עו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, השתתף בוועדת איתור לבחירת נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, שהתכנסה ב-30 ביולי 2017, כחודשיים אחרי שהשופט שנבחר בסופו של דבר לתפקיד הנשיא, שמואל טננבוים, אישר לצרף את נוה כנתבע בתביעה שהגישה עובדת לשעבר של לשכת עורכי הדין נגד הלשכה - כך נודע ל"גלובס". יודגש כי התביעה נגד הלשכה ונוה נדחתה בסופו של דבר על-ידי שופטת אחרת (שרון אלקיים) לפני כחצי שנה, תוך שכל הטענות שהעלתה העובדת נגד נוה נדחו.
עוד נודע ל"גלובס" כי נוה השתתף כיו"ר לשכת עורכי הדין בפועל בשתי ועדות לאיתור נשיאים לבתי המשפט, אף שלא היה לו מעמד רשמי בוועדות, והנשיאים נבחרו על-ידי שרת המשפטים דאז, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים נאור.
לפי מידע שהעבירה הנהלת בתי המשפט, נוה השתתף בוועדה לבחירתו של טננבוים, ובנוסף הוא השתתף בדיון הוועדה לאיתור נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שבחרה בסופו של דבר בשופט איתן אורנשטיין לתפקיד. נזכיר כי לאחרונה נחשפה התכתבות בין אורנשטיין לבין נוה ערב המינוי של אורנשטיין, שבמסגרתה הבטיח נוה לתמוך באורנשטיין לנשיא, ובתמורה אורנשטיין הבטיח שיטפל בנושאים שונים בבית המשפט המחוזי.
חזרה למינוי של הנשיא טננבוים: בתקופה שקדמה למינויו לנשיא, כשהיה סגן נשיא, דן טננבוים בתביעה שהגישה עובדת בשם ורד לוי נגד לשכת עורכי הדין, לאחר שהיא פוטרה ממנה. בתביעה טענה לוי, בין היתר, כי "לשכת עורכי הדין היא בית חרושת למינויים פוליטיים". לוי הוסיפה וטענה כי פיטוריה מהעבודה בלשכה נעשו באופן בלתי חוקי ומנוגדים להסכם הקיבוצי שחל עליה, והעלתה טענות אישיות נגד נוה וטענה להתנכלויות מצדו.
יצוין כי עובדת השתתפותו של נוה בוועדת האיתור לבחירת נשיא בית הדין לעבודה בבאר-שבע התבררה בזכות בקשה לפי חופש המידע שהגיש עו"ד זאב לב מהתנועה למשילות ודמוקרטיה להנהלת בתי המשפט.
תחילה לוי הגישה את תביעתה נגד לשכת עורכי הדין בלבד. בסמוך לדיון ההוכחות היא ביקשה לזמן את עו"ד נוה לעדות, והשופט טננבוים נעתר לכך. ואולם לוי בחרה בסופו של דבר שלא לזמן את עו"ד נוה לעדות, אלא ביקשה לדחות את דיון ההוכחות ולתקן את כתב תביעתה על דרך הוספת נוה כנתבע והוספת עילות תביעה אישיות נגדו.
ב-23 במאי 2017 השופט טננבוים נעתר לבקשת העובדת לוי להוסיף את נוה כנתבע נוסף ללשכת עורכי הדין. ב-30 ביולי 2017, כאמור, השתתף נוה בוועדת האיתור לבחירת נשיא בית הדין לעבודה בבאר-שבע שבחרה בסופו של דבר בטננבוים לתפקיד. מאוחר יותר הועבר הטיפול בתביעה של לוי נגד הלשכה ונוה לשופטת שרון אלקיים. בחודש אוגוסט 2019 דחתה השופטת אלקיים את התביעה נגד הלשכה ונגד נוה.
השופטת פסקה כי "לא מצאתי כי נפלו פגמים בהליך פיטוריה של התובעת. התובעת פוטרה משיקולים עניינים, מאחר שתפקידה התייתר, ולא נמצא עבורה תפקיד אחר בלשכה המתאים לכישוריה וניסיונה".
עוד נפסק כי "לא הוכח כי התובעת סבלה מהתנכלות והתעמרות מצד עו"ד נוה, ולא הוכח כי הליך הפיטורים היה נגוע בשיקולים זרים ופוליטיים אסורים".
בא-כוחו של אפי נוה, עו"ד בעז בן-צור, לא היה מעוניין להגיב לדברים.
עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה שהגישה את בקשת חופש המידע להנהלת בתי המשפט, מתרעם על כך שההנהלה סירבה לחשוף את תוכן הדיונים לאיתור נשיאי בתי המשפט. עו"ד לב אמר כי התשובה שהתקבלה תמוהה ביותר, וכי לא ברור מדוע סבורים בהנהלת בתי המשפט שהליך מינוי נשיאי בתי המשפט אמור להיות חסוי מעיני הציבור, בייחוד לאור התמיהות והפרסומים על מעורבותו של עו"ד אפי נוה במינויים אלה.
עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מסר כי "במחקר שערכה התנועה למשילות ודמוקרטיה הראינו כי ברוב המוחלט של מדינות העולם ממונים השופטים על-ידי נבחרי הציבור בהליך פומבי ופתוח. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, ותשובת הנהלת בתי המשפט מעידה שוב כי הליך מינוי השופטים החשאי פוגע באמון הציבור במערכת המשפט ומהווה כר פורה למינוי מקורבים בשיטת 'חבר מביא חבר' ולשיקולים זרים".
דוברות בית המשפט מסרה בתגובה: "הניסיון לקשור בין מינוי השופט טננבוים לנשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע ובין החלטה שניתנה על-ידו כחודשיים קודם לכן, כשופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, לצרף את עו"ד נוה כנתבע בהליך שהתנהל שם - הוא משולל כל יסוד.
"ראשית, בניגוד למה שעלול להשתמע מן הכתבה, עו"ד נוה לא היה חבר בוועדה לאיתור נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע, אלא הופיע בפניה מתוקף תפקידו יחד עם ראש מחוז דרום בלשכת עורכי הדין דאז, עו"ד דני אליגון. שנית, בניגוד למה שמוצג בכתבה, הנשיא טננבוים לא דן באותה תביעה שהתנהלה, כאמור, בתל-אביב וזאת למעט החלטת הצירוף האמורה שניתנה לבקשת התובעת".