שלושת קווי המטרו שהממשלה מתכננת במרכז הארץ עוד לא תוקצבו, אבל התחנות שלהם כבר בתכנון. ל"גלובס" נודע כי במשרד התחבורה מקדמים יוזמה להקים בצומת גלילות ובצומת חולון שני טרמינלים עצומים, HUB, שיהיו סוג של שערים, צפוני ודרומי, למטרופולין תל אביב, ואליהם יגיעו קווי הרכבת הקלה, קווי המטרו, מסילות הרכבת הכבדה וקווי אוטובוס. המשמעות של הטרמינלים החדשים היא שמרכזי התחבורה האחרים, סבידור, השלום וההגנה, שעד כה נתפסו כמוקדים המשמעותיים לפיתוח, יהפכו למשניים.
באפריל 2019 דנה הוועדה לתשתיות לאומיות בשלושת קווי המטרו. המידע על התוכנית להקמת הטרמינלים הועבר לידיעת מינהל התכנון רק בחודש יולי 2019, וגרם למהפכה של ממש בתוכניות המקודמות באזור גלילות וצומת חולון, שנאלצו להתאים את עצמן לפרויקטים הענקיים החדשים שמייצרים מציאות חדשה לא רק על פני השטח, אלא גם בתת הקרקע.
שי קדם, מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה, הוא מהוגי הפרויקט וזה שמוביל אותו: "משרד התחבורה מבין שצריך לעבור לתחבורה ציבורית. שיעור המשתמשים בתחבורה ציבורית שעומד על 15% חייב להשתנות ל-40%. אנחנו מביאים בחשבון את גידול האוכלוסין החריג של ישראל ומנסים לייצר לא רק תחבורה ציבורית איכותית, אלא גם טרמינלים נכונים וטובים, כמו במקומות אחרים בעולם".
מה יהיה ההבדל בין שני הטרמינלים החדשים לאלה הקיימים והמתוכננים בתחנות הרכבת סבידור, השלום וההגנה?
"נקודת הכשל הגדולה ביותר שלנו לאורך השנים היא שמערכות התשתית שאנחנו מקימים מנותקות זו מזו. המחקרים מלמדים שכדי שאנשים יעברו מרכב פרטי לתחבורה ציבורית דרושה קישוריות בין האמצעים, היכולת לעבור מאמצעי תחבורה אחד לשני בצורה נוחה ומזמינה. הקישוריות הזו קריטית להצלחה של המערכות. אם אנחנו יוצאים היום מתחנות הרכבת וצריכים לעבור בקושי לתחנת האוטובוס, או ליעד שלנו, זו בעיה. המעבר צריך להיות חלק נעים מהנסיעה. כולם רוצים אוטובוס מהיעד ועד הבית, אבל זה לא יקרה. הטרמינלים האלה הם הנקודות החשובות ברשת".
איך הטרמינלים האלה ייראו?
"ככל הנראה מדובר בכמה מבנים, בין היתר בתת הקרקע ומעל הקרקע, שכל אחד מהם משרת מערכת תחבורה אחת או יותר, והחיבורים ביניהם הם ברחוב או בתת הקרקע. בסופו של דבר זה מרחב שמאופיין בהרבה אמצעי תחבורה ומאד פשוט ונעים למעבר. זה נשמע דמיוני, אבל יש הרבה דוגמאות בעולם. למשל, תחנת קינגס קרוס בלונדון, שנמצאת בשוליים הצפון מזרחיים של המע"ר הלונדוני, ושם מתחברים 3 או 4 קווי מטרו, תחנת רכבת שמשרתת את אנגליה, רכבות בינלאומיות ותחנות אוטובוס מסביב. לכל אחת מהתחנות האלה יש מבנה, אבל הרצף נעים. חוויית המעבר ברורה ונעימה".
איך הטרמינלים האלו יתרמו לסביבה שלהם?
"התנאי הראשון מבחינתנו הוא שמעל התחנות האלה יהיה פיתוח נדל"ני. אנחנו ומינהל התכנון מבינים שיכולת הפיתוח היא אדירה. כשאנחנו מתכננים היום טרמינל ליד תחנת רכבת השלום, לדוגמא, המרחב הוא די מבונה. המרחבים של חולון וגלילות לא מבונים עדיין ולכן יש בהם פוטנציאל אדיר לאינטגרציה בין מרחב תחבורתי ומעליו, העצמה אינטנסיבית של תעסוקה, מסחר ומגורים".
התחנות המרכזיות הקיימות הן מפגע עירוני, מוקדי אסון. איך תבטיחו שהטרמינלים האלה יתנהגו אחרת?
"קודם כל, כבר לא מתכננים יותר במערב מתחמי תחבורה כמו התחנה המרכזית של ת"א, שנמצאת בלב שכונה, בלי הרבה שימושי תעסוקה מסביב.
"בעיני, התחנה המרכזית של ירושלים היא דווקא דוגמה טובה. בעוד 10 שנים כל האוטובוסים יהיו חשמליים, ולכן הזיהום והרעש יעלמו. מבחינה מסחרית ומבחינת השימושים מסביבה, התחנה המרכזית בירושלים היא סיפור הצלחה. לא סתם עיריית ירושלים קוראת לפרויקט הפיתוח שמתוכנן ליד, 'שער העיר'. מדובר במיקום נכון, שילוב נכון של רכבת, רכבת קלה ואוטובוסים. בעניין האדריכלות, יש לנו הרבה מה ללמוד ממקומות אחרים בעולם".
ומתי זה יקרה?
"מדובר ב-HUB ולא הכול נבנה בבת-אחת. לפעמים מערכת אחת נבנית, ומערכת אחרת רק כעבור כמה שנים. הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה רעיון מסדר אחד. קווי המטרו הראשונים צפויים להיפתח ב-2030. אני מניח שגם פה יש דברים שיקרו ראשונים.
"אני מניח שבצומת חולון המתחם ייבנה לפני המטרו כי אנחנו רוצים להוציא את התחנה המרכזית של ת"א ממקומה בתוך חמש שנים. לעומת זאת, בגלילות סביר להניח שהמרכיב של המטרו יגיע לפני שאנחנו נקים את כל ההאב התחבורתי. חשוב שתהיה תוכנית סטטוטורית אחת שתסדר את כל הדברים. אנחנו רוצים להגיע למצב של מוצר שמשתלב בסביבה שלו. הטלנו על נתיבי איילון להקים את צוותי התכנון שיתכננו את הטרמינלים האלה. אנחנו עכשיו בדיאלוג מול משרד האוצר להביא את התקצוב ומול הרשויות המקומיות שידעו לתת תכנון בשולי המתחמים התחבורתיים. אנחנו צריכים להיות בעוד 36 חודשים עם תוכניות סטטוטוריות מאושרות לכל חמשת המתחמים האלה".
ומאיפה יבוא הכסף?
"שמנו תג מחיר של 150 מיליארד שקל על המערכת הזאת, והאוצר עושה לילות כימים בשביל הזה. הסכום הזה לא כולל את כל הטרמינלים, אבל כפי שאנחנו רואים ממקומות אחרים בעולם, חלק מהכסף מגיע מעליית ערך הנדל"ן. בלונדון, חלק מאלה שנהנים מהפרויקט התחבורתי, צריכים להביא תשומות לצורך הפיתוח של המערכת התחבורתית. יש פה הנאה הדדית".