דעה: המערכת הפוליטית פשוט מייאשת

הבחירות כבר בפתח והמערכת הפוליטית גועשת ורועשת בינה לבין עצמה, ומי שמשלם את המחיר הוא שוב העם שנאלץ לשוב לקלפי בפעם השלישית כדי להכריע. אם באפריל 2019 חשבנו שאנחנו בדרך לממשלה חדשה, הגיע מועד ב' לאחר 5 חודשים והראה לנו עד כמה הפוליטיקה בארצנו היא נושא רגיש שעלול להשתנות מרגע לרגע.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הפציר לא מזמן בפני הציבור לא לשקוע לייאוש ולא לאבד את אמונם במערכת הדמוקרטית. צר לי, כבוד הנשיא, אך הסיכוי שאממש את זכותי הדמוקרטית ואצביע בקלפי בפעם השלישית קלוש ביותר. אני בוחרת להצביע הפעם אי-אמון במערכת הפוליטית כולה, וסבורה שאינני בדעת מיעוט. לא קלה לי ההחלטה, אך אינני יכלה להפנות עורף לייאוש של העם שזועק לכל עבר, ומתחנן לפתרון קסם שיוציא את כולנו מהתסבוכת הנוראית אליה נקלענו. אך, נראה שאין מי שמקשיב, וגרוע מכך - למנהיגים שלנו לא איכפת.

עייפתי, כמו רבים מחבריי, ממשחקי האגו הפוליטיים על גב הציבור, עייפתי מלעמוד חסרת אונים מול גסיסת מערכות הבריאות והחינוך, ויותר מכל מנקר בי הפחד מאי הוודאות שאופפת גם את הבחירות הקרובות, ואשר תשליך על עתיד המשק הישראלי. בבחירות מועד ג' אמור המשק הישראלי לאבד כ-600 מיליון שקל שכוללים, בין היתר, תקציב של 195 מיליון שקל למימון המפלגות, לצד הוצאות רבות נוספות, שכולנו ניאלץ לשלם.

תוסיפו לכך את יום השבתון שבו 4 מיליון שכירים במשק לא עובדים, מה שגורם לאובדן תוצר של 2.5 מיליארד שקל, ובל נשכח את העצמאים שלא מקבלים כלום על יום השבתון בדומה לשכירים, אלא רק מפסידים כסף והרי לכם הגירעון המושלם שהולך וגודל הודות לבחירות הקרובות.

כיועצת תקשורת, שעבדה בעברה בפוליטיקה, קל לי לראות כיצד משרת הסיקור התקשורתי אינטרסים ואג'נדות, וכולל לא פעם פייק ניוז והטיה פוליטית - זאת בעוד שהתקשורת מצידה מקפידה להתהדר בתרומתה לשמירה על השיח הציבורי, מגוון ככל שיהיה.

אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות הקרובות צפויים, כך אני מאמינה, להכריע אחת ולתמיד מה יקרה פה בשנים הקרובות, ויותר מכך - יעבירו מסר חד וברור למנהיגינו שהגיעו מים עד נפש ויש לחשב מסלול מחדש. רוב מכריע של הציבור ממילא אדיש לחלוטין מהמצב שנכפה עליו, ולהערכתי מועד ג' צפוי להביא לאדישות גבוהה יותר בקרב המצביעים שאיבדו אמון במנהיגים שלנו.

אם הפוליטיקאים בישראל באמת מתייחסים לתפקידם ברצינות הנדרשת, ורואים בו שליחות לטובת העם, אזי עליהם לזכות מחדש באמון הציבור, ויפה שעה אחת קודם. המערבולת הפוליטית, אליה נגררנו היום, מלמדת שלא כך הדבר. כמה ציני, שאנו האזרחים, שרגילים להיות ביום הבחירות בעלי כוח ההצבעה והמשפיעים הגדולים, הופכים למעשה למריונטות של המנהיגים שלנו, שאחרי הבחירות שוכחים מאיתנו ומההבטחות שהבטיחו וממשיכים בדרכם, מבלי לשים את צרכינו בראש סדר העדיפויות שלהם. מי שמשלם את המחיר הם לעד האזרחים שנאלצים לעבור טרטור נוסף ולהגיע שוב לקלפיות על מנת להכריע לגבי הרכבת הממשלה הבאה. ומה יהיה הפעם אם התוצאות יהיו דומות לתוצאות הקודמות, שוב נלך למערכת בחירות? ממשלת אחדות שמלכתחילה הייתה בלתי מציאותית? כולי תקווה שלא נצטרך להגיע לגשר הזה, כי הייאוש כבר לא נעשה נוח. 

הכותבת היא יועצת תקשורת