נסיכות השפל והגאות: החברות שקמו מהקרשים בבורסה בת"א

אלה הם סיפורי הנפילה הכואבת וההתאוששות המרשימה של החברות גילת, טאואר, אילקס מדיקל, אזורים ואלקטרה נדל"ן • פרויקט מיוחד

גילת לוויינים / צילום: תמר מצפי, גלובס
גילת לוויינים / צילום: תמר מצפי, גלובס

העסקה שנחתמה לאחרונה למכירת גילת לוויינים   תמורת יותר מחצי מיליארד דולר היא אירוע נדיר יחסית, של חברה שכבר כמעט וקרסה ואף נדרשה להסדר נושים, אך הצליחה בעזרת מיקוד עסקי להתאושש ולעלות חזרה על דרך המלך, לשפר את תוצאותיה העסקיות ובסופו של דבר להשיא ערך רב לבעלי המניות שהשקיעו בה בשנים האחרונות.

סיפורי הצלחה דומים אינם רבים, אך הם קיימים פה ושם גם בחברות נוספות הנסחרות בבורסה הישראלית, אשר ידעו שפל גדול בעסקיהן וחשש להמשך קיומן, אך עשו את הצעדים הנדרשים כדי לזכות מחדש באמון בעלי המניות.

את חלקם קיבצנו להלן - סיפורי הנפילה וההתאוששות של חברות הפועלות בתחומי הנדל"ן, הטכנולוגיה והציוד הרפואי.

גילת: מהסדר נושים ועד למכירה תמורת יותר מחצי מיליארד דולר

מטה חברת גילת / צילום: יח"צ
 מטה חברת גילת / צילום: יח"צ

בשנת 2000, כששווי השוק של גילת לוויינים נסק ל-4 מיליארד דולר, סביר להניח שלא רבים העריכו ששנתיים וחצי מאוחר יותר היא תיכנס להקפאת הליכים - אך כך בדיוק היה. בסוף 2002, אחרי תקופה ארוכה של חדשות רעות מכיוונה של החברה, היא נכנסה להקפאת הליכים בשל חוב של מעל חצי מיליארד דולר. באותה תקופה ניתן להעריך שלא רבים ציפו ממנה להתאושש בסופו של דבר, ולהימכר אחרי כ-17 שנה בתמורה ל-577 מיליון דולר.

גילת רשתות לוויין, שמספקת שירותי תקשורת בפס רחב מבוססת לוויין, נוסדה בשנת 1987 על-ידי יואל גת, יהושע לוינברג, עמירם לוינברג, גידי קפלן ושלמה תירוש. ב-2020, אחרי 33 שנות עצמאות, גילת צפויה להפוך לחלק מחברת Comtech מארה"ב שרוכשת אותה בעסקת מזומן ומניות, מידי בעלי המניות העיקריים: קרן פימי, מבטח שמיר והציבור.

בסוף שנות ה-90, הנהלת גילת לא הסתפקה בשוק הלוויינים שהיה רווחי עבורה, והחליטה להיכנס לשוק של אספקת אינטרנט מהיר. בשנת 2000 הקימה החברה מיזם בשם Starband עם מיקרוסופט ואקוסטר, שגילת הייתה בעלת המניות הגדולה בו, במטרה לספק אינטרנט מהיר דו-כיווני לאזורים כפריים מרוחקים.

התכנון באותה עת היה להנפיק את Starband בשווי של קרוב למיליארד דולר, אולם במרץ 2001, אחרי עיכובים בביצוע ההנפקה, היא ירדה מהפרק עקב תנאי השוק. בחוכמה שבדיעבד, נראה שדחיית ההנפקה הייתה טעות. המשבר בשווקים (התפוצצות בועת ההיי-טק) הוביל להרעה בתוצאות גילת, החברה שרפה מזומנים והיה לה חוב גבוה, בשל גיוס אג"ח למימון הצמיחה והמיזם שנכשל לבסוף, ושעבר לשליטת אקוסטר. מנכ"ל גילת באותה תקופה, יואל גת, הודה שהחברה לקחה סיכונים גבוהים מדי. גילת נאלצה להצטמצם, פיטרה עובדים וכאמור נכנסה להקפאת הליכים. בעקבות זאת בוצע הסדר נושים שהעביר את השליטה בגילת לידי הנושים בראשות בנק הפועלים.

כעבור מספר שנים - ב-2005, הבנק מכר את מניות גילת והחוב של החברה אליו לקרן הזרה יורק, ומניות נוספות נמכרו למבטח שמיר. לימים קרן יורק המירה את החוב למניות והפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה. אותן מניות נמכרו לבסוף בשנת 2014 לקרן פימי של ישי דוידי, שנכנסה להשקעה לראשונה בגילת בשנת 2012, בתקופה שבה גילת הציגה שיעורי רווחיות צנועים למדי.

עוד קודם לכן, עסקה לרכישת גילת ב-475 מיליון דולר התפוצצה (הרוכשים היו קבוצת משקיעים ישראלית-אמריקאית בהובלת מאיר שמיר). לאורך השנים דשדשה המניה, אך כניסת פימי להשקעה בה הציתה עליות מסוימות במניה, וכשפימי הפכה לבעלת השליטה בגילת לאחר שרכשה את המניות מקרן יורק, היא החלה בתהליך ההשבחה.

התהליך כלל החלפת יו"ר ומנכ"ל - מינויים של דב בהרב ויונה עובדיה לתפקידים אלה - והתמקדות ביצירת רווחיות ותזרים חיובי. בהודעה על מכירת גילת, פימי סיפקה נתונים שהעידו על הצלחת ההשבחה: החברה עברה מהפסדים ב-2012 לרווח תפעולי של כ-23 מיליון דולר ורווח נקי של כ-20 מיליון דולר ברמה השנתית, ואף חילקה לראשונה דיבידנד. אמנם שוויה של גילת לא חזר מעולם לשיא של שנת 2000, אבל מי שנכנס להשקעה בה בשנים האחרונות, ובראשם קרן פימי, נהנה מההתאוששות.

שירי חביב ולדהורן

גילת 

● פעילות: אספקת שירותי תקשורת מבוססי לוויין

● בעלת שליטה: קרן פימי (34.1%)

● כמה עלתה המניה מהשפל (דצמבר 2008): 356% 

● שווי נוכחי: 528 מיליון דולר

טאואר: החברה כבר עמדה על סף קריסה, ואז הגיע המנכ"ל הדומיננטי

חברת טאואר  תמונות ייצור /  צילום:  יחצ
 חברת טאואר תמונות ייצור / צילום: יחצ

יצרנית השבבים טאואר  נסחרת בנאסד"ק ובתל אביב לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר. בדוחות הכספיים לסיכום שנת 2019 היא צפויה להציג הכנסות של כ-1.2 מיליארד דולר, ולפי תחזיות אנליסטים היא תסיים את השנה עם רווח נקי (Non-GAAP) של 1.02 דולר למניה, שהם כ-110 מיליון דולר. אמנם מדובר בתוצאות נמוכות יותר מאלה שנרשמו בשנת 2018, אבל גם בתוצאות שהמשקיעים יכלו רק לחלום עליהן לפני כ-15 שנה.

טאואר של אותה תקופה הייתה חברה עם חובות גדולים, צרכי מימון עצומים, הפסדית ושורפת מזומנים, עם תוצאות מתדרדרות; היא נדרשה להגיע להסכם חדש עם הבנקים המלווים ומעליה ריחף סימן שאלה גדול, האם תוכל בכלל לשרוד. למצב העגום הזה היא הגיעה לאחר שבשנת 2000 היא החליטה להתרחב ולהקים את פאב 2 - מפעל הייצור השני שלה במגדל העמק, המייצר בטכנולוגיות חדישות יותר מהמפעל הראשון - כחלק מתוכנית שאפתנית שהצריכה מימון בהיקף של למעלה ממיליארד מיליארד דולר. את עיקר המימון קיבלה טאואר בהלוואות מבנק הפועלים ובנק לאומי, והיתר הגיע מסיוע ממשלתי ומשותפות אסטרטגיות, וכן מהחברה לישראל, שהייתה אז בעלת המניות הגדולה בחברה. המינוף הגבוה הכניס את החברה לקשיים והוביל לדחייה של שנים ברכישת מלוא הציוד הדרוש לעבודה בתפוקה מלאה במפעל החדש.

ב-2005, כשהחברה בשפל עסקי, מונה ראסל אלוואנגר למנכ"ל. בעלי המניות אמנם קיוו שיצליח להוציא את החברה מהבוץ, אך ידעו שהמצב קשה במיוחד. בראיון ל"גלובס" זמן קצר לאחר מינויו אמר אלוואנגר כי לא הצטרף לחברה כושלת, והבטיח שהחברה תשרת את חובותיה: "נשיב את החוב בוודאות. אנחנו מתכוונים להפוך להיות חברה שמייצרת מזומנים ולהשיב מהתזרים את הכספים. מה שכן, אנחנו מבקשים סבלנות", אמר אז אלוואנגר.

ב-2006 נערך הסכם מימון, במסגרתו החברה לישראל הזרימה הון לטאואר והבנקים ויתרו על כ-30% מהחוב תמורת שטרי הון הניתנים להמרה למניות, ופריסת החוב לטווח רחוק יותר. ב-2008, לאחר שהפסדי החברה העמיקו, נערך הסדר נוסף שכלל הזרמת הון, וכן ויתור על עוד חלק מהחוב תמורת שטרי הון. בשנת 2010 טאואר שילמה החזר ראשון לבנקים הישראלים בגין ההלוואות שנתנו לה בשנים עברו, ובשנת 2016 היא סגרה מעגל כשהחזירה את יתרת החוב שלה לבנקים. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019, לטאואר היו בקופה מזומנים והשקעות בסך 723 מיליון דולר, לעומת חוב של 319 מיליון דולר שרובו לטווח ארוך.

כשאלוואנגר נכנס לתפקידו, היה לו חזון ברור לגבי החברה: להפוך אותה מספקית שמייצרת שבבים בייצור המוני ונאלצת לריב על תמחור כדי להשיג עסקאות, לחברה שמתמחה בנישות ומייצרת ערך ללקוחות. זו הייתה החלטה משמעותית, משום שטאואר, במצבה אז, לא הייתה מסוגלת לעמוד בהשקעות גדולות בציוד חדש שנדרש לצורך ייצור שבבים למכשירים אלקטרוניים כמו סמארטפונים למשל. בשנים האחרונות טאואר ביצעה מספר רכישות שהרחיבו את כושר הייצור שלה (רכישת ג'אז ב-2008 וכן רכישות מפעלי ייצור בארה"ב וביפן).

במהלך 2010, טאואר עברה לרווח על בסיס GAAP וחגגה את המאורע בכנס בבורסה. אמיר אלשטיין, יו"ר החברה, אמר אז: "אני מסתכל על טאואר כחברה שמתחילה מחדש את החיים שלה, עם ניסיון חכם של שנות הפעילות".

שירי חביב ולדהורן

טאואר

פעילות: ייצור שבבים

בעל שליטה: אין

כמה עלתה המניה מהשפל (דצמבר 2008): 1,451%

שווי נוכחי: 2.5 מיליארד דולר

אזורים: המשקיע הקנדי הבין שעתיד החברה טמון בבניית דירות בישראל

אזורים, פרויקט לדוגמה בנתניה, רחוב ויצמן סוקולוב / צילום: מצגת החברה
 אזורים, פרויקט לדוגמה בנתניה, רחוב ויצמן סוקולוב / צילום: מצגת החברה

בשנים הראשונות לאחר שהשתלט איש העסקים היהודי-קנדי הרשי פרידמן על חברת הנדל"ן הוותיקה אזורים , הפסדיו על ההשקעה הלכו והעמיקו, ונראה היה שאזורים ממשיכה לצעוד בכיוון אחד ברור - למטה.  כשנה לאחר שחתם על הסכם הרכישה, בפברואר 2012 מניית אזורים הגיעה לשפל ששיקף לחברה השווי של כ-170 מיליון שקל, ולפרידמן הפסד עצום על השקעה של כ-300 מיליון שקל תמורת 64% ממניותיה.

את רכישת המניות, שהושלמה באפריל 2011, ביצע פרידמן מול בנק מזרחי-טפחות, נושהו של בעל השליטה הקודם באזורים, שעיה בוימלגרין, שנכשל בהתמודדות עם התחייבויותיו לבנק. בהמשך, השקיע פרידמן בשנים שלאחר הרכישה יותר מ-300 מיליון שקל נוספים באזורים, בעיקר במסגרת הנפקת מניות וזכויות שביצעה החברה, וכן באמצעות המרת הלוואות בעלים להון.

למרות הסנטימנט השלילי שדבק באזורים המשיך פרידמן לשדר אמונה גדולה בהשקעתו לאורך כל הדרך. כך, זמן קצר לאחר השלמת העסקה, סיפר בראיון ל"גלובס" כי העריך שיתמודד עם הפסד של 50% על ההשקעה שלו בזמן קצר, וכי "ייקח לפחות שלוש שנים להחזיר את ההשקעה בחברה, אז אין הפתעות". את הכיוון השלילי שאחז באזורים באותה עת ייחס פרידמן לחוסר היציבות בשווקים כשאמר כי "שוק המניות בכל העולם אינו ריאלי כיום".

חמש שנים קודם לכן רכש בוימלגרין את מניות השליטה באזורים מידי אי.די.בי תמורת סכום של 1.2 מיליארד שקל ועוד באותה שנה הספיק לרכוש באמצעותה את השליטה בקבוצת אנגל, דרכה נכנס לפעילות נדל"ן במזרח אירופה, לפי שווי מנופח של 600 מיליון שקל. זמן לא רב לאחר מכן, החל המשבר הכלכלי, שפגע אנושות בעסקיה של אזורים, ובעיקר בחברה הבת אנגל שקרסה.

פרידמן, שהיה עוד טרם העסקה באזורים בעל ניסיון נרחב בפעילות נדל"ן, החליט לאחר כניסתו לחברה למקד את פעילותה בתחום ייזום דירות למגורים בישראל, בה חולשת אזורים על עתודות קרקע נרחבות, בטענה כי זה תחום המומחיות של החברה וכי בו היא צריכה להישאר כשחקנית מובילה.

כיום, שבע שנים לאחר הרכישה, נראה שהסבלנות של פרידמן ואמונתו בחברה הוכיחו את עצמן, כשמניית אזורים שינתה כיוון ובשלב הנוכחי לא עוצרת, בתמיכת נתונים כספיים שמעידים על צמיחת פעילות החברה, וכחלק מהכיוון הכללי של מניות הנדל"ן בבורסה. החברה דיווחה לאחרונה על קפיצה של פי 3 במספר הדירות שמכרה בתשעת החודשים הראשונים של 2019 (לעומת השנה שקדמה לה), לצד שיפור ניכר בהכנסותיה ורווחיה. 

מניית אזורים השלימה ב-2019 את אחת מהשנים הטובות שלה אי פעם, עם זינוק שנתי של כ-115%. מאז היא ממשיכה לשעוט, כך שמתחילת השנה היא טיפסה ביותר מ-30% נוספים. עם העליות הנוכחיות השלימה אזורים זינוק של כ-300% מרמת השפל תחת שליטתו של פרידמן.

העליות החדות הובילו את אזורים להיסחר ברמת שיא בהנעה כיום סביב 2 מיליארד שקל - ומשקפת להחזקותיו של בעל השליטה שווי נוכחי מרשים הנע סביב 1.3 מיליארד שקל (בדומה לזה שבו מכרה בעבר אי.די.בי את החזקותיה לבוימלגרין).

אביב לוי

אזורים

פעילות: יזמות נדל"ן למגורים בישראל

בעל שליטה: הרשי פרידמן (64.5%)

עלייה מהשפל (פברואר 2012): 300%

שווי נוכחי: כ-2 מיליארד שקל

אילקס מדיקל: הניתוח המוצלח של ד"ר בן שאול הביא לעלייה של 1000% במניה

בתחילת שנת 2011 הפתיעה חברת אילקס מדיקל , שעסקה בשיווק בדיקות רפואיות בישראל ובאפריקה, כשרכשה את חברת שיווק הציוד הרפואי מדטכניקה, שהייתה שווה לה בגודלה. רכישת הענק, ששיקפה שווי של 447 מיליון שקל למדטכניקה, נעשתה במחיר שהיה גבוה ב-150% מהמחיר בו נסחרה הנרכשת בבורסה באותו הזמן. לצורך המהלך האגרסיבי נטלה אילקס, בניהולו של הבעלים ד"ר משה בן שאול, הלוואה של יותר מ-200 מיליון שקל. בראיון אחרי הרכישה אמר בן שאול: "אילקס ומדטכניקה פועלות בתחומים משיקים, אך כמעט ולא חופפים, ולכן הן יוכלו ליהנות מסינרגיות בתחום התפעול והשיווק, כמעט בלי לשלם מחיר מבחינת היקף המכירות".

בשנתיים הראשונות אחרי השלמת העסקה, נראה היה כי בן שאול טעה טעות קשה - מכירות מדטכניקה צנחו בעקבות אובדן של מספר חוזי שיווק חשובים מול חברות גדולות, והניסיונות למזג פעילויות בין החברות יצרו מרמור בקרב עובדי מדטכניקה. מניות שתי החברות צנחו תוך שנה מהעסקה ביותר מ-60%, על רקע ספקות לגבי יכולתה של אילקס לעמוד במינוף שנטלה על עצמה בעסקה, וזאת למרות שהחברה הציגה תזרים חיובי.

עם השנים התמונה התהפכה ומניית אילקס נסחרת היום במחיר שגבוה ב-230% ממחירה ביום ההודעה על הרכישה, ובכ-1000% מהמחיר שבו נסחרה בשפל של 2012. ההצלחה נבעה מחדירה של אילקס לשוק האפריקאי עם בדיקות נוספות: לא רק לאיתור זיהומים במנות דם, אלא גם בדיקה למעקב אחר העומס הוויראלי אצל חולי איידס.

הצמיחה בתחום זה הייתה מהירה, והתוצאות העסקיות של החברה מרשימות: בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הציגה אילקס הכנסות של 465 מיליון שקל ורווח נקי של כ-50 מיליון שקל. קשה לדעת עד כמה חייבת אילקס את השיפור במצבה לרכישת מדטכניקה, אך ברור שזו התאוששה מההידרדרות שחוותה מיד אחרי הרכישה והיא לפחות במצב דומה לזה שבו הייתה במועד הרכישה, כמעט בכל פרמטר. עם זאת, ייתכן כי סינרגיות מסוימות בין החברות בכל זאת הובילו לשיפור ברווחיות הכוללת של אילקס.

מה שברור הוא שאילקס יצאה מההתחייבויות הגדולות שלקחה על עצמה לצורך העסקה בשלום, ושעם או בלי מדטכניקה - היא חזרה למגרש ובגדול. בן שאול ומשפחתו הענפה הראו כי הם מסוגלים לנהל ברווחיות מתמשכת חברת יצוא לעולם השלישי בתחום הרפואי - מודל מעניין שאין עוד דוגמה לחברה ישראלית שפיצחה אותו כך. 

גלי וינרב

אילקס מדיקל

פעילות: שיווק בדיקות רפואיות וציוד רפואי

בעל שליטה: משה בן שאול (65%)

כמה עלתה המניה מהשפל (ספטמבר 2012): 1000%

שווי נוכחי: 873 מיליון שקל

אלקטרה נדל"ן: ההימור על תחום מקבצי הדיור בארה"ב העלה את החברה מחדש על דרך המלך

מהרחבה מתחת למגדלי אלקטרה/ צילום: גיא ליברמן
 מהרחבה מתחת למגדלי אלקטרה/ צילום: גיא ליברמן

בשנת 2007, עת הגיעה מניית אלקטרה נדל"ן לשיא ששיקף לחברה שווי של יותר מ-2 מיליארד שקל, נראה היה כי אין מה שיכול לעצור את שאיפות ההתרחבות שלה. אותה התרחבות השתקפה בהחזקות של קרוב ל-120 נכסי נדל"ן מניב (חלקם בפיתוח) ברחבי העולם, שהיו אז בידי החברה שבשליטת משפחת זלקינד, נוסף לשותפות בפעילות בתי מלון מרשת מריוט והילטון ושותפות בפעילות תיווך עסקאות נדל"ן בארה"ב.

אלקטרה נדל"ן, שנוסדה ב-1972 כחברה בת של אלקטרה (כיום חברה אחות), החלה ב-1994 בפעילות נדל"ן בישראל כשהקימה בניין משרדים. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1997, החלה לפעול בחו"ל עם רכישת נכס מניב בבריטניה, ובשנת 2002 החלה בהרחבת אזורי פעילותה, כך שתוך שנים ספורות החזקותיה כללו נכסים בארה"ב, קנדה, הודו ושלל מדינות במערב אירופה ובהן בריטניה, שוויץ, גרמניה, בלגיה והולנד.

אולם אז הגיע המשבר הכלכלי העולמי, ששיבש את תוכניותיה של אלקטרה נדל"ן ואילץ אותה לצאת בתוכנית מימושים נרחבת כדי שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה, אחרי שבעקבות גל רכישות הנכסים מאזניה התנפחו וכללו התחייבויות והלוואות בהיקפים של מיליארדי שקלים.

תוכנית המימושים והפרידה מעיקר נכסיה הייתה ממושכת ולא פשוטה, וזאת כשהפסדיה של אלקטרה נדל"ן הצטברו לסכום אדיר של כ-500 מיליון שקל בחמש שנים (2011-2015). שנים שבחלקן ליוו את דוחותיה הערות רואי החשבון לגבי "תוכניות ההנהלה לעמידה בפירעון התחייבויותיה, הכוללות בין השאר מימוש נכסים ושחרור עודפים מפרויקטים יזמיים".

דרכה של חברת הנדל"ן המניב לחוף מבטחים נראתה באותה תקופה ארוכה ומעורפלת, כאשר בנוסף לעליית תשואות האג"ח שלה, חששות המשקיעים לעתידה וליכולתה לצאת מהמשבר באו לידי ביטוי בקריסה של יותר מ-90% במנייתה שנרשמה מרמת השיא, לרמת שפל ששיקפה לאלקטרה נדל"ן בתחילת שנת 2015 שווי של כ-150 מיליון שקל בלבד.

כשנה לאחר שקבעה את רמת השפל שלה, אלקטרה נדל"ן יחד עם בעלת השליטה בה - אלקו שבה מחזיקה משפחת זלקינד, החליטו על שינוי אסטרטגי ותיחום פעילות לחברה הבת. במסגרת זו, וכשעוד הייתה נתונה במצב פיננסי מאתגר, הוחלט כי אלקטרה נדל"ן תהפוך בפועל לזרוע הנדל"ן המניב של אלקו, ותרכז את פעילותה בתחום - שבו כבר ידעה הקבוצה הצלחות.

מאז, באלקטרה נדל"ן לא הביטו לאחור, ופעלו במלוא הכוח לעיבוי וביסוס פעילות מקבצי הדיור שלה בארה"ב. גם מותו ב-2017 של מי שהיה הרוח החיה מאחורי פעילות חברות קבוצת אלקו, גרשון זלקינד, לא עצר את המשך הצמיחה המתרחשת תחת שליטת שני בניו - דניאל ומיכאל (מייקי) זלקינד, אשר באה לידי ביטוי גם בשינוי כיוון בתוצאות הכספיות.

מוקדם יותר השבוע עדכנה אלקטרה נדל"ן על עסקה שביצעה באמצעות הקרן השלישית שלה להשקעות במקבצי דיור בארה"ב, המחזיקה לאחריה כ-3,150 יחידות דיור ב-11 מקבצים בדרום מזרח ארה"ב, אחרי שבדוחותיה הכספיים האחרונים עדכנה כי פעילותה בתחום כוללת החזקה בכ-27.5 אלף יח"ד ב-82 נכסים. זאת תוך שהיא ממשיכה במימוש נכסי הנדל"ן המניב שהיו בבעלותה טרם שינוי כיוון הפעילות.

בכל הנוגע למנייתה, בדומה לעמיתותיה בענף הנדל"ן גם אלקטרה נדל"ן נהנתה ב-2019 משנה מוצלחת במיוחד, עם קפיצה של קרוב ל-90% בערכה, ושוויה הנוכחי - כ-1.3 מיליארד שקל, השלים לה זינוק של כ-500% מרמת השפל ב-2015.

העלייה בשוויה סייעה לאלקטרה נדל"ן בחודשים האחרונים להיכנס למדד ת"א 125, ועל רקע שינוי הכיוון בפעילותה, בחודשים האחרונים S&P מעלות העלתה את דירוגה ל-BBB פלוס, והמתחרה מידרוג שינתה את אופק הדירוג שלה (Baa1) מיציב לחיובי.

 אביב לוי  

אלקטרה נדל"ן

פעילות: מקבצי דיור בארה"ב

בעלת שליטה: אלקו (64%)

כמה עלתה המניה מהשפל (ינואר 2015): 500%

שווי נוכחי: 1.3 מיליארד שקל

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988