פעילות כמו-בנקאית / צילום: shutterstock
בסוף הרבעון השלישי אשתקד הסתכם האשראי שהמערכת הבנקאית העמידה לציבור הרחב בכ-1.1 טריליון שקל. מדובר באשראי לעסקים גדולים, לעסקים בינוניים, לקטנים ולזעירים, ועד לציבור הפרטי, דרך משכנתאות והאשראי הקמעוני ה"רגיל", כולל הפעילויות של הבנקים הישראליים בחו"ל. מדובר בסכום משמעותי שבעיקר ממנו נובעות ההכנסות של המערכת הבנקאית, כשבשנים האחרונות צומחת לו תחרות עיקשת מצד הגופים החוץ-בנקאיים, ובראשם המערכת המוסדית שמובלת על-ידי גופי ניהול החיסכון לטווח ארוך הגדולים בשוק.
מאז העשור הראשון במאה הנוכחית, וביתר שאת בעשור האחרון, שהסתיים לפני שבועות ספורים, הולכת וקמה למערכת הבנקאית חלופה - מהצד של השוק המוסדי ובעיקר מצד קבוצות הביטוח הגדולות. כך, אם לפני עשורים ספורים עיקר האשראי העסקי בישראל ניתן על-ידי הבנקים, ושוק האג"ח התאפיין בעיקר באג"ח ממשלתיות, הרי שעם השנים, שוק האג"ח הקונצרניות הסחירות צמח משמעותית, ושוק האשראי העסקי החוץ-בנקאי הפך לממשי ומשמעותי. עתה ישנו הגל השני של התפתחות שוק האשראי העסקי החוץ-בנקאי, לעולמות הכמו-בנקאיים עם האשראי העסקי הלא סחיר שמעמידים המוסדיים.
מבדיקת "גלובס" לדיווחי רשות שוק ההון עולה כי נכון להיום הפעילויות הכמו-בנקאיות של גופי החיסכון ה"חדשים" ושל קבוצות הביטוח כבר מסתכמות בכ-158 מיליארד שקל, והן שקולות לכ-14.7% מהפעילות של כל הבנקים כפי שהייתה בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
למעשה, סך האשראי הלא סחיר והכמו-בנקאי שהמערכת המוסדית העמידה לעסקים ולציבור כולו, גדל ב-2019 בכ-11%, מכ-143 מיליארד שקל בסוף 2018. הגידול האמור אינו גורף לכל אורך הפעילויות הכמו-בנקאיות של המוסדיים. בחינה לעומק מגלה כי הוא נבע מעלייה חדה בהיקפי ההלוואות הפרטיות שהמוסדיים העמידו לסקטור העסקי ולציבור עצמו, שיחדיו קיזזו קיטון ברכיב האג"ח הקונצרניות הלא סחירות.
במה מדובר? הגופים המוסדיים, ובראשם קבוצות הביטוח שגם שולטות ביותר מ-95% משוק הפנסיה החדשה, מהווים חלופה לאשראי העסקי שמעמידה המערכת הבנקאית כבר מאז שנות התשעים, ובעיקר מאז העשור הראשון במאה הנוכחית. זה קורה בעיקר דרך ההלוואות הקונצרניות שהמוסדיים מעמידים בשווקים הסחירים - כלומר, האג"ח הקונצרניות, שתמיד היו חלופה לאשראי העסקי הרגיל בבנקים. אלא שזו אינה הפעילות הבנקאית כי אם מערכת חלופית להשגת מימון על-ידי החברות העסקיות, בדגש על הגדולות שבהן.
לצד זאת קבוצות הביטוח, כמו גם קרנות הפנסיה החדשות שרובן המכריע בבעלותן (המקיפות והכלליות), וחברות ניהול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, פיתחו לעצמן פעילויות שבעבר נחשבו מסורתית כפעילויות בנקאיות - דרך הקצאת חוב באג"ח קונצרניות לא סחירות ודרך העמדת הלוואות פרטיות, בעיקר לסקטור העסקי ומיעוטו לציבור הרחב (גם דרך הלוואות לכל מטרה וגם דרך משכנתאות של ממש).
מבחינת המוסדיים מדובר בפתרון השקעתי שמהווה פיצוי מסוים למרווחים המצומקים מדי בשוקי האג"ח הקונצרניות ושבנוסף מאפשר להם להקטין את התלות המיידית בביצועי המדדים בשוקי ההון בתיקי ההשקעות שלהם. דבר זה מלמד על כך שהיקף תיק ההלוואות הכמו-בנקאיות המוסדיות יגדל בעתיד הנראה לעין, הן ביחס למגזר העסקי והן ביחס לציבור הרחב.
כך או כך, נכון לסוף 2019, קבוצות הביטוח (כספי עמיתים וכספי נוסטרו), חברות ניהול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות וחברות הניהול של קרנות הפנסיה החדשות (מקיפות וכלליות), ניהלו יחדיו נכסים פיננסיים בהיקף של כ-1.5 טריליון שקל. עיקר הסכום הושקע במניות ובאג"ח ממשלתיות, כשגורם משמעותי אחר היה רכיב האג"ח הקונצרניות הסחירות - שבהן המוסדיים יכולים למכור את נייר הערך בהחלטה של רגע, כחלק מהמסחר הרגיל.
לצד זאת כ-10.5% מהתיק המוסדי הכללי, כ-157.7 מיליארד שקל, הושקע על-ידיהם באג"ח קונצרניות לא סחירות בישראל, בהלוואות עסקיות, ובהלוואות צרכניות - משכנתאות, כנגד כלי רכב וכנגד חיסכון (בנטרול הלוואות לסוכני ביטוח ולעובדי אותם גופים). עיקר הסכום, כ-92 מיליארד שקל, ניתן כהלוואות פרטיות שאינן צרכניות באופיין, כשלצד זאת ניתנו על-ידי המוסדיים הלוואות פרטיות נוספות בהיקף של יותר מ-36 מיליארד שקל. חלקן של האג"ח הקונצרניות הלא-סחירות היה גבוה מ-29 מיליארד שקל.
הפעילות הכמו-בנקאית הענפה ביותר נרשמת אצל חברות הביטוח. כ-44% מהאשראי הכמו-בנקאי המוסדי הכולל הגיע מתיקי הביטוח - הן דרך כספי מבוטחים שמנוהלים על-ידי חברות הביטוח והן דרך כספי החברות עצמן. מדובר ב-69 מיליארד שקל, שרובם, כ-44.1 מיליארד שקל, מגיעים מההלוואות הפרטיות העסקיות, כשההלוואות לציבור הרחב גדולות יותר מהאג"ח הקונצרניות הלא סחירות, שחלקן מהתיק הכולל נמצא בירידה בכל שלושת סוגי החיסכון לטווח ארוך.
המספרים האלה אינם כוללים את ההשקעה של המוסדיים בקרנות השקעה פרטיות - שחלקן (מיעוט) גם עוסקות בהעמדת אשראי ומימון לסקטור העסקי. כך או כך, נכון לסוף 2019 השקיעו המוסדיים בישראל, לא כולל קרנות הפנסיה הוותיקות, כ-83 מיליארד שקל בקרנות השקעה חיצוניות - קרנות הון סיכון, קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות נדל"ן, קרנות שמתמחות באשראי ועוד.