איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים", כתב שלמה המלך בספר קהלת. לאחר פרסום "תוכנית המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, השתנו העתים. חלפה העת להתלבטויות ולהיסוסים, ובמקומה הגיעה העת לפעולה החלטית אמיצה: צריך להחיל את הריבונות על בקעת הירדן ויהודה ושומרון. לא בהמשך. לא אחרי הבחירות ולא אחרי החגים. כעת.
תוכניתו של טראמפ היא תוכנית היסטורית, שמכירה בזכויותינו הלאומיות ביהודה ושומרון, ובכך שכל היישובים היהודיים יישארו על כנם כחלק ממדינת ישראל. היא הזדמנות גדולה, אך היא גם סכנה גדולה. הצעד הראשון בתוכנית הזו חייב להיות החלת הריבונות. אחרת, הסכנה תהיה גדולה מההזדמנות.
אם הצעד הראשון יהיה החלת ריבונות, לא תהיה מדינה פלסטינית. אם הצעד הראשון יהיה משא-ומתן להקמת מדינה פלסטינית - נמצא את עצמנו חוזרים לימי הטרור של אוסלו.
יש בחיים הזדמנויות היסטוריות שמנהיגים צריכים לעשות מעשה אמיץ. כזו היא ההזדמנות להחיל את החוק הישראלי על שטחי בקעת הירדן ויהודה ושומרון - אסור לדחות אותה בתירוצים כאלו ואחרים. זו הזדמנות של פעם ביובל. היעדר יוזמה מדינית חכמה ומהירה מצידנו, עלולה להפוך לבכייה לדורות.
איננו מקבלים, גם לא ברמה ההצהרתית, את רעיון הקמת המדינה הפלסטינית. נקודת המוצא שלנו היא שהקמת מדינה ערבית ביהודה ושומרון היא מסוכנת ובלתי אחראית. ירי הטילים מעזה לעבר ישראל ישכפל את עצמו, וביתר שאת, מיהודה ושומרון, והפעם לא תהיה נקודה בישראל שלא תהיה חשופה לפגיעה הטילים.
בסיטואציה כזו, נמל התעופה בן-גוריון יופקר לחסדיהם של ארגוני הטרור. אם חלילה תקום מדינה עוינת שכזו, ירושלים, ראש-העין וכפר-סבא יכונו "עוטף יו"ש". זו תהיה הקמת איראניסטן בלב מדינת ישראל, ולכך כמובן לא נסכים.
הקמת מדינה פלסטינית במסגרת תוכנית המאה תלויה בכך שהפלסטינים יקיימו את התנאים שהוצבו להם - ולמעשה יהפכו לשווייצרים - מה שלא יקרה לעולם. התוכנית מתנה את המשא-ומתן בשורה של צעדים קונקרטיים מצידם. צעדים שהיו אמורים להיות מובנים מאליהם, אך עומדים בסתירה ללב-ליבו של האתוס הפלסטיני ולמציאות בשטח.
קשה להאמין שיש אדם בר-דעת שחושב באמת שהפלסטינים יותרו על זכות השיבה, יכירו בישראל כמדינה יהודית שירושלים בירתה, יפסיקו לתמוך בטרור ולשלם כספים למשפחות מחבלים, ויצליחו לפרק את החמאס מנשקו. אין שום סיכוי שהם יבואו לתוכנית בתנאים האלה.
אם נתמהמה ונמתין לפלסטינים, מתי נחיל את הריבונות? אם הצעד הראשון יהיה החלת ריבונות, לא תהיה מדינה פלסטינית. אך אם הצעד הראשון יהיה משא-ומתן להקמת מדינה פלסטינית - לא תהיה ריבונות.
לכן, אסור להשאיר את בשורת הריבונות על המדף. צריך להפוך אותה למציאות בשטח. מפת הבקעה והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון ידועה ומוכרת. ניתן להגיע לנוסח מוסכם תוך זמן קצר ביותר. מהלך לסיפוח עולה בקנה אחד הן עם לשון התוכנית והן עם רוחה - ובעיקר, הוא עולה בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל.
החלת הריבונות היא חובתנו ההיסטורית, הלאומית והמוסרית. ההיסטורית - כי יהודה ושומרון הם ארץ התנ"ך, וההתיישבות בהם היא שלב חיוני בהתפתחות מפעל הציונות; הלאומית - כי נוכחות אזרחית רחבה בבקעת הירדן וביהודה ושומרון היא מטרה אסטרטגית קריטית לביטחוננו הלאומי היום ובעתיד; והמוסרית - כי אסור לנו להמשיך את המצב שבו חצי מיליון אזרחי ישראל המתגוררים באזורים הללו מופלים לרעה.
במשך שנים האשימו אותם, ולא את המרצחים שניסו לפגוע בהם, שהם המכשול בפני השלום. אך אנשי ההתיישבות הם אנשים מסורים וחלוציים, שרואים בבניין הארץ משימה לאומית. חייהם הם שליחות יוצאת דופן למען ארץ ישראל, והם מלמדים אותנו לקבוע את המציאות בשטח.
אנחנו, במפלגת ימינה, מחויבים להשלמת המלאכה. החלת הריבונות היא צו השעה, ואסור לתת להזדמנות הזאת לחמוק לנו מבין הידיים.
הכותבת היא יו"רית (משותפת) במפלגת ימינה