גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלחץ עבד: המדינה לא תעניק רישיונות להפקת פצלי שמן

משרד האנרגיה הודיע לחברת רותם אמפרט כי אין בכוונת המשרד להאריך את רישיון ההפקה במישור רותם מעבר לשנה הבאה ● אדם טבע ודין: "קיים חשש כי ההחלטה דווקא מכשירה תכניות קיימות, למרות שהן הרסניות לסביבה"

פצלי שמן / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
פצלי שמן / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

משרדי הסביבה והאנרגיה מודיעים על שינוי מדיניות בתחום פצלי השמן. בתום ישיבה בין שרי המשרדים ושיח המתנהל בין הדרגים המקצועיים מזה זמן רב, הוחלט כי שר האנרגיה לא יעניק עוד רישיונות חדשים לחיפוש ולהפקה של פצלי שמן במעמקים או בכרייה על פני הקרקע. בנוסף, משרד האנרגיה הודיע לחברת רותם אמפרט מקבוצת כי"ל (לשעבר פמ"א), כי אין בכוונת המשרד להאריך את רישיון ההפקה במישור רותם מעבר לשנה הבאה, חודש מאי 2021. נכון לעת הזו, מלבד פרויקט נוסף במישור רותם ופרויקט באורון נגב אשר רישיונותיהם לא בוטלו, לא קיימות בקשות נוספות לרישיונות בתחום.

"ההחלטה מתקבלת לאור מחויבותם של שני השרים לקדם אנרגיה נקייה ולאור האיזון הנדרש בין התועלת האנרגטית של פצלי השמן מחד לבין ההשלכות הסביבתיות מאידך, ובשל טביעת הרגל האקולוגית שעלולה להיות לפרויקטים אלו", הצהירו המשרדים.

ההחלטה של המשרדים מתקבלת לאחר תקופה ארוכה שבה מפעילים המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה לחץ עיקש בנושא על משרד האנרגיה, בשל הנזק הסביבתי הנגרם בכריית פצלי השמן בעידן בו הצורך לייצר פתרונות ברי קיימא לשוק האנרגיה הולך וגובר. באשר לשני הרישיונות שכבר הוענקו במישור רותם ובאורון, סוכם כי תוכניות אלו ייבחנו לאור קריטריונים סביבתיים שייקבע המשרד להגנת הסביבה, ולא הוכרע להסירם בשלב זה מהפרק. בחודש נובמבר פנו ארגוני הסביבה למנהל מקרקעי ישראל בדרישה לא לתת רישיון לחיפושי פצלי השמן באתר אורון אשר בנגב, והזהירו מפני השפעות שליליות על הטבע ובריאות הציבור. לדבריהם, קידום חקירה וחיפוש של פצלי שמן אינם עומדים בהלימה להצהרות הסביבתיות של מדינת ישראל ולצורך לעמוד ביעדי הסכם פריז.

בסופו של דבר, הנושא ירד מסדר היום של מנהל מקרקעי ישראל באופן זמני. המשרד להגנת הסביבה ציין בעבר כי העסקה באורון "מעניקה תמריץ לאחד מסוגי הדלקים הגרועים ביותר, וכי לקידומה יהיו השלכות שליליות על מדינת ישראל והמשק. תהליכי כרייה, הפקה, שינוע ושימוש בפצלי שמן הופכים מקור אנרגיה זה למזהם ולהרסני ביותר, אף יותר מפחם. לכן, יש להימנע מאישור התהליך של הפקת פצלי שמן כבר בשלב מוקדם של חיפוש וחקירה לאור הנזק הפוטנציאלי החמור כל-כך לסביבה ולבריאות של תושבי ישראל", וטען כי על המועצה מוטלת האחריות לפעול לפי מדיניות הממשלה ולעצור את העסקה באורון או כל עסקה אחרת הנוגעת לפצלי שמן. כעת, כאשר לפי החלטת המשרדים כי גם הפרויקטים הקיימים ייבחנו לאור הקריטריונים הסביבתיים שיציב המשרד להגנת הסביבה, עולה שאלה באשר ליכולתם לצאת לפועל.

בארגוני הסביבה מתקבלת הבשורה ברגשות מעורבים. ארגון אדם טבע ודין מקבל את ההחלטה בספקנות, כשהוא חושש כי יש בה בכדי דווקא להכשיר בפועל פרוייקטים של פצלי שמן מזהמים: "אמנם נראה כי השרים החליטו למנוע הפקה של פצלי שמן, אולם בפועל קיים חשש כי ההחלטה באה להכשיר את שתי התוכניות הקיימות לכרייה ועיבוד פצלי שמן ברותם ואורון, זאת למרות שמדובר בתוכניות הרסניות לסביבה", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון. בארגון מדגישים עוד כי לאור חוק הנפט, כל עוד אין החלטה חד משמעית לבטל את שתי התוכניות הקיימות ברותם ואורון, ישראל עלולה להיות במצב שבו היא מחמירה את המשבר האקלימי העולמי. "יש לפעול בהקדם למניעת כרייה ועיבוד של פצלי שמן בכלל", אומר ברכה.

"אנחנו מברכים את השרים, על ההחלטה החשובה, שלא לתת רישיונות נוספים להפקת פצלי שמן", אומרים בחברה להגנת הטבע. "במקביל, אנחנו מצפים מכלל העוסקים בנושא, להסיר מהשולחן גם את הפיתוח של רישיונות ההפקה ולמנוע כליל הפקת פצלי שמן בישראל". לפי בדיקת הארגון, בישראל מקודמות כיום ארבע יוזמות להפקת פצלי שמן (שלוש במישור רותם ואחת באורון), ו-8 יוזמות להפקת נפט. "נשאלת השאלה, כיצד לאור כל הידוע לנו על משבר האקלים וקצב התקדמותו המואץ, ועל המשמעויות ההרסניות של חיפושי נפט והשימוש בו, עדיין מקודמות ומאושרות תחת משרדך יוזמות כה בעייתיות להפקת נפט ופצלי שמן בשיטות מזהמות במיוחד". כעת, מפנים הארגונים הסביבתיים זרקור לכך שרק בחודש ספטמבר, העניק משרד האנרגיה 12 רישיונות חיפוש ימיים חדשים לגז ונפט, דלקים מאובנים מזהמים.

מרותם אמפרט נמסר בתגובה: אנחנו לומדים את ההחלטה וצופים שלא תהיה מהותית לחברה.

עוד כתבות

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הג'יהאד האיסלאמי: "מסרנו את כל החטופים שהיו בידינו"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט לקראת החלטת הריבית מחר

מגמה מעורבת באירופה ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?