שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ
שר המשפטים אמיר אוחנה הגיש לבית המשפט השלום בתל-אביב בקשה לסלק על הסף את התביעה שהגיש נגדו ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000.
"מדובר בתביעת-סרק שהוגשה ממניעים תקשורתיים ותו לא, בניסיון לייצר עילה יש מאין, וברור גם למשיב עצמו כי מדובר בתביעה משוללת כל יסוד" - במילים אלה נפתחת בקשת שר המשפטים אוחנה לסלק על הסף את תביעת הנזיקין שהגישו נגדו חפץ.
כזכור, לפני כחודשיים חפץ הגיש תביעה בסך חצי מיליון שקל נגד שר המשפטים אמיר אוחנה ותביעה נוספת בסכום זהה נגד הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל יעקב ברדוגו. על-פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי דינו רון אביב ואילן סופר, אוחנה ביצע עוולות נזיקיות שונות כלפי חפץ, "לרבות לשון הרע קשה וחמורה, פגיעה בפרטיותו ועוד, תוך שהנתבע חותר למקסם את נזקי התובע, מתוך כוונת זדון ברורה וטהורה ובלא כל צידוק".
הרקע לתביעה הוא דבריו של שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת בנובמבר 2019, במסגרתם חשף אוחנה תרגיל חקירה שנעשה לניר חפץ בתיק 4000 תוך הפרה של צו איסור הפרסום.
על-פי התביעה, "פרסום זדוני זה של הנתבע שודר בשידור ישיר וחי בערוץ הכנסת ושוב ושוב במהדורות החדשות, והוא ממשיך להופיע בשלל אתרים חדשותיים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות".
חפץ מציין בתביעתו כי "בשעה שבוצע הפרסום הזדוני, כבר עמד בתוקפו צו איסור הפרסום אשר חל בין היתר על תוכן הדברים שנכללו בפרסום הזדוני".
לטענת חפץ, מדובר "בהפרה בוטה, גלויה ומפורשת של צו שיפוטי, בחשיפה - ביודעין - של פרטים חסויים ופוגעניים, וזאת מעל הבמה הנכבדה, הנישאת והנצפית ביותר במדינת ישראל".
כתב התביעה מתבסס גם על דברי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שגינו את דברי השר אוחנה. לטענת חפץ, אוחנה פרסם אודותיו לשון הרע כאשר טען כי מסר עדות שקרית, מדויקת ותפורה, וכי מדובר בניצול זדוני ומכוון של חסינות חברי הכנסת.
לצד זאת, חפץ דורש מאוחנה פיצוי בגין פגיעה בפרטיות, "בכך שהפיץ מידע שלא נועד לפרסום, תוך שהוא יודע בוודאות - ולמצער בדוחק, בדרגת סבירות גבוהה ביותר - כי זה אסור בפרסום. הנתבע הפר חובת סודיות שנקבעה בצו איסור פרסום, שהוא בבחינת דין, וזאת בניגוד להוראות לחוק הגנת הפרטיות".
לטענת באי-כוחו של חפץ, בכך פגע השר אוחנה באופן חמור, קשה ומכוון בפרטיותו של התובע. מלבד זאת נטען בתביעה כי מגיעים לחפץ פיצויים בגין עוולת הרשלנות, עוולת התרמית והשקר המפגיע והפרת חובה חקוקה.
כעת בבקשת הסילוק טוען אוחנה כי "כלל עילות התביעה חוסות תחת החסינות הקבועה בחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם".
לטענת שר המשפטים, עומדת לו ההגנה בסעיף הראשון לחוק החסינות, הקובע כי "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".
לטענת אוחנה, דבריו נאמרו "במסגרת זכותו, ויש שיאמרו אף חובתו כשר משפטים, לבקר פעולות פסולות לשיטתו של רשויות האכיפה. יהיו אף מי שיאמרו כי אלמלא היה עושה כן, היה חוטא לתפקידו כשר משפטים וכשלוחו של הציבור בנושאים אלה".
אוחנה מוסיף וטוען כי דבריו מעל בימת הכנסת עסקו בשיטות החקירה הפסולות, ולא נועדו לפגוע בחפץ. אוחנה מוסיף כי כתב התביעה בורר משפטים בודדים של שניות מועטות ומשמיט את עיקר נאומו, כדי להציג תמונה מסולפת ומעוותת של דבריו.
עוד טוען אוחנה כי חפץ לא צירף לתביעתו את צו איסור הפרסום על תרגיל החקירה הפסול שנעשה לו כנספח לתביעה, ובשל כך יש לסלק את התביעה על הסף.
את השר אוחנה מייצגים עורכי הדין שלומי וינברג ואביתר כהן.