מדוע הצדיק נציב התלונות על שופטים תלונה נגד נשיאת השלום, ואיך זה קשור לאפי נוה?

נציב תלונות הציבור על השופטים, אורי שהם, הצדיק את התלונה של עו"ד חיים שטנגר נגד נשיאת השלום מרכז, השופטת עינת רון, שנמנעה מלתת החלטות בבקשותיו • הבקשה נגעה לביטול פסק דין של השופט רפי ארניה משום שלא גילה על קשריה של אשתו ללשכת עוה"ד

השופטת עינת רון / צילום: איל יצהר
השופטת עינת רון / צילום: איל יצהר

"ניתן להבין את תחושת חוסר האונים שהביע עו"ד ד"ר חיים שטנגר בתלונתו על התנהלותה של השופטת עינת רון בעניינו" - כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אורי שהם, שמצא כמוצדקת את התלונה נגד השופטת רון, נשיאת בית המשפט השלום מרכז, אשר נמנעה במשך חודשים ארוכים מלתת כל החלטה בבקשות חוזרות ונשנות שהגיש שטנגר. בקשותיו של שטנגר הוגשו במסגרת תביעה לביטול פסק דין שנתן שופט אחר מבית המשפט השלום בראשון-לציון הכפוף לרון, השופט רפי ארניה, בנסיבות שיפורטו בהמשך.

בבסיס התלונה ניצבה פרקטיקה לא שגרתית, שלא לומר מוזרה, מצדה של הנשיאה רון, אותה כבר פרסמנו בעבר ב"גלובס". כך למשל, רון הטילה חיסיון גורף על התביעה שהגיש שטנגר, אך נמנעה מלהתייחס באופן כלשהו לבקשתו של שטנגר להסירו. בצר לו הגיש שטנגר לא פחות מחמש בקשות למתן החלטה בבקשתו להביא לביטול החיסיון על התיק, אך גם אלה לא זכו לכל התייחסות מצדה של הנשיאה. הצעד הבא שנקט שטנגר היה הגשת עתירה לבג"ץ, והנה מספר שעות בלבד לאחר מכן נאותה הנשיאה רון לתת החלטה בבקשותיו של שטנגר והסירה את החיסיון על התיק באופן חלקי, באופן שייתר את העתירה והביא לדחייתה.

ואולם גם לאחר "סאגת" ההימנעות ממתן החלטה והעתירה לבג"ץ בעניין, הנשיאה רון לא חדלה מהפרקטיקה האמורה. שטנגר הגיש חמש בקשות שונות, בהפרש של בין שבוע ל-10 ימים, לקביעת מועד לקיום קדם-משפט, אך גם באלה לא ניתנה כל החלטה. רצף המקרים האמורים הוביל את שטנגר לדרוש מהנשיאה רון לפסול את עצמה מלטפל בתיק. אך גם מבקשה זו ומבקשה למתן החלטה התעלמה תחילה הנשיאה רון. 

עוד חיים שטנגר/ צילום: שלומי יוסף
 עוד חיים שטנגר/ צילום: שלומי יוסף

כמו במקרה הראשון, שבו נאותה הנשיאה רון לקבל החלטה בתיק רק אחרי ששטנגר פנה לבג"ץ, גם במקרה זה תגובתה של הנשיאה רון הגיעה רק לאחר ששטנגר פנה לגורם בכיר אחר, הפעם לנציב התלונות על השופטים, השופט שהם. לאחר הגשת התלונה על התנהלותה לנציב, נאותה הנשיאה לשחרר את החלטתה בבקשת הפסלות. בהחלטה היא אומנם ציינה כי במקרה זה "אין חשש למשוא-פנים" וסירבה לפסול את עצמה, אולם הודיעה כי בכוונתה להעביר את הדיון לבית המשפט השלום ברמלה.

כך קרה שאף שהתביעה של שטנגר הוגשה כבר לפני למעלה משנה - עדיין לא התקיים בה כל בירור לגופו של עניין. כעת, משעבר התיק לבית המשפט השלום ברמלה, נקבע תאריך לדיון קדם-משפט ראשון בתיק, שייערך בחלוף 14 חודשים מיום הגשת התביעה.

תגובתה של הנשיאה רון לתלונה לא סיפקה מענה קונקרטי להתנהלותה הבלתי שגרתית. היא אישרה בפני הנציב כי "חל שיהוי במתן ההחלטות בתיק", ותלתה זו בכך שלתיק יש "רקע ונסיבות מיוחדות וחריגות". בכך כיוונה כנראה הנשיאה לעובדה שהתביעה שהגיש שטנגר היא תביעה לביטול פסק דין אשר דחה תביעה קודמת שהגיש שטנגר נגד לשכת עורכי הדין, כשהשופט שישב בדין, רפי ארניה, לא גילה כי אשתו עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה נושאת בתפקיד בלשכה ונחשבת לדמות מרכזית במחנה של מי שעמד באותם ימים בראשה, עו"ד אפי נוה.

הנציב שהם קיבל כאמור את תלונתו של שטנגר וקבע כי "ניתן להיווכח שבמהלך ההליך התמהמהה הנשיאה רון מלתת החלטות בבקשות שהגיש שטנגר, כאשר בחלק מן ההחלטות לא ניתנה החלטה כלל". שהם ציין כי הוא לא מצא להטיל ספק בעמדת הנשיאה רון, שלפיה מדובר בתביעה "בעלת רקע ונסיבות מיוחדות וחריגות", אך הדגיש גם כי "אין בכך כדי להצדיק את התנהלותה".

מדוברת הרשות השופטת נמסר בתגובה: "אכן הטיפול בתביעה זו השתהה, בין היתר עקב הרגישות שבה, כיוון שהיא כללה גם נושאים שחסו תחת צו איסור פרסום. מן הראוי לציין כי הנציב הוסיף והתייחס בהחלטתו לכך שמדובר בנסיבות מיוחדות וחריגות. בנסיבות אלה לא נמצא מקום לטיפול נוסף". 

אורי שהם / צילום: יוסי צבקר
 אורי שהם / צילום: יוסי צבקר

בני הזוג ארניה והקשר לאפי נוה

התיק שבו התנהלה הנשיאה רון באופן לא שגרתי הוא אכן - כפי שציינה בפני הנציב שהם - תיק בעל נסיבות חריגות, ודווקא בשל כך ההתנהלות שהשופטת הפגינה מעוררת תמיהה רבה עוד יותר.

ראשיתו של הסיפור ב-2014, אז הגיש שטנגר תביעה נגד ועדת האתיקה במחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, בטענה כי פרקליט הוועדה הוציא את דיבתו. ב-2017 נדחתה תביעתו של שטנגר בידי שופט בית משפט השלום בראשון-לציון, רפי ארניה.

אלא שבשלהי שנת 2018 ותחילת שנת 2019 התרבו פרסומים על הקשר שבין זוגתו של השופט ארניה, עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה, לבין המחנה של מי שכיהן אז כיו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה. לכן הגיש שטנגר תביעה נוספת באמצעות עו"ד אורי פנטילט, שבה ביקש לבטל את פסק הדין של השופט ארניה, זאת בטענה כי השופט ארניה לא גילה בעת שדן בתביעת שטנגר נגד ועדת האתיקה במחוז תל-אביב של הלשכה, כי רעייתו נושאת בתפקיד בלשכת עורכי הדין.

עו"ד עוזסיני-ארניה, אשתו של השופט רפי ארניה, שימשה בהתנדבות בתפקידים בלשכת עורכי הדין משנת 2011. תפקידה האחרון היה יו"רית משותפת של ועדת החקיקה לעניינים פליליים בלשכה. בין יתר הטענות שהעלה שטנגר בתביעתו לביטול פסק הדין, הוא הפנה לתחקיר שפרסם העיתונאי גור מגידו בעיתון "דה מרקר", שחשף כי עוזסיני-ארניה, הנשואה כאמור לשופט ארניה, אירחה בביתה אירוע הרמת כוסית לראש השנה, שבו השתתף גם נוה. כל זאת, בזמן שמועמדותו של ארניה לקידום משופט בית המשפט שלום לשופט מחוזי עמדה לפתחה של הוועדה לבחירת שופטים בתקופה שבה נוה היה חבר בה. לבסוף מינתה הוועדה מועמדים אחרים לבית המשפט המחוזי.