בזכות התקציב הזמני: עודף של 5.9 מיליארד שקל בינואר

הוצאות הממשלה הגיעו בינואר ל-27.7 מיליארד שקל, והכנסות הפתיעו לטובה ועמדו על 33.6 מיליארד שקל • הגירעון השוטף יורד ל-3.2% • להערכת בנק ישראל והדרג המקצועי באוצר, הגירעון המבני של ממשלת ישראל עדיין עומד על מעל 4% תוצר

החשכ"ל רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
החשכ"ל רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

מדינת ישראל סיימה את חודש ינואר בעודף תקציבי של 5.9 מיליארד שקל כך מפרסם הערב האוצר. בין הסיבות לעודף הגדול - ניהול המדינה באמצעות תקציב זמני והכנסות גבוהות מהצפוי ממסים.

על-פי הודעת האוצר הגיעו הוצאות הממשלה בינואר ל-27.7 מיליארד שקל. הכנסות המדינה בינואר הפתיעו לטובה והגיעו ל-33.6 מיליארד שקל, סכום המבטא גידול נומינלי של 11.9% לעומת ינואר 2019. מדובר בנתון היכול ללמד על שיפור בפעילות הכלכלית, אולם כפי שהדגישו גם היום בכירים באוצר הגירעון צפוי לזנק מחדש לאחר אישור תקציב מדינה חדש שיחייב את הגדלת ההוצאות הממשלתיות.

בעקבות נתוני ינואר יורד הגירעון השוטף (ל-12 החודשים האחרונים) ל-3.2% תוצר (לעומת 3.8% הנתון שפורסם בדצמבר). אלא שלהערכת בנק ישראל והדרג המקצועי באוצר הגירעון המבני של ממשלת ישראל (כלומר הגירעון הבסיסי או הקבוע) עומד על מעל 4% תוצר. 

שלושה גורמים מרכזיים תרמו לעודף הגדול. הראשון הוא ניהול המדינה באמצעות תקציב הזמני, שמגביל מאוד את היקף ההוצאה הממשלתית. בחודש ינואר היו תשלומי חוב וריבית גדולים, מה שהשאיר בידי החשב הכלל באוצר רוני חזקיהו, סכום קטן יחסית למימון הוצאות הממשלה. "הירידה המדווחת בהיקף ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש ינואר הנה מתוכננת כתוצאה 'מתקציב המשכי' בו קיימת מכסה חודשית אחידה על פני כל חודשי השנה, בעוד שישנם תשלומי חוב קרן וריבית ממשלתיים גבוהים באופן יחסי בחודשים מסוימים, בפרט במחציתה הראשונה של השנה. פירעונות אלו, שהנם בעדיפות עליונה לתשלום, מחייבים פעולות להקטנת מכסות המזומן לצורך הוצאות המשרדים ויצירת עודף ביחס למכסה החודשית הכוללת", נכתב בהודעת האוצר.

הגורם השני לעודף בינואר הוא עונתי. כך למשל סיימה המדינה את ינואר 2018 בעודף של 4.7 מיליארד שקל. ינואר 2019 היה חריג בגלל שהאוצר לא הקדים הוצאות לדצמבר כפי שנהג לעשות בשנים קודמות, על-רקע מאמץ למנוע חריגה בגירעון התקציבי. 

הגורם השלישי הוא ההכנסות ממסים. הגידול בהכנסות בינואר מוסבר בין היתר בעסקה חריגה שהכניסה לקופת המדינה סכום חד-פעמי של 600 מיליון שקל ובהעלאת המיסוי על כלי רכב היברידיים (שהביא להקדמת רכישת כלי רכב) - שתרם להערכת רשות המסים עוד 300 מיליון שקל מעבר להכנסות הרגילות לחודש ינואר.