מה הוביל שופטת ושתי פרקליטות להיפגש בחשאי עם אפי נוה

שופטת בית משפט שלום בדימוס, לימור מרגולין-יחידי, ושתי פרקליטות בכירות, עו"ד הדס (דסי) פורר-גפני, המשנה לפרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי), ועו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, לשעבר מפרקליטות מחוז מרכז, נפגשו בחשאי עם יו"ר  לשכת עורכי הדין דאז, עו"ד אפי נוה, ועם חברת הוועדה לבחירת שופטים, עו"ד אילנה סאקר, בניסיון לשכנע אותם להסיר את התנגדותם למינוי קבוע של מרגולין-יחידי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - כך נודע ל"גלובס".

לפי המידע שבידי "גלובס", הפגישה שנערכה בקיץ 2017 התקיימה ללא ידיעת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. זאת, בניגוד לכללי האתיקה לשופטים, ובניגוד להנחייתה הפומבית של נשיאת העליון בדימוס, מרים נאור, שאסרה על שופטים מכהנים להתראיין על-ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים באופן פרטי, ללא תיאום עימה.

עוד לפי המידע שבידי "גלובס", עורכות הדין פורר-גפני וסבידור-גולדנצוויג היו בכירות בפרקליטות בזמן הפגישה, והגעתן לפגישה בצוותא עם השופטת במטרה לתמוך בקידומה, נעשתה שלא בתיאום מראש עם נציגי לשכת עורכי הדין. עצם השתתפותן של פרקליטות בכירות בפגישה חשאית שנועדה לתמוך בקידומה של שופטת שהפרקליטות מופיעה מולה, מעלה תהיות קשות.

השופטת מרגולין-יחידי מבית משפט השלום בתל-אביב מונתה באוקטובר 2016 כמינוי זמני לשנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על-פי בקשת נשיא המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין.

אורנשטיין, שמונה לתפקידו במאי 2016, פנה לשרת המשפטים דאז, איילת שקד, ואמר לה כי יש מחסור בשופטים המתמחים בעבירות מיסוי ובעניינים כלכליים, ולכן הוא מבקש להקפיץ את מרגולין-יחידי למחוזי. לבקשתו, שקד מינתה אותה כמינוי זמני לשנה אחת על חשבון תקן של בית משפט השלום. מרגולין-יחידי קיוותה לקבל מינוי קבוע לבית המשפט המחוזי, כפי שמקובל אצל שופטים שמונו במינוי זמני. אולם בסופו של דבר זה לא קרה, והיא פרשה משיפוט בנובמבר 2019.

אחת הסיבות שמרגולין-יחידי לא קיבלה מינוי קבוע במחוזי הייתה, ככל הנראה, התנגדות של הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין למינוי, בטענה כי היא שופטת תביעתית וקטיגוריאלית. לכן גם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים סירבו לתמוך במינויה הקבוע למחוזי.

לאחר שהגיעו אל שרת המשפטים דאז שקד תלונות מצד לשכת עורכי הדין, היא הצטרפה להתנגדות הלשכה. בכך למעשה נחסמה דרכה של השופטת מרגולין-יחידי לקבל את מינוי הקבע, והיא נדרשה לחזור לבית משפט השלום. הגורמים הרלוונטיים מצאו פתרון ביניים שאיפשר לה להמשיך תמשיך לנהל את תיקי המחוזי שכבר הגיעו לשולחנה וטרם הסתיים הדיון בהם. 

לפי המידע שבידי "גלובס", הפגישה עם נוה וסאקר בקיץ 2017 נועדה, כאמור, להסיר את התנגדות לשכת עורכי הדין למינוי הקבוע של השופטת מרגולין-יחידי לבית המשפט המחוזי, ולצורך כך היא גם הביאה איתה לפגישה את הפרקליטות הבכירות, סבידור-גולדנצוויג ופורר-גפני.

 עו"ד אילנה סאקר / צילום: רפי קוץ

הכעס של הנשיאה אסתר חיות

בהמשך, דבר קיומה של הפגישה החשאית דלף והגיע לאוזנה של נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, כשלדברי גורמים המעורים במקרה, היא כעסה על התנהלות השופטת מרגולין-יחידי. לדברי גורם ששוחח עם חיות באותה עת, הוא שמע ממנה שהיא חושבת שמרגולין-יחידי עשתה מעשה שלא ייעשה, והיא לא תקודם.

למרות זאת, העניין נשמר בסוד, וחיות לא נקטה צעד כלשהו בנוגע לפגישה של מרגולין-יחידי ושתי הפרקליטות עם נוה ועם סאקר. בנובמבר האחרון, כאמור, ולאחר שהבינה כי אבדו סיכוייה להתקדם והיא תיאלץ לשוב לבית משפט השלום, הודיעה השופטת מרגולין-יחידי על פרישה מוקדמת, בגיל 52 בלבד.

תיקים רבים בתחום הפלילי

השופטת בדימוס לימור מרגולין-יחידי גדלה בפרקליטות. היא עבדה בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחשבה כפרקליטה מוערכת עד מינויה לשופטת בבית משפט השלום בתל-אביב ביוני 2007. מאז מינויה לשיפוט היא דנה בתיקים רבים בעיקר בתחום הפלילי. בין היתר היא גזרה על הזמר קובי פרץ עונש מאסר במאי 2016 לאחר שהרשיעה אותו בהעלמת מס.

עו"ד הדס (דסי) פורר-גפני מכהנת כמשנה לפרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי). פורר-גפני כיהנה בעבר כמנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז תל-אביב ואף כיו"רית ארגון הפרקליטים. פורר-גפני נטלה חלק מרכזי בשביתת הפרקליטים הממושכת בשנת 2010.

עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג פרשה לגמלאות מפרקליטות המדינה ביולי 2019, לאחר 35 שנות עבודה בפרקליטות. בתפקידה האחרונה כיהנה במשך כעשור כמשנה לפרקליטת מחוז מרכז. במהלך כהונתה של עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג בפרקליטות היא הופקדה על הטיפול בפרשת "האי היווני", שבמסגרתה נחשד איש העסקים דודי אפל כי שיחד את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל ובנו גלעד. ב-2004 החליט היועמ"ש דאז מני מזוז לסגור את התיק נגד אריאל וגלעד שרון, נגד עמדת פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל. אפל עצמו הואשם והורשע במתן שוחד. סבידור-גולדנצוויג עצמה הייתה במוקד הסערה ב-2003, כאשר נתפסה שהעבירה פרטים מתוך התיק לכתב מקומון ירושלמי. בעקבות כך הוצאה סבידור-גולדנצוויג לחופשה כפויה, אולם חזרה בהמשך לעבודתה לאחר שבית הדין למשמעת הסתפק בעונש של נזיפה וקנס כספי.

הפרקליטות: "חלק ממפגשים קבועים"

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "במחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין ישנה ועדה מייעצת אשר ממליצה לחברים בוועדה לבחירת שופטים על חברי המחוז המועמדים לשפיטה וכן על שופטי שלום במחוז המועמדים לקידום למחוזי. פגישות בין הוועדה המייעצת לבין נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים התקיימו באופן קבוע בנוגע למועמדים לשיפוט. הפגישה בעניינה של השופטת לימור מרגולין-יחידי התקיימה במסגרת פעילותן של עורכות הדין ענת סבידור-גולדנצוייג והדס פורר-גפני בוועדה של הלשכה, פעילות הפתוחה בפני עורכי דין מהמגזר הפרטי והציבורי כאחד, ואינה נעשית בהכרח מטעם מקום עבודתם של חברי הוועדה".

 עו"ד הדס פורר־גפני / צילום: רוני שיצר

יצוין כי בניגוד לנטען בתגובת הפרקליטות, עו"ד פורר-גפני לא הייתה חברה בוועדה המייעצת של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין. גם אפי נוה ואילנה סאקר לא היו חברים בוועדה המייעצת, ודיוניה לא התקיימו בנוכחותם. כמו כן, על-פי הנוהל התקין, המועמדים לשיפוט לא הופיעו בפני חברי הוועדה למינוי שופטים אלא בפני הוועדה המייעצת.

חבר הוועדה למינוי שופטים לשעבר מטעם לשכת עורכי הדין, חאלד זועבי, אמר ל"גלובס" בעניין זה כי "שופטים מכהנים שביקשו להתקדם לא היו מופיעים בפני הוועדה המייעצת, על-פי הנחיית נשיאת בית המשפט העליון. מלבד זאת, הוועדה המייעצת העבירה המלצותיה בכתב לכל חברי הוועדה למינוי שופטים ולא הופיעה בפגישה אישית עם חברי הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין".

מדוברות הרשות השופטת נמסר כי "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הביעה את עמדתה, שלפיה חל איסור על שופטים מכהנים המועמדים לקידום להיפגש עם חברי הוועדה לבחירת שופטים ללא אישור מראש. עמדה זו משקפת אף את עמדת השופטים חברי הוועדה לבחירת שופטים, כפי שהובאה במהלך דיון שהתקיים בוועדה ביום 29 בספטמבר 2016, טרם כהונתה כנשיאה.

"מרגולין-יחידי הייתה מועמדת למחוזי פעם אחת בלבד, לוועדה שהתכנסה ביום 24.10.2017, וזאת טרם כניסתה של הנשיאה חיות לתפקידה. בוועדות שהתקיימו בפברואר 2018 ומאי 2018, לאחר כניסתה של חיות לתפקיד, לא הייתה מרגולין מועמדת למחוזי".

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מסרה: "שירותי לובינג חשאיים של פרקליטות עבור שופטת מכהנת הם פסולים מן היסוד. שופטים מכהנים חייבים להקפיד על הפרדת רשויות, וגם הפרקליטות חייבת להבין שפרקליט שמונה לתפקיד שיפוטי, חייב להתנתק לחלוטין ממקום עבודתו הקודם. מרגולין-יחידי פעלה באופן פסול מהיסוד, ולכן לא קודמה ובחרה לפרוש". 

השופטת שקבעה כי יחסי נבחר ציבור-כלי תקשורת יכולים להיחשב כשוחד

פסק הדין האחרון שפרסמה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, לפני פרישתה לגימלאות בנובמבר 2019, היה ההרשעה של איתמר שמעוני, לשעבר ראש עיריית אשקלון, בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. הכרעת הדין של מרגולין-יחידי עוררה הדים רבים לאור הקווים הדומים בין האישום נגד שמעוני לבין האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 2000 ו-4000, בכל הנוגע לקבלת שוחד על-ידי נבחר ציבור באמצעות השפעה על כלי תקשורת.

שמעוני הורשע בקבלת שוחד בגובה 150 אלף שקל, יחד עם אחיו עופר, מאיש העסקים האשקלוני יואל דוידי. כספים אלה, קבעה השופטת מרגולין-יחידי, הוסוו כעסקת תיווך בחשבונית פיקטיבית. לצד זאת, שמעוני זוכה מהאישום השוחד שזכה לכינוי "הסיקור התקשורתי האוהד". לפי אישום זה, בתמורה לקידום עסקיו של איש עסקים מקומי, קיבל ממנו שמעוני טובות הנאה, לרבות בדמות קניית אתר אינטרנט מקומי שביקר בחריפות את ראש העיר, והשבתתו מיד לאחר מכן. 

על אף זיכויו של שמעוני מהעבירה הנוגעת לקבלת שוחד באמצעות השפעה על כלי תקשורת, השופטת מרגולין-יחידי קבעה באופן מפורש כי בתנאים מסוימים יכולה מערכת יחסים בין נבחר ציבור לבין כלי תקשורת להיחשב כמערכת יחסים שוחדית.

לפי הכרעת הדין שלה, אחד השיקולים הוא אם כלי התקשורת מוחזק בידי גורם שיש לו אינטרסים חיצוניים-כלכליים בכלל ומול נבחר הציבור בפרט, ומהם האינטרסים העסקיים. שיקול נוסף הוא אם כלי התקשורת מחזיק באופן עקבי בעמדה ובהשקפת עולם כלשהי, שמתיישבת מבחינת האג'נדה שלו עם פרסומים הנוחים לנבחר הציבור, או שמא הפרסומים ברוח האמורה נובעים רק מהקשר עם נבחר הציבור ו/או מבטאים שינוי בעמדה; וכן אם היוזמה למעורבות נבחר הציבור מגיעה מצד כלי התקשורת, בעקבות הנחיה כללית או ספציפית של בעליו.

לאחר הכרעת הדין אמרו גורמים בפרקליטות כי המבחנים לסיקור חיובי כשוחד בתיק שמעוני תואמים את החשדות נגד נתניהו. מנגד, פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו הסתכלו על חצי הכוס המלאה מבחינתם בהכרעת הדין בעניינו של שמעוני ומסרו כי "אם בית המשפט סגר היום תיק שוחד הרבה יותר חמור ממה שנטען בתיק 4000 - רכישת אתר אינטרנט ביקורתי נגד ראש העיר ב-600 אלף שקל וסגירתו מיד לאחר הרכישה - ברור שתיק 4000 קורס".