גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלום עכשיו, סיפוח עכשיו: כשנתניהו, ברק ואולמרט סירבו לחכות לבחירות

הלחץ על נתניהו ליישם מיד חלקים מתוכנית טראמפ הצית ויכוח: מתי מותר לקבל הכרעות מדיניות סמוך לבחירות, ואילו ראשי ממשלה קיבלו לכך אור ירוק? זמן טוב להיזכר במאבקים נגד יוזמות קמפ דיוויד, טאבה ופינוי האוריינט האוס ● המשרוקית של גלובס

אהוד ברק, יאסר ערפאת וביל קלינטון, קמפ דיוויד, שנת 2000 / צילום: לע"מ
אהוד ברק, יאסר ערפאת וביל קלינטון, קמפ דיוויד, שנת 2000 / צילום: לע"מ

התביעה מראש הממשלה בנימין נתניהו להכריז מיד על סיפוח הבקעה הגיעה לשיאה ביום חמישי בעצרת המונים בכיכר פריז בירושלים. "אני חושש שאם לא תהיה ריבונות לפני הבחירות, היא לא תהיה גם אחרי הבחירות", אמר לקהל דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן שמכהן גם כראש מועצת יש"ע, "זו תהיה בכייה לדורות". אבל בדברים של אלחייני מקופלת השאלה שעוררה בשבועות האחרונים מחלוקת בין מצדדי הסיפוח ומתנגדיו: האם מותר בכלל לממשלה להכריע בשאלות מדיניות גורליות רגע לפני בחירות, שאחריהן אולי תיכון ממשלה אחרת עם תפיסות אחרות?

הנצחת השליטה הישראלית בבקעת הירדן היא חלק מתוכנית מדינית שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מגבש כבר כמה שנים. אבל אף שבספטמבר 2018, בפגישה עם נתניהו, הבטיח הנשיא לפרסם את התוכנית "תוך חודשיים-שלושה" - פרטיה נחשפו בפועל רק בינואר האחרון, פחות מחודש וחצי לפני הבחירות לכנסת ה-23. מקורבי נתניהו הזדרזו אז להודיע שהממשלה תבצע את סיפוח הבקעה עוד לפני שהישראלים והישראליות ילכו לקלפי, אבל בינתיים זה לא התרחש.

מתנגדי התוכנית הציגו טיעונים שלפיהם לנתניהו אין מנדט למעשה כזה. איציק שמולי מהעבודה-גשר-מרצ הפנה לקריטריונים שקבע היועץ המשפטי לממשלה, שמציבים גבולות לפעולות של ממשלת מעבר ערב בחירות. לדברי שמולי, "פעולות שיש בהן לשנות סדרי עולם ולקבוע עובדות בשטח - עובדות שהממשלה הבאה הנבחרת לא תוכל לשנות" מעוררות קושי רב, ואינן בסמכותה של ממשלת המעבר.

התומכים נשענו על טענות היסטוריות כדי להפריך את הדברים. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד (ימינה) מחתה שכאשר השמאל ביקש לקדם תהליכים מדיניים בתקופת בחירות, למשל במקרה של אהוד ברק ב-2001 ואהוד אולמרט ב-2008, בג"ץ אישר זאת; ואילו כשהימין מעוניין בכך - למשל כשנתניהו ביקש לסגור את האוריינט האוס ב-1999 - בג"ץ בלם אותו. גם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (ימינה) השתמש בטיעון הזה: "ברק, אחרי שהתפטר כבר מתפקידו כראש הממשלה והכנסת פוזרה - בתקופת בחירות - הלך לקמפ דייוויד, ובג"ץ נתן לדבר הזה לגיטימציה". ואילו ח"כ יריב לוין (הליכוד) סייג את העיקרון המשפטי שציין שמולי: "יש קביעה של היועץ המשפטי לממשלה שכאשר ישנה הזדמנות מדינית יוצאת דופן, וכאשר התנאים שנוצרו עלולים להשתנות לאחר מכן - מוצדק לקבל החלטה".

לא מפסיקים לדבר

מה באמת מלמדות העובדות ההיסטוריות? בעוד שבוויכוח על הלגיטימיות של הכרעות מדיניות אנחנו לא מוסמכים לשפוט, נחזור כאן אל התקדימים הרלוונטיים וניזכר איך פעלו הפוליטיקאים ומה אמרו המשפטנים.

האוריינט האוס: הסגירה נבלמה בלי פסק דין

באפריל 1999, כחודש לפני הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, הורה ראש הממשלה דאז נתניהו לסגור את האוריינט האוס - מסמלי התנועה הלאומית הפלסטינית. האוריינט האוס, בית מידות בירושלים השייך למשפחתו של המנהיג הפלסטיני פייסל חוסייני, שימש מאז שנות ה-70 לפעילות ציבורית פלסטינית. לימים שכנה בו נציגות של אש"ף. אחרי הפסקה של כמה שנים, הוא חזר לפעול בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו, והלשכה הדיפלומטית ששכנה בו הייתה נציגות מדינית בלתי רשמית של הפלסטינים בירושלים. בלשכה התארחו מנהיגים מן העולם, והיא הפכה לסמל למאמץ הפלסטיני להשיג הכרה בינלאומית.

עד ההחלטה של נתניהו נהגו גורמים ישראליים לאיים מעת לעת להשבית את הפעילות באוריינט האוס, אבל לא עשו זאת. נתניהו הלך רחוק מהם: הוא הורה לשר לביטחון פנים אביגדור קהלני לסגור שלושה מהמשרדים שפעלו בבית, וביניהם הלשכה המשפטית. קהלני, שלא היה שלם עם המהלך, הוציא צו סגירה, אך נמנע מלבצע אותו מיד. הוא העניק למפעילי המשרדים ארכה של שבועיים לקיום שימוע.

בינתיים הבחירות הלכו וקרבו. עם תום תקופת השימוע הגישו כמה אקדמאים ישראלים עתירה לבג"ץ נגד הסגירה. טענתם: ההחלטה לסגור את המשרדים לא נבעה משיקולים ענייניים אלא משיקולים פוליטיים שקשורים לבחירות הקרבות.

בג"ץ הסכים לשמוע את העתירה, ולכן הוציא צו ביניים נגד הסגירה. זה קרה שבועות ספורים לפני הבחירות, וכשאלה נערכו, הדיון המשפטי עדיין לא התקיים. בבחירות הפסיד נתניהו לברק, ופחות מחודש אחרי מינוי ראש הממשלה החדש הודיעה המדינה לבג"ץ שהיא לא מתכוונת לסגור את המשרדים. העתירה בוטלה אפוא בלי שהשופטים נדרשו לפסוק מפורשות אם החלטת נתניהו הייתה לגיטימית, אבל אכן הביאה לסיכול ההחלטה.

טאבה: הפסגה שהולידה הלכה

התקדים המשפטי החשוב בדבר הכרעות מדיניות ערב בחירות נקבע ב-2001, על רקע המגעים בין ברק ליאסר ערפאת. ברק החל לעסוק במשא-ומתן עם הפלסטינים כשנתיים קודם, זמן קצר אחרי שנבחר לראשות הממשלה במאי 1999. בספטמבר 1999 הוא נפגש עם ערפאת בשארם א שייח', וביולי 2000 בקמפ דיוויד, שם ניסה לדחוף להשגת הסכם.

הפגישה בקמפ דיוויד, בניגוד לטענה של סמוטריץ', התקיימה לפני שברק התפטר מתפקידו. ממשלתו לא הייתה אז ממשלת מעבר. אבל הנסיעה של ברק לארצות-הברית עוררה התנגדות עזה בממשלתו, והביאה לפרישתן של ש"ס והמפד"ל. לקואליציה של ברק לא נותר רוב בכנסת.

העובדה שברק ייצג ממשלת מיעוט הספיקה להלל וייס ולמשה פייגלין להגיש עוד ביולי עתירה ראשונה לבג"ץ, שבה טענו כי מאחר שאיבד את הרוב בכנסת - אין לו סמכות לשאת ולתת עם הפלסטינים, ובוודאי לא להגיע עימם להסכמים. אבל הדיון בעתירה התעכב, ובינתיים העולם לא קפא על שמריו: פסגת קמפ דיוויד נכשלה, כעבור חודשיים פרצה אינתיפאדת אל אקצא, ומעמדו הפוליטי של ברק הלך ונשחק. בדצמבר 2000 הוא התפטר מראשות הממשלה.

עם התפטרות ברק נקבע מועד לבחירות חדשות במרץ 2001, כשלושה חודשים קדימה. אבל הכנסת עצמה לא התפזרה, ולא עמדה לבחירה מחודשת: בגלל חוק הבחירה הישירה שהיה אז בתוקף, התפטרות ברק חייבה בחירות לראשות הממשלה בלבד.

המגעים המדיניים לא הוקפאו גם אחרי ההתפטרות. בדצמבר 2000 התקיימו בוושינגטון שיחות בין ישראלים לפלסטינים בדרג בינוני. ברק וערפאת קבעו בסופו של דבר להיפגש בטאבה בסוף ינואר 2001, כשבוע בלבד לפני הבחירות.

בינתיים הוגשו נגד ברק עתירות נוספות. בינואר 2001 מסר היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין את חוות-דעתו לבג"ץ. רובינשטיין טען שיש לאפשר את המשך המגעים בשל מה שמכונה "עקרון הרציפות": התהליך המדיני החל הרבה לפני שהממשלה הפכה לממשלת מעבר. כמו כן, הוא טען שהפסקת המגעים עלולה לגרום נזק לשכנותיה של ישראל. רובינשטיין התחייב בפני השופטים שאם יחתום ברק על הסכם - ולו בראשי תיבות - ההסכם יובא לאישור הממשלה ואז לאישור הכנסת.

בג"ץ התפנה לבסוף לדון בעתירות יומיים בלבד לפני הפסגה, וכעשרה ימים לפני הבחירות. השופטים נדרשו לפסוק בשאלה אם ראש ממשלה שהתפטר, ואשר ממשלתו איבדה את אמון הכנסת, יכול לנהל מו"מ מדיני, ובעיקר, אם הוא יכול לקבל החלטות שישפיעו השפעה מהותית על עתיד המדינה.

ברוב של שישה מול אחד החליטו שופטי בג"ץ לדחות את העתירות, ובכך נתנו אור ירוק לקיום פסגת טאבה. הנשיא דאז אהרון ברק מנה שלוש סיבות להחלטתו. הראשונה הייתה עקרון הרציפות, שנשען על כך שהמגעים לא היו "פעולה ממשלתית חדשה". בכך קיבל ברק את עמדת רובינשטיין. סיבה שנייה הייתה שאפילו בימי ממשלת מעבר ראוי לבית המשפט להתרחק עד כמה שניתן מהתערבות ביחסי החוץ של ישראל, שהם בסמכות הממשלה.

הסיבה השלישית, והמכרעת בעיני ברק, קשורה בנסיבות הפוליטיות המיוחדות שכמה מהדוברים בימינו נוטים לשכוח אותן. למרות התפטרות הממשלה, הכנסת לא התפזרה, ועמדו לפניה עוד שתי שנות פעילות סדירה. ברק הסביר שעל פי חוק, כל הסכם שתחום הממשלה עם הפלסטינים יהיה טעון אישור של הכנסת, בין אם באשרור ובין אם בתיקון חוקים וחוקי יסוד. כיוון שחברי הכנסת שעדיין נהנים מאמון העם יצטרכו לסמוך ידיהם על ההסכם, ברק לא יוכל לכבול את ידי הממשלה הבאה באופן שיפגע ברצון הבוחר.

פסק הדין הזה נודע לימים כהלכת וייס. פסגת טאבה הסתיימה בלא כלום, וברק וערפאת אפילו לא קיימו את הפגישה המתוכננת ביניהם.

אולמרט ואבו מאזן: "אמשיך עד יומי האחרון"

בספטמבר 2008, בצל ההליכים המשפטיים נגדו, הגיש אהוד אולמרט את התפטרותו מראשות הממשלה. ציפי לבני, שזכתה לפני כן בפריימריז לראשות מפלגת קדימה, לא הצליחה להרכיב ממשלה חדשה. בסוף אוקטובר פוזרה הכנסת והבחירות נקבעו לפברואר 2009.

אולמרט לא הרפה מעיסוקו באפיק המדיני, בפרט מול יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן (מחמוד עבאס). גם הפעם הולידה ההתעקשות עתירה לבג"ץ: ח"כ לימור לבנת מהליכוד הגישה בנובמבר 2008 עתירה שבה דרשה מאולמרט לחדול מקיום המו"מ עם הפלסטינים, וייתכן גם עם סוריה. לבנת טענה כי "גם אם לא יניב המשא-ומתן הסכם, הרי לעצם ניהול המשא-ומתן המדיני חשיבות רבה, שכן העמדות שיוצגו בו עלולות לכבול את ידיהן של ממשלות עתידיות בישראל".

אולמרט ואבו מאזן נפגשים ב-2008 / צילום: משה מילנר , לע"מ

אלא שלא הייתה מחלוקת על כך שאולמרט עסק במגעים הרבה לפני שהתפטר. גם לבנת הסכימה שהלכת וייס אמורה לחול על אולמרט, אלמלא הבדל חשוב: בניגוד לברק, אולמרט אינו מתמודד שוב בבחירות, ולא מבקש את תמיכת הציבור שיאפשר לו להשלים את המו"מ. לכן אין לו מנדט להשפיע על מדיניות הממשלה העתידית. לבנת ציטטה דברים שאמר אולמרט בישיבה לזכר יצחק רבין שקיימה הכנסת בנובמבר 2008. אולמרט הודיע שהוא מתחייב להמשיך במו"מ עם הפלסטינים עד יומה האחרון של ממשלתו, כדי "שלא יהיה אפשר לחמוק מהסכם בעתיד".

השופטים החליטו פה אחד שהלכת וייס דווקא תקפה גם במקרה הזה: מכיוון שהמו"מ התקיים ברציפות עוד לפני התפטרותו של אולמרט, עקרון הרציפות חל עליו. כמו כן, הם הזכירו את קביעת בית המשפט מ-2001 שעל הרשות השופטת להיזהר מלהתערב בהחלטות מדיניות, ונשענו גם על חוות-דעתו של היועץ המדיני לראש הממשלה שלום תורג'מן, שטען כי הפסקת המגעים תגרום נזק למדינת ישראל.

רשימת מקורות:

בדיקת המשרוקית - בצלאל סמוטריץ' על המו"מ שקיים ברק ערב הבחירות

בג"ץ - פסק הדין בעתירת האקדמאים נגד סגירת האוריינט האוס, 1999

בג"ץ - פסק הדין בעתירת וייס ופייגלין נגד ברק, 2001

בג"ץ - פסק הדין בעתירת לימור לבנת נגד אולמרט, 2008

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום