איפה עובר הגבול בין תכנון לגיטימי לבין העלמה של מיסי מקרקעין? / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
בני הזוג יעקבוביץ' היו בעלי דירה בבאר-שבע, כשהחליטו לרכוש גם דירה בתל-אביב. כדי לזכות במדרגות מס רכישה של דירה יחידה, העבירו בני הזוג את זכויותיהם בדירה בבאר-שבע לאביה של בת הזוג, ודיווחו על העברה זו כהעברה ללא תמורה מיחיד ל"קרובו". לצערם, רשות המסים לא קיבלה את הדיווח, קבעה כי הורי בת הזוג אינם קרובים אל החתן וסיווגה את העסקה כעסקה דו-שלבית: בשלב הראשון העברת מחצית הדירה מבן הזוג לבת זוגו (בחיוב 1/3 מס רכישה); ובשלב השני העברת מלוא הזכויות בדירה מבת הזוג לאביה (בחיוב 1/3 מס רכישה).
ועדת הערר בבאר-שבע אשר אליה הגיעה המחלוקת אישרה את עמדת רשות המסים, וקבעה כי הגדרת "קרוב" על-פי חוקי מיסוי מקרקעין אינה כוללת הורה של בן זוג. לעומת זאת, מהכיוון ההפוך, נקבע כי "חתן" כן נחשב כ"קרוב" לחמיו. בעקבות ההכרעה, בני הזוג נאלצו לשלם תוספת מס של כ-10,000 שקל לרשות.
היעקבוביצ'ים ממש לא לבד. מס הרכישה הגבוה ברכישת דירה שנייה יצר שפע של תכנוני מס, שהנפוצים שבהם הם העברת דירה במתנה לבן משפחה, ילד או הורה, או רישום דירה על שם הילדים מלכתחילה.
כך גם היה במקרה של בני הזוג שמרת, שניסו לחמוק מנטל מס הרכישה הכבד, וגילו שזו משימה לא פשוטה. השניים היו בעלים של בית בכורזים כשקנו בית חדש בטבעון. במשך זמן מה הם ניסו למכור את הבית בכורזים - ללא הצלחה. ביום האחרון שבו עוד ניתן היה למכור את הדירה וליהנות ממס רכישה מופחת, חתמו בני הזוג על הסכם להעברת הבית בכורזים לאימה של האישה - במתנה.
במקביל, באותו מעמד, חתמה האם על צוואה, אשר במסגרתה הורישה לבני הזוג את אותו הבית שקיבלה מהם במתנה. לאחר כחודש נפטרה האם, ורשות המסים, שגילתה את עסקת המתנה, קבעה כי מדובר בעסקה מלאכותית שכל מטרתה התחמקות ממס הרכישה הגבוה. גם במקרה הזה התקבלה עמדת רשות המסים. בהחלטה מהשבוע שעבר קבעה ועדת הערר בנצרת כי עסקת המתנה לאם המנוחה הייתה עסקה מלאכותית ומחוסרת כל טעם מסחרי מלבד הימנעות ממס.
פסק הדין בעניין בני הזוג שמרת עורר סערה בזירת מיסוי הנדל"ן בשבוע האחרון. גורם ברשות המסים אף אמר ל"גלובס" שהוא "לא דמיין שפסק דין של מסמ"ק טבריה יחולל כזה הוריקן"; אבל מה שבאמת מפתיע בהוריקן הזה זו לא העובדה שהוא התחיל בצפון והשפיע על שוק הנדל"ן בכל הארץ - אלא ההפתעה היא סיבה לכך שהוא התעורר: הפעם הסערה לא מתעוררת על רקע טענות כי פסק הדין שגוי או כי רשות המסים לא גבתה מס אמת מבני הזוג שמרת (רוב מומחי המס סבורים כי הנסיבות של העסקה מעידים על כך שהיא מלאכותית - כפי שנפסק).
פסק הדין האחרון פשוט הציף מחדש את הטענות נגד מדיניות מיסוי המקרקעין הכוללת של מדינת ישראל והטענות על כך שהמדינה הנחיתה פטיש כבד מדי על ראשם של בעלי הנכסים, והוא לא בהכרח נחת על ראשי המשקיעים, אלא דווקא - ובעיקר - על האזרחים התמימים שמבקשים להבטיח את עתידם או את עתיד ילדיהם באמצעות רכישת נכס נדל"ן.
הניסיון לחמוק ממסים המוטלים על עסקאות נדל"ן אינו ייחודי רק למס הרכישה. גם בזירת השכרת הדירות התגלו לא מעט מקרים שבהם נעשה ניסיון להימלט מנטל מס ההכנסה המוטל על הכנסות משכר דירה. כך למשל קרה במקרה של יעקב ארביב, שהיה בעלים של נכסים שונים בנתניה, ובהם דירות מגורים, אולמות ייצור ומחסנים. הוא פיצל 11 מהנכסים הללו ל-53 דירות קטנות ולא דיווח על הכנסותיו מהשכרת יחידות ההלנה הללו (בסכום של כ-2.7 מיליון שקל) לרשויות המס. הסתרת ההכנסות לכאורה נעשתה, בין היתר, על-ידי רישום נכסים על שם בניו של ארביב, שימוש בכספת אישית והסתרת פרטים מרואה החשבון.
עובדות אלה היוו את הבסיס לפסק דין אזרחי שחייב את ארביב בתשלום מס על הכנסותיו משכירות, לאחר שהשופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בלוד קבע כי יש לראות בפעילות ארביב בקשר להשכרת יחידות הדיור כ"עסקית ואקטיבית". זאת, בהתבסס על ההיקף הכמותי של יחידות הדיור המושכרות (בין 30 ל-58), לעתים לתקופות קצרות, על פעולות ההשבחה והשיפור שביצע בנכסים, על היקף העשייה השוטפת וחיוניותה להפקת ההכנסה, על בקיאות והתמצות ארביב בנישת ההשכרה ונטילת סיכונים שונים במהלך ניהול עסקי ההשכרה, שחלקם נבעו מזהות השוכרים ופעילות הרשויות באזור ההשכרה. ארביב הסתבך גם בפלילים בעקבות הפרשה, ובימים אלה מתנהל נגדו הליך פלילי בגין עבירות מס, ובהן שימוש במרמה, עורמה או תחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס.
המקרים הללו ועוד רבים אחרים מלמדים על תופעה שבה המיסוי הגבוה בתחום הנדל"ן הוליד תכנוני מס יצירתיים, ייחודיים ולעתים לא כשרים ואף מופרכים. בשנים האחרונות מנהלת רשות המסים מאבק ממוקד נגד העלמות המס וההון השחור בשוק הנדל"ן, הנחשב לכר פורה ומשגשג להעלמות מס, אך במקביל גם היצירתיות של בעלי הנכסים ממשיכה להשתכלל. בעת האחרונה נדמה שהמאבק הזה בין הרשות לשחקנים בשוק הנדל"ן עלה מדרגה וכל צד עושה שרירים ומתארגן בפינת הזירה לקרב האגרוף הבא.
למה זה קורה? כי יש מס הכנסה על תמורת מכירת דירה או נכס מקרקעין אחר, ומס הכנסה על הכנסות מהשכרת נכסים כעסק ומע"מ במכירה, ומס שבח וכמובן מס רכישה גבוה - וכל גזירות המס הללו צנחו על בעלי הנכסים בישראל בשנים האחרונות בבום מיסויי עצום. חלק מהגזירות הללו חדשות מהניילונים של החקיקה ואחרות גזרות ותיקות שקיבלו "שדרוג" בפסיקה או בהוראות ובהנחיות שהוציאה רשות המסים, אבל כולן הובילו את בעלי הנכסים לחפש רעיונות יצירתיים איך לצמצם או לבטל כליל את חיוב המס שלהם.
הפער בין מס שבח למס הכנסה
לדברי עו"ד מאיר מזרחי, מומחה למיסוי מקרקעין, "הבעיה המרכזית היום במיסוי מקרקעין היא הקשר בין מס מקרקעין למס הכנסה. בכל עסקת מקרקעין שאדם מהיישוב עושה אחרי שהוא סיים את ההתנהלות מול מס שבח, הוא חשוף לטיפול על-ידי פקיד השומה במישור של מס הכנסה. זה התעצם מאוד בשנים האחרונות בעיקר בגלל שההפרש במס התעצם - מס שבח כיום עומד על 25% ומס הכנסה הוא 47%. פעם מס שבח ומס הכנסה היו בשיעורים דומים, אבל היום יש פער גדול, אז אנשים עושים תכנוני מס כדי להיכנס למס שבח ולא למס הכנסה או שיש להם חוסר ודאות מתי מס הכנסה ימסה אותה במס מלא".
לדברי מזרחי, כמעט כל עסקת נדל"ן חשופה למס הכנסה. "בגדול, כל מי שמוכר דירה שנייה חשוף כיום לכך שמס הכנסה יגיד לו שהוא עסק והוא צריך לשלם מס מלא על ההכנסה הזאת, אבל גם בעלי דירה אחת חשופים לכך. יש 120-130 אלף עסקאות מכירה בשנה, ובכל העסקאות האלה זה עשוי לראות. תראו מה קרה במקרה של איש העסקים חנניה גיבשטיין, שהחזיק בנכס אחד עשרות שנים ומכר אותו במכירה אחת, אבל ברשות המסים אמרו לו 'הפעילות שלך עסקית', ובפסק הדין נקבע שהוא חייב במע"מ, כי הפעילות עסקית".
המקרה של משפחת גיבשטיין סבב סביב קרקע בפארק צמרת בצפון תל-אביב, שאותה מכרו האחים גיבשטיין, השותפים בשותפות, לפני 14 שנה, בתמורה לכ-106 מיליון שקל. בפארק צמרת, המצוי בין רכבת ארלוזורוב בדרום לכביש ההלכה בצפון, הוקמו מגדלי יוקרה, בהם מגדלי YOO ומגדלי W. לאחר המכירה הוצאה לאחים שומת מס, שבמסגרתה דרשה רשות המסים מהאחים מע"מ בסך כ-16 מיליון שקל בטענה כי מדובר בעסקה בעלת אופי עסקי. מנגד טענו האחים, כי מדובר בעסקה פרטית ולא כחלק מעסק למכר מקרקעין - ולכן היא אינה חייבת במע"מ. לאחר שהשגה שהגישו לרשות המסים על השומה נדחתה, ערערו האחים על השומה לבית המשפט - אך הפסידו. 14 שנה לאחר שמכרו את הקרקע נקבע כי איש העסקים חנניה גיבשטיין ויורשיו של אחיו, שלמה גיבשטיין המנוח, ישלמו לרשות המסים מע"מ בסך כ-31 מיליון שקל בגין העסקה.
לדברי מזרחי, "החשש מחיוב במס הכנסה הוליד חוסר ודאות ודרכים יצירתיות לצמצם את חשיפת המס. למשל, כשקונים נכס או קרקע כיום לא קונים לבד אלא עם הילדים, כדי לצמצם את הבעלות שלך על מספר רב של נכסים. עוד תכנון מס מקובל כיום זה לקנות נכסים באמצעות חברה בבעלותך כדי לצמצם את הסיכון שיחשבו שאתה מנהל עסק למכירת נדל"ן. אנשים אומרים 'בפרטי קניתי רק שתי דירות, והחברה שלי קנתה שמונה דירות'".
תכנון מס מקובל נוסף שנולד על רקע גזירות המס בנדל"ן, סובב סביב עסקאות קומבינציה שקיבלו תפנית - והפכו ל"עסקת תמורות". מזרחי: "אם לאדם יש מגרש ועליו 20 דירות והוא יתקשר בעסקת קומבינציה שבמסגרתה יישארו לו עשר דירות, זו כמות גדולה של דירות ויש חשיפה למס הכנסה כעסק כשימכור אותן.
"אחד התכנונים שנולדו על הרקע הזה הוא התקשרות ב'עסקת תמורות' במקום קומבינציה. בעסקת תמורות אני מוכר לקבלן את כל המגרש ולא רק חצי מהמגרש, הוא בונה את הדירות, מוכר אותן ומעביר לי 50% מתמורות המכירה של הדירות ולא מחצית מהדירות. נכון להיום מדובר בתכנון מס לגיטימי ומקובל, ועוד אין פסיקה שמתייחסת לתכנון המס הזה".
תכנון מס נוסף שנולד הוא עסקאות בין חברות לאנשים, או בין חברות לחברות, במקום בין אנשים לאנשים. "בעל מגרש או חנות שמעוניין שיבנו בשטח לא יתקשר בעסקת קומבינציה עם קבלן שייקח 60% מהשטח ויבנה לו 40%, אלא יתקשר בעסקה שבמסגרתה הוא יקצה לקבלן מניות בחברה שבבעלותו - הקצאה כתחליף לעסקת קומבינציה. ההקצאה לא כפופה למס. נכון להיום רשות המסים מכבדת את גם את תכנון המס הזה והוא לגיטימי", מסביר מזרחי.
נכנסים לבני הזוג לקרביים
ובחזרה לזירת מס הרכישה - גם בקבוצות הרכישה נולדו תכנוני מס על-מנת להתחמק מהמס: יזם שרוכש את הקרקע עבור קבוצת רכישה ומוכר דירות לחברי הקבוצה, כפוף למס רכישה של 6%, ולכן התפתח תכנון מס המכונה "אופציה במקרקעין", שלפיו במקום לקנות את הקרקע היזם מקבל אופציה לרכישה, מסב אותה לחברי הקבוצה והקבוצה היא זו שמממשת את המקרקעין.
אבל לא הכול בזירה הזאת לגיטימי כמובן. "חיבור דירות ומכירתן כדירה אחת - זה תכנון מס לא לגיטימי. אנשים בעלי כמה דירות צמודות מחברים אותן לפני המכירה ומדווחים על מכירת דירה יחידה כדי להיכנס למסגרת הפטור ממכירת דירת מגורים; אדם משכיר שלוש דירות במשך 30 שנה, אבל כשהוא מוכר אותן הוא שובר את הקירות ביניהן ומוכר אותן כמחוברות. זו עסקה מלאכותית".
תכנון מס נוסף שנמצא בצד הלא לגיטימי הוא ביטול עסקה שכבר הושלמה, לפני שדווחה לרשות המסים, לטובת עסקת נדל"ן חדשה. מזרחי: "למשל, אדם רכש דירה ומצא קונה לפני שדיווח לרשויות המס. אם הוא ימכור לקונה הוא כפוף למס רכישה, אז במקום זה הוא מבטל את העסקה המקורית עם הקבלן, ואז הקבלן מוכר את הדירה ישירות לקונה החדש (והם מתחלקים בפער בתמורה)".
יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, בעל חברת הנדל"ן "עלמא יזמות" ומייסד המרכז למיצוי זכויות האזרח במיסוי מקרקעין בנוגע למכירת דירות מגורים ונכסים של יחידים, מספר על תכנון מס נוסף שחוזר אל תוך התא המשפחתי - "הסכמי הפרדה רכושית בין בני זוג". "בני זוג שמכניסים לתא המשפחתי נכסים מירושות או נכסים שרכשו לפני הנישואים, ורוצים לקנות או למכור דירה תוך פטור ממס על דירה יחידה, חותמים על הסכמי הפרדה רכושית שבהם דירת המגורים שלהם נרשמת רק על שם אחד מבני הזוג שאין לו נכס אחר שרשום על שמו. כך לכאורה בעל הנכס יכול לטעון שזו דירת מגורים יחידה שלו, והוא זכאי לפטור ממס רכישה או לשיעור המס הנמוך".
הבעיה בתכנון המס הזה היא שרשות המסים מכירה אותו היטב, ולכן הבחינות שלה להסכמים מהסוג הזה הפכו יסודיות מאוד. גינדי: "רשות המסים אומרת 'אני רוצה לראות הפרדה רכושית אמיתית'. אני רוצה לראות שהאישה שעל שמה בלבד רשות הנכס היא זו שמקבלת את שכר הדירה, היא זו שמשלמת את החשבונות, שחוזה השכירות הוא מולה, יש הסכם ממון עם הפרדה רכושית אמיתית וכדומה. בני זוג לא מודעים לכך שרשות המסים יורדת לרזולוציות של מי שילם חשבונות חשמל ומים, לאיזה חשבון נכנס שכר הדירה, האם יש לאישה חשבון בנק נפרד, בודקים משכנתה ועוד. מעבר לכך יש בעייתיות בתכנון המס הזה, כיוון שבגלל מס הרכישה בני זוג מכניסים לחיי הנישואים שלהם הפרדה רכושית שלא הייתה מתנהלת אלמלא המס. בעבר היו מסתפקים ברשות המסים בהסכם ממון, אבל כיום לא מסתפקים בזה ונכנסים לבני הזוג לקרביים".
תכנון מס נוסף בזירת הנישואים הוא עריכת הסכמי גירושים פיקטיביים כדי להעלים נכסים מרשות המסים.
לדברי גינדי, "העסקאות המלאכותיות הנפוצות ביותר הן רישום על שם בני משפחה וכל היום יש דיונים ברשות המסים ובשוק גם סביב על חוסר הוודאות מתי השכרת דירות תיחשב כעסק - שאלה שמולידה שלל תכנוני מס והעברות בעלות לקרובים כדי להימנע מכניסה לגדר המס".
לפני כשנתיים פרסמה רשות המסים כללים חדשים בנוגע לשאלה מתי השכרת דירות תיחשב להשכרה עסקית ולפיהם השכרת עשר דירות מגורים ומעלה מהווה "עסק" המחייב במס מלא, שעשוי להגיע לשיעורים של 50%-45%. בישראל קיימים כ-400 אזרחים פרטיים בעלי עשר דירות ומעלה. עוד על-פי רשות המסים, אזרחים המשכירים עד חמש דירות פרטיות בבעלותם זכאים ליהנות ממס בשיעור מופחת של 10%; ואלה המחזיקים בין חמש לעשר דירות יצטרכו לשכנע את רשות המסים מדוע הם זכאים למס המופחת. יש יותר מ-6,000 בעלי דירות המחזיקים בין חמש לתשע דירות.
הכללים הללו פורסמו על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון מינואר 2018 בעניינו של עו"ד שרגא בירן, שבמסגרתו נקבע כי בירן, מעורכי הדין העשירים בישראל, ישלם מס בשיעור המוטל על "עסק" בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בתל-אביב, בירושלים וברחובות, ולא מס מופחת בגין השכרת דירות באופן פרטי. ההכרעה ניתנה גם בעניינם של האחים דפנה ודן לשם, שירשו 24 דירות וארבעה נכסים עסקיים מאביהם המנוח, והשכירו את כל הנכסים הללו - תמורת כחצי מיליון שקל בשנה לכל אחד מהם - ובית המשפט קבע כי גם הם ישלמו מס על השכרת הדירות כמי שמפעילים "עסק" ולא כבעלי דירות פרטיים.
לדברי גינדי, "בעוד פסק הדין המפורסם של לשם ובירן דיבר על 24 דירות, רשות המסים הורידה את הרף לעשר דירות, ובפועל כל מי שיש לו שש-שבע דירות הם באים ואומרים לו 'אתה עסק' ומנסים את מזלם. יש הרבה מאוד דיונים של רשות המסים מול בעלי חמש-שש-שבע דירות שדורשים מהם מס כעסק. ואגב, היום הנישומים לפעמים מגלים ששווה להם להיחשב עסק. נוצר מצב שבו בשורה התחתונה אם עושים חישוב מס רגיל ופחת והוצאות אז משלמים פחות מ-10%".
לדברי עו"ד ורו"ח שי עינת, המתמחה במיסוי מקרקעין, המציאות הזאת של "החתול" ועכבר בין רשות המסים לבעלי נכסים, מאתגרת גם את יועצי המס. "לאור מורכבות החוק והפסיקה המשתנה, עיקר העבודה שלנו יועצי המס היא למעשה עבודה מניעתית. כלומר, 90% מתכנוני המס שאנו מציעים ללקוחות באים למעשה למנוע כניסה למלכודות מס שנפרעו בחקיקה או בפסיקה, או מניעת תשלום מס ביתר.
לדוגמה, מגיעים לעו"ד שני אחים שלכל אחד מהם דירת מגורים והם ירשו שתי דירות מגורים. לכאורה נכון היה לייחד דירה לכל אחד מהם במסגרת עריכת הסכם חלוקה בין יורשים. זו טעות. עורך דין שיזדרז לערוך הסכם מסוג זה עלול להתרשל. בעקבות הסכם זה היורש לא יוכל לקבל פטור ממס שבח כדירה יחידה במכירת הדירה שבה הוא מתגורר. במקרה זה נכון דווקא להמליץ לא לערוך כל הסכם חלוקה בין יורשים ולהותיר את הבעלות בדירות משותפת, שכן בעלות במחצית דירת ירושה אינה מבטלת את הפטור המלא בדירה של כל יורש".
"בהתחמקות אסורה ממס - נטפל בחומרה"
לרשות המסים לא קל לעלות על כל תכנוני המס הקיימים בזירה הזאת, שרבים מהם מתנהלים תחת הרדאר ובתוך תאים משפחתיים או מבנים תאגידיים מורכבים. ואולם, לדברי גורם ברשות, "תכנוני המס הלא לגיטיימים בזירת הנדל"ן נמצאים מול עינינו. להגיד שאפשר לעלות על כל דבר? זה קשה מאוד, אבל אנחנו שמים על זה דגש משמעותי ותיקים כאלה מגיעים לשומות".
אותו גורם ברשות מזהיר, "לעסקאות המלאכותיות הללו יש גם פן פלילי, אז הציבור צריך להיזהר מזה מאוד. אנחנו בודקים עסקאות ונמצאים עם היד על הדופק, בהתאם לכלים שיש לנו היום".
אותו גורם מבהיר כי אין בעיה עם תכנוני המס שבמסגרתם מועברים נכסים לקרובי משפחה או מבוצעים תכנוני מס אחרים - כאשר מאחוריהם עומדת עסקה אמיתית וכוונה אמיתית להעביר את הנכס, יחד עם השיקול המיסויי, אבל במקומות שבהם הרשות מזהה מלאכותיות היא תטפל בכך בחומרה. לדברי אותו גורם, "יש מקרים כאלה כל הזמן. הגיע אלינו מקרה שבו מנהל מס מקרקעין ראה שאחרי שנתיים קרוב משפחה שקיבל דירה במתנה, פתאום החזיר את הדירה בחזרה - אז ברור שזה מלאכותי ולא נוותר על המס ואולי גם נבחן האם היה פה פן פלילי".
עוד מסביר אותו גורם, כי הרשות הגבירה את הבדיקות וגם את הנתונים שהיא מבקשת מהנישומים כדי לוודא שהעברות נכסים ועסקאות נדל"ן אינן מלאכותיות. "בלא מעט מקרים אנחנו מבקשים לראות מי מקבל את השכירות מנכס שעבר לילד למשל, אנחנו מבקשים הסכמי שכירות, בוחנים מי מנהל את הנכס, אנחנו בוחנים אם נרשמה הערת אזהרה שאסור למקבל הדירה למכור אותה ועוד".
עם זאת, מספר אותו גורם ברשות, כי בניגוד לשמועות לא היה גל עצום של העברת נכסים מהורים לילדיהם בני ה-18. "לא היה שינוי מגמה משמעותי בעקבות עליית מס הרכישה, ולא ראינו הטיה משמעותית. יש חיילים שקונים דירות, אבל לא בצורה קיצונית. זה היה גם קודם".
עוד מוסיף אותו גורם, כי בעקבות פסק הדין בעניין בני הזוג שמרת, רשות המסים תגביר עוד יותר את הפיקוח על עסקאות נדל"ן בין קרובים, עסקאות מתנה והעברות דומות. לדבריו, ברשות המסים שוקלים כיום להוציא הנחיות ברורות יותר בנוגע לשאלה מתי יראו בהעברת דירה במתנה עסקה מלאכותית. "נצטרך לתת קווי הנחיה יותר ברורים בעקבות פסק הדין של בני הזוג שמרת, ולהבהיר מה המבחנים שלנו לסיווג עסקה כזאת כמלאכותית. כשההעברה היא אמיתית אנחנו לא נתערב, אבל במקומות של התחמקות אסורה ממס - נטפל בחומרה".
הירידה במס רכישה: האם הרכישות יידחו בשנה או שהקבלנים ייתנו הנחה
עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה סבור כי שר האוצר שיחליף את השר משה כחלון לא יאריך את תחולת החוק שהטיל מס רכישה בשיעורים גבוהים על הרוכשים. לדבריו, הוראה זו פגעה באופן משמעותי ומהותי בהיקף ההשקעות בדירות בישראל, הקטינה את היקף ההשקעות של תושבי חוץ וגרמה לביצוע העברות רבות של דירות בתוך המשפחה משיקולי מס. לדברי בלנגה, רכישת הדירות תידחה לינואר 2021 וייתכן שהקבלנים יבטיחו לרוכשים שאם אכן מס הרכישה יקטן בינואר 2021 תינתן להם הנחה במחיר הדירה בסכום ההפרש כדי לסגור עסקה עוד ב-2020. עקב עלייתו הצפויה של המע"מ ל-18% ביולי 2020, הרוכשים ירצו לקבע את שיעור המע"מ ברכישה לשיעור החדש כדי שלא יספגו את התוספת הצפויה במועד ביצוע התשלומים עבור הדירה שירכשו.
