גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היפוך מגמה בעליון? מאפשר לרשויות האכיפה חילוטים בסכום גבוה יותר

סנגורים מזהירים: "החילוט יהפוך לנשק קטלני בלי פרופורציה" • מנגד, בראיון בלעדי ל"גלובס" טוען ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות, עו"ד שרון פרידמן, כי מדובר בהמשך מגמה קיימת, וכי העליון מעולם לא שם "ברקס" לשימוש בכלי החילוטים

השופט עוזי פוגלמן / צילום: שלומי יוסף
השופט עוזי פוגלמן / צילום: שלומי יוסף

לאחר שורת פסקי דין שבהם נמתחה ביקורת נוקבת על האופן הלא-מידתי שבו מפעילות המשטרה והפרקליטות את כלי החילוטים (תפיסת רכושם וכספם של חשודים, נאשמים ומורשעים בעבירות כלכליות), בעיקר בהקשר לעבירות צווארון לבן - ניתנו לאחרונה שני פסקי דין בבית המשפט העליון "פה-אחד" על-ידי שישה שופטים שונים, שמסמנים לכאורה היפוך מגמה. פסקי הדין חיזקו משמעותית את יכולות רשויות האכיפה להשתמש בכלי החילוט, שבאחרונה ניצב בחזית המאבק בעברייני הצווארון הלבן, ובעיקר במלביני הון. 

משיחות שערך "גלובס" עם מספר סנגורים מתחום עבירות צווארון לבן והלבנת הון, עולה כי משמעות פסקי הדין היא בעיקר חיזוק "נשק החילוט" שבידי הפרקליטות.

שווי רכוש ברוטו, ולא נטו

בפסק הדין שניתן בעניין "קרטל הגיזום", הגדיל העליון במאות אחוזים את סכומי החילוט שנלקחו מהמורשעים לפי חוק איסור הלבנת הון. זאת, כשדחה את הטענות שיש לקזז סכומים "לגיטימיים" שהרוויחו המורשעים מהמכרזים שהשתתפו בהם תוך התנהלות כקרטל. כלומר, העליון - בפסק דין שכתב השופט עוזי פוגלמן - קבע שהחילוט יבוצע בשווי "ברוטו" ולא "נטו" של הרכוש שצמח לעבריין מביצוע העבירה, וללא התחשבות בהוצאות ובמס ששולם בגין הרכוש האסור. זאת, בניגוד לרוח החלטת בית המשפט המחוזי בעניין. לאור ההיבטים התקדימיים בפסק הדין, נעתר בית המשפט העליון לבקשה להארכת מועד לשם הגשת בקשה לדיון נוסף.

בפסק הדין השני בעניין זידאן - שכתבה השופטת יעל וילנר - המשיך העליון במגמה שאפיינה את "קרטל הגיזום", כשקבע שניתן לחלט רכוש בשווי הרכוש שבו נעברה עבירת הלבנת ההון כולה; ללא תלות בשאלה אם הרכוש  הגיע, כולו או חלקו, לכיסי מבצעי עבירת הלבנת ההון. העליון הוסיף כי כאשר מדובר בעבירה שביצעו שניים או יותר בצוותא, אין להתחשב בחלק כל אחד מהמבצעים לקביעת גובה הסכום שניתן לחלט מכל אחד, ועל כל אחד מהם חל הסיכון לשאת בסכום הרכוש הכולל שבו נעברה העבירה.

"הכבדה בלתי פרופורציונלית"

עו"ד אורי גולדמן, יו"ר-משותף של "ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון" בלשכת עורכי הדין, שמייצג בתיקי חילוט מורכבים, סבור כי הפסיקות יחלחלו גם לערכאות הנמוכות, וישפיעו על הליכים מקדמיים של חשודים בעבירות הלבנת הון. לדבריו, "הפסיקה יוצרת הכבדה בלתי פרופורציונלית של הליך החילוט הדרקוני מלכתחילה, לבטח לאור חזקת החפות שלה זכאי חשוד בשלב המקדמי". גולדמן מציין כי "מלכתחילה עניין 'השווי' לצורכי חילוט אינו פרופורציונלי לעבירות, שכן הוא מביא בחשבון רק את 'הקצפת' (המחזור) ואינו מתייחס לשווי האמיתי של העבירות - הרווח".

עו"ד אורי גולדמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבל, מוסיף גולדמן, יש נקודת אור בולטת בפסק הדין. "העליון מסייג את החלטתו ומשאיר פתח לקביעה, שכאשר לא קיימת בעייתיות לפצל תקבולים, וכשהנאשם יוכיח שהתקבולים בוצעו כדין, ניתן להפחיתם מ'שווי' העבירה, וכך גם לגבי תשלומי המס". גולדמן "מקווה שבתי המשפט מטה עדיין יפרשו את החלטת העליון בפרשנות מקילה ולא מחמירה, בהתאם לנסיבות כל מקרה. אחרת, נשק החילוט הדרקוני ממילא, יהפוך לנשק קטלני ללא כל פרופורציה".

"שיקולי הרתעה אינם ראויים"

גם עו"ד דרור מתתיהו, שותף-מנהל מחלקת צווארון לבן במשרד פישר-בכר-חן, ובכיר לשעבר במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, מותח ביקורת על פסיקת העליון. תפיסתו מנוגדת לתפיסת הפרקליטות את כלי החילוט כאמצעי "הרתעתי".

לדבריו, "השימוש שעושות רשויות האכיפה בכלי החילוטים חצה את גבול הראוי". מתתיהו סבור - בניגוד לפרשנות  העליון בפסקי הדין להוראות החילוט בחוק איסור הלבנת הון - כי "הפרשנות הראויה היא שבנסיבות שבהן לא נעשו פעולות בתקבולים במטרה להסתיר או להסוות את מקורם, או את זהות בעליהם או את מיקומם, וניתנו שירותים או מוצרים לגיטימיים תמורתם - ניתן לחלט רק את הרווחים הנובעים מהתקבולים, לאחר ניכוי כלל ההוצאות, לרבות המסים ששולמו".

עו"ד דרור מתתיהו / צילום: שחר פליישמן

עו"ד מתתיהו מציין כי זאת משמעות העיקרון שבבסיס חוק איסור הלבנת הון - "הוצאת בלעו של הגזלן מפיו". ומוסיף כי "החילוט הוא אינו עוד רכיב עונשי, ולפיכך לא ראוי להפעילו ולקבוע את היקפו משיקולי הרתעה. שיקולים שכאלה ממילא מובאים בחשבון בעת גזירת הדין".

גם עורכי הדין ארז הראל והילה שמעון, ממשרד גורניצקי מוטרדים מהשלכות פסיקת העליון. "מטרתה הרשמית של תפיסת נכסים בטרם הרשעה, היא להבטיח אפשרות לבצע חילוט סופי לאחר הרשעה. אולם במקרים רבים, תפיסה זמנית שכזו, כשהיא משמעותית, עלולה לשמש מנגנון לחץ על החשוד. דבר שעלול להוביל את התיק לסיום, כתולדה מלחץ כלכלי, שאינו תואם בהכרח את הנסיבות האובייקטיביות של המקרה".

עו"ד ארז הראל, מוביל תחום צווארון לבן במשרד גורניצקי ושות' / צילום: יונתן בלום, גלובס

להשקפתם, הקביעה בפסק הדין בעניין הגיזום - שלפיה בחילוט רכוש שצמח מביצוע מכרז שלווה בעבירה, אין מקום להבחנה בין הוצאות הנחזות כלגיטימיות, כגון עלויות ביצוע המכרז או תשלום מסים, לכאלה שאינן לגיטימיות - "מסמנת מגמה מחמירה ושונה מזו שהשתקפה בהחלטה אחרת של העליון בפרשת מי אביבים, שעסקה גם היא בזכייה במכרז אגב מרמה. בפרשת מי אביבים, נטיית בית המשפט הייתה דווקא לצמצם את היקף החילוט (טרם הרשעה), תוך התחשבות, בין היתר, בהוצאות ביצוע עבודות המכרז על-ידי הנאשמים".

"בית המשפט מכניס שיקולי הרתעה" 

עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, שאחראי, בין היתר, על מדיניות הפרקליטות בתחום הלבנת ההון והחילוטים, אינו מתרשם מזעקות השבר של הסנגורים על "החמרה" או "הקשחה" של הדין כלפי נאשמים וחשודים, לאור פסקי הדין החדשים של העליון. כך עולה משיחתו הבלעדית עם "גלובס".

עו"ד פרידמן מרוצה מפסיקות העליון האחרונות. אך לדבריו הוא מעולם לא חש שבתי המשפט עוצרים אותו מלהפעיל את כלי החילוט, למעט במקרים ספורים. "קראתי הרבה כתבות שבית המשפט שם לנו לכאורה 'ברקס', ואומר שאנחנו מחלטים יותר מדי. אלא שאני מכיר את התחום לעומק, וקראתי את כל פסקי הדין. המצב בפועל  הפוך. לדעתי, בית המשפט לאורך השנים הרחיב את יכולות החילוט, בצורה שאפילו לא ציפינו, וזאת בכפוף לתנאי של שמירה על מידתיות".

בניגוד לדברי הסנגורים לעיל, לדעת פרידמן יש לראות בכלי החילוט גם אמצעי הרתעתי, ולא רק ענישתי. "מגמת פסקי הדין היא שמטרת החילוט היא לא רק להוציא מהנאשם את מה שהרוויח בעבירה, אלא הרבה מעבר לכך. יש פה ממד הרתעתי, ולא רק צורך בהשבה". 

עו"ד שרון פרידמן / צילום: כדיה לוי

ביחס לפסק הדין בעניין קרטל הגיזום, חושף פרידמן ששאלת החילוט "ברוטו" לעומת חילוט "נטו" היא "סוגיה שהתלבטנו בה רבות, והחלטנו להביאה להכרעה בעליון כדי שיכווין אותנו הלאה". ההכרעה מלמדת כי מבחינתו של העליון "לא מדובר במשחק סכום אפס. העליון מבהיר במפורש שמבחינתו כל הסכום שקיבלת בעקבות זכייתך במכרז שבוצע תוך תיאום אסור, הוא סכום העבירה והסכום שהולבן. ברגע שבית המשפט אומר שהוא לא מכיר בהוצאות, הוא מכניס שיקולי הרתעה. אם לעבריין עוברת בראש מחשבה כלכלית לפני ביצוע העבירה, שלפיה 'מקסימום ייקחו ממני את מה שאסור, מקסימום אני לא ארוויח', בית המשפט אומר לו - 'לא, אתה גם עלול להפסיד, לא רק לא להרוויח'".

לשיטת עו"ד פרידמן, פסקי הדין האחרונים הם המשך של מגמה קיימת ולא שינוי שלה. כדי לתמוך בטענתו, מפרט פרידמן מספר פסיקות של העליון מהשנים האחרונות שהרחיבו את יכולת הפרקליטות והמשטרה לתפוס ולחלט רכוש. כך, למשל, פסק הדין בעניין "אדם בן מיכאל" שעסק בהימורים, שהיה המקרה הראשון שבו תפסו דמי שכירות כרכוש אסור, וגם עסק רבות בסוגיית חילוט רכושם של אנשי-קש, שבהם משתמשים העבריינים המרכזיים.

פרידמן: "הרבה פעמים בעבירות של הלבנת הון אנחנו זונחים את איש-הקש ומתייחסים רק למי שהפעיל אותו, שכן הוא העבריין המרכזי. בית המשפט קבע כי אם מדובר באיש-קש שעצם את עיניו וידע שיש משהו 'פישי' בפעולה שלו, ובכל זאת נרתם לעזור לעבריין המרכזי - יראו בו אחראי באופן אישי. כלומר, למרות שאתה לא יודע שהרכוש מקורו בעבירה, עצם זה שעצמת עיניים, מספיק כדי לחלט לך".

דוגמה נוספת נוגעת להחלטת בית המשפט המחוזי לחלט למורשע בעבירה של הלבנת הון הן את הסכום שהושג בעבירה, והן את 30% ריבית שצברו הכספים בעשור עד לתפיסתם. "הריבית אומנם צמחה כדין ולא בעבירה, אבל בית המשפט אמר שבגלל שהריבית הזו צמחה מרכוש שמקורו בעבירה, הוא ניתן לחילוט". 

עוד כתבות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה