצור משקאות משכרים, ובלבד שישמש כאמור (מותנה) - כוהל ענבים (מותנה); אחר (מותנה)".

"פטור מותנה" מתשלום מס קנייה בעת יבוא הכוהל, משמעו כי הפטור אינו מוחלט וסופי אלא תלוי בשימוש שנעשה בו. ככל שנעשה בכוהל שימוש בהתאם לאמור בצו המכס, הפטור יישאר בעינו. ככל שלא נעשה בכוהל השימוש האמור - הפטור יבוטל והיבואן יחויב במסים החלים על-פי צו המכס שאינו מותנה. המחלוקת בין יקבי כרמל לרשות המסים נגעה בעיקרה לשאלה האם התקיים התנאי המעניק פטור.

מיסוי אינו עניין עונשי

רשות המסים, שיוצגה על-ידי עו"ד ניר וילנר מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), סברה כי מאחר שיקבי כרמל עשתה שימוש בכוהל לייצור ארבעה סוגי יינות ממותקים - "קדמון", "מוסקט קינג דיויד", "מוסקט Private collection" ו-"Palwin" - שאינם עומדים בדרישות התקן, דהיינו שנעשה בהם שימוש בכוהל מולסה בשיעור העולה על 35% מתכולת הכוהל במוצר וזאת בניגוד לקבוע בסעיף 103.24 בתקן היין 1318 - משמע כי הכוהל לא שימש את החברה לייצור משקה משכר בהתאם לדין, ולפיכך היא אינה זכאית לפטור. משכך הוציאה הרשות הודעות גירעון בהן חויבה החברה בתשלום מיסי היבוא החלים על הכוהל - בהתייחס ליבוא הכוהל בשנים 2011-2015.

החברה טענה מנגד כי עמדה בדרישות התקן; כי בכל מקרה, סיווגו של פרט מכס אינו תלוי בעמידה בתנאי התקן; וכי רשות המסים נטלה על עצמה תפקיד לא לה.

תקן יין 1318 חל על יין, שהוא משקה כוהלי, המיוצר על-ידי תסיסה של ענבים ומיועד לשיווק ושימוש בישראל. התקן מגדיר "יין" כ"מוצר המופק אך ורק על-ידי תסיסה כוהלית, שלמה או חלקית, של ענבים טריים, סחוטים או לא סחוטים, או של תירוש ענבים". "יין ממותק" מוגדר כ"מוצר המכיל 65% יין לפחות, ש-65% לפחות מתכולת הכוהל שבו (במוצר) התקבלה מתסיסה כוהלית, והמכיל תוספות נוספות מבין אלה שפורטו בסעיף המשנה 105.5.7. החוזק למעשה של הכוהל במוצר אינו קטן מ-9.0% למאה בנפח ואינו גדול מ-14.0% למאה בנפח".

באשר ל"כוהל מולסה" נקבע בתקן כי לא ניתן להוסיף כוהל מולסה ליין שאינו יין ממותק. "כוהל מולסה" מוגדר בתקן היין כ"כוהל ממין 'כוהל אתילי' משובח למשקאות ולמזון', המופק בתסיסה ובזיקוק של סלק סוכר או של קנה סוכר והמכיל לפחות 95.0 אחוזים למאה בנפח כהילי טהור".

לטענת יקבי כרמל, לשונו של צו תעריף המכס אינה כוללת כל התייחסות לתקן החל בישראל, וכי התקן אינו משמש ככלי לסיווג לצורך תעריף המכס. כך למשל, לו יבואן היה מייבא ארצה קומקום חשמלי שבו ליקויים, הרי שסיווגו כקומקום לפי תעריף המכס לא היה משתנה. עיקרון זה, נטען, חל גם כאשר מדובר בפטור המותנה.

עוד טענה החברה כי תקנים ניתנים לשינוי על-פי אינטרסים כאלה ואחרים, כפי שאירע בפרשת קטשופ היינץ, כאשר נאסר בישראל לציין על המוצר שמדובר בקטשופ, למרות שברור שכך סווג לצורך מכס. לטענת יקבי כרמל, רשות המסים אינה אמונה על חוק התקנים, וממילא מיסוי אינו עניין עונשי; ואף אם צודקת רשות המסים בטענתה כי ארבעת היינות נשוא התביעה אינם עומדים בתקן, אין משמעות הדבר היא כי יקבי כרמל לא הייתה זכאית לייבא את כהל המולסה בפטור מותנה. מי שאחראי ליישום חוק התקנים במדינת ישראל הוא הממונה על התקינה, ולא רשות המסים.

רישיון לייצור משקה משכר אינו רישיון לעבור על התקן

השופט ד"ר שמואל בורנשטיין דחה את טענות יקבי כרמל וקבע כי רשות המסים צודקת כאשר היא טוענת כי תפקידו של המכס אינו רק להטיל ולגבות את המסים המחויבים, אלא גם לאכוף את חוקיות היבוא, ובכלל זאת עמידת היבואן בדרישות החוק בישראל, לרבות חוק התקנים.

"ככל שהגבלת כמות כוהל המולסה ביינות, כדוגמת היינות הממותקים שייצרה התובעת, היא בבחינת 'תקן רשמי', משמע הוא כי קיים איסור לייבא יינות המכילים כמות כוהל מולסה העולה על המותר בתקן. יתר על כן, אין זה סביר בעיניי כי מקום שבו קיים איסור ליבוא יין שתכולת הכוהל שבו אינה עומדת בדרישות התקן, יבואו של הכוהל לצורך ייצור יין מסוג זה בישראל ייהנה מהפטור המותנה", ציין השופט.

עוד נקבע כי "האמור בפרט המותנה (צו המכס, א' ל"ו), לפיו הכוהל 'משמש לייצור משקה משכר על-ידי בעל רישיון לייצור משקאות משכרים', פירושו הסביר הוא ייצור משקה משכר על-פי דין, שאותו מייצר בעל רישיון לייצור משקאות משכרים. ברי כי 'הרישיון' של בעל הרישיון אינו לייצר משקאות משכרים שאינם עומדים בתנאי הדין, אלא רק כאלה העומדים בתנאי הדין, לרבות חוק התקנים".

השופט הוסיף עוד כי "המחוקק לא התכוון ליתן פטור מוחלט ביבוא כוהל אתילי כדוגמת כוהל מולסה המצוי במשקאות משכרים, אלא להעניק לו פטור (מותנה) בעת היבוא, וזאת מתוך הנחה כי כאשר הכוהל ישמש לייצור משקה משכר, הוא יהיה חייב במס קנייה בייצור המקומי. משמע כי מדובר במס נדחה, ולא בפטור ממש. גישת התובעת מביאה לכך כי היא אינה משלמת מס בעת היבוא של הכוהל (שכן לטענתה חל הפטור המותנה), וגם לא בעת הייצור של היין מאותו כוהל (שכן ייצור 'יין' אינו חייב במס), וזאת על אף שאותו יין שהיא מייצרת אינו עומד בתנאי התקן, והיא לא הייתה רשאית ליבאו, כפי שהוא, לישראל".

פסק הדין צפוי להשליך על גביית המס ביבוא על כוהל וטובין נוספים, מאחר שהוא מאשר את עמדת רשות המסים, לפיה בידי המכס סמכות להטיל מס על יבוא מוצרים שאינם עומדים בתקנים.

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק

בורסת פריז עולה בכ-0.4% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון