ריקוד שורות / איור: עומר הופמן
חתונה של אדם אהוב היא תמיד אירוע מרגש, בטח כשמדובר בבת של חברים טובים שמכירים עוד כשהייתה בבטן של אמא. לכבוד האירוע רונית, בעלה והילדים התלבשו יפה, כתבו המחאה מכובדת ונסעו לגן האירועים המפואר באזור השרון. קבלת הפנים הייתה שקטה יחסית, קלאסית. פינגר פוד מדוגם, מלצרים לבושים בשחור, מוזיקה מלטפת אוזניים. העניינים התחממו לקראת החופה. החברים של החתן-כלה היו עליזים באופן מוקצן וקולני קצת, אבל למה לא, שישמחו, מה יש. ככל שהערב התקדם התמלאה הרחבה. הדי.ג'יי היוקרתי הרים ווליום וקצב, ורונית, בן זוגה וחבריהם, כולם באמצע שנות ה-50 לחייהם, התמקמו על הדשא, בואכה השירותים. מספיק רחוק מהרמקולים, כדי שיוכלו לשמוע את עצמם מדברים, אבל מספיק קרוב לבר כדי לתדלק באלכוהול.
"ואז אנחנו רואים מצעד של חבר'ה, כולם בני טובים, הולכים לשירותים, חוזרים לרחבה ושוב לשירותים", מספרת רונית. "בעלי צחק ואמר שאולי הם אכלו משהו לא טוב וקלקלו את הקיבה. באחד הטיולים הלוך ושוב, אחד מהם קרא לבן של חבר שישב איתנו, בוא לשירותים. לא התאפקתי ושאלתי, מה קורה פה? הוא הסתכל עליי והתחיל לצחוק, 'כמה שאת תמימה. את באמת לא מבינה מה הולך שם? מסניפים קוקאין, מה חשבת?'. שאלתי בשביל מה צריך את זה, וההסבר שלו היה פשוט: המוזיקה דופקת במוח, אז צריך לדפוק את הראש כדי ליהנות ממנה.
"הייתי בשוק, ואז נזכרתי שבחתונה של הבן שלי, שהתקיימה כמה שנים קודם, הילדים אמרו שזה מה שעומד לקרות גם אצלנו, שיהיה קוק. ואני כעסתי וביקשתי שיפסיקו למתוח אותי, כי אין מצב שזה יקרה. הבנתי שלא רק שלא עבדו עליי, גם בחתונה של הבן שלי היה קוקאין, רק שאנחנו לא ידענו".
רונית החליטה לבדוק בעצמה מה מתרחש בשירותים. החדר היה עמוס בנות. אחרי דקות ארוכות של המתנה הגיע סוף-סוף תורה להיכנס לתא. היא ראתה שליד גליל נייר הטואלט תלו בעלי האולם מאפרת אלומיניום מרובעת ושטוחה ועליה שאריות של אבקה לבנה. "יצאתי משם עם כאב בטן. אנחנו נמצאים בתרבות שפע שכנראה מסובבת לצעירים את הראש. מדובר בילדים טובים, שלא צורכים קוקאין בשוטף ומרגישים שהם צריכים לקחת חלק בהסנפה הציבורית הזאת כדי להיות שייכים וליהנות".
דבר המומחה
"קוקאין שייך ל’סמי המסיבות’", מסביר פרופ’ שאולי לב-רן, מייסד המרכז הישראלי להתמכרויות ויו"ר החברה לרפואה וטיפול בהתמכרויות, "שהם קבוצה של חומרים מעוררים, סטימולנטים, שיכולים להשרות אופוריה, מצב רוח טוב מופרז יחסית לאירוע, לעורר ביטחון עצמי רב מדי, אנרגיות, ויכולת להישאר ער שעות ארוכות ולתפקד, ולכן קל להבין למה בוחרים להשתמש בו דווקא בקונטקסט הזה. כמו כל חומר ממכר אחר, הוא גורם להפרשת דופמין במוח ומייצר תחושה של רצון לעוד. הנזקים המיידיים תלויים בבריאותו של המשתמש, במינון וברמת הניקיון של החומר. אם אני אדם שסובל מהפרעות בקצב הלב ונוטל קוקאין טהור במינון גבוה, הסכנה היא אקוטית, בגלל שאחת הסכנות בהסנפת קוקאין היא הפרעת קצב בלב, שיכולה להיות קטלנית ולהסתיים במוות. הסכנה תגבר גם אם הלב שלי בריא לגמרי, אם אסניף ארבעה גרם במקום חצי גרם בערב.
"גם ערבוב של חומר עלול להיות מסוכן, מכיוון שהוא נקנה בשוק השחור ואין לנו אינדיקציה במה דיללו אותו. עוד השפעה קצרת טווח היא סיכון במעורבות בתאונות דרכים, בגלל תחושת הביטחון העצמי המופרז שעלולה להשפיע על שיקול הדעת בנהיגה או, להבדיל, קיום יחסי מין לא מוגנים. ההשפעות ארוכות הטווח כוללות התפרצות של הפרעה נפשית חבויה וסכנת התמכרות. בשימוש חד-פעמי באירוע, למעלה מ-50% לא יחוו דבר מאלה, אבל 16% יפתחו התמכרות, בגלל המבנה הנפשי שלהם.
"אז יש את טוהר החומר, הנטייה להתמכרות, השאלה אם אני סובל מהפרעה פסיכוטית, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז שפתאום נעלמת, הרבה מאוד גורמים שאנשים צריכים להכיר. וזו עיקר הבעיה. רוב האנשים לא יודעים מספיק על הסכנות שבצריכת קוקאין ולכן מציבים את עצמם בשימוש מסוכן. חשוב לדבר על התופעה, כי הוכח שתוכניות המניעה המבוססות על הפחדה לא אפקטיביות, כי למרות סכומי הכסף הגדולים שהושקעו בהן, צריכת הסמים הקשים נמצאת בעלייה מתמדת. לפעמים יותר חשוב להיות חכם מלהיות צודק".
תגובת משטרת ישראל
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בתופעת הסמים המסוכנים תופעה חברתית פסולה ומסוכנת, שעלולה להוביל להתנהגות פלילית ובכללה אירועי אלימות קשים. המשטרה משקיעה באכיפה ומניעה כלים ומשאבים רבים ומגוונים והיא אוכפת ביתר שאת עבירות סחר והפצת סמים, תוך ביצוע מגוון פעולות גלויות וסמויות במטרה לחשוף את מבצעי העבירה והבאתם לדין, למען ביטחון הציבור ושלומו. במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של משטרת ישראל וגופים נוספים בתופעת השימוש בסמים אנו מקיימים מבצעים רחבי היקף, מיקוד אכיפה בספקי סמים וחומרים מסוכנים, שינויי חקיקה ופעילות יזומה ברשת האינטרנט.
"פעילות זו הניבה הישגים משמעותיים במישור האכיפתי והחקיקתי, לרבות תפיסת חומרים בהיקף עצום, הכללת חומרים חדשים בפקודת הסמים וחשיפת סחר בסמים באינטרנט. בזכות פעילות זו נפתחו והוגשו אלפי תיקים בגין עבירות סחר, יבוא וייצוא של סמים מסוכנים. מדובר באכיפה יזומה המתמקדת בחשיפת עבירות הסמים, בין אם בוצעו בקרן רחוב, במעבר גבול, ברשת או באמצעות אפליקציה ברשת.משטרת ישראל תמשיך לפעול תוך שימוש מקיף בכל הכלים והסמכויות העומדים לרשותה, הן בציר האכיפתי והן בציר החקיקתי, בשת״פ עם כל הגורמים על מנת להיאבק בתופעת ההפצה של סמים מסכנים והשימוש בהם, המסכנת את בריאותו של הציבור כולו".
ראית בחתונה התנהגות מוגזמת, יוצאת דופן, אנשים איבדו את זה?
"ממש לא. את גם לא יכולה לדעת אם זה מהאלכוהול, חוץ מהטיילת הלוך ושוב לשירותים".
מתברר שבשנים האחרונות קוקאין הפך בחוגים מסוימים לתו תקן לחתונה טובה ומעודכנת. בר מצויד היטב כבר לא עושה את זה לקהל הצעיר, גם לא גראס או עלי גת. זוג שמכבד את עצמו ייערך מראש עם כמות יפה של קוקאין וסיגריות גראס מגולגלות לרווחת האורחים. "היינו בשוק כשאבי החתן התרברב בפנינו שקנה על חשבונו את החומר הכי טוב ב-15 אלף שקל, לא כמו שהצעירים התפרנים קונים, כדי שייהנו כמו שצריך. חשבתי לעצמי, איך הוא לא פוחד להגיד שקנה קוקאין, אולי מישהו ישמע וילשין עליו. אחר כך הבנתי שזה סוג של גאווה בשבילו, ואם הוא לא יספר זה כאילו לא היה. יצאתי משם בשוק".
טבילת האף הראשונה
באתר האינטרנט של עמותת אל-סם מוגדר הקוקאין כסם ממריץ רב עוצמה, המופיע בצורת אבקה לבנה ומזוקק מעלי צמח הקוקה הנפוץ בדרום אמריקה. הסם יוצר תחושת התרוממות רוח והשפעתו הפסיכולוגית אינטנסיבית אך קצרת טווח באופן יחסי, כך שתחושת האופוריה פגה אחרי כ-20 דקות, ומיד נוצרת כמיהה למנת סם נוספת, במה שמכונה "חיזוק"" בפי המשתמשים, בשל הנפילה במצב הרוח. הדחף לחזור לתחושה ה"טובה" הופך לכפייתי, בשל הפחד מלחוות את הדיכאון שבא אחריה, כשהתחושה האופורית פגה. בשל העלאת קצב פעימות הלב ולחץ הדם, הסכנות בשימוש בקוקאין כוללות כיווץ עורקים הגורם ללחץ דם גבוה, התקף לב, שבץ מוחי, דיכאון, עייפות והתקפי חרדה. אגב לאלי ליכטר, יו"ר אל-סם, לא היה מושג על אופנת השורות בחתונות.
מתברר שלא רק האורחים בוחרים להסניף קוק כדי לצלוח את האירוע. גם החתן והכלה, יחד או לחוד, עושים לפעמים את טבילת האף הראשונה שלהם באבקה ביום שמחתם, וככה זה גם נראה. דוגמה לחתן מתלבט כזה ומאוד כן, התפרסמה ברשת: "שלום לכולם. אני יודע שזה נשמע נורא, אבל מי שקצת מבין ולא מושפע מהסרט 'זוהר' יוכל להבין אותי. אני לא צרכן של סמים מהסוג הזה. קודם כל חשוב לי שתדעו, זה ידוע שבחתונות היום החבר'ה הצעירים עושים קוק בשירותים ואני גם ניסיתי לפני שנתיים בערך. ההרגשה שלי הייתה טובה וזה ממש שחרר אותי וגרם לי לתחושת ביטחון עצמי ברמה פסיכית פשוט.
"עכשיו נכנסת השאלה: אני בן אדם מאוד מאוד רגיש. אני בוכה בחתונות באופן קבוע, אני זוכר שגם בתור ילד, כשהייתי עובד באולם אירועים, בכיתי אפילו בחתונות של אנשים שאני לא מכיר. תמיד פחדתי מהרגע שאני אצטרך לצעוד לחופה. אני לא רוצה לעשות בושות ולבכות בהתפרצות מול כל האחרים ואולי לגרום גם לכלה למבוכה. אני ממש ממש חושש מזה, פוחד שירעדו לי הרגליים, שאתמלא בזיעה, שלא אצליח לדבר מההתרגשות וכו'. אם אני אעשה קוק לפני החופה אני כמעט בטוח שארגיש ביטחון להתנהג כמו כל חתן נורמלי. השאלה אם זה כדאי? אם כן, זה אומר שאצטרך להסתיר זאת מאשתי לעתיד. ואני לא מתלהב לשקר לה".
אם החתן המתלבט היה פונה לניר, מחתן זוגות אלטרנטיבי ושבע אירועים, שמכיר את התופעה לעומק, וראה חתנים וכלות מתפרקים תחת החופה בגלל קוקאין, הוא היה ממליץ לו לוותר, כמו מרבית הגולשים שהצביעו בסקר אינטרנטי שערך והציעו לו להימנע מניסויים כימיים בגוף שלו בערב המיוחד הזה. ניר (השם המלא שמור במערכת, כמו רוב המרואיינים בכתבה זו): "כבר כמה שנים שהקוק מאוד חזק, מאז הסדרה 'נרקוס' הוא הפך לסוג של קונסנזוס. בטקסים שאני עורך הקהל הוא נורמטיבי לגמרי, הבעיה שההיי של הסם הזה מגעיל וקצר מועד והופך אנשים לחזירים, חרמנים וגסי רוח, ואחרי כמה דקות אתה צריך עוד מנה. זה לא קראק או הירואין שאפשר להעביר ערב כבד ולמחרת יש הנגאובר, שורף באף, אבל זה לא ממכר ברמת זומבי.
"יש פעמים שהזוג מסטול מהתחת בחתונה. הרבה פעמים הם עושים מה שנקרא 'חתונה הפוכה', אוכלים מאוחר, זאת אומרת מסניפים על קיבה ריקה ואז רואים את החתן עם מין רעד בגוף, צמרמורת שלא נגמרת, מושך באף, מתנדנד מתחת לחופה, הכלה בוכה כי מישהי העליבה אותה בגלל שהייתה בהיי. אנשים חושבים, 'קח שורה וזה יסדר לך את הראש', אבל לפעמים זה מטריף את הראש, נהיים קולניים. ראיתי כלה מאבדת את זה, עושה פדיחות נוראיות, זוג שבמקום להגיד אחד לשני דברים רכים ורומנטיים, מעליבים זה את זו. יש בזה משהו עגום, מראות מזעזעים. כולם דלוקים ומפריעים לטקס".
ברק, שמכיר את העולם הזה לעומק, כמשתמש לשעבר, בליין בהווה וסוציולוג רשת, אומר שפעם היה לאנשים כוח להמשיך ליהנות כל הלילה ו'לתת בראש', אבל היום הם באים הרוסים אחרי העבודה ואם רוצים להחזיק מעמד בשעות הקטנות של הלילה צריך קוק, כי זה סם מעורר. "אני רואה בו סם תפקודי. למה? כי חתונה היא אירוע ארכאי שלא השתנה במשך דורות והצעירים לא מתחברים אליו, אין להם כוח ללכת, אז בטח לא לרקוד, מצד שני צריך לשמח את החתן והכלה. הם אכלו מלא, אלכוהול כבר לא מזיז להם, והנה, בזכות הקוק הם הרימו לזוג שמתחתן ושמחו".
תסכים שזה קצת מעוות.
"בהרבה חתונות החומר מאורגן על-ידי החתן והכלה או שיש קנייה מרוכזת, כמו במסיבת רווקים. יש אחד אחראי שמביא ג'וינטים מגולגלים וקוק בשקיות קטנות, מעין שקיות הפתעה כאלה. אז אם יש אספקה שוטפת כזאת, למה לא? צריך לקחת בחשבון שזה סם של חבר'ה יותר מבוגרים, כי הוא יקר. זה סם של עושר, שעולה מהר מאוד ויורד מהר מאוד ולכן הולכים לקחת עוד ועוד, 30 פעם בערב, אתה מתעסק כל הזמן לתחזק את ההיי".
חדר הייחוד כחדר הסנפה
"חתך הגילאים שאני רואה מסניפים בחתונות", אומר ניר, "נע בין 25 ל-35 ויש גם בני 45 פלוס, נישואים שניים. כמה זמן אנשים בני 50 יכולים לרקוד ברצף? דווקא אצל היותר מבוגרים יש הרבה סמים, גם כי הם יכולים לעמוד בהוצאה הכלכלית הכבדה הזאת. ברוב המקרים יש קנייה מרוכזת לפני, לפעמים זה השושבין שלוקח עליו את התיק, הוא גם אחראי שיהיו איזה 40-50 ג'וינטים מגולגלים שיחולקו לקהל. הזירה המרכזית היא בשירותים, ויש כאלה שהופכים את חדר הייחוד לחדר הסנפה שמאכלס את שני המינים. לפני שלוש-ארבע שנים, היית בא לחתונה והיו ג'וינטים, היום יש MDMA, אקסטזי, ספידים, וכמובן קוק קריסטל. אני לא יודע איך ומתי הפכו חתונות לאירוע שבו אנשים באים כדי להישפך, הרי כולם חברים של חברים. אבל אם בחתונה אחת היה קוק, מה, לא יביאו לחתונה הבאה?".
ברק: "יוצא שאנשים עובדים כל הערב בשביל ההיי, הולכים לשירותים וחוזרים שוב ושוב. יש משהו מקולקל בתרבות הבילוי של הצעירים, כי אין סצנת ריקודים ואנשים מתביישים לרקוד, וכשיוצאים למועדון שומעים טכנו, נדחקים לחלל צפוף ובקושי זזים. אנשים באים לחתונה בעל כורחם, הם לא נדרשים למשהו ולא מתכננים ליהנות, זה מין אירוע פוליטי שבו אתה צריך להרשים".
שרית, שהייתה בחתונה בתל אביב, התרשמה עמוקות מכושר העמידה של החבר'ה שרקדו שמונה שעות ברציפות, כלומר, כמעט ברציפות, בקיזוז הזמן שהלכו וחזרו מהשירותים. "הייתה שם אנרגיה עצומה ולא מובנת באוויר", היא אומרת, "וחשבתי שאו שאני זקנה או שמשהו קורה. כשסיפרו לי שיש קוקאין בשירותים לא האמנתי, עד שחברה סחבה אותי פנימה כדי שאראה בעצמי. ראיתי מאפרות נירוסטה ואבקה עליהן, חשבתי שזה טלק ורציתי להריח. מהנשיפה זה התפזר בחדר. הבנתי למה כשחיכינו בחוץ ראינו כל פעם שתיים-שלוש בחורות נכנסות יחד לתאים. לא העליתי בדעתי שהן מסניפות יחד. ראיתי שם אנשים שהגיעו עם שקיות קטנות שחילקו להם. ומה שמפתיע, שהם עושים את זה רק בחתונה. אחר כך יכולה לעבוד שנה והם לא יגעו.
"למדתי קרימינולוגיה, וברור לי שמי שיש לו בעיית התמכרות, ייפול לזה. כשניסיתי להבין למה הם צריכים את הסם, אמרו לי שזה נותן להם את הכוח לעמוד על הרגליים, פותח אותם, כי הצעירים היום יותר סגורים ומופנמים והם לא יודעים להשתחרר, להתמודד עם השמחה. לנו הספיקה חצי כוס יין כדי להרגיש בהיי. מצד שני, ההשפעה של הקוק היא יותר אסתטית. אלכוהול מביא איתו מראות לא נעימים ולא נקיים".
ואם כבר מזכירים אלכוהול, דור ההורים יודע שחתונה טובה דורשת בר עשיר. אבא של חתן מספר איך קנה לכבוד החתונה 50 בקבוקי וודקה אצל ספק בדרום תל אביב, כדי שהאורחים יתפסו ראש טוב וחזק, וסיכם עם המוכר שיחזיר לו את מה שיישאר ויקבל זיכוי. בסוף הערב הוא נדהם לגלות שבבר נשארו 30 בקבוקים סגורים.
זה אולי נשמע כמו שאלה במתמטיקה, אבל הבעלים של חנות המשקאות פתר אותה מיד. "זה לא מפתיע אותי", אמר לאבי החתן שהתנצל על כמות הבקבוקים הגדולה שהחזיר. "החבר'ה היום לא שותים אלכוהול, אלא לוקחים קוק. אני רגיל לזה. הם מעדיפים להסניף ולא לשתות, כי אם יצאו החוצה והמשטרה תתפוס אותם ותעשה להם ינשוף, הם יצאו נקי. זה גם שיקול".
ואיפה המשטרה בסיפור?
ניר, המחתן בטקסים אלטרנטיביים, מעיד שלא ראה אף פעם ניידת מסתובבת ליד גן אירועים. "המשטרה שמה ניידות וינשופים ליד מוקדי בילוי ולא ליד מקומות של אירועים, כאילו יש הבנה שקטה שיש מין מובלעות כאלה, שבהן כאילו מותר. יש מקומות בילוי שנלחמים בזה, ומורידים את המדפים בשירותים כדי שלא יסניפו עליהם. בן אדם יוצא לבלות ורוצה להשתין, אין לו סיכוי כי כל השירותים תפוסים. המזל בחתונות שאין כל-כך הרבה אורחים בדרך כלל".
מכיוון שמדובר בתופעה שקיימת כבר כמה שנים, נשאלת השאלה איפה משטרת ישראל, שיודעת לפשוט על מועדונים ולפתוח תיקים פליליים לבעלים ולמבלים שנתפסים עם סמים. בעלי מועדונים משתדלים להיזהר ומסירים כל מדף או משטח ישר שיכול לשמש להסנפה, בניגוד לחלק מגני האירועים שדווקא מספקים אביזרים נלווים לנוחות המשתמשים.
בעל אולם באזור מישור החוף הדרומי אומר שהקולגות שלו והוא מכירים את התופעה היטב, וגם אם הם לא מספקים מאפרות מיוחדות, בעצם העובדה שהם לא מזעיקים משטרה כשהם יודעים שתאי השירותים הופכים למאורות הסנפה, הם משתפים פעולה עם התופעה. אביב שזירי, יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני האירועים, אומר ששימוש בסמים, בהם קוקאין, בחתונות, מוכר לו והתופעה הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. "אני יוצא נגד בעלי אולמות, אם יש כאלה, שמשתפים איתה פעולה באמצעות אספקת אביזרים למשתתפים. מאידך, אני מתנגד לפשיטות משטרתיות על אירועים ובטוח שכמו שהמשטרה יודעת לבדוק שימוש באלכוהול ביציאה מהאירוע, היא תמצא דרך לערוך בדיקות סמים לפי הצורך".
כשהעליתי בפני אחד מבעלי האולמות את הרעיון שפשיטה משטרתית אחת רצינית בחתונה תעשה סדר אחת ולתמיד, הוא נזעק. "אין דבר כזה, משטרה לא תפוצץ חתונה, כמו שמס הכנסה לא נכנס לחתונות. כי כשהם עשו פשיטות כאלה, הם חטפו תביעות בסכומים גבוהים, אז הם הבינו שזה לא משתלם, אז הם באים לפני או אחרי. כמו שהמשטרה מעמידה ניידות עם ינשופים בכביש הגישה לאולם, ככה היא יכולה לבצע בדיקות סמים".
"המשטרה לא פושטת על חתונות", מפרשן ברק, "כי זאת אקס-טריטוריה לא רשמית. אני מניח שבסוף תהיה פשיטה כזאת. למרות שאני נגד שיטור סמים, תהיה לזה השפעה טובה, כי זה יטלטל ויזעזע את הספינה. ברור לי שהדור המבוגר יהיה בשוק, כי הוא לא מודע עד כמה הקוק זמין ופער הדורות בעניין הזה הוא עצום. אנשים יושבים עם הילדים שלהם בארוחת שישי ולא יודעים מה קורה איתם שעה אחר כך כשהם יוצאים לבלות. המידע על סמים בקרב צעירים ומבוגרים הוא עלוב, אנשים לא יודעים איך לצמצם סיכונים, מה מותר ואסור, למי הם יותר מסוכנים, ותרבות השקר וההסתרה מתפוצצת פתאום לאנשים בפנים. הפער הזה הוא גם פער של תרבות בילוי, היום הסמים הפכו לתוכן של הבילוי. הצד האופטימי הוא שלבני ה-20, בני דור האינטרנט, יש ידע יותר רחב, תכנים יותר עמוקים ולכן יש סיכוי שתרבות הסמים והקוק בחתונות ובמקומות בילוי פחות תקרוץ להם".