גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: המשיח דופק בדלת, אבל הנושא עדיין בבדיקה משפטית

עם מי שכחה ארה"ב לתאם את "תוכנית המאה", ומדוע ישראל עלולה לגלות שההזדמנות להחיל את החוק ביהודה ושומרון הלכה לאבדון? ● על פעמי היסטוריה, גלגלי מציאות שמשנים את כיוונם והסכמה אמריקאית שאולי תימשך ברגע האחרון ● ומה תפקידו של היועמ"ש בכל העניין הזה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

עשר שעות לפני הצגת תוכנית השלום האמריקאית, התראיינה חברת-הכנסת מרב מיכאלי (העבודה) לאחת מתוכניות הרדיו. כמו כולנו גם היא עוד לא הכירה את הפרטים המדויקים של התוכנית, שעתידים היו להתפרסם באותו הערב. אלא שהעניין הזה לא הפריע לה לקבוע בשעת בוקר מוקדמת שהיא מתנגדת לה.

בשטף דיבורה יצאה מיכאלי נגד מה שהגדירה בטעות כיוזמת "הבית היהודי". רגעים קצרים עברו והפרלמנטרית הרהוטה תיקנה את עצמה, והסבירה שהתכוונה ליוזמת "הבית הלבן". זה של טראמפ. לא ההוא של הרברפי.

הטעות הפרוידיאנית הקטנה הזו, המבלבלת בין הבית הלבן לבית היהודי, היא כל דבר חוץ ממקרית. היא נשענת על תחושה משותפת לרבים כיום בישראל, שלפיה המתווה האמריקאי מגשים את חזונו של הימין הישראלי העמוק. זה נכון שעמדת הפתיחה לדרישת הסיפוח, זו שנפתלי בנט ואיילת שקד הניחו על השולחן בשנת 2013, דיברה על יותר מכך, אבל כתוצאה סופית - המתווה האמריקאי הוא הישג עצום להתיישבות. אם, וזו השאלה הגדולה, יצליח רה"מ בנימין נתניהו להביא בימים הקרובים לסיפוח של 50% משטחי C (תמורת הבטחה למשהו שכולם מבינים שלא יינתן בעתיד), מדובר בתוצאה פוליטית שהיא לא פחות מפנטסטית.

העובדה שבבית הלבן יושב כיום נשיא שעמדותיו ממוקמות בין הליכוד לימינה, היא משאב יוצא דופן שיש למדינת ישראל. אלא שלא לעולם חוסן, וגם המשאב הזה עשוי להתכלות במהירות. התפתחות כזו או אחרת בפוליטיקה העולמית, יכולה להביא להכשלת המהלך שנשא פרי אחרי שנים של מאמץ. ישראל צריכה לאחוז בהזדמנות הנדירה שקיבלה, ולהחיל מיד את החוק הישראלי על כל תחומי ההתיישבות ביהודה ושומרון. עיכוב של שבוע יהיה מסוכן מאוד. עיכוב של שבועיים יהיה מעשה מטורף ובלתי נסלח.

זמן מסמוס

אלא שכעת מתגלה כי כלל לא בטוח שהאפשרות ליישם את ההסכמה המדינית מול האמריקאים, קיימת באופן אמיתי. זו לא רק שאלת המפה המדויקת שעליה עמלים כעת, ולא רק הפער שדולף לציבור הישראלי, בשעות האחרונות, ומסתבר שמתקיים בין קושניר לפרידמן לגבי לוחות הזמנים. מביך ככל שהדבר נשמע, ועל אף שהאמריקאים משקיעים בכך שנים של עבודה, מתברר ששכחו שם את הדבר הכי חשוב בתוכנית. הם לא תיאמו אותה עם מי שמקבל באמת את ההחלטות בשיטת המשטר הישראלית: היועץ המשפטי לממשלה.

בתחילה התבשר הציבור כי היועמ"ש ממתין לפנייה מאת הממשלה בעניין החלת החוק על שטחי ההתיישבות באזור C. בסך-הכול זה נשמע די מנומס. אחר-כך פורסם שעם הגשת הבקשה היא תובא לפניו, והוא ישקול אותה, והספק החל לכרסם. ישקול אותה, ומה? האם הוא עשוי לומר לממשלה שהיא אינה רשאית משפטית ללכת למהלך המדיני המשמעותי הזה?

זמן קצר חלף, והשר יריב לוין הודיע שביום ראשון הקרוב הממשלה לא תאשר את החלת החוק. ממתינים שם להכרעת היועץ. ציוציו של דובר ראש הממשלה יונתן אוריך שהודיעו על החלה מהירה של החוק ביהודה ושומרון נמחקו, ואיתם גם החיוכים על פניהם של כל מי שמכירים את הדינמיקה מהסוג הזה. ישראל הולכת למסמוס.

מה נספר באוזני ילדינו?

בשירו "באוזני ילד אספר" תיאר אורי-צבי גרינברג כיצד מגיע "המשיח הטוב" לישראל. הוא יורד מהאונייה בחוף יפו, עולה אט-אט לירושלים, "עף מעל לתהומות הדמים", ומשק כנפיו מרעים את היום ואת הלילה. ועל אף שהמציאות כמעט ונוגעת בקצה ההיסטוריה, ועל אף שהמשיח קרוב כל-כך עד שאפשר לשמוע את הדופק שלו "כבעבוע היין מכד אלי כוס", הוא מגיע עד סיפו של הר הבית, חונה למרגלותיו אך לא עולה בו.

וזה לא שהמשיח שינה את דעתו. וזה לא שהמשיח כבר לא רוצה להופיע. אלא שהרוכלים המסתובבים בהר הבית דוחקים אותו חזרה למקום שממנו בא. הם מבהירים לו, שאין לו כאן מקום. שעולם כמנהגו נוהג. אין שום צורך במשיח, או חזון, או פעמי היסטוריה או גלגלי מציאות שמשנים פתאום את כיוונם. המשיח שומע זאת ומתמלא ייאוש. הוא מחליט לשוב על עקבותיו ונעלם חזרה אל המרחבים שמהם הגיח.

את הרוכלים של אצ"ג מחליפים כיום היועצים המשפטיים.

ישראל עלולה לאבד הזדמנות שמגיעה פעם באלפיים שנה, בגלל הרוכלים של צלאח א-דין. הם יגידו שזה לא מתאים לממשלת מעבר. שהחוק אולי מאפשר זאת, אבל הפסיקה הביעה חוסר נחת מהעניין בתיק כזה או אחר. שצריך לעשות פה עבודה קצת יותר רצינית. הם יסבירו שהחלת הריבונות אינה תואמת את ההנחיות.

לא את אלה שקיבלנו בסיני. את אלה שנכתבו על-ידם.

הם ידונו בשאלה פרוצדורלית חשובה. וללא ספק היא תהיה חשובה. אבל אחריה יעברו לדון בשאלה פרוצדורלית חשובה לא פחות. וחלון ההזדמנויות ההיסטורי שנפתח באופן נדיר ישוב וייסגר. בעוד אלפיים שנה ייפתח אולי שוב. אבל עד אז יחליפו את הרוכלים מדור ב', רוכלים מדור ג'. משמרי הסדר הקיים לעולם ידחו את הבשורה החריגה.

משתחרר מכל הפחדים

נתניהו של יום שלישי היה "נתניהו - המיטב". לא בהכרח כי הגענו לסוף העונה של הנתניהוז, וכל שנותר כעת הוא להתיש אותנו עם פרקי לקט. זה היה המיטב, כי זה היה היום שבו נתניהו בחר (סוף-סוף!) להשתחרר מפחדיו ולשחרר את האחיזה המוזרה והמיותרת שלו בפרוצדורת דיוני החסינות. הוא החליט סוף-סוף להתייצב למשפט.

העתירות שהוגשו מטעמו בעניין החסינות היו לא מוצלחות, וההסברים שנתנו מקורביו לדחיית הקמת הוועדה שתדון בעניינו, היו מביכים. הם הקטינו את נתניהו, מיתגו אותו כלוזר, והכניסו אותו ללולאה משפטית שרק הלך והסתבך בה. מלכתחילה לא היה לו סיכוי, ומטריד מאוד שלא היה במעגל מקורביו איש אחד אמיץ דיו, כדי להסביר לו את האמת הפשוטה הזו.

דווקא הרגע שבו הודיע ראש הממשלה על כך שהוא מוותר על החסינות החזיר אותו למקום הראוי לו. ביום שלישי האחרון היה ראש הממשלה נתניהו של "סופר-טיוזדיי". אומנם הוא היה עדיין הנאשם נתניהו, אבל באותה שעה גם היה (שוב) למדינאי הענק שתופס את מקומו הראוי על במת ההיסטוריה העולמית.

אז נכון, עם הודעתו של ראש הממשלה על כך שהוא מושך את בקשת החסינות נשבר שיא עולמי חדש בריצת 200 מטר לגברים. נואה ליילס האמריקאי הודח מתוארו כאלוף העולם, ואת מקומו תפס שליח הפרקליטות. חמוש בכתב האישום נגד נתניהו עשה השליח את 200 המטרים שמפרידים בין משרד המשפטים לבית המשפט המחוזי בירושלים בזמן שיא שלא היה מוכר לאנושות עד אותו רגע.

אומנם הנהי בנושא לגיטימי, אבל שוב - ההתעסקות בכך מיותרת, מקטינה ומייאשת. מוטב שלא לטפח ציפיות במקום שידוע שיביאו לאכזבות. נתניהו צריך להתמקד בניהול המשפט שלו. ופחות מכך ביללות על האופן שבו הגיע אליו. לו היה מאפשר בשעתו שינויים הכרחיים במערך היועץ המשפטי לממשלה ייתכן שהיה נמצא היום במקום אחר. אבל בשעתו חשש משינויים, וכעת כל שנותר לו הוא לקבל את יומו בבית המשפט.

יש שופטים ב(מחוזי)ירושלים!

והאמת היא, שבית המשפט המחוזי של ירושלים הוא בית המשפט הטוב ביותר שנתניהו יכול היה לבקש לניהול משפטו. תערובת של שופטים ימניים ודתיים מרכיבה את רובו. ולא שיש לזה איזו משמעות חלילה. הרי הפנמתי היטב את מה ששמעתי שוב ושוב מגדולי המשפט בישראל - הפוזיציה כלל אינה משפיעה על הפסיקה.

ובכל זאת, אנשים קטנים עשויים להאמין שלעובדה הזו עשוי להיות משקל. ורק להבהיר - לא לכך שייטיבו איתו, אלא לכך שיקבל יחס הגון ומקצועי. לא יותר ממה שמגיע לו. אבל גם לא פחות מכך. זה יהיה שיפור לא קטן ביחס למה שרבים מאמינים שזכה לו עד עכשיו. אני סומך על שופטי המחוזי בירושלים שיוציאו דין צדק.

משוחרר מפחדיו ומתמודד ביושר עם משפטו, יכול כעת נתניהו להתפנות למשפט ההיסטוריה. כפוליטיקאי, הוא יודע שיוכל תמיד לתלות את העובדה שנכשל בניסיונו לספח את ההתיישבות הישראלית ביו"ש בסיכול מצד היועמ"ש. הוא ב-WIN-WIN. אם יספח יזכה בנקודות. אם "ימנעו" ממנו לספח יצא לקמפיין הבחירות על ראשו של היועמ"ש

כבן של היסטוריון, הוא צריך לדעת שמסמוס המהלך לא ייסלח לו. שמו של היועץ המשפטי לממשלה לא ייזכר בעוד 50 או 100 שנה. יזכרו את כישלונו המהדהד של נתניהו. זה שלא ידע לנצל את הסדק שנוצר בהיסטוריה לטובת מדינת ישראל. הוא לא יוכל להסתתר מאחורי חוות-דעת של היועץ שאסרה על המהלך. מי בכלל יזכור אותה.

החוק אינו מונע מנתניהו ללכת על מהלך חשוב שכזה, והפסיקה אישרה פעם אחר פעם מהלכים מדיניים משמעותיים בזמן ממשלה שלא זכתה לאמון הכנסת. זה קרה בתקופת אהוד ברק כשישראל ביקשה למסור שטחים לסורים, וזה קרה בתקופת אהוד אולמרט, כשישראל ביקשה למסור שטחים גם לסורים וגם לערביי יהודה ושומרון.

מלחמת ששת הימים לא נוהלה על-ידי יועצים משפטיים, והגבולות שישראל תקבע לעצמה בקרוב, בין השאר - בזכות הישגיה הצבאיים במלחמה ההיא, גם לא ייקבעו על-ידי יועצים משפטיים. גם לא כשזה קורה 53 שנה אחרי סיום המלחמה. זה בדיוק הצד השני של קלאוזוביץ'. זה המקרה שבו הפוליטיקה ממשיכה את המלחמה בדרכים אחרות. ההישג הנדרש השבוע תלוי אך ורק בנחישותו של נתניהו. נותר רק לקוות שהאיש שהשתחרר מפחדיו יעשה גם בשבוע הבא את מה שההיסטוריה הועידה אותו לעשות.

באומץ. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן