מבחינה כלכלית, בני גנץ ובנימין נתניהו כבר מוכנים לאחדות

צוות "המשרוקית של גלובס" בדק את המצעים שהציגו הליכוד וכחול לבן • למרות השיתוק הפוליטי, הבחירות השלישיות שייערכו בעוד שבועיים והקמפיניים שיורדים לפעמים מתחת לחגורה - ניתוח השוואתי מגלה כי בנימין נתניהו, ניר ברקת, בני גנץ ואבי ניסנקורן יכולים כנראה להגיע לפשרה

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות", יוסי זמיר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות", יוסי זמיר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

במצגת כמעט סיסמתית הציגו אמש רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר המיועד שלו ניר ברקת את התוכנית הכלכלית של הליכוד. בניגוד למצע הכלכלי המפורט של כחול לבן, שהשניים כינו "הסתדרותי" ורמזו שהוא "תוכנית של לוזרים", המתווה של הליכוד סיפק רק תמונה ממעוף הציפור. ובכל זאת חשוב לבחון ברצינות עד כמה ההבדל בין הגישות רטורי בלבד, ועד כמה הוא ממשי.

החלק שבו דיבר נתניהו נגע דווקא להישגי העבר שלו, ועם רוב הנתונים שהוא בחר להדגיש היה קשה להתווכח. האבטלה באמת בשפל של ארבעה עשורים (נתניהו אמר "בתולדות ישראל"); יחס החוב-תוצר הוא באמת 60% בלבד, כשממוצע ה-OECD גבוה מ-100%; והכנסות המדינה מגז, שבעבר נתניהו הפריז בהן, אכן עמדו ב-2019 על 842 מיליון שקל מתמלוגים בלבד. היו כמה אי דיוקים. למשל, "הכלכלה שלנו" לא באמת צמחה ב-4%-5% בכל אחת מהשנים ("חוץ מאחת") מאז מינוי נתניהו לשר האוצר ב-2003. היא רשמה הישג כזה במחציתן - ארבע מהן בעשור האחרון. אבל הצמיחה הממוצעת בתקופה זו הייתה 3.9%, לא רחוק מהקצב שנתניהו התגאה בו.

המופע של ברקת, מנגד, היה לקוני בהרבה: שש שקופיות, עם כארבע "בולט-פוינטס" בכל אחת מהן. השווינו את הבטחותיו למצע המפלגה היריבה וניסינו לעמוד על ההבדלים.

דיור
לשווק אדמות מדינה

הליכוד
● שחרור נרחב של אדמות מדינה
● קיצוץ חד בביורוקרטיה
● הפחתת מסים על עסקאות בדיור
● סבסוד משכנתאות לזוגות צעירים

כחול לבן
● יעדי מינימום לשיווק אדמות מדינה
● שחרור חסמים להקמת דירות
● קיום התחייבויות לזוגות צעירים במחיר למשתכן
● השקעה נרחבת בדיור להשכרה

הסעיף הבולט בתוכנית הליכוד משותף גם לכחול לבן: הוזלת הדירות באמצעות הגדלת היצע הקרקע לבנייה. ניר ברקת הסביר כי כ-60% ממחיר הדיור נובע ממיסוי וממחיר הקרקע שמשווקת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בהיגיון הזה אין הבדל בין התוכניות.

מתוך 22 מיליון דונמים של קרקע בגבולות הקו הירוק ובגולן, רק 7 מיליונים פנויים לבנייה לפי רמ"י; השאר מיועדים לחקלאות, לשמורות טבע ולשטחי אש. כ-2 מיליון כבר נמצאים בשימוש, וכ-3.5 מיליון כלל אינם שייכים לרמ"י. השטח שנותר למדינה לשווק עומד על כ-1.5 מיליון דונם בלבד.

בסעיפים אחרים המפלגות מדגישות רעיונות שונים. בליכוד מבטיחים להפחית מסים למוכרי וקוני דירות, דבר שיצמצם את הכנסות המדינה. במצע כחול לבן, מנגד, יש שורת סעיפים שכרוכים בהתערבות ממשלתית: הקמת 150 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח, בתמיכה ממשלתית כלשהי, ושיקום מלאי הדיור הציבורי. שני הנושאים האלה העסיקו גם את ממשלות הליכוד האחרונות, אם כי במצגת של בנימין נתניהו וברקת, שהתמקדה ב"שוק חופשי", הם כלל לא נזכרו.

בשורה התחתונה: אין הבדל בין המפלגות באשר להרחבת מלאי הקרקע לקבלנים. אבל הליכוד מוסיף לה הפחתות מסים, וכחול לבן - השקעה ממשלתית בבנייה.

בריאות
להקים בתי חולים

הליכוד
● עוד 4 בתי חולים, 2 מהם "כבר מוקמים"
● הוספת 700 מיטות אשפוז בשנה
● השקעה בקיצור תורים
● "מהפכה טכנולוגית"

כחול לבן
● עוד 2 בתי חולים, בצפון ובדרום
● הוספת מיטות אשפוז "עד למקובל ב-OECD"
● צעדים להוספת תקנים ברפואה הציבורית, שיקצרו את התורים
● "השקעה במו"פ ובביומד"

מבט קצר בסעיפי התוכנית שהציג ברקת מגלה שכנגד כל הבטחה שלו בתחום הבריאות עומדת הבטחה דומה של כחול לבן. ההבדל הוא לא בעקרונות אלא במידת הפירוט: ברקת לא תיאר, לדוגמה, את הכלים שבאמצעותם יתקצרו התורים לטיפול, ואת המשמעות של "מהפכה טכנולוגית". מצד שני, רבים מה"חידושים" שבמצע כחול לבן מבוססים על תוכניות שהממשלה הנוכחית כבר התחילה לקדם.

כחול לבן מציעה, למשל, תגמול לרופאים שיעבדו בערב בבתי החולים הציבוריים במקום בקליניקות פרטיות. ההקשר הנחוץ להבנת הרעיון הזה, הוא שמתווה כזה - "תוכנית הפול-טיימרים" - כבר הושק ב-2019. בדיקת המשרוקית מלפני כחודש העלתה שבכמה בתי חולים ציבוריים ניצול חדרי הניתוח השתפר, אבל המידע על כך חלקי מאוד.

ברקת הציג מידע מטעה מאוד כשטען ששניים מבתי החולים החדשים שהוא מציע להוסיף "כבר מוקמים". הוא התכוון לבית החולים הנוסף בבאר שבע ולבית חולים בקרית אתא. התוכניות של הראשון אושרו רק לפני חודשיים, ומכרזי הקמה טרם פורסמו; לשני כלל אין תוכניות: באוקטובר אושרה תוכנית מתאר לאזור שבו הוא יוקם. עבודות ההקמה רחוקות.

 בשורה התחתונה: אין הבדל ניכר בין המפלגות בתחום הבריאות.

פריפריה
להוסיף מקומות עבודה

הליכוד
● 400 אלף מקומות עבודה חדשים בעשור
● השוואת רמת השירותים למקובל במרכז
● אוניברסיטה בגליל
● "דזרטק בנגב"

כחול לבן
● התניית ההטבה לחברות בינלאומיים בהעסקת עובדים
● צעדים קונקרטיים לחיזוק שירותים בפריפריה
● אוניברסיטה בגליל המזרחי
● רובוטיקה בגליל המערבי, פוד-טק בגליל המזרחי

לכל סעיף שנוגע לפריפריה בתוכנית ברקת יש אח תאום במצע כחול לבן. היעדים זהים: עוד מקומות עבודה, שירותי חינוך ובריאות שוויוניים, השכלה גבוהה קרוב לבית. כשמדובר במרכזי תעסוקה שיוקדשו לטכנולוגיה מתקדמת, הדמיון בין האסטרטגיות אפילו בולט יותר: כל חבל ארץ יוקדש לענף חדשני אחר.

מול ה"דזרטק" של ברקת ונתניהו בנגב (אנרגיה ירוקה במדבר) עומדים המרכזים הגליליים של כחול לבן - רובוטיקה במערב וטכנולוגיות מזון, משום מה, במזרח ובמרכז.

שוב ישנם הבדלים ברמת הפירוט, שאולי מרמזים - אין לדעת - על הבדלי גישה. לדוגמה, ברקת לא ציין איך יתחולל הפלא של יצירת 400 אלף מקומות עבודה בפריפריה. אנשי כחול לבן משרטטים כיוונים, ואלה כרוכים גם בהוצאות. בין השאר הם מציעים להגדיל את הסיוע הממשלתי לשילוב נשים ערביות בתעסוקה - בהלוואות, בסבסוד מעונות יום ועוד. הם גם מציעים ליישם הצעה ותיקה, שהחברות הרב-לאומיות שיתפתו להקים מפעלים בפריפריה יזכו להטבות מס רק אם יתחייבו להעסיק עובדים לטווח ארוך.

 בשורה התחתונה: העקרונות דומים; הליכוד לא פורט אותם.

יוקר המחיה
לצמצם את הריכוזיות

הליכוד
● פירוק מונופולים וצמצום הריכוזיות
● הורדת מכסים וצמצום רגולציה
● תמיכה מסיבית בחקלאים

כחול לבן
● השלמת חוק הריכוזיות, הגברת התחרות במזון
● הטבות מס למפעלים שיוזילו מוצרים בשווקים ריכוזיים
● הקלות במס לחקלאים, הוזלת מים ועובדים זרים

האסטרטגיה שהציג ברקת להורדת יוקר המחיה נוסחה בקווים כלליים מאוד. העיקרון הראשון דומה לזה שבמצע המפלגה היריבה: הגברת התחרות בין חברות פרטיות, באמצעות "פירוק מונופולים". במצע כחול לבן מסכימים לכך, ומזכירים בפרט את הוזלת מחירי המזון.

אבל בעיקרון אחר מסתמן הבדל: ברקת הזכיר "הורדת מכסים וצמצום רגולציה", דהיינו, ויתור על הכנסות למדינה כדי להגביר יבוא מוצרים מחו"ל. מצע כחול לבן דווקא מזהיר מ"העדפת היבוא על פני תוצרת חקלאית מקומית".

ברקת מבטיח בתוכניתו "תמיכה מסיבית בחקלאים" שייפגעו מהיבוא, אבל לא מפרט. בכחול לבן מזכירים אמצעים כמו הוזלת מחיר המים השפירים והקלה במס למעסיקי עובדים זרים. את המחיר לצרכן הם מציעים לפתור בהתערבות ממשלתית.

לאחרונה בדקנו במשרוקית מה קרה לריכוזיות. כולם מראים שבעשור האחרון, הריכוזיות בענף פחתה, אם כי היא עדיין ניכרת. ב-2010, שופרסל ומגה שלטו יחד על 61% מהשוק. הנתח של שופרסל לבדה היה 37%. שורה של מדדים מראים שהריכוזיות הצטמצמה מאז, אם כי שופרסל עדיין מחזיקה ב-31% מהענף.

בשורה התחתונה: מסכימים על הגדלת התחרות, חלוקים על עידוד יבוא.

הייטק
להשקיע יותר

הליכוד
● סייבר, בינה מלאכותית, ביג דאטה
● רובוטיקה ותחבורה ציבורית
● הכשרה מקצועית טכנולוגית

כחול לבן
● הכפלת ההשקעה בטכנולוגיה ובמענקי פיתוח
● תחבורה אוטונומית ושיתופית, רשויות מטרופוליניות
● מגוון צעדים להכשרת עובדים במקצועות טכנולוגיים

את הפרק הטכנולוגי במצגת של ברקת קשה לנתח, קל וחומר להשוות אותו למצע של מפלגה אחרת, כי הוא מכיל בעיקר מילים נוצצות: ביג דאטה, רובוטיקה, 5G, סייבר וביוטכנולוגיה. ברקת לא הסביר איך תעודד הממשלה את התחומים האלה.

מצד שני, אפשר לראות מה הממשלה הנוכחית עושה, כדי לראות שהבטחות הנגד במצע כחול לבן אינן מייצגות מחלוקת עקרונית. במצע הזה נאמר, ברחל בתך הקטנה, שהמפלגה תכפיל את ההשקעה בטכנולוגיה, באמצעות שיתוף בין המגזר הציבורי לפרטי, וכן שתקציב רשות החדשנות - הגוף שמחלק מענקים לחברות הייטק ולסטארט-אפים מענקי מחקר ופיתוח - יגדל ל-0.8% מהוצאות הממשלה. בכחול לבן טענו לא פעם שהממשלה הנוכחית קיצצה בתקציב רשות החדשנות, אבל כפי שהראינו במשרוקית יותר מפעם אחת - לא היה קיצוץ כזה.

חלק מהרעיונות של כחול לבן, בפרט בתחום התחבורה, מבוססים על יוזמות שהחלו בזמן ממשלת הליכוד. לכן אין בין הצדדים מחלוקת על העקרונות, רק, אולי, על הביצוע. לדוגמה, הבטחת כחול לבן להקים ארבע רשויות תחבורה מטרופוליניות מזכירה לנו את החלטה 3988 שקיבלה ממשלת נתניהו עוד ב-2011, אבל מעולם לא יישמה.

בשורה התחתונה: הליכוד לא הציג תוכנית, אלא מילים גדולות.

עסקים קטנים
להקל את הנטל

הליכוד
● הקפאת ארנונה ל-5 שנים
● מהפכה ברישוי עסקים
● השוואת תנאים סוציאליים לעצמאים

כחול לבן
● מסים מופחתים לעסקים
● פישוט הדיווח לרשויות המס
● השוואת זכויות העצמאים לזכויות השכירים

התוכניות של הליכוד וכחול לבן מצהירות על מטרה זהה: לעודד הקמת עסקים קטנים ולהקל את הנטל עליהם. ההבדלים נמצאים בפרטים. נתחיל בדמיון המוחלט בין התוכניות: השוואת זכויותיהם הסוציאליות של העצמאים. בליכוד לא פירטו אילו זכויות סוציאליות, ובכחול לבן כתבו שההשוואה תהיה לאלו של השכירים לדמי אבטלה, חופשות לידה וכדומה. כחול לבן לא הציגה מקור תקציבי למימון השוואת הזכויות המובטחת, שלפי הערכות מ-2015 צפויה לעלות יותר מחצי מיליארד שקל בשנה.

הבטחה נוספת שאפשר למצוא בשתי התוכניות היא להפחית את הוצאותיהם של העסקים הקטנים. בליכוד מבטיחים הבטחה פשוטה: להקפיא את הארנונה, שמראש גבוהה יותר לעסקים מאשר למגורים, ל-5 השנים הקרובות. כחול לבן מבטיחה יותר: מסים מופחתים לעסקים חדשים ולכאלה שייפגעו מפרויקטים לאומיים כמו הרכבת, וגם הגדלת ההכרה בהוצאות של העסק.

שתי המפלגות גם מבטיחות להקל את נטל הביורוקרטיה, אך בליכוד לא טרחו לפרט כיצד. "מהפכה ברישוי עסקים", אמרו ולא יוספו. בכחול לבן טרחו לפרט מעט יותר: פישוט הדיווח לרשויות המס וכמו כן סבסוד לסיוע להתמודדות עם הביורוקרטיה. ראוי לציין שכבר היום רשות המסים מעמידה לשכות הדרכה בתקופה של הגשת דו"ח המס השנתי.

בשורה התחתונה: יש הסכמה על המטרות, אך הדרכים מעט שונות.

לקריאה נוספת:

רשות מקרקעי ישראל - חישוב השטח שנותר לתכנון

גלובס - "המועצה הארצית תדון מחר בהקמת בית חולים חדש בבאר שבע", 2.12.2020

בדיקת המשרוקית - אלי כהן על הריכוזיות בענף המזון

המשרד לפיתוח הנגב והגליל - הקמת אוניברסיטה בגליל

בדיקת המשרוקית - אסף זמיר על קיצוץ בתקציב רשות החדשנות

גלובס - על הסחבת בהקמת רשויות מטרופוליניות, 30.12.2019