גרסת הפלאג-אין המשודרגת של מובילת המנהלים הוותיקה מציעה יותר כוח וביצועים ופחות צריכת דלק
תעשיית הרכב מעסיקה בכל רגע נתון מאות לוביסטים במוסדות האיחוד האירופאי, שתפקידם העיקרי לעכב ולמנוע רגולציה "עוינת" כלפי היצרנים. כוח האש הלוביסטי הזה הצליח ליטול בעשורים האחרונים את העוקץ מכל יוזמה להחמרה משמעותית של הדרישות הסביבתיות מכלי הרכב אבל לפני כשלוש שנים, בעקבות התפוצצות פרשת "דיזלגייט", הגיעה הסובלנות לקיצה.
התוצאה הייתה סט מחמיר יותר של מבחני פליטה וצריכת דלק שכינויו WLTP ואחד הפרקים בו העלה משמעותית את הדרישות מרכבי פלאג-אין, כולל דרישה לטווח "חשמלי" גדול יותר משמעותית. יצרני הרכב נאלצו לעצור לזמן ממושך את תכניות הפיתוח והייצור של דגמי מפתח ולחזור אל שולחנות השרטוט.
אחת המכוניות שעברו את המסלול הייתה גרסת הפלאג-אין של מרצדס E קלאס ששבה אלינו לאחרונה לאחר מסכת ממושכת של שינויים הנדסיים עם מערכת הנעה משודרגת מאד וסימול חדש ו"ירוק" יותר E300 במקום E350.
העיצוב המוכר והסולידי של סדרת ה-E קלאס לא השתנה ובצבע שחור, עם חישוקי AMG גדולים כמו ברכב המבחן שלנו, היא עדיין סמל סטטוס נייד. אבל מי שרוצה להוריד את הפרופיל הציבורי צריך רק לבחור בצבע מטאלי בהיר או בצבע לבן כדי להעלם ברקע ביעילות בין המוני המוניות. גרסת הפלאג-אין לא מתהדרת בסימולי דגם בולטים ואפילו פתח כבל הטעינה מוצנע היטב בפינה של הפגוש האחורי כאילו מישהו מתבייש בו.
בניגוד גמור לצניעות החיצונית, תא הנוסעים מעניק לאורחים אווירה של "כסף גדול" כמו בכל הסדרה. הוא מחצין משטחי עץ מאסיביים; ריפוד עור מרהיב וריחני ודיפונים רכים ונעימים בכל פינה אליה מגיעות האצבעות; מתגי תפעול מתכתיים מלוטשים וקרירים כמו שרשרת של שעון רולקס; "תאורת אווירה" מתוחכמת בתא הנוסעים שיכולה להחליף 64 גוונים בצורה דינמית כדי ליצור אווירה של מועדון לילה; וכמובן מערך פיקוד דיגיטלי על בסיס מסכי LCD ענקיים ברזולוציה גבוהה, שנמתחים כמעט מקצה לקצה.
מודל 2020 גם מאמץ את הסייענית הקולית האישית של מרצדס ולמרות יעילותה אנחנו לא בטוחים שקול נשי כנוע, שמציית לכל פקודה של הנהג, יעבור את מבחן הפוליטיקלי-קורקט של העידן הנוכחי. כמו בכל E קלאס יש מאחור מספיק מקום לשלושה מבוגרים ארוכי רגליים אבל הסוללה המוגדלת מאחור יוצרת בליטה מאסיבית בתא המטען ומצמצמת משמעותית את הנפח השימושי שלו ביחס ל- E הרגילה.
כאמור, ערכת ההנעה עברה שדרוג מקיף וכוללת מנוע טורבו-בנזין חדש עם ארבעה צילינדרים בנפח 2 ליטר, שמשודך כעת למנוע חשמלי דור שני עם הספק רציני (122 כ"ס) ולסוללת ליתיום מקוררת בקיבולת של 13.5 קילוואט/שעה. הספק הכולל קפץ ל-320 כ"ס, כ-30 כ"ס יותר מהדגם היוצא, והמומנט המשולב עומד על 70 קג"מ - הגבוה בפלח.
כמקובל בדגמי פלאג-אין המחשב מציע לנהג תפריט רחב של אפשרויות לניצול הכוח בהתאם למצב רוחו ולמצפונו הסביבתי. טעינה מלאה של הסוללה פלוס בחירה באחד משני מצבי החיסכון במערכת הניהול, מייצרת תחושה של כמעט מכונית חשמלית. המכונית משייטת עשרות קילומטרים על כוח הסוללה, כולל על הכביש המהיר, עם לא יותר מרחשי צמיגים ורוח, ומחזירה ללא מאמץ קרוב ל-30 קילומטרים לליטר.
מנגד הסטה של מתג ליד מוט ההילוכים הופכת את מובילת המנהלים הירקרקה והרגועה הזו למכונית ספורט-קרוזר רצינית, שמסוגלת להדביק את הנהג ונוסעיו לכיסאותיהם (אפס ל-100 ב-5.7 שניות), במחיר של צליל מנוע מוחשי יותר ולא הכי מוזיקלי.
ביחד עם השדרוג המכאני שודרגה גם האלקטרוניקה ונעלמה ההעברה הקופצנית לעיתים בין הנעה חשמלית להנעת בנזין, שאפיינה את הדור היוצא של ה-E פלאג-אין.
השלדה מתמודדת ללא קושי עם תוספת של יותר מ-300 קילו לעומת גרסת ה-2 ליטר הרגילה ומרסנת היטב את הכוח והמומנט העודפים. במצב התכנות הספורטיבי גם ההיגוי מקשיח ומעניק תחושה הדוקה ונעימה למי שבוחר למצות את יכולות הרכב על כבישים רציניים. נוחות הנסיעה על בורות ישראלים די נוקשה ומתלי אוויר הם אופציה מומלצת מאד.
מחיר ה-E300 פלאג-אין מתחיל בכ-470 אלף שקל, כ-60 אלף שקל מעל גרסת הבסיס של ב.מ.וו 530 פלאג-אין. עם זאת תוספת של עם חבילות אבזור סבירות ל-530 תשווה את המחיר ביניהן. גם אחרי צמצום הטבות המס בינואר ה- E300 עדיין מתומחרת בצורה תחרותית מאד וממצה את היכולות הייחודיות של טכנולוגיית הפלאג-אין בצורה יסודית, עם "משהו לכולם". עכשיו רק צריך לראות בעידן פאניקת הפחתת ה-CO2 האירופאים לא יעדיפו לשמור אותה לעצמם.