גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הורדת מחירי הדיור? הכול מתחיל בפקידים

הרבה תוכניות להורדת מחירי הדיור ניסו לפתור את תופעות הלוואי של העלייה המתמשכת, אך אף תוכנית לא התמקדה בגורם החשוב מכל בעלייה - בעלי הסמכויות ברשויות המקומיות ששולטים בקצב ההתקדמות של כל פרויקט נדל"ן

רגולוציה בנדל"ן, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
רגולוציה בנדל"ן, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

יש הרבה מאד סיבות מדוע מחירי הנדל"ן בישראל כה גבוהים ולא מפסיקים לעלות ואם תשאלו כל איש נדל"ן למה מחירי הנדל"ן גבוהים, תשמעו פחות או יותר את אותן התשובות, היצע נמוך וביקוש גבוה, עלויות הבנייה גבוהות, מיסוי, הריביות הנמוכות בבנק שדוחפות משקיעים לנדל"ן, ועוד סיבות שונות, אבל התשובה הפופולרית מכולם היא ללא ספק מחסור בקרקעות זמינות.

המדינה היא מונופול שלא משחרר קרקעות חדשות ולכן עלויות הקרקע גבוהות מההתחלה. זה אומנם נכון מאד אבל גם הגיע הזמן שנהיה כנים ונגיד שזה בתאוריה הפך קצת למיתוס, וזאת מכיוון שמאז שהתחילו הפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי זה משמעותית פחות רלוונטי, וזאת מכיוון שכ-90% מהמבנים אשר זכאים לתהליך לא הוגשו או התקדמו בצורה כלשהי, כלומר התהליך פתח את כמות "הקרקעות" הזמינות ליזמים בכל רחבי ישראל.

כל מבנה שעומד בקריטריונים הוא אופציונלי להפוך לקרקע חדשה וזמינה למגורים, אנחנו באמת רואים את ההשפעה והיתרונות של ההתחדשות העירונית בצורה בולטת בתל אביב, בבת ים ובערים בודדות נוספות. אז אם התהליך של ההתחדשות העירונית פתח מחדש את כל "הקרקעות" הזמינות במדינה, מדוע עדיין אין לזה השפעה כמעט בכלל על ההיצע והמחירים? התשובה החד משמעית לכך היא הרגולציה והביורוקרטיה הנוראית שנאלץ כל יזם, קטן כגדול, להתמודד איתן.

כדי לסבר את האוזן, משך זמן לקבלת היתר בנייה מאושר לפרויקט במסגרת תמ"א 38 בישראל עומד בממוצע באזור השנתיים ואפילו יותר (תלוי בעיר), ונקודת ההתחלה של הזמן הזה היא אחרי הזמן הארוך והמייגע שהיזם, הדיירים ועורכי הדין שביניהם הגיעו להסכמות כלשהן, זמן שנע בין חצי שנה לשנה וחצי. ומובן שגם כשיש ליזם היתר ביד, עד שהוא משיג מימון ובונה מדובר על אזור השנה-שנתיים.

אם נסתכל על הזמנים שציינתי, ובהנחה שמדובר בפרויקט קטן, והכול הלך חלק, אז הגענו כבר לאזור ה-6 שנים. וזה רק בתמ"א 38, בפינוי-בינוי המצב הוא הרבה יותר גרוע, עשר שנים וצפונה (!) שכן מדובר בתוכנית בסמכות ועדה מחוזית, שינויי יעוד קרקע, השפעות סביבתיות, בנייה גבוהה וכדומה.

ביום שיהיה לעובדי הציבור שאחראים על אישור וקידום פרויקטים למגורים, אינטרס אישי לקדם תוכניות והיתרים אז אותן רעות חולות יצומצמו

אם בזמנים עסקינן, אז כשבוחנים מה קורה בחו"ל בפרויקטים אשר דומים לתמ"א 38 באופי התהליך, אז הזמן הממוצע למשל בארה"ב להוצאת היתר בנייה הוא שלושה חודשים, בגרמניה, בין שלושה שבועות לחודש, ביוון עד חודש. אז חודש זה אולי משהו שנשמע כבר על גבול הלא אחראי או מקצועי אבל גם תקופה של חצי שנה תעשה במדינה שלנו מהפכה של ממש.

אם ננסה לשים את האצבע על אלו רגולציות ומנגנונים ביורוקרטים הופכים את תהליך הוצאת ההיתר לארוך ומייאש אז נפנה את האצבע המאשימה על הגורם האנושי - הפקידים, עובדי העיריות וכו'.

ב-4 השנים האחרונות הגשת התוכניות החלה להתבצע באמצעות מערכת רישוי זמין, דרך האינטרנט. צעד מבורך אל עבר העידן המודרני כמובן. רק שזה לא באמת שיפר את לוחות הזמנים והסיבות לכך, שוב, הם הפקידים.

הסיבות העיקריות הן שבגלל שההגשה נעשית דרך האינטרנט, באמצעות מערכת ממוחשבת, רוב עובדי הוועדה הוותיקים/בכירים אינם בקיאים במחשוב, מצב שיוצר חוסר אמון ותלות באנשי שירות ו/או עומס משני לעובדי הוועדות, ומכאן מענה חלקי ואיטי מאוד.

בנוסף, עובד הוועדה/בודק התוכניות אינו "רואה מולו" את המגיש וברוב המקרים לא מכיר אותו בכלל. הרבה יותר קל לדחות בקשות/הגשות בטענות סרק מבלי שנמצא המגיש מולך, מבלי שקיבל הבודק תשובה קלה ופשוטה לסוגיה שלא הבין בהגשה, או בעיה הגורמת לו ל"טרחה" רבה מידיי.

הסיבה הפרוזאית ביותר, היא "קבועי הזמן". 'קבועי הזמן' הנקבעים במערכת 'רישוי זמין' באופן אוטומטי (מתעדכן מעת לעת...), שם נקבע פרק הזמן המקסימלי לבדיקת תוצרי ההגשה, ובאם חלף זמן הבדיקה, הבקשה עוברת אוטומטית לשלב הבא, כאילו קודמה כחוק. דבר זה מעלה ו"מציף" כמה בעיות:

א. יתכן ובקשות שלא עומדות עפ"י חוק תכנון ובנייה יקודמו, ויגרמו ל"כאבי ראש" בהמשך...

ב. כדי למנוע הכשל מסעיף א', פעמים רבות, בודק התוכניות, דוחה תוכניות שלא הספיק לבדוק ולו רק כדי שלא יקודמו ללא בדיקתו. פעמים רבות בטוענות שווא של 'קובץ לא תקין', חוסרים וכו'...

כל זאת ולא הזכרנו "עיכובי מערכת" כמו: עדכונים תקופתיים, נפילת שרתים, וירוסים, השבתת המערכות בחגים ועוד.

לסיכום, ביום שיהיה לעובדי הציבור שאחראים על אישור וקידום פרויקטים למגורים, אינטרס אישי לקדם תוכניות והיתרים אז אותן רעות חולות יצומצמו, ההיתרים יקודמו, ובאמת נראה מהפכה במחירי הדיור בישראל. לצערי, כל עוד שכרו של אותו פקיד בעל הסמכות יישאר זהה בין אם יבנו עוד דירות ובין אם לאו, סביר להניח ששינוי רב לא נראה. 

הכותב הוא הבעלים של חברת פלאיה ממון והשקעות - משרד תכנון, יזמות והשקעות בנדל"ן; ומחבר הספר "פרקטיקה בנדל"ן"

עוד כתבות

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד