בית בבאר שבע שנפגע מטיל ויושביו שרדו בזכות הממ"ד / צילום: Tsafrir Abayo, Associated Press
המרחבים המוגנים חדרו לעולם הבנייה הישראלי בתחילת שנות ה-90, אחרי מלחמת המפרץ, וגרמו לשינוי משמעותי באדריכלות של המבנים. לדירות מגורים נוספו חדרי ממ"דים שהיה צריך לייצר להם כניסות מוגנות, במגדלי תעסוקה נוצרו מגדלי ממ"דים, שהגבילו מאוד את גמישות התכנון, וצריך לציין כאן גם את ההתייקרות המשמעותית בעלות הבנייה.
בימים אלה מפרסם פיקוד העורף תקנות חדשות שנועדו להגמיש ולהוזיל את בניית הממ"דים.
סא"ל אברי ברנס, ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף, מסביר שיש לפיקוד העורף עניין גם באספקטים הכלכליים של בניית הממ"דים: "אנו מבקשים להקל על יזם או קבלן שמתלבט אם לבנות משום שהממ"ד מעמיס עליו, וכוונתי גם לרגולציה וגם לזמן. ברור לנו שככל שהמיגון יהיה יותר ישים, יותר יעיל ופחות מעיק כלכלית, הוא יקל על הבנייה".
בעבר, על פי תקנות המיגון של פיקוד העורף, כל אדריכל או מהנדס שתכנן מבנה חדש נדרש לשמור על כך שתהיה רציפות ורטיקלית של קירות המרחב המוגן (ממ"ד), כך ש-70% מיסודות המבנה יישמרו בכל גובה הבניין. תקנה זו הקשתה באופן מיוחד על תכנונם של בניינים שבהם יש שימושים מעורבים (קניון ומעליו בית מגורים, מרכז מסחרי שמעליו משרדים ומעל מגורים, מלון ומעל מגורים וכיו"ב), וגם בניין דירות עם טיפוסי דירות שונים, ומנעה גמישות תכנונית כי הכתיבה תנאי מקדים ושרירותי בתכנון הבניין.
"נפתחה האופציה לעירוב שימושים"
ברנס: "אנחנו מבינים שגם אם הבניין ייפגע, הרי שמגדל הממ"דים לא אמור להיפגע. עד כה עמדנו על זה ש-70% מסך הקירות ההיקפיים של הממ"ד יגיע עד המרתף. אבל כשאתה צריך לדקור באמצע הבשר עמודים, בגלל הממ"דים שלמעלה, אתה מייצר הרבה מאוד מגבלות. אחד הדברים שהעולם המודרני הולך לקראתו זה עירוב שימושים".
איך זה התאפשר עכשיו?
"המצאת סוגי בטונים חדשים איפשרה לנו העברה של עומסי הממ"דים גם לקירות ההיקף. סוף סוף נפתחה האופציה לעירוב שימושים בצורה יותר יעילה".
בשורה נוספת קשורה לבנייה הטרומית. ברנס: "בשנת 1992, בחוק הג"א, נקבע שהממ"ד צריך להיות מקשה אחת בכל חלקיו (כלומר, עשוי מיציקת בטון מזוין). כדי להוכיח שבנייה טרומית יודעת לעמוד בדרישה הזאת צריך לגרום לה להיות הרבה יותר מסיבית מבנייה רגילה. לכן, הייתה בעיה גדולה להוכיח שממ"דים טרומיים הם שווי ערך לבנייה הרגילה. פתרנו את זה לאחרונה באמצעות ניסויים והגענו למסקנה שניתן לאשר מרחבים מוגנים טרומיים כאשר נצמדים לסכמה מאוד ספציפית. הוצאנו את הסכמה הזאת כמפרט, כך שכל חברה תוכל לייצר מרחבים מוגנים טרומיים. עשינו משהו מאוד גנרי, ופשוט לאכיפה".
עניין אחר, שדי יעניין את מעצבי הפנים, הוא הביטול של קיר ההדף. ע"פ תקנות הג"א, דלת המרחב המוגן נדרשת בקיר מגן בכדי לספק הגנה מפני הדף אשר עלול לדחוף אותה פנימה בעת מלחמה ופגיעה המבנה מאמל"ח. קיר המגן הקלאסי שנתן עד כה מענה, היווה מטרד תכנוני כי הוא יצר סוג של מסדרון ובזבז שטח יקר.
ברנס: "כשמסתכלים על תוכניות של דירות בישראל לעומת מקומות אחרים בעולם, רואים שהשוני העיקרי הוא שיש לנו מסדרונות. המסדרון נולד בגלל הציפייה של פיקוד העורף לראות קיר מול הממ"ד. כל מתכנן בישראל מצייר את הקיר מול הממ"ד, ומשם ממשיך. אחד הדברים שהבנו זה שהמסדרון מבזבז לפחות 2 מ"ר, ועלות של מ"ר בנייה בישראל, לא באזור ת"א, היא כ-20 אלף שקל. מכיוון שכך, הצבנו לעצמנו כיעד לפתח דלת ממ"ד נסתרת, שהיא בתוך הקיר. עשינו ניסיונות רבים והצלחנו לייצר דלת שעומדת בפני פיצוצים, בלי קיר הדף. הפיתוח הוא שלנו והדלתות האלה נמצאות כבר בייצור".
"החידוש המשמעותי הוא הממ"ד הטרומי"
דורון אבקסיס, כיום מנהל את הפרויקטים של וויוורק ישראל ובעבר שימש כמנכ"ל של דגש ניהול מערכות בניה, אומר שהשינויים שפיקוד העורף מדבר עליהם הם משמעותיים: "דלתות ההדף הן מוצר שכבר היה קיים ברמה המוסדית והן דבר מצוין, כי הן מאפשרות לייעל את התכנון וממעיטות את הצורך לתאם בין יועצים על רוחב מעברים. החידוש שמצמצם את הצורך להוריד את קירות הממ"דים כלפי מטה, מאפשר לתכנן חללים בצורה טובה יותר. מי שנהנה מזה הם היזמים והאדריכלים וכמובן הדיירים.
"החידוש היותר משמעותי בעיניי הוא הממ"דים הטרומיים. להפוך את אתרי הבנייה לאתרי הרכבה יגביר את היעילות, יקצר את לוחות הזמנים וישפר את החיסכון בחומר.
"יש פה בשורה מאוד גדולה כי זה יוכל לשמש לא רק את היישובים בדרום, אלא את מגדלי המגורים. כשיוצקים בטון באתר זה לוקח כמה ימים. במפעל, עושים את זה הרבה יותר מהר. זה נוקאאוט".