חדלות פרעון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
לפני מספר ימים ניתנה בבית המשפט העליון החלטה מפי כבוד השופט נעם סולברג, אשר אישר את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה בנסיבות המיוחדות של התיק מוצדק לאשר מימוש נכס על-ידי כונס הנכסים ללא התמחרות.
החלטה זו שוב מעלה לדיון שאלות הנוגעות לדרך המינוי של כונס הנכסים, לתפקידו ולקונפליקטים הטבועים בהליך המורכב והרגיש של כינוס נכסים, וייתכן שאף מחייבת בחינה מחודשת של הכללים הנהוגים בהליך מעין זה.
הליך כינוס הנכסים טומן בחובו אינטרסים ורצונות של "שחקנים" שונים - בראש ובראשונה, הנושה המובטח, אשר לטובתו שועבד הנכס שאת מימושו מבקש הכונס לבצע; החייב; הנושים האחרים; בית המשפט שמינה את הכונס; צדדים שלישיים נוספים; וכמובן - כונס הנכסים עצמו.
תכלית תפקידו של כונס הנכסים היא מכירת הנכס באופן כזה שבאמצעות השאת התמורה, יקבל החייב את מרב התמורה בגין נכסיו והנושים, כולם, יוכלו לקבל את מרב התמורה לה הם זכאים.
לא ניתן להתעלם מהדמיון הרב שבין מאפייני כונס הנכסים למאפייני הנאמן בהליכי חדלות פירעון.
גם כונס הנכסים עצמו, חב, חובות נאמנות שונות, ולעתים סותרות זו לזו. מחד, חב כונס הנכסים חובות כלפי כלל הנושים לרבות החייב, להשאת התמורה המתקבלת בגין הנכס. מאידך, חב כונס הנכסים בחובות כלפי המציעים הפוטנציאליים, לניהול ההליך בהגינות ובשקיפות, ככל האפשר, כפקיד בית משפט.
אולם בניגוד למינוי כונס נכסים הנעשה כיום בהמלצת אחד הצדדים (בדרך-כלל הבנק), המחוקק הבין שתפקידו של הנאמן בהליך חדלות פירעון מחייב רפורמה. חוק חדלות פירעון החדש שינה את המצב הקיים וקבע כי מינוי הנאמן ייעשה באופן אובייקטיבי, שוויוני ושקוף, מתוך מאגר נאמנים אובייקטיבי ומתוך רשימה המוגשת לממונה על חדלות פירעון ומוצגת לבית המשפט, וזאת לעומת הדין הישן, לפיו מינוי הנאמן היה מבוסס במקרים רבים על הצעות הצדדים להליך - החייב ונושים מסוימים. שינוי זה מבטיח שהנאמן לא יהיה מחויב למי מהצדדים ויפעל בהתאם לתפקידו ושיקול-דעתו בלבד.
רצוי ואף ראוי, לדעתי, לבחון שינוי דומה אף בנוגע למינוי כונסי נכסים, וליישר קו בין הליך כינוס נכסים ובין הנורמות החדשות המוחלות בהליכי חדלות פירעון.
בין היתר מוצע לשקול אפשרות להחלת רפורמה מקיפה במכירת נכסים בהוצאה לפועל תוך התאמת כללי מינוי בעל התפקיד לאותם כללים שנקבעו בהליך חדלות פירעון, קרי מינוי בעל תפקיד זר להליך ואובייקטיבי על-ידי רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט.
מהפך זה בהליך מינוי כונס נכסים יגביר את השקיפות, האובייקטיביות הפתיחות והאמון של הצדדים בתהליך. יש לזכור כי לרוב בשלב מינוי כונס הנכסים עסקינן בתקופת משבר עבור החייב אשר אינו כשיר (נפשית וכספית) לעמוד על זכויותיו ואף חסר אמון בנושה ובכל מי שפועל מטעמו. ייתכן כי דווקא במצב זה קיימת חשיבות רבה למינוי בעל תפקיד זר להליך, אובייקטיבי ומקצועי, ולו בלבד על-מנת שהצדק לא רק ייעשה אלא אף ייראה.
הכותב מתמחה בהתמודדות מול המערכת הבנקאית, מרצה בתחום ומחבר הספרים "החוזה הבנקאי כחוזה יחס", "פרקים בדיני בנקאות" ו"חוק אשראי הוגן"