גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלחץ עבד: המדינה לא תעניק רישיונות להפקת פצלי שמן

משרד האנרגיה הודיע לחברת רותם אמפרט כי אין בכוונת המשרד להאריך את רישיון ההפקה במישור רותם מעבר לשנה הבאה ● אדם טבע ודין: "קיים חשש כי ההחלטה דווקא מכשירה תכניות קיימות, למרות שהן הרסניות לסביבה"

פצלי שמן / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
פצלי שמן / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

משרדי הסביבה והאנרגיה מודיעים על שינוי מדיניות בתחום פצלי השמן. בתום ישיבה בין שרי המשרדים ושיח המתנהל בין הדרגים המקצועיים מזה זמן רב, הוחלט כי שר האנרגיה לא יעניק עוד רישיונות חדשים לחיפוש ולהפקה של פצלי שמן במעמקים או בכרייה על פני הקרקע. בנוסף, משרד האנרגיה הודיע לחברת רותם אמפרט מקבוצת כי"ל (לשעבר פמ"א), כי אין בכוונת המשרד להאריך את רישיון ההפקה במישור רותם מעבר לשנה הבאה, חודש מאי 2021. נכון לעת הזו, מלבד פרויקט נוסף במישור רותם ופרויקט באורון נגב אשר רישיונותיהם לא בוטלו, לא קיימות בקשות נוספות לרישיונות בתחום.

"ההחלטה מתקבלת לאור מחויבותם של שני השרים לקדם אנרגיה נקייה ולאור האיזון הנדרש בין התועלת האנרגטית של פצלי השמן מחד לבין ההשלכות הסביבתיות מאידך, ובשל טביעת הרגל האקולוגית שעלולה להיות לפרויקטים אלו", הצהירו המשרדים.

ההחלטה של המשרדים מתקבלת לאחר תקופה ארוכה שבה מפעילים המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה לחץ עיקש בנושא על משרד האנרגיה, בשל הנזק הסביבתי הנגרם בכריית פצלי השמן בעידן בו הצורך לייצר פתרונות ברי קיימא לשוק האנרגיה הולך וגובר. באשר לשני הרישיונות שכבר הוענקו במישור רותם ובאורון, סוכם כי תוכניות אלו ייבחנו לאור קריטריונים סביבתיים שייקבע המשרד להגנת הסביבה, ולא הוכרע להסירם בשלב זה מהפרק. בחודש נובמבר פנו ארגוני הסביבה למנהל מקרקעי ישראל בדרישה לא לתת רישיון לחיפושי פצלי השמן באתר אורון אשר בנגב, והזהירו מפני השפעות שליליות על הטבע ובריאות הציבור. לדבריהם, קידום חקירה וחיפוש של פצלי שמן אינם עומדים בהלימה להצהרות הסביבתיות של מדינת ישראל ולצורך לעמוד ביעדי הסכם פריז.

בסופו של דבר, הנושא ירד מסדר היום של מנהל מקרקעי ישראל באופן זמני. המשרד להגנת הסביבה ציין בעבר כי העסקה באורון "מעניקה תמריץ לאחד מסוגי הדלקים הגרועים ביותר, וכי לקידומה יהיו השלכות שליליות על מדינת ישראל והמשק. תהליכי כרייה, הפקה, שינוע ושימוש בפצלי שמן הופכים מקור אנרגיה זה למזהם ולהרסני ביותר, אף יותר מפחם. לכן, יש להימנע מאישור התהליך של הפקת פצלי שמן כבר בשלב מוקדם של חיפוש וחקירה לאור הנזק הפוטנציאלי החמור כל-כך לסביבה ולבריאות של תושבי ישראל", וטען כי על המועצה מוטלת האחריות לפעול לפי מדיניות הממשלה ולעצור את העסקה באורון או כל עסקה אחרת הנוגעת לפצלי שמן. כעת, כאשר לפי החלטת המשרדים כי גם הפרויקטים הקיימים ייבחנו לאור הקריטריונים הסביבתיים שיציב המשרד להגנת הסביבה, עולה שאלה באשר ליכולתם לצאת לפועל.

בארגוני הסביבה מתקבלת הבשורה ברגשות מעורבים. ארגון אדם טבע ודין מקבל את ההחלטה בספקנות, כשהוא חושש כי יש בה בכדי דווקא להכשיר בפועל פרוייקטים של פצלי שמן מזהמים: "אמנם נראה כי השרים החליטו למנוע הפקה של פצלי שמן, אולם בפועל קיים חשש כי ההחלטה באה להכשיר את שתי התוכניות הקיימות לכרייה ועיבוד פצלי שמן ברותם ואורון, זאת למרות שמדובר בתוכניות הרסניות לסביבה", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון. בארגון מדגישים עוד כי לאור חוק הנפט, כל עוד אין החלטה חד משמעית לבטל את שתי התוכניות הקיימות ברותם ואורון, ישראל עלולה להיות במצב שבו היא מחמירה את המשבר האקלימי העולמי. "יש לפעול בהקדם למניעת כרייה ועיבוד של פצלי שמן בכלל", אומר ברכה.

"אנחנו מברכים את השרים, על ההחלטה החשובה, שלא לתת רישיונות נוספים להפקת פצלי שמן", אומרים בחברה להגנת הטבע. "במקביל, אנחנו מצפים מכלל העוסקים בנושא, להסיר מהשולחן גם את הפיתוח של רישיונות ההפקה ולמנוע כליל הפקת פצלי שמן בישראל". לפי בדיקת הארגון, בישראל מקודמות כיום ארבע יוזמות להפקת פצלי שמן (שלוש במישור רותם ואחת באורון), ו-8 יוזמות להפקת נפט. "נשאלת השאלה, כיצד לאור כל הידוע לנו על משבר האקלים וקצב התקדמותו המואץ, ועל המשמעויות ההרסניות של חיפושי נפט והשימוש בו, עדיין מקודמות ומאושרות תחת משרדך יוזמות כה בעייתיות להפקת נפט ופצלי שמן בשיטות מזהמות במיוחד". כעת, מפנים הארגונים הסביבתיים זרקור לכך שרק בחודש ספטמבר, העניק משרד האנרגיה 12 רישיונות חיפוש ימיים חדשים לגז ונפט, דלקים מאובנים מזהמים.

מרותם אמפרט נמסר בתגובה: אנחנו לומדים את ההחלטה וצופים שלא תהיה מהותית לחברה.

עוד כתבות

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה, ארגון פרו־איראני מקומי בונה אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

זו תהיה הטעות הכי גדולה לתיק ההשקעות שלכם

בין המתיחות הגאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

חבר הכנסת אחמד טיבי יומן השבוע, כאן ב', 04.02.26 / צילום: איל יצהר

עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

ח"כ אחמד טיבי אמר ששיעור הרצח בחברה הערבית גבוה ביחס לעולם ● הנתונים מראים שהוא צודק - ויש רק שלוש מדינות שרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ● המשרוקית של גלובס

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16% בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?