אמישראגז / צילום: איל יצהר, גלובס
כתבי אישום בפרשת "קרטל הגז הביתי": רשות התחרות הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כתבי אישום נגד חברת אמישראגז, סמנכ"ל השיווק שמעון הורוביץ וסוכן מכירות בחברה וכן נגד מנהל רכישה ושימור לקוחות בחברת פזגז, בגין הסדר כובל לחלוקת שוק בתחום אספקת גפ"מ (גז בישול ביתי) ללקוחות ביתיים בבאר-שבע.
על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עוה"ד אור בלקין ואוסנת שלזינגר מרשות התחרות, הנאשמים היו צדדים להסדר לפיו, בין היתר, אמישראגז לא תתחרה בפזגז על לקוחות ביתיים בבאר-שבע.
הרקע להסדר היה ניסיונותיה של חברת כלבוגז להתחרות בחברות המרכזיות שפעלו בבאר-שבע, אמישראגז פזגז וסופרגז, שסיפקו בשנת 2016 למעלה מ-85% מכמות הגז הביתי ללקוחות הביתיים. בין 2014 ל-2016 לא נרשם מעבר של לקוחות בין שתי החברות הללו ששלטו בשוק בבאר-שבע, למעט שלושה לקוחות בלבד. במחצית השנייה של 2016 פנתה כלבוגז ללקוחות ביתיים של אמישראגז ופזגז בבאר-שבע והציעה מחירים נמוכים על-מנת להעביר אליה את הלקוחות.
על-פי האישום, על רקע התחרות המתגבשת, הנאשמים העבירו מידע אחד לשני לגבי פעולותיה התחרותיות של כלבוגז ועל המהלכים שאותם הם מתכוננים לנקוט נגד כלבוגז. במסגרת זו, נטען, הנאשמים הגיעו גם להסדר אי-תחרות ביניהם ביחס ללקוחות הקיימים של החברות בבאר-שבע.
שוק של 2 מיליארד שקל
גז הבישול (גפ"מ - גז פחמימני מעובה) הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים למשקי-הבית בישראל. מרבית תושבי המדינה עושה שימוש בגפ"מ לצורכי בישול והסקה, כאשר היקף שוק גז הבישול בישראל עומד על מעל ל-2 מיליארד שקל, מתוכו כ-800 מיליון שקל בתחום הביתי. לפי הערכות משרד האוצר, העלות העודפת כיום על צרכני הגז הביתי מוערכת בקרוב ל-400 מיליון שקל בשנה - במילים אחרות, זהו הרווח שהחברות עושות על הגב של הציבור.
ראשית הפרשה - המכונה כיום "קרטל הגז הביתי" - בספטמבר 2016, אז נחקרו על-ידי רשות ההגבלים העסקיים מנהלים שונים בפזגז ובאמישראגז, במסגרת חקירת חשד לקרטל בענף אספקת הגז הביתי. יום לאחר מעצרים אלה נערכה פשיטה גם במשרדי סופרגז. בדצמבר 2018 הודיעה רשות התחרות לחברות הגז אמישראגז ופזגז ולנושאי משרה בכירים בהן כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום, בכפוף לשימוע, בגין הסדר לפגיעה בפעילותה התחרותית של חברה אחרת בשוק.
חקירת רשות ההגבלים העסקיים בפרשה זו נפתחה על רקע בדיקה שערכה הרשות בשוק הגז הביתי, אשר ממצאיה העלו כי הספקים הגדולים בשוק זה נמנעים מלהתחרות זה בזה. בעקבות הבדיקה פרסמה הרשות דוח בנושא היעדר התחרות בשוק הגז הביתי, ובו המלצות נרחבות בנוגע לצעדים שיש לנקוט כדי לקדם תחרות בשוק, כחלק מהמאמץ הממשלתי לקדם את התחרות בענף.
בדיקת הרשות העלתה כי לאורך השנים פעילים מספר שחקנים ותיקים וגדולים בתחום אספקת גז הבישול למשקי-בית, בהם פזגז, סופרגז, אמישראגז ודורגז. ארבעת הספקים הגדולים מספקים כ-75% מהכמות המיועדת למערכות גז מרכזיות. לצדם קיימים כ-20 ספקי גז קטנים מאוד, שנתח השוק הכולל שלהם אינו עולה על 10%, כאשר נתח השוק של כל אחד מהם אינו עולה על 5%.
עוד מצאה הרשות כי ניסיונות הכניסה והתרחבות של ספקי גפ"מ חדשים וקטנים נבלמת באופן עקבי. מהבדיקה עלה כי ככל שמספר המתחרים המסוגלים להתרחב קטן יותר - כך קל יותר לספקים הגדולים להגיע לשיווי-משקל לא-תחרותי. כן עלה מהדוח כי אספקת גז הבישול למשקי-בית באמצעות מערכת גז מרכזית מועד לשיווי-משקל לא תחרותי. זאת, בין היתר, משום שחברות הגז מוכרות למספר גדול של לקוחות קטנים, ומשום שלספקי הגפ"מ הקטנים קיימים חסמים להתרחבות והגדלת נתח השוק.
על הרקע הזה הוגשה גם בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברות הגז, במסגרתה נטען כי על-פי דוח רשות ההגבלים העסקיים, שוק אספקת הגז למשקי-בית נשלט כמעט באופן מוחלט על-ידי שלוש חברות גדולות, תוך ניצול מצב השוק על-ידן על-מנת לפגוע בתחרות ולמנוע ירידת מחירים.
מחברת אמישראגז נמסר בתגובה: "כתב האישום טרם הומצא כדין לאמישראגז. לאחר המצאתו הוא יילמד ונגיב עליו בהתאם בצינורות המקובלים. החברה דוחה מכל וכל את הטענות נגדה, ממשיכה להיות בטוחה שלא נפל דופי בפעולותיה ומשוכנעת שגם בית המשפט ישתכנע בצדקת טענותיה".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום, החברות אמישארגז ופזגז וכן עובדיהן המואשמים יחד עמן בפרשה הם בגדר נאשמים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.