מטע תפוחים בישראל / צילום: אייל מרגולין
בשפך נהר המיסיסיפי במפרץ מקסיקו, על פני שטח עצום של כ-20 אלף קמ"ר - כמעט כשטחה של ישראל, האוקיינוס הפך למדבר כחול. זהו "אזור מת" - שטח באוקיינוס שבו רמת החמצן כה נמוכה, עד כדי שהמים לא יכולים עוד לקיים את מרבית החיים בהם. דגים, סרטנים, צבים וחיות ימיות אחרות נדדו לשטח אחר שבו המים נקיים יותר, בזמן שחיות שאינן בנות מזל מצאו את מותן בקרקעית האוקיינוס.
האזורים המתים הללו נוצרים, לא אחת, בשל סחף של אדמה חקלאית המלאה בחומרי דשן, חומרי הדברה וצואת חיות משק שמעלים את חומציות המים ומסבים נזק למאזן האקולוגי. הגשמים הכבדים של החורף שעבר באזור, למשל, שטפו יותר מ-153 אלף טונות חנקה וכ-24 אלף טונות זרחן למפרץ מקסיקו, כשהם מאיימים להרחיב את האזור המת.
החקלאות הכרחית למין האנושי ובלעדיה לא ניתן להאכיל כ-7 מיליארד בני אדם שחיים בעולם. לפי האו"ם, שטחי החקלאות תופסים היום כ-11% מאדמת כדור הארץ והשטח הדרוש לאספקת מזון לאוכלוסייה המתרחבת רק יילך ויגדל. צריכת המזון בעולם תעלה עד שנת 2050 ב-70%, בעוד ששטח הקרקעות החקלאיות יגדל ב-10% בלבד.
החקלאות המתועשת מצליחה אמנם לייצר כמויות מזון גדולות לשוק העולמי, אך גורמות לשחיקת קרקע משמעותית, לאובדן מגוון ביולוגי ולזיהום מים מתוקים. בנוסף, החקלאות שלנו דורשת כמויות אדירות של מים מתוקים ודשנים.
יותר דשנים ויותר חומרי הדברה
"כשאוכלוסיית העולם הייתה קטנה, השפעת החקלאות לא יצאה מאיזון. אבל, ככל שהיא גדלה - החקלאות הופכת להיות רכיב שמשפיע על הסביבה. קודם כל, כמות שטחים שמנצלים לטובת חקלאות הולכת וגדלה, והיא באה על חשבון הסביבה" אומר פרופ’ ניר אוהד, ראש תוכנית מרכז מן לביטחון המזון באוניברסיטת תל-אביב.
"זה בא לידי ביטוי בצמצום המגוון הביולוגי, בשינוי בתי הגידול ובשינוי אקלים. החקלאות שלנו נעזרת בדשנים. כדי לקבל יבולים טובים שכללנו את הדשנים, אבל למרבה הצער יש מקומות שבהם השימוש בהם אינו מידתי", אומר אוהד, "היבולים אמנם גדלים, אבל המחיר הסביבתי של שימוש בדשנים ובעיקר בחנקות, הוא שהם מגיעים למקורות מים מתוקים, נהרות ואוקיינוסים. זה משפיע גם על איכות המים שאנחנו שותים במקומות מסוימים עד כדי הרעלתם, ותורם להוצאה מאיזון של מערכות אקולוגיות. במקומות מסוימים השימוש בכימיקלים נוספים מגיע עד כדי רמה מזיקה שחוזרת אלינו. זה משפיע עלינו, ומשפיע יותר על ילדים ועל אנשים פגיעים. לכל חומרי ההדברה יש אפקט, וזה משפיע גם על בעלי החיים".
מחקר של משרד החקלאות האמריקאי מצא כי מספר חומרי הדברה מסוגלים להשפיע על הורמונים בגוף האדם. מחקר שבוצע עבור האיחוד האירופי ובדק 600 חומרי הדברה מצא קשר לאסתמה, פרקינסון ואף סוגי סרטן מסוימים, אך לא הצליח להסיק מסקנות נחרצות. גם ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני יכולתם של חומרי הדברה להשפיע על בריאות האדם, בין היתר באמצעות פגיעה במערכת החיסונית ובמערכת העצבים.
בנוסף, עלייה בריכוז גז החממה פחמן דו-חמצני מעשיר את מנגנון הפוטוסינתזה של הצמחים ובכך גורם להאצת הגידול שלהם. הדאגה העיקרית היא שגם עשבים, שמהווים מטרד משמעותי בחקלאות, יאיצו את גידולם בעקבות שינויי האקלים - מה שעשוי להגדיל את השימוש בחומרי הדברה.
פחות חקלאים, יותר חקלאות
החקלאות הישראלית היא מקור גאווה לאומי, אך משנה פניה בשנים האחרונות. לפי הלמ"ס, בתוך 36 שנה מספר המשקים החקלאיים ירד ב-61% אך סך השטחים החקלאיים גדל - ב-2017 הוא עמד על 3.79 מיליון דונם, לעומת 3.61 מיליון דונם בשנת 1995. כלומר, כל חקלאי בודד זקוק לשטח גדול מבעבר כדי להתפרנס.
ההכרח להגדיל את תפוקת השדות על מנת לספק מזון למספר גדל של בני אדם, גורם לחקלאים להשתמש בכמות גדולה יותר של חומרי הדברה. מומחים צופים כי בשל שינויי האקלים, השימוש בחומרי הדברה יעלה עוד יותר, מכיוון שמזיקים חדשים יפגעו בגידולים החקלאיים בסיוע של הטמפרטורה העולה ואירועי מזג אוויר קיצוניים.
תזונה ים-תיכונית, שכוללת כמות גדולה של פירות וירקות, מוכחת כבריאה ביותר, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לפיקוח הממשלתי על שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות. עם זאת, דוח מבקר המדינה מ-2017 הצביע על כך שהציבור ממשיך להיות חשוף לשאריות חומרי הדברה, שאף נאסרו או הוגבלו לשימוש במדינות מערביות. עוד קבע הדוח כי על משרדי החקלאות והבריאות לפעול לעדכון הרגולציה, בעיקר כדי להגן על ילדים ותינוקות החשופים במיוחד להשפעתם השלילית של חומרי ההדברה.
"בשימוש נכון בחומרי ההדברה, הפגיעה בבריאות האדם והסביבה היא מינימלית וסבירה. אבל החומרים האלו רעילים או רעילים מאוד, ואם משתמשים בהם שלא לפי ההנחיות המאושרות - הם מהווים סיכון", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה.
באחריות להגן על הציבור מפני חשיפה לחומרי הדברה במזון, אוחזים משרד החקלאות ושירות המזון במשרד הבריאות - המפקח על תוצרת מקומית לאחר הקטיף - בשווקים ובחנויות, וכן על תוצרת מיובאת. לפי דוח חדש של אדם טבע ודין, מסקנות מבקר המדינה לא יושמו, בעוד "שירות המזון לא מבצע את החובות המוטלות עליו בנוגע לפיקוח על שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית". לפי הדוח, כל שרשרת הפיקוח פועלת בחסר, ולצרכן אין אפשרות לעקוב אחר התוצרת מהשדה ועד הצלחת.
כאשר שני משרדים אחראים על בדיקת שאריות חומרי ההדברה, הממצאים שלהם שונים. כך למשל, נתוני משרד הבריאות ל-2016 מצביעים על כך שבלמעלה ממחצית הדגימות נמצאו שאריות חומרי הדברה, ובכ-7% נמצאו ממצאים חריגים - לעומת 11% בממצאי הניטור של משרד החקלאות לאותה שנה. בניטור של משרד הבריאות נמצאו גם חומרי הדברה שנאסרו לשימוש עוד ב-2014.
"משרדי הממשלה משיתים את האשמה על החקלאים, הנוהגים לרכוש תכשירים אלו בכמויות נרחבות לקראת צאתם משימוש ולהשתמש בהם עד גמר המלאי באין מפריע, והן על תוצרת מיובאת, מבלי שהם דואגים לבצע את המוטל עליהם - פיקוח ואכיפה", טוענת עו"ד טלי גרנות, ראש תחום בריאות וסביבה באדם טבע ודין. לדברי העמותה, ישנם חומרי הדברה רבים שאסורים באיחוד האירופי, אך מאושרים לשימוש בישראל. הוועדה הבין-משרדית לאישור חומרי הדברה היא רק וועדה ממליצה, ובשנתיים האחרונות מספר חומרים אושרו למרות העמדה הבריאותית שסברה כי יש לאסור את רישומם.
אין בדיקות של פירות מיובאים
באשר לתוצרת המיובאת לארץ, למשרד הבריאות אין יכולת לדעת מה מקור התוצרת הנדגמת בשווקים וברשתות השיווק, מאחר שמדובר בתוצרת בתפזורת, שעל חלקה אין חובה לעקוב. גם לצרכן אין כלים המאפשרים לו להבחין במרכול בין תוצאת מקומית למיובאת, כאשר לפי אדם טבע ודין, כיום, כאשר מתגלות רמות חריגות של שאריות חומרי הדברה במזון, נוהגים הרגולטורים לתלות את האשם בתוצרת מיובאת.
אדם טבע ודין עתרו לבית המשפט בנושא, שכן בקשתם לקבלת נתונים בעניין לא נענתה. "האיחוד האירופי למשל, קובע תקנות המעגנות פיקוח מוגבר על מוצרי מזון מיובאים החשודים כמכילים חומרים מסוכנים, ואילו אצלנו המגמה היא הפוכה - מוציאים את הפירות והירקות מהגדרה של ‘מזון רגיש’ כדי להקל על הסחר, והמשמעות היא הפחתת הפיקוח", אומרת גרנות.
"מן התשובות שקיבלנו לבקשת חופש המידע עולה כי אין בידי המשרד נתונים לגבי חריגות בתוצרת מיובאת, אין נוהל פיקוח מסודר, ואין נתונים קריטיים בנוגע לאבחנה בין תוצרת מיובאת למקומית. אנחנו רוצים לדעת, שהתוצרת שאנו אוכלים לא מכילה חומרי הדברה שנאסרו לשימוש, ובטוחה למאכל, גם על ידי אוכלוסיות רגישות כגון ילדים", אומרת עו"ד טלי גרנות.
בכנסת הקרובה, מתכנן הארגון לקדם הצעת חוק לתיקון חוק המזון, בה יעוגנו בחקיקה העקרונות על פיהם יקבעו הרמות המרביות המותרות של שאריות חומרי הדברה במזון, באופן שיבטיח הגנה על בריאות הציבור.
למרות שבשנים האחרונות חלה התקדמות בכל הנוגע לתכנית הדיגום שעורך שירות המזון במשרד הבריאות, ישראל עדיין נותרת מאחור בהשוואה לעולם. למשל, ישנו מחסור בשקיפות ובשיתוף מידע - תוכנית הדיגום וממצאיה, פעולות האכיפה והפיקוח, שיטת הערכת הסיכונים וסקר הדיאטה - רובם אינם מפורסמים לציבור. רק בשנת 2018, לדוגמא, פורסמו תוצאות הניטור לשנת 2016, ואלו של 2017-2019 טרם פורסמו.
"הממשלה מצפה שהציבור יסמוך עליה - אבל המידע שקיים אצלה לא מונגש לציבור", אומרת על כך ד"ר אולנובסקי. "במידע הקיים, גילינו למשל שבשנת 2017 נמצאו 10 חריגות של שימוש בכלורופירפוס - זרחן אורגני, חומר הדברה נגד חרקים, הפועל באותו מנגנון של גז עצבים. הוא מוגבל לשימוש רק בפירות מסוימים, רק בעונה ספציפית ונגד מזיקים מסוימים, בשל החשש לבריאות הציבור. אבל בישראל כמו בישראל - ברגע שמותר למכור חומר כלשהו, האם השימוש בו באמת מפוקח? אני לא חושבת. כשכבר תופסים חריגה כזו, שהיא חמורה מאוד, נותנים רק קנסות מנהלתיים נמוכים. אף אחד עוד לא הלך לכלא בגלל שמכר לנו ירקות עם חומרי הדברה אסורים".
כלורופיריפוס במוצרי המזון
כלורופיריפוס נאסר לשימוש באיחוד האירופי ובארה"ב החליט ממשל טראמפ לבטל את התוכנית הרגולטורית לאסור את השימוש בו. מחקר חדש שפורסם ב-2019 בשיתוף ד"ר תמר ברמן וזיוה חממא ממשרד הבריאות, קבע כי ילדים בישראל חשופים במיוחד לזרחנים אורגניים, הרבה יותר מילדים במדינות אחרות, ואכן במשרד הבריאות מדגישים כי ימליצו על איסור השימוש בחומר.
האם יש צורך להדק את הפיקוח? על כך אומרת אולנובסקי כי "אין תקציב לבדיקות רבות, השמיכה קצרה. הממצאים מתפרסמים בעיכוב של שנתיים לפחות - למרות שהניתוחים לא כל כך מסובכים, וגרוע מכך - אין חפיפה בין תוצאות משרד החקלאות למשרד הבריאות, דבר המעיד על כך שגודל המדגם קטן מידי ובעצם מפספסים את רוב החריגות המסוכנות. בארה"ב, למשל, האחריות היא גם על המוכר, המגדל והמשווק. כל אחד מהם יכול לחטוף קנס רציני מאוד, ובחריגה שנייה - עונש מאסר. לכן, הרשויות שם לא צריכות לערוך בדיקות בכלל - אך הן בודקות, ליתר ביטחון.
"חייבים לפקח היטב, גם בביקורות פתע בשדות ובמטעים (היום אין כאלו) וגם בבדיקות של יותר דגימות פרי - כמות הבדיקות של משרד הבריאות ומשרד החקלאות, גם לאחר שהוכפלה בשנתיים האחרונות, עדיין זעומה ולא מהווה מדגם מייצג", מוסיפה אולנובסקי. "ובכל זאת, אחרי שהצבענו על הפיקוח החסר - עדיין ההמלצה היא חד משמעית: עדיף לאכול ירקות ופירות עם שאריות חומרי הדברה מאשר לא לאכול ירקות ופירות. הנזק הפוטנציאלי קטן בסדרי גודל מהתועלת הבריאותית שבצריכה מרובה של פירות וירקות, ועדיף לגוון ככל האפשר".
הרגולטורים: ישראל נחשבת למחמירה
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הוועדה הבין-משרדית ממליצה לאשר לשימוש חקלאי רק תכשירים שהמידע לגביהם מעיד שאינם פוגעים בבריאות האדם ובסביבה ויש בהם צורך חקלאי. בתהליך הערכה שהסתיים לאחרונה הוועדה המליצה על ביטול של 18 חומרים וצמצום שימוש בנוספים.
"ההמלצות ניתנו מתוך הסתכלות בריאותית ודגש על השפעות על ילדים - לאורך כל התהליך. במקרים של חריגה בשאריות חומרי הדברה במזון ננקטים צעדי אכיפה מול המשווק בהתאם לחוק המזון. בשנים קודמות בוטלו מספר זרחנים אורגניים ואחרים צומצמו, ואת ההשפעה של יישום המלצות הוועדה בנושא היה ניתן לראות במסגרת מחקר ניטור ביולוגי שבוצע על ידי משרד הבריאות, המעיד על ירידה בחשיפה לזרחנים אורגניים אצל מבוגרים. יש דיגום נרחב של מזון מיובא טרם כניסתו לישראל".
לדברי משרד הבריאות, תוצאות הניטור וניתוחן מפורסמות באופן שקוף לציבור, ובקרוב יפורסם הדוח המתייחס לשנים 2017-2018 והפרסום הוא בטווח זמן מקובל בעולם בנושא.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "ישראל נחשבת למדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ממצאי סקרי השנים האחרונות עולה כי כ-90% מהדגימות בישראל עומדות בתקן. ומתוך ה-10% הנותרים, לא כל חריגה מסוכנת לבריאות. המשרד ביצע בשנה האחרונה כ-1,500 בדיקות מדגמיות של זנים מכל הארץ שכוללים 75 גידולים שונים, בעוד שבכל ארה"ב נערכות כ-10,000 בדיקות סך הכול הנלקחות מרשתות השיווק בלבד. הסקרים ותוצאות הבדיקות מפורסמים באתרנו. המשרד ממשיך ליזום רפורמות בתחום ומבצע הערכה מחדש לשורת חומרי הדברה. במסגרת זו, כבר הוציאו משימוש שורת חומרים והוגבל השימוש באחרים.
עוד נמסר כי "משרד החקלאות ערך לאחרונה עבודה מקצועית מקיפה במטרה להכיר ברגולציה בין לאומית בכל הקשור לאישור תכשירי הדברה לצמחים, כך שיוכל לאפשר לחקלאים בישראל להשתמש בחומרים המתקדמים ביותר".