נזקי זיהום האוויר בעולם עולים לנו מיליארדים מדי יום

דו"ח של גרינפיס מעריך את עלות זיהום האוויר שנגרם משימוש בדלקים פוסיליים ב-8 מיליארד דולר ביום • בישראל נמצא הנושא במקום נמוך בסדר היום הציבורי, למרות העדויות המצטברות על הנזקים של נשימת אוויר מזוהם

נראה כי לברוח מזיהום אוויר זו משימה בלתי אפשרית. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 9 מתוך 10 אנשים בעולם נושמים אוויר שרמת הזיהום בו עוברת את התקן הבינלאומי. על כן הארגון מגדיר את זיהום האוויר כאיום הגדול ביותר על בריאות הציבור. לא בכדי, מכונה מוות כתוצאה מזיהום אוויר "המוות השקט", כאשר ברחבי העולם ניתן לקשור יותר מ-4.2 מיליון מקרי מוות בטרם עת לזיהום אוויר. הוא נחשב לגורם העיקרי למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 15, כשהוא הורג 600 אלף מהם בשנה.

בייג'ין, למשל, היא עיר שבה הפכו מסיכות פנים לסינון האוויר למראה שגור - עוד הרבה לפני התפרצות וירוס הקורונה. איכות האוויר בה כל כך נמוכה, שהיא גורמת לכך שבחודשי נובמבר נסגרים בתי ספר והתושבים מסתגרים בבתיהם. החקלאים באזור מביטים על שדותיהם נעדרי השמש, ומבינים את הנזק הכלכלי הכבד שניבט אליהם מן האובך הצהוב. זיהום האוויר מתחבורה, מתעשייה כבדה ומשריפת פחם הובילו את בייג'ינג למסלול זיהום אוויר ידוע מראש, עד כדי מותם של מאות אלפי בני אדם בשנה. בצד השני של העולם, בארה"ב, 108 מיליון אמריקאים שאפו אוויר מזוהם באזורים בהם הם מתגוררים, לפחות 100 ימים בשנת 2018, כשעיקר המזהמים המזיקים נפלטו משריפת דלקים מאובנים דוגמת פחם, בנזין, גז טבעי.

זיהום אוויר נגרם מחלקיקים מוצקים, גזים או נוזליים הנישאים באוויר. המזהמים מגיעים לאטמוספירה כחלק משריפת דלקים מאובנים. חלקיקים אלו נישאים אל האוויר דרך אגזוזי כלי הרכב, ארובות מפעלים, אבק, שריפות, עובש ועוד. במקרים חמורים חלקיקים אלו מגיבים לגז אוזון, שנפלט גם הוא, ויוצרים ערפיח שמקשה עוד יותר על נשימה וראייה, ומחמיר את ההשפעות הבריאותיות המסוכנות של הזיהום. חשיפה קבועה לזיהום אוויר גבוה נקשרת למגוון רחב של נזקים בריאותיים, בהם מחלות של דרכי הנשימה, מחלות לב, שבץ, סוגי סרטן שונים, סוכרת, השמנה, אוסטאופורוזיס, מומים מולדים ומוות בטרם עת.

קשר בין תחלואה לאיכות האוויר

מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת סידני ופורסם בפברואר 2020, קושר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין דום לב, וטוען כי "אין רמה בטוחה" של חשיפה לזיהום אוויר. החוקרים טוענים כי הסיכון לאירועי דום לב עולה עם חשיפה קצרת טווח לזיהום אוויר, אפילו בריכוזים התואמים את הסטנדרט המותר בחוק. המחקר בחן את ההשפעות של חלקיקי PM2.5 הנישאים בעיקר מכרייה ושריפה של פחם, שריפות ותחבורה, וגילה קשר ישיר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין מקרי מוות מדום לב.

לפי צוות החוקרים, המצב הופך רק חמור יותר, מפני שכמות כלי הרכב על הכבישים עולה, בנוסף לאירועי שריפות קיצוניים כמו השריפות באוסטרליה ובאמזונס. בעיר בסידני, למשל, שסובלת בתקופה האחרונה מהעשן הרב שעולה משריפות היער במדינה, זיהום האוויר נמצא ברמה המקבילה לעישון סיגריות בשרשרת לאורך כל תקופת השריפות.

מסקנות החוקרים הן כי עלייה בתרחישי דום לב, בנוסף למחלות נשימתיות וסרטן ריאות, חייבת להיות מחושבת לתוך מערך הסיכונים הבריאותיים, וישנו צורך להקשיח את הסטנדרטים הבינלאומיים של מדידת זיהום אוויר ולעבור מהר ככל הניתן לשימוש באנרגיה נקייה.

דו"ח חדש של ארגון הסביבה גרינפיס העולמי, חושף את עלות זיהום האוויר מדלקים מאובנים; כ-4.5 מיליון מקרים של מוות מוקדם מדי שנה, בערך פי שלוש מתאונות הדרכים. זיהום האוויר מגדיל את שכיחותן של מחלות כרוניות ואקוטיות והוא הסיבה למיליוני ביקור בבתי החולים ומיליארדי ימים של היעדרויות מעבודה מדי שנה, מזיק לכלכלה וכמובן שגם לסביבה.

הנזקים הכלכליים האדירים של הזיהום

בשיתוף עם המרכז לחקר אנרגיה ואוויר נקי (CREA), גרינפיס העריכו לראשונה את העלות הגלובלית של זיהום אוויר מדלקים מאובנים ב-2.9 טריליון דולר בשנה - כ-8 מיליארד דולר מדי יום, שהם 3.3% מהתמ"ג העולמי. עוד מעלה הדו"ח, כי החשיפה לחלקיקים נשימים עדינים מאוד, שמקורם משריפת דלקים, אחראית ל-1.8 מיליארד ימי היעדרויות מהעבודה בשל מחלה כל שנה, וכי העלות הגלובלית של אובדן ימי עבודה וירידה בפיריון נאמדת ב-101 מיליארד דולר בשנה.

העלות הכלכלית של זיהום האוויר הוא פועל יוצא של ריכוז המזהמים, גודל האוכלוסיה ונגישות ועלות הטיפולים הרפואיים. מבחינה זו, סין, ארה"ב והודו נושאות בעלויות הגבוהות ביותר, עם 900, 600 ו-150 מיליארד דולר של נזקים בהתאמה.

זיהום אוויר הוא איום משמעותי לילדים, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה. ההערכה היא כי כ-40 אלף ילדים מתים לפני יום הולדתם החמישי בשל חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים מאוד, שמקורם בשריפת גז, נפט ופחם. אותה חשיפה אחראית לכשני מיליון לידות פגים בשנה.

חנקן דו-חמצני (NO2), שהוא תוצר לוואי של שריפת דלקים במכוניות, תחנות כח ומפעלים, קשור לכ-4 מיליון מקרים חדשים של אסתמה בילדים כל שנה, כאשר כ-16 מיליון ילדים בעולם חיים עם אסתמה בשל חשיפה לחנקן דו-חמצני. חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים מאוד וכן לאוזון (O3) אחראית לכ-7.7 מיליון ביקורים במיון בשל אסתמה מדי שנה.

סטטוס תביעות לשון הרע
 סטטוס תביעות לשון הרע

"זיהום האוויר שנגרם משריפת פחם גז ונפט גובה מאיתנו מחיר בלתי נתפס. עגומה ככל שתהיה תמונת המצב העולמית והישראלית, היא גם חושפת את ההזדמנויות הטמונות במאבק במשבר האקלים", אומר ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל מחקר ואסטרטגיה גרינפיס ישראל. "המעבר לכלכלה דלת-פחמן, למשק יעיל אנרגטית ומבוסס על חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים ומבוזרים, הוא הכרחי למאבק בהחרפת משבר וגם מהווה הזדמנות פז לשיפור בריאות שלנו ושל ילדינו - הזדמנות לחיים בריאים יותר".

אייקנבאום מוסיף, כי "המעבר האנרגטי שנדרש מהווה גם הזדמנות לחברות הזנק ישראליות המציעות פתרונות אנרגטיים ועשויות לעזור לעולם לנוע בכיוון הנכון. על הממשלה לעודד את התעשייה הזו במקום לתקוע לה מקלות בגלגלים. כי זוהי המציאות העגומה שבה אנחנו חיים. משרד האנרגיה, בהובלת השר יובל שטייניץ, שם את הגז ולא את השמש במרכז.

"מצד אחד, מדיניות חסרת מעוף בתחום האנרגיות המתחדשות וקיפאון מוחלט בתחום של חיסכון באנרגיה; מצד שני, קידום של חיפושי גז בים התיכון ושל פרויקטים להפקת הצורה המלוכלכת ביותר של נפט - פצלי שמן - בנגב. עם מדיניות כזו, לא צריך להתפלא עם בסופו של דבר אנחנו לא רואים שיפור באיכות האוויר שאנחנו נושמים. לא פחות מצער הוא חוסר הרלוונטיות של ממשלת ישראל במאבק במשבר האקלים, אותו מאבק שאנחנו נמצאים באחת החזיתות החמות שלו".

אלפים מתים מהזיהום בישראל

ומה עם איכות האוויר המקומית שלנו בישראל? לפי דו"ח גרינפיס החדש, 1,800-3,600 בני אדם נפטרו רק בשנת 2018 מבעיות בריאותיות שהתעוררו כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר. יותר מספר ההרוגים בתאונות דרכים ובפיגועי טרור גם יחד. הפגיעה הכלכלית במשק הישראלי מוערכת ב-12 מיליארד שקל בשנה בהערכה שמרנית, וב-38 מיליארד שקל בהערכת קיצון. על פי דו"ח יוניצ"ף ל-2017, כמות זיהום האוויר באזורים אורבניים בישראל עמדה על יותר מכפול מהכמות המרבית המותרת על פי ארגון הבריאות העולמי, ובמקום ה-37 מתוך 38 המדינות המפותחות.

מרבית זיהום האוויר בישראל הוא תוצר של סקטור התחבורה, מה שהופך אותו לקטלני יותר; בניגוד לארובות הגבוהות בתחנות הכוח, החלקיקים המזהמים נפלטים מאגזוז הרכב הישר לגובה האף שלנו. ככל שרכבים רבים יותר גודשים את הכבישים, כך הסיכון עולה, כאשר פליטות תחבורתיות בגובה נמוך בתוך ריכוזי אוכלוסייה מגיעות לריאותיהם של מיליוני אנשים בארץ באופן מרוכז ובפרקי זמן ארוכים.

בנוסף, זיהום אוויר תחבורתי הוא פעיל ביותר מבחינה כימית והוא גורם משמעותי ביצירת בעיית האוזון. מחקרים שנעשו בלוס אנג'לס מראים, כי אנשים לא מעשנים, שנחשפו לרמות גבוהות שלו זיהום, סבלו מהפרעות נשימה המופיעות בדרך כלל בקרב אנשים המעשנים סיגריות.

"אם בנוסף לתמותה נספור גם תחלואה, נגיע לסדרי גודל הרבה יותר גבוהים. לא ניתן לתת הערכה מדויקת למספרים האלו - אבל כן ניתן להבין את סדר הגודל", אומר ד"ר רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. "יש מדינות שבהן המצב חמור יותר, כגון סין והודו, אבל האם אנחנו רוצים להשוות את עצמנו אליהן? בארה"ב רמות הזיהום ירדו במהלך השנים באופן דרסטי עקב החמרה מתמשכת של סטנדרטים והשקעת כסף מאסיבית בהובלת ה-EPA. הם הראו לכל העולם שהדבר אפשרי. אני חושב שלשם אנחנו רוצים לשאוף. לצערי נושא האוויר הנקי והפליטות מתעשייה, תחבורה וייצור חשמל לא נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של ממשלת ישראל. התוצאה היא שיש לעיתים צעדים נקודתיים שהם נכונים, כגון יצירת אזורי אוויר נקי במספר ערים בהן חיפה וירושלים, אך אין שיפור משמעותי באיכות האוויר לאורך השנים".

שחקני קריקט מתאמנים עם מסיכות, בזמן טורניר בהודו/ צילום:  Surjeet Yadav  AP
 שחקני קריקט מתאמנים עם מסיכות, בזמן טורניר בהודו/ צילום: Surjeet Yadav AP

גידול האוכלוסייה הוא מרכיב חשוב בבעיות סביבתיות רבות, וגם בעניין זיהום האוויר. הגידול משפיע על צריכת החשמל ועל הנסועה בכבישים, שני פרמטרים מכריעים בנושא. "המצב בכבישים מחמיר מדי שנה וצפוי להחמיר משמעותית בעתיד אם לא ישתנו פני התחבורה בישראל", אומר ד"ר רז. "זה מדגיש עוד יותר את הצורך הדחוף לטפל בנושא זיהום האוויר וייצור האנרגיה הנקייה בישראל. למען הסר ספק, שריפת גז טבעי, למרות היותה עדיפה על שריפת פחם, איננה אנרגיה נקייה, כפי שלעיתים מנסים לשווק לנו. גם היעדר תחבורה ציבורית בשבת היא גורם מיוחד לארצנו, והוא משפיע על השיקול להחזיק ברכב פרטי".

שאלה של סדרי עדיפויות של הממשלה

מדוע נושא זיהום האוויר לא מטופל בעדיפות עליונה? על כך, אומר רז, "זה נתפס כמשהו שתמיד היה ותמיד יהיה מעין גזירת גורל, אין דרמה ואקשן ואין גבורה. כמו הצפיפות במחלקות הפנימיות. השוואה אקטואלית למשל היא נגיף הקורונה. זה הגיע עד לראש הממשלה ולפגישה מתוקשרת שלו עם ראשי המכון הביולוגי, שבה הורה להקים מפעל לייצור חיסונים. ברור לכולם שזו הצגה תקשורתית. תקציב לפרסום להיערכות לנגיף - רחיצת ידיים וכדומה - הממשלה מאשרת בקלות. אבל מתי בפעם האחרונה השקיע משרד הבריאות כסף בקמפיין הסברה לצמצום זיהום האוויר, שמתים ממנו אלפי אנשים בשנה בישראל? אפילו דבר בסיסי ופשוט, כמו לדאוג שאוטובוסים שמבצעים הסעות למוסדות חינוך לא יעמדו עם מנוע פועל ויחשפו את כל הילדים בהסעות לחלקיקים ולגזים רעילים, לא נעשה. נושאים שנתפסים כדחופים ודרמטיים מקבלים תקציבים ממשלתיים בקלות יתר, בעוד רפואה מונעת, מערכת האשפוז ורפואת הקהילה נדחקים לתחתית סדר העדיפויות ומוחזקים בתת תקצוב כרוני".

כדי להגן על הציבור טוב יותר, נחקק חוק אוויר נקי, שמגדיר ערכי סביבה מירביים של מזהמים שונים באוויר. אך כבר שנים רבות עולה מנתוני תחנות הניטור בארץ, כי מעת לעת יש חריגות מהתקנים של מזהמי אוויר שונים באזורים שונים בארץ ולפרקי זמן שונים. מחקר חדש, שנערך על ידי חוקרים מהמשרד להגנת הסביבה וממשרד הבריאות, גילה כי יותר מ-1.5 מיליון ישראלים באזור תל אביב רבתי וירושלים, חשופים לרמות של תחמוצות חנקן הגבוהות מערכי היעד הקבועים בחוק.

לפי ארגון אדם טבע ודין, הממצאים המחקריים בשילוב לחריגה מערכי הסביבה, מעידים כי מדובר בבעיה לאומית שיש לחתור לפתרונה. התוכנית הלאומית בנושא לפי חוק אוויר נקי הייתה אמורה להתעדכן באוגוסט 2018, אך הדבר לא נעשה.

כעת, טוען הארגון, יש לקדם תוכנית שאפתנית והוליסטית, להקצות לה משאבים ולא להסתפק רק בכלים הטכנולוגיים הקיימים, אלא לקדם ניטור אוויר באמצעים מתקדמים של חישה מרחוק ומערכות זמן אמת שישפרו את איכות ניהול האוויר במצבי קיצון.

להתמודד עם "הרוצח השקט": פחות נסיעות ברכב ויותר אנרגיה מתחדשת

בעוד שעלות התלות בפחם, נפט וגז ממשיכה לפגוע בריאותינו והופכת לאיום גלובלי חמור, חלופות מצילות חיים נהפכים לנגישות יותר; מעבר לאנרגיה מתחדשת חשוב גם עבור האקלים וגם עבור בריאות הציבור.

אנרגיה מתחדשת ומערכי הסעת המונים מונעים באנרגיה נקייה לא רק מפחיתים את זיהום האוויר, אך גם קריטיים כדי להגביל את הטמפרטורה הגלובלית מתחת לעלייה של מעלה וחצי לעומת העידן הטרום תעשייתי (כפי שנקבע בהסכם פריז). "אנחנו חיים בארץ שטופת שמש, אבל מנצלים אותה מעט מאוד להפקת אנרגיה. כל מומחה מחו"ל שמגיע הנה לא מבין את זה", אומר ד"ר רז.

"איך אין כאן תאים סולריים על כל הגגות ואתם עדיין שורפים פחם להפקת חשמל ולעיתים אפילו מזוט בתעשייה? התוכניות הממשלתיות הנוכחיות אינן שאפתניות בהקשר הזה, ומשק האנרגיה העתידי של ישראל מבוסס בעיקר על גז".

גרינפיס מוסיפים כי פתרונות למשבר זיהום האוויר הוכחו כמחזירי השקעה מובהקים. לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, כל דולר שהושקע במסגרת חוק אוויר נקי (Clean Air Act) החזיר לפחות 30 דולר בחזרה. באופן דומה, יום בשבוע ללא רכב בבוגוטה, בירת קולומביה, הניב החזר על ההשקעה שנע בין 3.20 ל-4.30 דולר על כל דולר שהושקע, כאשר הרווח מהשקעה בהפחתת זיהום אוויר מובהק במדינות בעלות הכנסה גבוה והכנסה נמוכה כאחת.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988