נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: שאטרסטוק
נשיא סין שי ג'ינפינג הוגדר כמנהיג הסיני החזק ביותר מאז מאו דזה-דונג. מאז עלה לשלטון ב-2012 צבר שי יותר ויותר סמכויות כשהעמיד את עצמו בראש אינספור ועדות שלטוניות. שי הצליח לאורך השנים להיפטר מכל מתנגדיו ומתחריו, שהודחו ונכלאו בתירוץ מושלם של קמפיין אגרסיבי למלחמה בשחיתות.
אחרי מותו של מאו, נראה היה כי סין למדה את הלקח והבינה את ההרסניות בהתבססות על מנהיג יחיד שמרכז את כל העוצמה בידיו. במקום מנהיג אחד, סין ניסתה לבנות מודל מאוזן יותר של מנהיגות קולקטיביות בו ההחלטות מתקבלות בהתייעצות בין מספר מנהיגים. לאורך השנים האלה ירד מינון פולחן האישיות סביב המנהיג הבכיר ביותר. אלא שבימי שי, על אף הזיכרונות המפחידים של רעב ואלימות מימי מאו שעדיין טריים בראשם של סינים רבים, סין שוב שקעה ברגרסיה.
מאז פרוץ משבר הקורונה המנהיג שי הוא נוכח נפקד. ב-20 בינואר צוטט שי לראשונה מתייחס לנגיף הקורונה. "ההתפרצות האחרונה של נגיף הקורונה בווהאן ובמקומות אחרים חייבת להילקח ברצינות", אמר שי. "ועדות המפלגה, הממשלות והמחלקות הרלוונטיות בכל הרמות צריכות לשים את חיי האנשים ובריאותם מעל הכול".
ההתבטאות של שי הובילה לנקיטת צעדים נוקשים במלחמה בנגיף, כמו הסגר על אזור ווהאן שנכנס לתוקף ב-23 בינואר, אך לדעת רבים כל זה קרה מאוחר מדי.
אחר-כך שי שוב נעלם לימים ארוכים ולא נראה בפומבי. בסין החלו התלחשויות ושמועות שאולי המנהיג הגדול חלה בעצמו בנגיף או הודח במרד פנימי בתוך המפלגה הקומוניסטית. אחרים טענו כי שי אינו רוצה להיראות בפומבי עם מסכה, מה שיפגע בתדמית האיש החזק שהוא מנסה לבנות לעצמו. מי שנשלח במקומו לחזית היה ראש הממשלה לי קצ'יאנג, שיצא לביקור מתוקשר באזור האסון בווהאן. ההערכות היו כי שי מעדיף לראות את לי מקושר עם חוסר שביעות-הרצון המבעבע בקרב הסינים מתפקוד הממשלה במשבר.
בעוד ראשי ארגון הבריאות העולמי מרבים לשבח את סין על התפקוד המצוין שלה במשבר, אזרחים סינים רבים מרגישים קצת אחרת בימים אלה. שיא הביקורת ברשתות החברתיות הגיעה ביום חמישי האחרון, כאשר פורסם דבר מותו של ד"ר לי וון ליאנג, אחד הרופאים שניסה להתריע בפני חבריו מנגיף הקורונה בתקופה מוקדמת והוזהר על-ידי המשטרה המקומית לשתוק.
פרסומים על מותו של לי, שנדבק גם הוא בנגיף הקורונה, הופצו על-ידי כלי תקשורת מרכזיים במהלך יום חמישי ועוררו עצב וזעם בקרב הגולשים הסינים. הזעם הפך למרד דיגיטלי המוני, כולל דרישה יוצאת דופן בעוצמתה לקבלת חופש ביטוי. לאחר מכן במפתיע הודיעו פתאום רשויות בית החולים כי הם עדיין נלחמים על חייו של לי, במהלך שנתפס כניסיון של השלטון ליצור כאוס ובלבול, לפני שאישרו שוב את פטירתו.
העדיפות העליונה של השלטון המרכזי בסין היא למקד את הביקורת הציבורית בכשלים של פקידים מקומיים. מיד לאחר מותו של הרופא לי, מיהרה בייג'ינג להודיע על שליחת צוות בדיקה לווהאן כדי לחקור את נסיבות השתקתו. שורה ארוכה של פקידים בווהאן ובמחוז חוביי כבר הודחו מתפקידם, וכנראה שעוד רבים אחרים יפוטרו עם סיום המשבר.
למרות ניסיונות הממשל המרכזי להרחיק את הביקורת ממנו, חלק ממנה מצליח להגיע כל הדרך לבייג'ינג ואפילו עד שי עצמו.
במאמר נועז שהופץ ברשת הסינית בשבוע שעבר כותב פרופ' שו ג'אנגרון, מרצה ידוע למשפט באוניברסיטת העילית צ'ינחואה בבייג'ינג, המוסד בו למד שי עצמו, כי התפרצות הנגיף "חשפה את הליבה הרקובה של השלטון הסיני". "זו היא מערכת שהופכת כל אסון טבע לקטסטרופה הנגרמת על-ידי אדם", מוסיף שו, שלוקח סיכון גדול בכתיבת המאמר לאחר שמבקרים קודמים מצאו עצמו מודחים מתפקידם.
ב-6 לפברואר שי חזר להופיע פומבית אחרי כשבוע של היעדרות, כשקיבל את פניו של מנהיג קמבודיה הון סן בהיכל הגדול של העם בבייג'ינג. שני המנהיגים צולמו ללא מסכות. "סין בטוחה ומסוגלת לעצור את ההתפרצות", אמר שי למנהיג הקמבודי, שכלכלת מדינתו תלויה היום מאוד בסין. הון סן היה מוכן לקחת את הסיכון ולהגיע לבייג'ינג גם בימים מדבקים אלה, בתקווה להיות מתוגמל כספית על-ידי סין ביום שאחרי.
השבוע, בפעם הראשונה מאז התפרצות נגיף הקורונה, שי סופסוף "ירד לשטח". לא, המנהיג הסיני לא נסע למוקד ההתפרצות בווהאן, שם המצב הקשה ביותר, אלא הסתפק בביקור בבית חולים ובמרכז לשליטה במחלות בבייג'ינג, קרוב לבית. בפעם הראשונה מאז פרוץ המשבר שי נראה חובש מסכה, כשהבטיח שוב לנצח את הקרב מול המגפה.
אפשר היה להעריך כי ביקורו של שי ג'ינפינג יתפוס את הכותרת הראשית בעיתון המפלגה הקומוניסטית הסינית "Peopl’s Daily", אחד העיתונים החשובים והנפוצים בסין, אבל הביקור תפס את העמוד הראשון כולו. ביום שבו מניין ההרוגים מנגיף הקורונה חצה את רף 1,000 בני אדם, העמוד הראשון של העיתון החשוב לא דיווח על הנפגעים והנאבקים, אלא הוקדש כולו להוראות ששיגר המנהיג העליון. ככה זה כנראה כשהמנהיג יותר חשוב מהמגפה.