גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: בחירות והבטחות - שכר מינימלי או פופוליזם מקסימלי?

מצד אחד, העלאת שכר המינימום תגרום ליותר אנשים לרצות לעבוד, אך מצד שני, עלויות העבודה יעלו, והמעסיקים ירצו להעסיק פחות עובדים ● מחקרים מראים שיש בסיס לחשש הזה ● איך ניתן לעזור לשכבות החלשות תוך מזעור ההשלכות הבעייתיות של העלאת השכר?

תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי
תלוש משכורת / צילום: תמר מצפי

בדומה לכל מערכת בחירות גם בזו הנוכחית מככב נושא "העלאת שכר המינימום" במצעי המפלגות השונות. השר אריה דרעי בעד להעלות את שכר המינימום, שהוא היום 5,300 שקל, ל-6,300 שקל; וכך גם יו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, ראשי חול לבן, ויו"ר ההסתדרות.

העלאת שכר המינימום הפכה להיות דרישתו של כל פוליטיקאי המניף דגל חברתי. השאלה היא מה הם החלופות להעלאתו כדי למנוע פגיעה במשק. להעלאת שכר המינימום יתרונות, שכן היא גורמת לעליית שכרם, לכאורה, של העובדים המרוויחים משכורות נמוכות. בנוסף, מחקרים מראים כי עלייתו מעודדת אנשים לחפש ולצאת לעבודה. עוד נמצא כי תפיסת העובד את שכרו כהוגן והכולם, יוצרת תמריצים לשיפור מוסר העבודה; וכי שכר מינימום גבוה תורם להקטנת התמריץ לעסוק בפעילות לא-חוקית כדי להתפרנס. זאת, גם בקרב אסירים משוחררים.

עם זאת, להעלאת שכר המינימום עלולות להיות גם השפעות פחות מלבבות - והחשש העיקרי מהעלאתו הוא גרימת אבטלה. מצד אחד, העלאת השכר תגרום ליותר אנשים לרצות לעבוד; אך מצד שני, עלויות העבודה יעלו, והמעסיקים יקצצו בכמות העובדים. מרבית המחקרים מראים שיש בסיס לחשש הזה, ושאכן האבטלה עולה, בעיקר בקרב נערים ולא-משכילים. כלומר, מחד, מי שממשיך לעבוד בשכר מינימום יזכה לשיפור שכרו; ומנגד, אדם שאינו עובד כרגע יתקשה למצוא עבודה. השפעה בעייתית זו בולטת בענפים שבהם ניתן להחליף עובדים במכונות, כך שעובדים רבים הופכים למובטלים או לעובדים בעבודות פחות מהנות-רצויות מבחינתם.

עם זאת, בדיקת שיעור השינוי לרעה ברמת האבטלה הכללית, גילתה כי הוא אינו גדול במיוחד, אפילו לאחר מספר שנים.

מפילוח האבטלה לפי מגזרי ייצור, עולה כי במגזרים שבהם התחרות גבוהה - למשל, בשל חשיפה לתחרות מחו"ל - העלייה באבטלה גדולה יותר. האבטלה קטנה יותר בסקטורי השירותים, בעיקר בשירותים המיועדים לבעלי הכנסה גבוהה (במובן זה תורמת עליית השכר המינימום לחלוקה מחדש של ההכנסות).

פילוח לפי גודל החברות מלמד, כי עליית שכר המינימום פוגעת יותר בעסקים קטנים, ופחות בעסקים גדולים ומבוססים. לדוגמה, עליית שכר המינימום פגעה בעסקים קטנים שמשלמים לעובדים שכר זה ובבעליהם, שנמצאים בחלק התחתון של התפלגות הכנסות העצמאים. לעומת זאת, עסקים גדולים יותר לא נפגעו כל-כך מהעלייה.

כלומר, עליית שכר המינימום תורמת להעלאת הריכוזיות במשק, כי היא פוגעת יותר בבעלי העסקים הקטנים, נטולי כוח מונופוליסטי. כך שרובו המכריע של נטל עליית השכר מוטל-נופל על הצרכנים. החברות מייקרות את מוצריהן, והצרכנים  משלמים יותר על כל דבר.

מטרתה של מדיניות שכר מינימום היא קודם כול - לאפשר לעובדים ברמות הכנסה נמוכות להתקיים בכבוד. אבל במשק ובשוק התעסוקה ישנם עובדים רבים במשרות חלקיות; ישנם גמלאים שחיים מפנסיה קטנה או מקצבת זיקנה של הביטוח הלאומי; אנשים שלא יכולים לעבוד במשרה מלאה, מובטלים מחפשי עבודה ועוד. השכר של אלו, ודומיהם, לא עולה כתוצאה מעליית שכר המינימום, אלא רק המחירים שעליהם לשלם. כלומר, החלשים ביותר נפגעים מעליית השכר. 

האם יש תחליף למדיניות זו? כן, ישנם פתרונות למזעור הפגיעה בחלשים.

למשל, להותיר את שכר המינימום ללא שינוי, אך להרחיב את מדיניות מס-הכנסה שלילי, המיועדת להעלות את שכר העובדים המרוויחים מעט, שגם הכנסתם המשפחתית הכוללת נמוכה. מדיניות זו תביא לכך שעלות העבודה תיוותר ללא שינוי, אך שכר העובדים עם ההכנסות הנמוכות יותר, יעלה.

וההבדל מעניין. מס- הכנסה שלילי אינו מייקר את עלויות העבודה, ולא יוצר תמריץ להקטין העסקת עובדים. הוא ממומן ברובו על-ידי בעלי ההכנסות הגבוהות יותר במשק, דרך מס-ההכנסה האישי שלהם. והיות שהוא אינו משנה את עלות העבודה למעסיקים, ההשפעה על  העלאת המחירים תהיה פחותה. כלומר, בעלי העסקים לא "יפצו" את עצמם על-ידי העלאת מחירים, וכן יישאו בנטל המס.

אז אולי שכר המינימום אינו ה-דבר שצריך להתמקד בו בבחירות הקרובות? אולי עדיף להתמקד יותר במצב התחרות במשק?

משק ריכוזי פחות ותחרותי יותר יוריד את יוקר המחיה, ויאפשר למי ששכרו כ-5,300 שקל בחודש, להתקיים בכבוד. בנוסף, משק תחרותי יותר יביא לעליית פריון העבודה והשכר, כך ששכר המינימום הנוכחי יהפוך להיות פחות רלוונטי ליותר עובדים. 

רונן בר-אל הוא חוקר במחלקה לכלכלה ולניהול, האוניברסיטה הפתוחה.

תומר איפרגן הוא חוקר במחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בן-גוריון. 

עוד כתבות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה חיובית בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%, TSMC ב-5%

דאו ג'ונס עולה ב-0.3% ● ירידה תלולה במכירות הבתים בארה"ב ● למה טראמפ מדיה מזנקת ב-15% גם היום ● ליתיום אמריקס צוללת ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים