גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חזון הניסוי הקליני הדיגיטלי של ענקית המידע הרפואי

חברת IQVIA, המחזיקה במאגרי נתונים גדולים בתחום הרפואה, רוצה להחליף בהדרגה את הניסויים הקליניים הקלאסיים בניסויים עתירי מידע המבוססים על מעקבים בעולם האמיתי ● דקלה שפנגנטל, מנהלת הסניף הישראלי של החברה, מחפשת שיתופי פעולה מקומיים ומדברת על הקשיים הייחודיים של תעשיית התרופות החדשניות

ב-2016 התרחש מיזוג ענק בתעשיית הבריאות: חברת IMS, המתמחה באיסוף מידע על הסקטור הרפואי, התמזגה עם Quintiles, שביצעה מחקר ביולוגי וניסויים בחיות ובבני אדם בקבלנות משנה עבור חברות בתחום הרפואי. החברה הממוזגת, שנקראת IQVIA, היא היום קונגלומרט של 60 אלף עובדים ובעלת שווי שוק של 31 מיליארד דולר - גבוה יותר מזה של רבות מחברות התרופות הגדולות שהיא נותנת להן שירותים וייעוץ.

IQVIA פועלת היום לשילוב מלא של תחומי הניסויים הקליניים והמידע הרפואי, והיא מייעצת לחברות הנמצאות בשלב ההשקה, אחרי שקיבלו אישור לשיווק. בחזון שלה, יחליפו את הניסויים הקלאסיים, בהדרגה, ניסויים דיגיטליים עתירי מידע ומעקבים מדוקדקים אחר המתרחש בעולם האמיתי. 

החברה, ששתי החברות המרכיבות אותה היו פעילות בישראל עוד לפני המיזוג, מחפשת כעת שיתופי פעולה עם חברות הבריאות הדיגיטלית והמידע הרפואי המקומיות. כמו כן, היא מעוניינת לגבש מוצרי מידע ושירותים מותאמים לצרכים של התעשייה הישראלית. כגוף שמחזיק בנתונים הרבים ביותר על שוק הבריאות ויש לו היכרות אינטימית עם החברות הפועלות בתחום, גדולות כקטנות, IQVIA גם יכולה לספר לישראלים על השינויים המשמעותיים שעוברים על התעשייה.

תהליכי הייצור נעשו מורכבים יותר

"הדבר העיקרי שאנחנו רואים הוא תקופה של לחץ על חברות מדעי החיים", אומרת דקלה שפנגנטל, מנהלת הסניף הישראלי של החברה. "אם מסתכלים, לדוגמה, על 15 החברות הגדולות בחמש השנים האחרונות, ההכנסות צמחו ב-10%, שזה נחמד, אבל הוצאות המחקר והפיתוח צמחו ב-32%. ניכרת עלייה גם בעלות המכר, כלומר במחיר שעולה לחברה לייצר כל תרופה. אם בעבר היה מקובל שעלות המכר של ייצור תרופות היא זניחה והתשלום הוא למעשה על מאמצי המחקר והפיתוח ועבור השיווק, הרי שהתרופות החדשניות יותר דורשות תהליכי ייצור יותר ויותר מורכבים ויקרים". במקביל, חברות הביטוח והמשלמים הממשלתיים לוחצים מטה את המחירים שיכולות חברות התרופות לגבות".

שפנגנטל מצביעה על בעיה נוספת. "אין כבר כמעט תרופות רבות מכר. אם בעבר הימור מוצלח אחד היה 'מסדר' את החברה עם הכנסות של מיליארד דולר ומעלה לאורך כמה שנים, היום רוב התרופות המאושרות הן לשוקי נישה. למשל, יש היום בתחום הסרטן 700 חברות בניסויים קליניים פעילים. כל אחת תוקפת סוג מסוים של סרטן וחלקן לא רק מפתחות תרופות נישה אלא גם יודעות שהן לא יהיו המובילות בה".

במצב של רווחיות נמוכה, יש חשיבות גדולה מתמיד לאפשרות לבצע ניסוי קליני ממוקד ולא יקר. מידע יכול להפחית את העלות של הניסויים. "היום ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, מתחילה לשקול לאשר יותר ניסויים על בסיס מידע רטרוספקטיבי, כי כשפונים לשוק אולטרה-קטן, קשה מאוד לפעמים לגייס חולים לניסוי, ודאי אם יש אפילו תחרות באותו שוק קטן. אנחנו נראה יותר ניסויים עם קבוצת ביקורת וירטואלית, וגם יותר ניסויים שבהם הניטור נעשה מרחוק, כדי להקל על מטופלים אפילו אם הם אותרו רחוק מאוד מהקליניקות הרלוונטיות. מבחינת שוק הניסויים הקליניים, אלה מהפכות גדולות".

לא מספיק מוצר טוב, צריך שיווק חכם

ריבוי חברות הפועלות באותם שוקי נישה נובע גם מכך שבשווקים אלה לא בהכרח צריך להסתער על השוק עם כל הכוח של צבא מכירות כמו זה שיש לחברות ענק כפייזר או אלי לילי. שיווק חכם הוא היום הרבה יותר נחוץ משיווק יקר. אלו חדשות טובות לחברות הישראליות, שעד כה הרגישו שאין להן סיכוי להביא את המוצר שלהן עד שלב השיווק. בעולם מפוצל לאינסוף קטגוריות נישה, לחברה ישראלית יש סיכוי לעשות ביזנס נחמד בתת-תת קטגוריה שבה היא פוגשת מתחרים יותר קרובים לגודל שלה, או לכל הפחות להתחיל משם.

"לא כל החברות יודעות לתכנן השקה", אומרת שפנגנטל. "היום ממש לא מספיק שיהיה לך מוצר טוב. עוד לפני שמגיעים לשלב ההשקה בפועל, חייבים לעשות מחקרי עומק בקרב מומחים מבית החולים ומחברות הביטוח וכל מי שאמור לגעת איךשהו במוצר, ולהבין מה הם רוצים לראות בניסויים הקליניים ובמידע התומך, מה הם רוצים שיהיה כתוב על האישור הרגולטורי.

לדברי שפנגנטל, ששת החודשים הראשונים שלאחר ההשקה הם החשובים ביותר. "אם מתחילים לא טוב, יהיה קשה להתאושש. ראינו שלא מעט השקות לא מצליחות. מאז ומתמיד היו חברות שהשיקו טוב יותר מאחרות, אבל ההשקה עצמה השתנתה. להשקות טובות היום יש יותר פעילות דיגיטלית, ודווקא חברות ממוקדות, כלומר לא בהכרח הכי גדולות, משיקות לפעמים טוב יותר כי המוכרנים שלהם יותר ממוקדים במוצר הספציפי ויותר מקצועיים. הדבר הכי חשוב הוא איך מוצאים את האנשים שצריך לפנות אליהם. צריך להיות מוכנים היטב לרגע קבלת האישור. חברות שהתמקדו היסטורית במו"פ מתקשות בזה במיוחד, אבל אפילו לחברות גדולות זה לא קל, והשקה מוצלחת אחת לא מבטיחה את הבאות".

מיהם אותם "אנשים שאליהם צריך לפנות" מבעוד מועד?

"כל מקרה לגופו, אבל לרוב אלה יהיו רופאים, חברות ביטוח, עמותות חולים. צריך קודם כול להבין מי באמת משפיע וככל שהנישה צרה יותר כך ניתן וחובה לאתר בדיוק את האנשים שדעתם נשמעת. לא חייבים להביא צבא של אנשי מכירות אבל צריך להיות חכמים".

לדוגמה, בשיווק לשוק הישראלי יש להביא בחשבון שתועמלנים שבעבר היו גורם המפתח בשוק מוגבלים היום על ידי רגולציה המקשה עליהם להיפגש פנים אל פנים עם רופא. "ואז הטכנולוגיה למפגש מקוון נהיית הרבה יותר משמעותית", כלומר צריך להיערך ל"השקת סקייפ" וזה מוצר שהחברה פיתחה במיוחד עבור המגבלות של השוק הישראלי.

בתחום הזה כבר יצרה IQVIA שיתוף פעולה עם חברת Belong Life הישראלית, שהחלה כמעין רשת חברתית לחולי סרטן והתפתחה למערכת שנועדה לאפשר לחולים לנהל טוב יותר את התהליך הביורוקרטי סביב מחלתם. בין היתר כוללת הפלטפורמה מערכת לניהול קשרים בין מטופל לרופא, בין מטופל למוסדות הבריאות וחברות הביטוח, ובינם לבין מטופלים אחרים. מערכת כזו יכולה לעזור לא רק למטופלים, אלא גם לחברה המעוניינת לנהל מול המטופלים הללו ניסוי קליני או תהליך מבוקר של איסוף מידע. זהו כנראה מקור העניין של IQVIA בחברה.

בחודש יולי האחרון הובילה IQVIA גיוס של 14 מיליון דולר לבילונג. "אנחנו רוצים לעשות עוד ניסויים קליניים ולשלב בהם עוד טכנולוגיות ישראליות, למשל בתחום גיוס חולים לניסויים ובתחום של מעקב אחרי נטילת תרופה בפועל", אומרת שפנגנטל. "אנחנו לא קרן הון סיכון אלא מחפשים את הקשר המשותף". 

המחקרים החדשים של IQVIA: מניהול סוכרת ועד דפוסי שימוש בתרופות

העידן הבא של טיפול בסוכרת: מדידה רציפה של רמות הסוכר. בדוח שיצא לאחרונה והתמקד בשאלה כיצד ינהלו חולי סוכרת את מצבם באופן אופטימלי, הודגש מדד בשם TIR, המודד את הזמן שבו המטופל נמצא בטווח רמת הסוכר הרצוי. לפי החברה, ככל שהשימוש במדי סוכר רציפים הופך שכיח יותר, כך ניתן למדוד בפועל את הזמן שבו המטופל נמצא בטווח הרצוי, במקום מדדים אחרים כמו בדיקה חד-פעמית האומדת את מצב הסוכר ב-12 השבועות האחרונים. לפי נתוני החברה, מדד ה-TIR מנצל היטב את המידע הרב שנובע ממדי הסוכר הרציפים כדי להציע שיפור אמיתי בהחלטות היומיומיות שמקבלים החולים והרופאים לגבי ניהול המחלה. התוצאה הצפויה היא עלייה באיכות החיים של המטופלים, אם כי ייתכן שמעקב  צמוד כל כך אחר רמות הסוכר העולות והיורדות יכול גם לגרום מתח. בכל מקרה, החברה מעריכה ששיפור היכולת למדוד את ה-TIR וחינוך השוק כך שיגבר השימוש במדד זה יכולים לחסוך לכלכלה האמריקאית 6.7-9.7 מיליארד דולר.

עלייתן של החברות הצעירות: אחראיות ל-75% מהניסויים הקליניים המתקדמים. דוח שעסק בתפקידן של חברות ביוטק צעירות באקוסיסטם של מדעי החיים, צויין כי רוב השקות התרופות מבוצעות היום על ידי חברות שזו להן ההשקה הראשונה, והוצאתן השנתית על מו"פ נמוכה מ-200 מיליון דולר. בעולם פועלות היום יותר מ-3,000 חברות כאלה, והן אחראיות ל-75% מהניסויים הקליניים המתקדמים. 90% מהניסויים בטכנולוגיות הנחשבות "ביולוגיה של הדור הבא" כמו תאי גזע, עריכה גנטית, RNAi וכדומה, מבוצעים על ידי החברות הצעירות. שיעור השתתפותן של חברות קטנות כאלה באקוסיסטם עולה בשנים האחרונות, אבל לא הכול ורוד: בחברות צעירות, זמן ההגעה הממוצע לשוק עומד על 16.6 שנים, 30% יותר מממוצע החברות הגדולות מהן. גם ההשקות שלהן פחות מוצלחות בממוצע. עם זאת, ככל שהמוצר מבודל יותר ועונה על צורך ברור יותר, ההבדלים מצטמצמים.

דפוסי השימוש בתרופות: מתמידים יותר בטיפול וצורכים פחות אופיאטים. סקירה של מגמות בשימוש בתרופות בארה"ב מגלה שב-2018 נופקו כ-5.8 מיליארד מרשמים ל-30 יום, גידול של 2.7% לעומת 2017. מדובר ב-17 מרשמים ל-30 יום לכל אמריקאי בממוצע, כלומר, חלק מהאוכלוסייה לא מטופל כלל וחלק מטופלים ביותר ממרשם אחד בכל חודש, כלומר עשרות בשנה. מבחינת ההתמדה בטיפול, רואים עלייה לעומת 2016 - 78%-81% מהחולים לפחות קונים את התרופות. התרופות החדשות המצליחות של השנים האחרונות היו למיגרנה, אטופיק דרמטיטיס, מחלות אוטואימוניות, סוכרת וסרטן. רוב התרופות בשימוש הן גנריות - רופאים רושמים תרופות גנריות ב-97% מהמקרים שבהם ניתן לעשות זאת. מגמה חיובית נוספת היא צמצום השימוש באופיאטים - לפי נתוני החברה, צריכתם צנחה ב-43% מאז השיא ב-2011 ומספר המרשמים של מינונים גבוהים של אופיאטים צנח ב-61%. 

עוד כתבות

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 1.7% נטפליס יורדת בכ-8.6%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● ירידות בבורסות אירופה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית