גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הדרך היחידה לשיקום אמון הציבור בתקשורת

במדינת ישראל אין שוק חופשי ותחרות בריאה בין אמצעי התקשורת. הדבר גורם בצורה ישירה לירידה המתמשכת באמון הציבור בתקשורת

עיתונים / צילום: שאטרסטוק
עיתונים / צילום: שאטרסטוק

שלושה סקרים שונים מצביעים על אותה מגמה ואותה "אנומליה" ברמת האמון בתקשורת: סקר של מכון מדגם עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ממאי 2018, סקר מכון מדגם עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2019 וסקר של מכון שילוב עבור "גלובס" מפברואר 2020. בכולם רמת האמון בתקשורת יחסית נמוכה ונעה בין 33% בסקר הרשות השנייה ל-57% בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בפילוח לפי כלי תקשורת עולה התמונה לפיה התקשורת הממסדית (עיתונות, רדיו וטלוויזיה) נהנית מרמת האמון הגבוהה ביותר, בעוד הרשתות החברתיות נהנות מרמת האמון הנמוכה ביותר. אולם הציבור מתעדכן בחדשות הרבה יותר באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט. בכך למעשה נוצרת אנומליה, או במילותיה של ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "מעולם בהיסטוריה של אמצעי התקשורת לא היה מצב שבו 40% מהציבור מצהירים שהם משתמשים במקור כלשהו כאמצעי עיקרי לצריכת חדשות - הרשתות החברתיות - אבל שיעורי האמון בו נמוכים כל כך (23%)".

את האנומליה הזו רצוי לקחת בעירבון מוגבל משלושה טעמים מרכזיים. ראשית, כאשר הציבור נוטה להתעדכן ברשתות ובאינטרנט יותר מאשר בתקשורת הממסדית, ולרוב יותר מפעם אחת ביום, הוא צפוי להיחשף ליותר פייק ניוז ברשתות ובאינטרנט. כלומר, אפשרי שהחשיפה לפייק ניוז ברשתות גבוהה יותר, כיוון שהחשיפה לרשתות גבוהה יותר.

שנית, קלות הדיווח ברשתות ובאינטרנט בבחינת "כל אחד יכול" גורמת לאנשים לפקפק יותר בדיווחים ברשת מאשר להטיל ספק בדיווחים בתקשורת הממסדית. בנוסף, העובדה שהתקשורת הממסדית נתונה לרגולציה גורמת לאמון רב יותר מצד הצרכנים.

שני הטעמים האחרונים אינם טוענים בהכרח שהתקשורת הממסדית יותר אמינה, אלא שיותר קל לה להיתפס כאמינה בציבור.

אחר העירבון המוגבל, אנסה לתת עוד זווית על "האנומליה" לפיה הציבור מתעדכן יותר באמצעות הרשתות החברתיות והאינטרנט ופחות בתקשורת הממסדית. ההסבר הראשון לאנומליה הזו הוא שהציבור לא בהכרח בוחר את ערוצי ההתעדכנות שלו בתקשורת מטעמי אמינות הדיווח, אלא יותר מטעמי נוחות ההתעדכנות. בתחום הזה הכף נוטה באופן ברור לטובת הרשתות החברתיות ואתרי החדשות השונים.

ומה בנוגע לאמינות הדיווח, מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה נראה שהציבור חושב שהוא יודע להבחין לבד האם מדובר בדיווחי אמת או לא לפי הסימוכין והמקורות לידיעה (48%), לפי מידת חשיפה לידע קודם (39%), לפי מספר המומחים שהתייחסו לידיעה ברצינות (28%), לפי מוניטין כלי התקשורת (27%), לפי מוניטין הכתב (19%), ורק 4% לפי מספר השיתופים והלייקים ברשתות החברתיות.

אולם בכך לא די כדי להסביר את העדפת הרשתות. לחלק ניכר מהצופים, הזדהות עם התוכן המוגש, מסגור הסיקור, הבעות הדעה במהלך הסיקור ועוד היבטים שאינם בהכרח בגדר דיווחי אמת מהווים משקל משמעותי בבחירת מקור ההתעדכנות החדשותי שלהם.

על-פי סקר הרשות השנייה, הנתון השני המשפיע על רמת האמון בכלי התקשורת הוא מגוון הדעות. 32% מהנשאלים מגדירים את רמת אמינות הדיווחים כגורם לאי-אמון בתקשורת, לעומת 24% התולים זאת בהטיה פוליטית, ו-14% בחד-צדדיות/חוסר בגיוון דעות. על-פי אותו סקר, רוב הציבור סבור כי יש הטיה תקשורתית: לשני הצדדים (37%), ימינה (7%) ושמאלה (33%). כמו כן, כ-70% סבורים כי אמצעי התקשורת מציגים את העובדות שמתאימות לקו שלהם. כלומר, לא מדובר ב"פייק ניוז" במובן הקשיח של המילה, אבל בהחלט בסיקור מוטה ובהטיה פוליטית בכלי התקשורת, כזו גורמת לחלק מהציבור להעדיף מקור אחר להתעדכן באמצעותו.

לצערי הרב, לא מצאתי סקר הבודק את שאלת הגיוון במדיות השונות, אולם השאלה המרכזית היא לאילו גופים קיים התמריץ וקיימת היכולת להיענות לדרישות הגיוון שמשתקפת בציבוריות הישראלית. התשובה לכך היא שהרשתות החברתיות והאינטרנט חשופים לכך יותר מכל. במדיות אלה, בניגוד לאחרות, אין רגולציה המונעת תחרות מצד אחד ומונעת גמישות בשיקוף דעת הקהל מאידך.

צריך סביבה תחרותית

הרציונל די פשוט: השוק החופשי מתווך את העדפותיו לגופי השידור. כשם שהשוק מתווך את העדפות הציבור ללחם: קמח מלא, קוסמין, שיפון או לחם רגיל לבעל המכולת השכונתית - כך הרייטינג, כלי המדידה לפרסום, משקף לגופי השידור את העדפות הצופים לגיוון. אלא שתחנות הרדיו הארציות אינן מאוד תלויות רייטינג, עיקר הכנסותיהן הן ממימון ממשלתי, ומעבר לכך הן חסינות דה-פקטו מתחרות על-ידי תחנות רדיו פרטיות.

ערוצי הטלוויזיה אומנם פרטיים, אך פועלים בתנאי רגולציה הרואה בהם למעשה מיקור חוץ של הממשלה יותר מאשר גופים פרטיים. בין היתר, הדבר בא לידי ביטוי בכך שערוצי הטלוויזיה מחויבים להקים חברת חדשות עצמאית מנותקת ככל האפשר מבעלי המניות. דירקטוריון החברה מונה חמישה חברים לפחות, כאשר 40% מהם ובכללם יו"ר הדירקטוריון ממונים על-ידי מועצת הרשות השנייה. כך יו"ר דירקטוריון חברת חדשות של ערוץ מסחרי הוא מינוי ממשלתי אשר תכליתו הנה למנוע ממנו להיות קשוב לרייטינג ולהלך הרוח הציבורי לדיווחי הערוץ.

הרגולציה על ערוצי הטלוויזיה ענפה, בעוד שלל תחומים מונעים כניסת שחקנים חדשים לתחום, ובכך למעשה השחקנים הקיימים פועלים בסביבה רגולטורית המונעת מהם לקבל פידבק משמעותי מהשטח ומונעת מהם להתאים את עצמם להלך הרוח הציבורי. לא פלא, אם כך, שהציבור הרחב תופס את התקשורת כמוטה פוליטית וממילא נפגע אמונו בה.

במרחבי הרשת, לעומת זאת, אין מניעה לגופי התקשורת להתאים את הגוון הפוליטי לאוכלוסיית היעד. יחד עם היעדר חסמי כניסה לתחום נוצרים אתרי אינטרנט ועמודים ברשתות החברתיות בעלי אג'נדה מובהקת הפונים לאוכלוסייה מסוימת. כך נוצרים אתרי מיינסטרים המעוניינים להגיע לקהל רחב וכדומה. טוב תעשה הממשלה אם תפעל להעלאת אמון הציבור התקשורת, כל שעליה לעשות הוא להעביר את השוק לסביבה תחרותית ולאפשר לגופי השידור לפעול על-פי מנגנוני השוק. את השאר הם יעשו לבד. 

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד "האינטרס שלנו - הלובי שלך בכנסת"

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים