כוכבי, כחלון, אייזנקוט, נתניהו ויעלון / צילום: דובר צה"ל, שלומי יוסף, רפי קוץ, קובי גדעון-לע"מ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
במשרד האוצר שפשפו עיניים למקרא ידיעה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות" בחודש יוני. "נ"ט לכל לוחם", בישרה הכותרת. "צה"ל לא מחכה לממשלה הבאה, למינוי שר האוצר ולאישורי תקציבים", נאמר במשפט הפתיחה. אבל לא הכותרת חוללה את ההלם, אלא ההמשך: "הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי הנחה את הצבא להסיט 600 מיליון שקל מתוכנית העבודה השנתית כדי לרכוש טילי נ"ט ואמצעי לחימה נוספים ביחידות החי"ר לקראת אפשרות של עימות בחזית הצפונית או הדרומית".
בשקט, מבלי לריב, להתייעץ או לעדכן, ביצע כוכבי את מה שבאוצר מטיפים לרמטכ"לים כבר שנים - לפני שתבואו לממשלה ולעומד בראשה בדרישות לתוספות תקציביות שמי-יודע-מה-יקרה אם לא תקבלו, תהפכו כל אבן אצלכם בבית ותביאו את הכסף מהשומנים בתוך תקציב הביטחון - וכאלה לא חסרים.
הזמן: הרמטכ"ל בזבז חצי קדנציה על הקווים
ב-15 בינואר 2019 נכנס אביב כוכבי ללשכת הרמטכ"ל בפעם הראשונה כשהוא עונד לכתפיו דרגות של רב אלוף. כוכבי נכנס בתנופה. המשימה העיקרית שלקח על עצמו לשנתו הראשונה בתפקיד הייתה העברת תוכנית רב-שנתית החדשה לצה"ל, שתירש את תר"ש גדעון הוותיקה מ-2015. שלא במפתיע בחר כוכבי לקרוא לתוכנית החדשה "תנופה" - אלא שהתנופה נבלמה עוד לפני שהחלה.
אחרי שלוש מערכות בחירות איש לא מעז לחזות מתי תוקם ממשלה שתוכל לדון ולאשר את התוכנית החדשה. כוכבי הצהיר בסוף 2019 שלא ימתין לכינון ממשלה חדשה, ויתחיל לקדם את תר"ש תנופה בעצמו. אך גם הוא יודע שאין טעם להתחיל בניהול מו"מ רציני מול האוצר, כל עוד לא ידוע מי יהיו ראש הממשלה ושר האוצר הבאים. אפשר להניח שהתסכול של הרמטכ"ל רק הולך וגובר בעקבות המעבר לתקציב זמני.
בחלומותיו הגרועים לא חלם שמחצית הקדנציה הראשונה שלו תתבזבז בהמתנה על הקווים. על רקע התסכול הזה יציג הרמטכ"ל בימים הקרובים את השלבים המקדמיים של תרש תנופה שבכוונתו לבצע כבר כעת, מבלי להמתין לממשלה החדשה.
בינתיים נאלץ הרמטכ"ל להתמודד עם תקציב מדינה זמני וצרכים ביטחוניים דחופים. לאחרונה דווח שראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון נפתלי בנט סיכמו על תוספת של 2 מיליארד שקל לביטחון לשנתיים הקרובות. הדיווח התקבל כספין תקשורתי, מאחר שלא נמסר מה המקור התקציבי לתוספת. מי שמנהל כידוע את תקציב המדינה בתקופה שבה אין תקציב מאושר הוא החשב הכללי רוני חזקיהו, שנכח בפגישה אצל נתניהו. השבוע העריכו בכירים באוצר שחזקיהו יצליח לארגן למערכת הביטחון תוספת של כ-400 מיליון שקל השנה, באמצעות הסטות במכסות המוקצות למשרדי הממשלה במסגרת התקציב הזמני.
התקציב: נתניהו רוצה לתת 6% תוצר אבל לא יכול
בדרג המקצועי באוצר משוכנעים שהתוספת התקציבית הזו מיותרת לחלוטין. לדעתם, כשם שכוכבי ידע להסיט 600 מיליון שקל לטובת הצטיידות בטילי נ"ט, כך הוא יכול להסיט עוד מאות מיליונים, אם לא יותר, מסעיפים אחרים.
55.2 מיליארד שקל מקבלים היום צה"ל ומשרד הביטחון מתקציב המדינה. בין 1 ל-2 מיליארד שקל נוספים מועברים לפיקוד העורף, לפינוי מחנות צה"ל ולקרן לחיילים משוחררים ועוד 18 מיליארד שקל מגיעים מהסיוע האמריקאי, תרומות אגרות ומקורות נוספים מעבר לכספי משלם המסים. בסה"כ כ-75 מיליארד שקל. הרבה מדי או מעט מדי? תלוי כמובן את מי שואלים.
הדרך המקובלת למדוד את תקציב הביטחון של מדינה ולהשוות אותו למקובל בעולם היא באחוזי תוצר. מערכת הביטחון מתמרמרת כבר שנים על-כך שהנתח של תקציב הביטחון במונחי תוצר הולך ונשחק: משיא של 30.5% ב-1975 לפחות מ-5% כיום. תקציבי הביטחון של מדינות אירופה נעים סביב 2% תוצר, ושל ארה"ב - קצת יותר מ-3%.
באוצר אוהבים לציין שאלמלא הוצאות הביטחון החריגות, היה אפשר להשוות את רמת השירותים האזרחיים בישראל למקובל במדינות המפותחות. תקציב הביטחון לא צריך להיקבע בהתאם לגודל הכלכלה או האוכלוסייה, טוענים הכלכלנים, אלא בהתאם לגודל האיומים.
באוגוסט 2019 הכריע נתניהו בוויכוח לטובת מערכת הביטחון. תפיסת הביטחון 2030, מסמך פרי עטו של ראש הממשלה קובע כי תקציב הביטחון לא ירד מתחת לרף של 6% תוצר, לפחות עד שהתוצר של המשק יגיע לחצי טריליון דולר לשנה (לעומת כ-380 מיליארד דולר כיום).
הכסף: 20 מיליארד שקל לשכר - על מה הולך הכסף
אז לא רק התוכניות של כוכבי תקועות על הקווים - גם אלה של נתניהו. אפשר גם לשאול מדוע הרמטכ"ל הוא זה שמחליט לאן יילכו תוספות התקציב ולא הדרג המדיני. אלא שהוויכוח על גודל התקציב לא צריך לבוא במקום הוויכוח על מה הולך הכסף, ואת השומנים בתקציב הביטחון אפשר לראות גם בעין בלתי מזוינת וללא צורך בסיווג ביטחוני.
כ-20 מיליארד שקל מתוך התקציב מופנים לתשלומי שכר שונים. הסעיפים העיקריים הם שכר אנשי הקבע: כ-10.7 מיליארד שקל הוקצו לסעיף הזה במסגרת תקציב 2019. כמעט 2.5 מיליארד שקל נוספים מקבלים כשכר אזרחים עובדי צה"ל, ועוד 1.9 מיליארד שקל הצבא משלם לחיילי המילואים. שכר חיילי החובה בצה"ל הוכפל בתקופת כהונתו של שר האוצר כחלון, וההוצאה התקציבית הכוללת על שכרם מגיעה לכ-2.3 מיליארד שקל לשנה. כ-2,200 עובדי משרד הביטחון מקבלים שכר בסכום שמתקרב ל-2 מיליארד שקל.
מלבד שכר משלם צה"ל כ-8 מיליארד שקל בשנה פנסיה לאנשי הקבע. לאחרונה חשף הממונה על השכר שכל פורש לגמלאות מצה"ל יקבל תשלומי פנסיה בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל, פי 4 ממה שיקבל גמלאי של מערכת החינוך. סכום גדול נוסף, כ-5.2 מיליארד שקל, מופנה לאגף השיקום.
חישוב פשוט יראה שאחרי כל התשלומים לשכר, פנסיה וקצבאות - נשארים לצבא רק 20 מיליארד שקל לאימונים, התחמשות, ביטחון שוטף והוצאות תפעוליות כמו דלק, ארנונה, מים וחשמל.
השומנים: איך קשורים גנץ, אשכנזי ויעלון לעניין
אז איפה השומנים? הגדולים ביותר מסתתרים בפנסיה התקציבית, במה שמכונה תוספת הרמטכ"ל.
בשנתיים האחרונות התברר כי במסגרת התוספת הזו ניתנות זכויות פנסיוניות עבור תקופות שבהן משרתי הקבע לא היו כלל בשירות. שאלת החוקיות של התשלום אמורה להיות מוכרעת בבג"ץ. אלא שבמקום לחכות לשופטים, יכול הרמטכ"ל להחליט להסיר כבר כעת את הרכיב הבעייתי בהגדלות הרמטכ"ל, ולפנות בדרך זו כ-800 מיליון שקל לצרכים אחרים.
עוד 300 מיליון שקל יכול הרמטכ"ל לפנות מהטבה חריגה אחרת שמקבלים משרתי הקבע - גילום שווי הטבת רכב. צה"ל מתברר משלם למשרתי הקבע את רכיב המס על רכב צמוד. אם הרמטכ"ל כוכבי יחליט שאין סיבה לתת הטבה כזו לקצינים בתפקידים עורפיים, הוא יוכל להשיג בקלות מאות מיליוני שקלים.
תופעה לא פחות מקוממת שכוכבי יכול לתקן היא ביטול הקופה הציבורית. בעבר הצבא היה מקצץ את הפנסיה שקיבלו גמלאי צה"ל שחזרו לעבוד בשירות הציבורי. הסידור הזה, שזכה לכינוי "קופה ציבורית", בוטל וכיום יכול רמטכ"ל לשעבר שמכהן כחבר כנסת, לעבור בקלות שכר חודשי של כ-100 אלף שקל.
החזרת הקופה הציבורית תחסוך להערכת האוצר רבע מיליארד שקל, על חשבון מקבלי הגמלאות הגבוהות ביותר במערכת הביטחון.
התוכנית של האוצר: קיצור שירות החובה, חוזים אישיים לקצינים צעירים
"התוכנית האסטרטגית" של האוצר לשינויים בצבא איננה מיועדת להקטין את תקציב הביטחון אלא לייעל את ההוצאה הביטחונית. לפחות לדעת האוצר, השינויים ארוכי הטווח שהם מציעים יסייעו לצבא לא פחות מכפי שיסייעו לכלל המשק: בהשארת כוח-אדם איכותי ושחרור כוח-אדם מיותר.
דוח הממונה על השכר לשנת 2018 שפורסם בשבוע שעבר, גילה שפערי השכר בין קצינים זוטרים ובכירים בצבא גבוהים משחשבנו עד כה. במציאות הזו אין פלא שבצה"ל מתקשים לשכנע מ"פ או קציני טכנולוגיה מבריקים להישאר בשירות קבע. בשם שימור כוח-האדם האיכותי בצבא, דרש צה"ל - וקיבל - פנסיית גישור שתשולם לכל משרתי הקבע שנכנסו לשירות קבע אחרי 2004, לאחר שנסגרה האפשרות לקבל פנסיה תקציבית. הפתרון הזה, אינו רלבנטי לקצינים בגילאי 25 שלוטשים עיניים לשכר הגבוה בשוק הפרטי. הרעיון שמקדם האוצר הוא לאפשר לקצינים אלה להקדים את התשלומים העתידיים של פנסיית הגישור ולקבל אותם כבר בתחילת שירות הקבע, כתוספת שכר או כמענק.
ההצעה המרכזית השנייה של האוצר היא להתקדם ביישום דוח ועדת בן-בסט לקיצור שירות החובה. לפי ההצעה, צה"ל יוכל לשחרר משירות חובה חיילים כבר לאחר 24 חודשים. החיילים האחרים שאותם צה"ל יבקש להשאיר ימשיכו בשירות החובה עוד ארבעה חודשים, אבל בתנאי שכר משופרים בהרבה.
קיצור השירות אמור לתרום גם למשק - על-פי עבודה של פרופ’ יוסי זעירא, כל חודש של קיצור שירות עשוי להגדיל את התוצר ב-0.1 נקודות האחוז. גידול התוצר יאפשר גם להגדיל את תקציב ביטחון, אם זה ייקבע בהתאם לתפיסת הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו.