גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר יוצא משליטה, החובות מרקיעים לשיא: האם המצב בכדורגל האירופי באמת מצוין?

877 מיליון אירו שהוציאו מועדוני הכדורגל באירופה בשוק ההעברות בינואר הם לא הבעיה המרכזית שלהם ● לפי דוח של אופ"א, נתוני השכר נמצאים בעליה ו"אוכלים" 64% מהמחזור, וההתנהלות השוטפת נעשית על בסיס הלוואות שהביאו את המועדונים לחובות של 8.5 מיליארד אירו

פרמיירליג, ברנלי נגד ארסנל / צילום: ג'ייסון קיירנדאף, רויטרס
פרמיירליג, ברנלי נגד ארסנל / צילום: ג'ייסון קיירנדאף, רויטרס

הרבה מאוד ספקולציות רצו במהלך ינואר במסגרת חלון ההעברות האירופי. כשנשמע הגונג הסופי והזמן תם, התברר שכמות הכסף שהחליפה ידיים בחמש הליגות הגדולות באירופה (אנגליה, איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת) על רכישה של שחקנים חדשים הייתה בסך הכל סבירה - 887 מיליון אירו (לפי נתוני transfermrkt.com). זה לא מתקרב לפעילות שנתיים קודם לכן, אז נחצה בחלון ההעברות של ינואר במעט רף של מיליארד אירו.

ואם בוחנים את המספרים האמיתיים של השוק הרי שהם לא מופרכים ולא מוגזמים: ההוצאה נטו על רכש בחלון הנוכחי, כלומר הוצאה בניכוי הסכום שנכנס ממכירת שחקנים, מסתכמת ב-295 מיליון אירו. במילים אחרות - מועדון כדורגל אירופי מהליגות הבכירות והעשירות, הוציא במהלך ינואר בממוצע 3 מיליון אירו עבור רכישה של שחקני כדורגל. ברמת המחזור הנוכחי של הקבוצות מדובר בהוצאה כמעט זניחה.

שוק ההעברות? הבעיה היא דווקא בשכר השחקנים

ההוצאה על רכישת שחקנים היא במובנים רבים המדד הטוב ביותר לבחון את קיומה של "שפיות" או "אי-שפיות" בכדורגל. העברות קיצון של שחקנים גורמות לחשוב שהשוק איבד שליטה (העברת ניימאר ב-222 מיליון אירו, קיליאן אמבפה ב-180 מיליון אירו, קוטיניו ב-145 מיליון אירו וכו'), אבל לאורך השנים האחרונות הנתונים מראים כי שוק ההעברות, פרוע ככל שנדמה, דווקא מצטמצם ביחס למחזור שמייצרות הקבוצות.

מה שיושב כאבן ריחיים על צווארן של הקבוצות הן לא ההעברות דווקא, אלא שכר השחקנים. הפחד לאבד שחקנים או הרצון למשוך שחקנים חדשים גורר העלאות שכר והוא זה שמקטין את מרווח הפעולה של הקבוצות בשוק ההעברות. השכר הוא בעייתי יותר מרכש שאותו ניתן "להרגיע" לתקופה קצרה - כי לרוב מדובר על התחייבויות חוזיות לכמה שנים קדימה.

מדוח הבנצ'מארק של אופ"א לשנת 2020 (מתייחס לנתוני הקבוצות בשנת 2018) עולה שההוצאות על שכר שחקנים ב-20 הליגות הגדולות באירופה זינקו ב-9.4% בתוך שנה - הזינוק הגדול ביותר מזה 11 שנה. זאת, כאשר בשנה האחרונה הצמיחה בהכנסות הקבוצות הסתכמה ב-4.9% בלבד.

שיעור השכר של הקבוצות באירופה עומד על 64% מהמחזור - נתון מטריד, שמחזיר את הכדורגל עשר שנים לאחור, לתקופה של טרום עידן הפייננשל פייר-פליי, אז הפיקוח המחמיר של אופ"א עוד לא היה קיים.

בבונדסליגה הגרמנית זינק השכר בתוך שנה ב-11%, בפרמיירליג האנגלית ב-13% ובליגה הספרדית ב-20%. ויש גם נקודות קיצון כמו טורקיה, שם זינק השכר ב-36% בתוך שנה.

בליגת העל הישראלית שיעור עליית השכר הוא מהנמוכים ביבשת - 4% בלבד. אבל המצב רחוק מלהיות טוב בהתחשב בכך שסעיף השכר של קבוצות ליגת העל הישראלית עומד על 78% מההכנסות, הנתון השני הכי גרוע מבין 20 הליגות הבכירות שנבדקו (רק בטורקיה המצב גרוע יותר).

ברמת הקבוצות אפשר לראות איזה קבוצות יצאו מעט מאיזון על מזבח התחרותיות. אם ניקח למשל את ברצלונה, סעיף השכר שלה לפי אופ"א עמד באותה שנה על 529 מיליון אירו - יותר מכל מועדון אחר בעולם. סעיף השכר של המועדון "אכל" 77% מההכנסות. בצד השני, סעיף הרכש נטו (רכישת משחקנים בניכוי מכירת שחקנים) בעונה פרועה מאוד שלה בתחום הזה "אכל" פחות מרבע מהמחזור.

אצל קבוצות "פרועות" אחרות, למשל ריאל מדריד, סעיף השכר עמד על 57% מהמחזור, בעוד שרכישת שחקנים לא היוו מרכיב הוצאה כלל מאחר שהמועדון בשורה התחתונה הרוויח על פעילות בשוק השחקנים.

עשור של רגולציה? החובות של המועדונים עדיין כאן

הנתון הנוסף שמעיב על הקבוצות מלבד השכר הוא החובות. לאורך השנים האחרונות הפעילה אופ"א מנגנון רגולציה חונק שנועד בין היתר להפחית את החובות של המועדונים ולהקטין את הסיכוי לקריסות ופשיטות רגל. במדינות מסוימות, למשל בספרד, נכנסו הליגות והקבוצות לתוכנית מוסדרת של החזר חובות מול רשויות המס.

אבל בשורה התחתונה שיעור החובות בכדורגל האירופי עדיין משמעותי. אופ"א מנסה אמנם בדוח השנתי שלה לדחוק את הפרק שהיא מקדישה לנושא החוב לעמודים האחרונים - הוא מופיע בסוף הפרק האחרון של דוח הבנצ'מרקינג, אבל מהתמונה הכללית אי אפשר לברוח: סך החובות של המועדונים מ-20 הליגות הבכירות ביבשת עומד על 8.5 מיליארד אירו - נתון המשקף 40% מהמחזור. מדובר בשיעור החוב הגבוה ביותר מזה עשור, ועלייה של 21% בהיקף החוב תוך עונה אחת.

חלק מהחוב אמנם משויך להשקעה של קבוצות בבניית אצטדיונים, שהם פרויקטים כבדים מבחינה פיננסית שמצריכים נטילת הלוואה, אבל בחלק גדול מהמקרים פשוט מדובר בחוב שמתגלגל משנה לשנה ובשל הרצון של הקבוצות להישאר תחרותיות הוא נותר לא מטופל. בחלק מהמקרים החוב אף גדל, בשל ריבית שוק נמוכה שמעודדת קבוצה לקחת הלוואות ולגייס אג"ח - לעתים דווקא לצורך פעילות שוטפת כמו רכישת שחקנים (לדוגמה: יובנטוס שיצאה לגיוס אג"ח בהיקף 150 מיליון אירו לצורך רכישת רונאלדו).

קבוצת ברצלונה חוגגת / צילום: ג'ואן מונפורט, AP

בפרמיירליג העשירה מתנהלות הקבוצות תחת חוב כולל של 2.47 מיליארד אירו - הגדול ביותר מבין הליגות באירופה. החוב הזה משקף 45% מהמחזור השנתי של המועדונים. אבל הוא בעיקר משויך לשני מועדונים - מנצ'סטר יונייטד שמחזיקה בחוב של 568 מיליון אירו (הגדול ביותר בעולם הכדורגל) שמקורו ברכישה הממונפת של המועדון ב-2005; וטוטנהאם שמחזיקה בחוב של 483 מיליון אירו (השני הכי גבוה בעולם הכדורגל), שמקורו בפרויקט בניית האצטדיון הגרנדיוזי שלה.

חשיפת נתוני החובות מסמנת את המקומות שבהם הבועה של הכדורגל קרובה מאוד לפיצוץ: נכון ל-2018, בטורקיה עומד שיעור החוב הכולל של הקבוצות על 983 מיליון אירו, שמשקף נתון מסוכן של 131% מההכנסות. כלומר, בכושר ייצור ההכנסות של המועדונים הטורקים הסיכוי להתמודד עם חוב כזה הוא בעייתי מאוד. וזה קורה אחרי שכמעט כל המועדון הטורקים המשמעותיים כבר עשו מהלך גיוס משמעותי "חינמי", עם הכניסה שלהם לבורסה.

גם באיטליה המצב נראה רע ומסוכן. היקף החוב הכולל של קבוצות הסרייה A עומד על 1.8 מיליארד אירו והוא משקף 78% מהמחזור. ממוצע החוב לקבוצה עומד על 90 מיליון אירו לקבוצה. המצב הזה עוד יותר רע בהתחשב בכך שחלק מהקבוצות מצהירות כי הן עומדות בפני כניסה לפרויקט של בניית אצטדיון חדש, שרק יעמיד עוד חובות והתחייבויות על אלו הקיימות.

שתי ליגות שיכולות להרגיש טוב עם עצמן בכל הקשור להיקפי החוב הן הליגה הספרדית והבונדסליגה הגרמנית. בספרד עברו הקבוצות במהלך השנים האחרונות תהליך מוסדר של החזר חובות, בעיקר לרשויות המס, והדבר צמצם את החוב של קבוצות הליגה ל-680 מיליון אירו בלבד - שמשקף 22% בלבד מהמחזור.

בבונדסליגה הגרמנית ממשיכים להתנהל בשפיות הרגילה, שעולה למועדונים בהיעדר תארים ברמה האירופית אבל מסדרת להם בצד השני את ספרי החשבונות: סך החוב של קבוצות הליגה הגרמנית נכון ל-2018 הוא 212 מיליון אירו, ומשקף 7% בלבד מהמחזור.

עוד כתבות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

עסקת צים נחתמה והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם