גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כשאדוורד מונק ותופרת איראנית אלמונית נפגשים

יש צעקה אינסופית שעוברת בטבע ● ואנחנו כל הזמן לומדים לשמוע אותה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. האמן הנורווגי הידוע אדוורד מונק והתופרת האיראנית האלמונית פָּרִיסָה מחמודי לא נפגשו מעולם, ואיך ייפגשו? הוא מת כחמישים שנה לפני שהיא נולדה בחלק אחר לגמרי של העולם.

לא רק שהם לא נפגשו במציאות, אני שם 15 שקל שהם גם לא נפגשו בשום מקום אחר. עד השבוע. ללמדכם ששום דבר לא אפשרי ושאין דבר שלא אעשה עבורכם, הפגשתי ביניהם במחשבותיי.

פָּרִיסָה מחמודי הופיעה בסיפור שפרסמה סוכנות הידיעות איי.פי. היא עובדת במפעל דגלים באיראן בשם דיבה פרצ'ם. המפעל מייצר דגלי ישראל וארה"ב למטרת שריפה בהפגנות.

עד שקראתי שיש מפעל שמייצר דגלים לשריפה, לא שאלתי את עצמי מאיפה מגיעים הדגלים. איכשהו, זה לא נראה לי חשוב. בטח הזמינו מסין, כמו כולם, אבל מאז שאני יודע שבפרברי העיר חומיין (שקרויה של שמו של האייתולה חומייני שנולד בה) יושבות פריסה מחמודי וחברותיה ותופרות בשקידה דגל-דגל, מגן דוד-מגן דוד, כוכב-כוכב ופס-פס, ועל כל דגל רוקמות בקפידה ובכתב מסולסל ויפה מוות לישראל ומוות לארה"ב, והכול בשביל האש - אני לא מפסיק לחשוב על זה בחיבה. עם הרעלות השחורות שלהן, הן נדמות בעיניי כנזירי זן בודהיסטי בגלימות כתומות, היוצרים בשתיקה סבלנית מנדלות מסחררות מגרגירי חול צבעוני, רק על מנת לראותן נשטפות במים או מתפזרות ברוח.

הצעקה האחרונה/ איור: תמיר שפר

לפריסה ולחברותיה לא מפריע בכלל לעמול מבוקר עד ליל על יצירה שדבר לא יישאר ממנה. מחמודי סיפרה שאין בלבה שנאה כלפינו או כלפי העם האמריקאי, והאמנתי לה כי גם בלבי אין שנאה כלפי העם האיראני. ובכל מקרה, מי שעובדת במפעל דגלים, מזיקה פחות לעולם ממי שעובד במפעל טילים. אני לא שמח לראות דגלי ישראל עולים באש, מן הסתם, אבל מוכרחים להודות שיש פה סוג של יופי מעורפל.

ב. "הצעקה דוהה!", זעקו השבוע הכותרות בעמודים האחוריים. חלק מהצבעים שבהם השתמש מונק בציור (לפני כ-120 שנה) התחמצנו בשנים של חשיפה לאור, וחלקים שהיו כתום וירוק דוהים לגוני אוף-ווייט, כולל באזור הפה של אחת הדמויות האייקוניות ביותר בתולדות האמנות.

החוקרים, כך קראתי, מעבירים את הציור שלל בדיקות והדמיות חדשניות בקרניי לייזר, בקרני רנטגן, במיקרוסקופ אלקטרונים, מנתחים ננו-גבישים שגדלו על הציור, מה שאתם רוצים. במקביל, הם מנסים לשחזר במדויק פלטת צבעים בת יותר ממאה שנים עם הרכב כימי ייחודי, מתוך שפופרות הצבע המקוריות של האמן שמת מזמן, והכול במטרה לראות את הציור "כמו שהוא", שזה קצת כמו לחזור אחורה בזמן. ואם אי אפשר לחזור בזמן, לכל הפחות לעצור אותו. ואם לא לעצור, להאט, לשמור על הציור. שלא ידהה, שלא ייעלם, שיישאר.

אני הכי אוהב לראות סרטונים על רסטורציה של יצירות אמנות, ומתרגש מאוד במוזיאונים - אבל לפעמים ראוי לחשוב על המקור של יצירת האמנות כחלק מהעולם, כדבר חי; הרי שום דבר לא חי לנצח. דברים מתים, דברים דוהים, דברים נסדקים, דברים נמסים ומתפוררים - וזה בסדר כשזה לא קורה לך. לפעמים אני קורא בלבי לאחיי מקהילת הרסטורציה: יש לנו מספיק העתקים באיכות מעולה, אז בואו ניתן לכמה מהמקורות להיות מה שהם - יצירות התלויות בזמן.

הרי אם אפשר לשחזר את כל יצירות המופת המפעימות של האמנות לנצח נצחים, אף פעם לא יהיה לי באמת בוער לסור למוזיאון ולראות את "הצעקה" במקור; הרי היא זהה להעתק.

אם כל יצירות המקור של האמנות היו מתפוררות ומתמסמסות לנגד עינינו, אנשים היו רצים כמו משוגעים ממוזיאון למוזיאון. אנשים לא היו עובדים, אנשים לא היו ישנים, אנשים לא היו אוכלים, אנשים לא היו מצביעים, אנשים לא היו שורפים דגלים, רק רצים ממוזיאון למוזיאון, בולעים את יצירות האמנות עצמן, אלה שידי שהאמן עצמו נגעו בהן, בשקיקה ובבהילות, לפני שייעלמו לנצח. צופים בהן בזמן אמת. נפרדים מהן. זה האדם, אלה החיים וזו האמנות! אבל ככה, כשכל יצירות האמנות מכל הזמנים מחכות לנו במצב טיפ-טופ, אלה לא חיים. אלה העתקים של חיים.

עכשיו הכול ברור, לא? תעשיית הרסטורציה עובדת בשירות הסדר הישן והרע שמוחק את ההבדל האמיתי, הקיים, בין המקור וההעתק. זה אותו סדר שאומר לך, אמנות תמיד תהיה, בינתיים תמשיך לעבוד. רוצה לראות את "הצעקה"? חכה לפנסיה.

לא חשבתי בכלל על הדברים האלה עד שקראתי על מפעל הדגלים בחומיין, אותה קריאה גורלית שהפגישה לראשונה בין פריסה מחמודי לאדוורד מונק.

ג. "הלכתי לאורך שביל עם שני ידידים", כך כתב מונק האקספרסיוניסט הגדול על הציור שלו. "השמש נטתה לשקוע. לפתע האדימו השמיים כדם. עצרתי, כוחי תש, ונשענתי על הגדר. דם ולשונות אש הופיעו מעל הפיורד ומעל העיר. ידידיי הוסיפו ללכת ואני עמדתי שם רועד מחרדה וחשתי צעקה אינסופית עוברת בטבע".

צעקה אינסופית עוברת בטבע, איזה משפט, יא חביבי מונק. הדמות בקדמת הציור לא צועקת, היא מגיבה לאותה הצעקה האינסופית העוברת בטבע. זוהי האימה האמיתית שבציור; הרי לצעוק כל אחד יכול, כפי שמוכיח לנו היומיום. אבל לשמוע, ככה פתאום, את אותה צעקה אינסופית שעוברת בטבע - בשביל זה אתה צריך אופי.

ואתם יודעים מה הכי יפה? שמדובר בצעקה אמיתית. באמת יש צעקה אינסופית שעוברת בטבע. ואנחנו כל הזמן לומדים לשמוע אותה. לפני חודש קלטו אסטרונומים פרץ של גלי כבידה, מעין עיוות או אדווה בזמן ובמרחב שמגיע מעומקי היקום. אורך הצעקה, שהפעם באה בצורת גל, נמשך רק 14 אלפיות השנייה. אבל יש צעקה.

ורק לאחרונה זיהו חוקרים אחרים פרץ מחזורי של קרינת רדיו שמקורו נמצא במרחק של יותר מחצי מיליארד שנות אור מאיתנו. אנחנו לא יודעים מה מקור האות ואיך נוצר - חור שחור, כוכב נייטרונים או תרבות חוצנית - אבל האות הזה, הצעקה האינסופית הזו שנשמעת בטבע, מגיעה ונקלטת בכדור הארץ כל 16.35 יום, כמו שעון קוסמי. הצעקה האינסופית. וככל שמכשירי המדידה שלנו משתכללים, אנחנו רק קולטים עוד ועוד צעקות מרוחקות, שפעם היה מספיק לך להיות אמן בשביל לקלוט.

עוד כתבות

גרנד קניון באר שבע / צילום: יחצ

חיסון פיננסי נגד קורונה? הלוואה עתידית

האמונה בשוק אשראי זול, זמין ונצחי הקהתה בשנים האחרונות את מנגנון קבלת ההחלטות בחברות רבות ● שימוש מושכל בהלוואות עתידיות או בהרחבות עתידיות של אג"ח עשוי לתת מענה חשוב בימים הסוערים שעוד עתידים לבוא

נמל ריק, ואלפים שממתינים להחזר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

שילמתם על כרטיס והטיסה בוטלה? כל השיטות של חברות התעופה לא לעזור לכם

חוק התעופה הישראלי מעגן את הזכות להחזר כספי של עלות כרטיס הטיסה בבירור ● אולם תלונות רבות שהגיעו לידי "גלובס" מספרות כי החברות עושות ככל שביכולתן על-מנת לעקוף את החוק, תוך שימוש באמצעים פסולים ● אז מה בכל זאת ניתן לעשות? לא בטוח שהרבה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד המשפטים הקים ועדה לטיפול בסוגיית "כוח עליון" בחוזים שמופרים בתקופת הקורונה

זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

מתחם סומייל / צילום: איל יצהר, גלובס

סכסוך בקבוצת הרכישה של חג'ג' בסומייל: הליווי הבנקאי מתבטל

חברים בקבוצה לבניית פרויקט אינפיניטי במרכז ת"א, הכולל 237 דירות, טוענים כי ראשיה פעלו להגדלת מספר הדירות בפרויקט ללא ידיעתם ● כתוצאה מהסכסוך הליכי היתרי הבנייה מעוכבים, והבנק החליט לבטל את הליווי

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

שדה תעופה רמון / צילום: סיון פרג'

שדה התעופה רמון ישמש כחניון למטוסים של חברות תעופה זרות

רשות שדות התעופה הציעה לחברות תעופה אירופיות להגיע לישראל עם הבטחה למחיר חניה מוזל ביחס לאירופה ● שתי חברות צפויות לשגר לישראל מטוסים לאחסון כבר בשבוע הבא

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

אתר בנייה באשדוד / צילום: יח"צ

הממשלה החליטה: ענף הבנייה לא יושבת

ההחלטה התקבלה לאור ההכרה בנזקים הכלכליים המרובים שהפסקת עבודה מוחלטת עלולה לגרום ועקב העובדה שבתוך כשבוע הענף יושבת בשל חג הפסח

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

יאט"א: ענף התעופה יחזור לפעילות מלאה רק ברבעון הרביעי של 2021

ארגון התעופה העולמי (יאט"א): לחברות התעופה יש יתרה של 35 מיליארד דולר על כרטיסים שבוטלו ● "קוראים לצרכנים לקבל הבנה זיכוי במקום החזר כספי על טיסה שבוטלה".

נפגעות הקורונה בבורסה: חברות אופנה, תעשייה, הייטק ותיירות / צילום: עינת לברון

לא כולן מתרסקות במשבר: הכירו את החברות שמרוויחות ממשבר הקורונה

פעילותן של כמעט כל החברות הנסחרות בבורסת תל אביב נפגעה ממשבר הקורונה העולמי ● מנגד, בולטות חברות ספורות שעסקיהן נהנים מ"חסינות" להשפעות השליליות של הווירוס הקטלני, וכמה מהן אף מצליחות ליהנות מצמיחה בעקבות המצב

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

מגבלות התנועה מחמירות ומספר סניפי הבנקים שיקבלו קהל יצטמק ל-15%

זאת החל ממחר, ה-1 באפריל, ולעומת הנחיה קודמת שדיברה על מתן שירות פורנטלי לציבור הרחב בכ-25%-30% מסניפי הבנקים

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מיזם הבדיקות בסופרמרקטים של משרד הבריאות ומכון ויצמן נדחה

עפ"י הערכות, הסיבה לדחייה עשויה להיות פערים בין משרד הבריאות לבין מכון ויצמן, שהיה אמור לבצע את בדיקות הקורונה ברשתות השיווק ● עדיין לא ברור אם המיזם הוקפא או בוטל לחלוטין

פעולות חיטוי בבית חולים במדריד, ספרד / צילום: Bernat Armangue, AP

טרגדיה בספרד: 849 מתים מקורונה ביממה האחרונה - הכי הרבה עד כה

מספר המתים הכולל מקורונה בספרד הגיע ל-8,189 ומתקרב לנתון באיטליה, שעומד על כ-11 אלף בני אדם ● באופן מדאיג, מספר הנדבקים החדשים בספרד עלה ב-9,000 בני אדם ביממה האחרונה לסך של 94,000 מקרים עד כה; כ-5,600 איש מאושפזים בטיפול נמרץ

צוות אקסוניוס. עופרי שור, דין זיסמן, אבידור ברטו בצילום אבישי פינקלשטיין

חברת הסייבר אקסיוניוס גייסה 58 מיליון דולר כדי להמשיך להגן על רשתות

אקסיוניוס גייסה עד היום 95 דולר בסך הכול, והיא מעסיקה 80 עובדים בתל אביב ובניו יורק ● מהחברה נמסר כי הכנסותיהם השנתיות גדלו ב-910% בשנת 2019 ביחס לשנה שלפניה, וכי הם אחת מחברות הסייבר שצמחו בצורה הכי מהירה בשנה האחרונה

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

ג'ונסון, מקרון וטראמפ. כל האמת על תוכניות החילוץ / צילום: רויטרס

האותיות הקטנות של תוכניות החילוץ הגדולות שפועלות מסביב לעולם

חברי הכנסת יאיר לפיד, ניצן הורוביץ ואיציק שמולי התייחסו השבוע למדיניות הכלכלית בעולם בימי המשבר, אבל לא תמיד דייקו ● צוות "המשרוקית של גלובס" יצא לבדוק מי אמור לקבל כמה, איפה ומתי, ומה שלא פחות חשוב - מה מופיע באותיות הקטנות

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

החשב הכללי באוצר: הקורונה אינה כוח עליון בענף הבנייה; נשיא התאחדות בוני הארץ: "קיבלנו ירי בגב"

לפי הודעת סגן החשב הכללי באוצר, בשלב זה לא תוכר התפרצות מגיפת הקורונה בישראל כ"כוח עליון" שבגינו יתאפשר לקבנים לאחר בפעולות שאותן התחייבו לבצע ● נשיא התאחדות בוני הארץ הגיב בהבעת זעם על הדברים

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת החודש

כמעט מחצית מדורשי האבטלה החדשים במרץ: צעירים בני 34-20

מאז אתמול ב-17:00 נרשמו 7,130 דורשי עבודה ● 89.9% מהנרשמים בשירות התעסוקה מתחילת מרץ נמצאים בחל"ת, 6.4% פוטרו ● שיעור האבטלה עומד על 23.3%