אם מערכת הבריאות מתפרקת, לא זה הנתון שמעיד על כך

מספר מבהיל אחד בלט בתחילת השבוע בשלושה קמפיינים שהתמקדו בהידרדרות הרפואה בישראל. "5,000 איש מתים מדי שנה בישראל בגלל קריסת מערכת הבריאות", קבע סרטון שהפיץ יו"ר כחול לבן בני גנץ, "בגלל המחסור ברופאים, בגלל הצפיפות במחלקות, בגלל הזיהומים". "5,000 איש מתים מוות מיותר מדי שנה מזיהומים נרכשים", חזרה על המספר אורלי לוי-אבקסיס, שרת הבריאות המיועדת של העבודה-גשר-מרצ, בסרטון אחר. ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן השווה והעלה בראיון ב-103 FM, שבו תיאר את מצב מערכת הבריאות כפצצה גרעינית שנייה: "השבוע מתו 9 אנשים משפעת. 6,000 איש מתו מזיהומים נרכשים".

 כחול לבן צילום מסך

התרעות על מוות המוני הן חומר טוב לתעמולה פוליטית, אבל צופות וצופים חשדנים אולי תהו אם יש למספרים המפחידים בסיס. על רגל אחת, התשובה חיובית; אם כי כשמציבים את הנתון הזה בהקשרו, הוא לא העדות הטובה ביותר לקריסה.

 אורלי לוי-אבקסיס, העבודה-גשר-מרצ צילום מסך

● מנכ"ל בית החולים איכילוב רוני גזמו בראיון מיוחד ל"גלובס": "5,000 איש מתים בשנה מזיהומים? זו אמירה מניפולטיבית"

1. מי סופר את המתים

אשפוז בבתי חולים חושף אותנו לחדירת חיידקים מסוגים שונים. רובם לא נישאים באוויר, אבל לפעמים די לגעת במעקה המיטה, בידית או במקלדת מחשב כדי להידבק בהם. ניתוח, החדרת קתטר או צנתר מגבירים את הסיכון. לפעמים הזיהום מסתבך ועלול אפילו להרוג.

רוב נפגעי הזיהומים לא מקפחים את חייהם. מהו אפוא מספר המתים? "אין מדינה בעולם שיודעת כמה מתים מזיהומים", אומר לנו פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז למניעת זיהומים. הזיהום אמנם מגביר את הסיכוי למוות מגורמים אחרים, אבל אי-אפשר לקבוע שהוא היה סיבת המוות במקרה ספציפי. מה שאנשי המרכז למניעת זיהומים מסוגלים לבדוק, וגם לפרסם על כך דוחות מפורטים, הוא מספר מקרי הזיהום.

2. 5,000: לא עובדה, הערכה

אבל 5,000 הוא לא נתון כוזב. בכחול לבן הפנו אותנו לדוח מבקר המדינה מ-2013, שהעריך שבכל שנה מתים מזיהומים 6,000-4,000 איש. החישוב הגס הזה, שנעשה במרכז למניעת זיהומים, נשען בעקיפין על נתונים אמפיריים. ב-2011 נמצאו בישראל כ-30 אלף מקרי זיהום מתשעה סוגי חיידקים. בנוסף, מעריכים שהיו עוד 10,000 מקרים של חולים שנפגעו משום שהיו נשאים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. החוקרים ידעו שבארה"ב שיעור התמותה היה פחות מ-10%, והניחו שבשל תנאי אשפוז נחותים, השיעור בישראל גבוה יותר. כך הגיעו מ-40 אלף הידבקויות לכ-5,000 פטירות.

דוד פטר מפורום קהלת כתב ל"משרוקית" שהאומדן שבדוח מבוסס רק על "גזירה לישראל של הממוצע במערב". זה לא מדויק: כפי שראינו, מספר ההידבקויות נמדד אמפירית.

3. נתון ישן, עקומה יורדת

למרבה האירוניה, דווקא בתופעה שגנץ ולוי-אבקסיס בחרו להתמקד בה חל בשנים האחרונות שיפור ניכר. משרד הבריאות מפעיל כמה תוכניות להפחתת זיהומים, שדואגות בין השאר לחסן את הצוותים הרפואיים. עוד כלי במאבק הוא הפחתת השימוש באנטיביוטיקה, כדי לא לעודד התפתחות סוגים חדשים של חיידקים עמידים. בין 2017 ל-2018, למשל, כמות התרופות האנטיביוטיות שנופקו לחולים ירדה ב-14% במחלקות לטיפול נמרץ, ב-16% במחלקות לכירורגיה כללית ובמחלקות הפנימיות, וב-44% במחלקות גריאטריות.

ואכן, דוחות המרכז למניעת זיהומים מציגים צניחה במספר המקרים מאז פרסום דוח המבקר שגנץ נשען עליו. שיעור חדירת הזיהומים למערכת הדם באמצעות צנתר ירד ב-40% בין 2012 ל-2017. שיעור הזיהומים במערכת השתן ירד ב-21% בין 2016 ל-2018, וירידה נרשמה גם בשיעור הזיהומים לכל יום של שימוש בקתטר. הנוכחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בקרב המאושפזים, שעמדה על 12% בשנת 2008, צנחה אל מתחת ל-2% בשנת 2018.

מספר מדויק של המתים, כאמור, אין בנמצא. אבל במרכז למניעת זיהומים ערכו בשנה שעברה אומדן מעודכן, שלפיו מאז 2012 צנחה התמותה מזיהומים בשיעור של 30%-40%, שהם קרוב ל-2,000 מקרי מוות בשנה.

שר הבריאות יעקב ליצמן נקב גם הוא במספר הזה במכתב תגובה נזעם ששיגר למבקריו, גנץ, עמיר פרץ ואביגדור ליברמן. במכתב הוא מזכיר, לצד הבהרות עובדתיות אחרות על שיפורים שהכניס במערכת הבריאות, כי מאז כניסתו לתפקיד הושקה תוכנית לאומית למניעת זיהומים. ליצמן מביע את ביטחונו שעד סוף 2020 הנתון ירד ל-2,500, חצי מהמספר שבסרטון. 

 קריסה בשיעורי הזיהום במערכת הבריאות

רשימת מקורות

יעקב ליצמן - מכתב לבני גנץ, אביגדור ליברמן ועמיר פרץ, 9.2.20

מבקר המדינה - ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה, 2013

משרד הבריאות - דוחות תקופתיים

בני גנץ - ציוץ בטוויטר, 9.2.20

אורלי לוי-אבקסיס - ציוץ בטוויטר, 9.2.20