גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: ישראל מפגרת מאחור בתחום ביטוחי הסייבר

רק ל-13% מהחברות במשק יש ביטוח סייבר ● כן, דווקא במדינה מאוימת כמו שלנו, דווקא כאן חברות לא מבטחות עצמן נגד הסיכון

איומי סייבר / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
איומי סייבר / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

לאור האירועים האחרונים באזורנו, בעולם נערכים לקראת מהלכים התקפיים אפשריים מצד איראן. מעבר למהלכים צבאיים, ההערכות הן שבידי הרפובליקה האיסלאמית יכולות גבוהות בתחום התקפי אחר - תחום הסייבר. מומחים בעולם מעריכים כי איראן עשויה להגיב בין היתר, בטווח הקצר והארוך, בסדרה של מבצעי סייבר, וכי היא מסוגלת לבצע כיום תקיפות סייבר מתוחכמות בהרבה ממה שהעריכו עד כה.

כבר מזמן ברור שלא רק גופים מדינתיים חשופים לפגיעות סייבר, אלא גם גופים עסקיים. על הרקע הזה, במהלך השנים האחרונות שוק ביטוחי הסייבר צמח במהירות שיא. כל סוגי החברות רוכשות ביטוחי סייבר, יותר מאי פעם. בסקר העולמי השנתי שביצע תאגיד מארש העולמי יחד עם מייקרוסופט, אשר בחן את תפיסת איום הסייבר בקרב חברות, קרוב ל-50% מהנשאלים העידו כי רכשו ביטוח סייבר, לעומת רק 34% בשנת 2017.

זה כאמור, בעולם. ישראל בהקשר הזה מפגרת בפער עצום. עבודת מטה של מערך הסייבר הלאומי גילתה לאחרונה שרק ל-13% מהחברות במשק יש ביטוח סייבר. כן, דווקא במדינה מאוימת כמו שלנו, דווקא כאן חברות לא מבטחות עצמן נגד הסיכון.

באותה עבודת מטה של מערך הסייבר הלאומי, מנהלים רבים הדגישו את ערך ביטוח הסייבר ככלי להפחתת סיכונים והציפו את יכולת החברות המבוטחות בו להגיב במהירות לאיומים מתפתחים, כולל התקפות כופר.

אז מדוע הישראלים לא ממהרים לכסות עצמם מפני האיום הברור? אולי בגלל שניטע גם מידע אחר בכל הנוגע לביטוחים הללו. אחת הטענות היא כי ביטוח סייבר דווקא משמש תמריץ להתקפות סחיטה. קו המחשבה הזה מעלה טענה כי ענף הביטוח מפיק תועלת מהפריחה של האיום החדש על חברות בכל רחבי העולם.

בדיקה קצרה מגלה שאין בטיעון הזה ממש. האמת היא פשוטה הרבה יותר - מתקפות סייבר מתרחשות מסיבה אחת בלבד: המבצעים את התקיפות מצליחים.

הצלחה זו נובעת מכמה גורמים. ראשית, הרבה יותר מדי ארגונים נותרים פגיעים בגלל פערים בטכנולוגיה או מודעות לקויה לסיכון. במקביל, התקפות כופר הן זולות וקלות יחסית לביצוע - התוקפים שמאחוריהם פועלים בדרך כלל בתחום שיפוט שהוא פעמים רבות מעבר להישג ידה של מערכת אכיפת חוק כלשהי.

חשוב להבהיר - ביטוח סייבר הוא הכי רחוק שיכול להיות ממחולל הבעיה. מי שמחזיק בדעה אחרת מסתמך על כמה עובדות שגויות. הראשונה היא שהמותקפים במתקפת כופר "מטורגטים". טרגוט קורבנות לוקח זמן, מחקר, כסף ועוד משאבים. אסטרטגיה טובה הרבה יותר, בה משתמשים התוקפים, היא לכוון למספר הגדול ביותר של קורבנות פוטנציאליים. לא כולם חייבים לבלוע את הפיתיון. כל מי שנוגס הוא הצלחה מהירה, ללא מאמץ מיותר.

ביטוח סייבר כמעט ולא יוצר תמריץ לסחטנים. אפילו מבקרי ביטוחי הסייבר יסכימו כי לרוב, תקיפות כופר מסתכמות בדרישת סכום של חמש ספרות, לא יותר. עבור עסקים גדולים רבים סכום כזה מהווה לא יותר מאשר מטרד. ולמרות שאיש אינו רוצה לתמוך בפושעי סייבר, בארגונים רבים נאלצים לשקול את האפשרות לשלם את הכופר ולוותר על הסיכון של שיבושים קשים שעלולים להימשך שבועות או חודשים. אלה שווים הרבה יותר מסכום הכופר.

עוד תפיסה שגויה היא שהמבטחים מקבלים את ההחלטה אם לשלם או לא לשלם לסחטנים. במציאות, בעל הפוליסה הוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית. האמת המצערת היא שעבור ארגונים רבים, תשלום הכופר מהווה האופציה הזולה והיעילה יותר. אפילו אם ביטוח הסייבר יספוג את עלות השיבושים, יש לקורבנות שיקולים רבים אחרים כמו מוניטין ופגיעה פוטנציאלית בלקוחות. אם המבוטח בוחר שלא לשלם את הכופר, המבטח מחויב לתמוך בו ולפצותו בגין הכנסות שאבדו כתוצאה מהתקיפה.

מלבד המטרה הספציפית של ביטוחי הסייבר להתמודדות עם התקפות כופר, הם בעלי ערך מסיבות נוספות. עוד הרבה לפני שמתרחשת מתקפה, תהליך החיתום לביטוח סייבר מעלה מודעות לאיומי סייבר, מזהה כיצד חברות צריכות להגיב ו"מחנך" מבוטחים. חתמי סייבר דורשים כיום מידע רב יותר כיצד החברות שהם מבטחים נלחמות בהתקפות פישינג, המהוות רוב מוחלט של אירועי סייבר.

לאחר התקפה, ביטוח סייבר יכול וצריך לשמש כמנגנון המכנס את צוות המומחים הנכון, כולל ייעוץ משפטי, אנליסטים ומומחי מחשבים, כדי להעריך ולנתח את האירוע ולהמליץ על תגובה מתוזמנת היטב בין כלל המעורבים.

אז במה בכל זאת צודקים המבקרים? בנקודה חשובה אחת: ביטוח סייבר משלם תביעות. במשך יותר מעשור מבטחי פוליסות סייבר טיפלו באלפי תביעות בשנה, ורק בארה"ב לבדה, שילמו חברות הביטוח תביעות על סך של 394 מיליון דולר, רק בשנת 2018.

ביטוח סייבר אינו כמובן פתרון מלא. אבל הוא צריך להיות מרכיב חשוב באסטרטגיה גדולה יותר לניהול הסיכון. כדי להילחם בהתקפות סייבר, חברות עדיין צריכות ללמד עובדים כיצד לזהות איומים, לתחזק את מערכותיהן באופן קבוע, להגביל את הרשאות המשתמשים ולבסס "היגיינת סייבר" שתמנע מהם מלהיות מטרה קלה.

חשוב להפנים - חברות נלחמות בהאקרים במגרש משחק לא מאוזן, שבו ההגנה קשה הרבה יותר מההתקפה. ביטוחי סייבר הוכיחו כשותפים חשובים במאבק. מול הסיכון, חברות, ודאי ישראליות שפועלות בעולם גיאו-פוליטי מורכב, צריכות לוודא כי יש בהישג ידן כל העזרה שהן יכולות לקבל.

הכותבת היא מנכ"לית ברוקר הביטוח מארש ישראל

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה