גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשטר הסיני בכל פינת רחוב: המלחמה בקורונה, גרסת השכונה

780 מיליון סינים, מחצית מאוכלוסיית המדינה, נמצאים עדיין תחת הגבלות תנועה שונות כדי למנוע את התפשטות הנגיף ● מי שאחראיות על יישום ההגבלות הן השכונות והקהילות, שלפעמים הולכות רחוק מדי

שער בכניסה לשכונה בעיר שנחאי / צילום: רויטרס ALY SONG
שער בכניסה לשכונה בעיר שנחאי / צילום: רויטרס ALY SONG

צ'ן הצעיר מהעיר צ'אנגג'ואו במזרח סין רק רצה לפגוש את חברתו לדייט ביום האהבה בשבוע שעבר. לפי הדיווח בתקשורת הסינית, צ'ן התייצב שמח וטוב לב בשער מתחם המגורים מוכן לצאת לבלות, אך שם נתקל בעובד קהילתי שהזכיר לו את תקנות השכונה לפיהן לתושבים מותר לצאת מהבית פעם ביום, למקסימום שלוש שעות ביום ורק למטרות חיוניות כמו קניות. צ'ן לא מיהר לוותר, הוויכוח בין השניים התלהט והעובד הקהילתי קרא למשטרה. הפגישה הרומנטית בוטלה למרבה הצער.

שבועיים בדיוק חלפו מאז הכריז נשיא סין שי ג'ינפינג על "מלחמה עממית" נגד נגיף הקורונה וקרא לנייד את כל הכוחות למאבק. המלחמה העממית הזאת מתנהלת לא רק במחוז חביי, מוקד המגפה, אלא גם אלפי קילומטרים ממנו. לפי הערכה, כ-780 מיליון סינים, מחצית מהאוכלוסייה של מדינת הענק כולל תושבי הערים הגדולות שנחאי ובייג'ינג, עדיין נמצאים תחת משטר כזה או אחר של הגבלות תנועה במטרה למנוע את התפשטות הנגיף.

חברי מפלגה ומאבטחים שכירים

המלחמה בקורונה היא אמנם מטרה לאומית אך מתנהלת קודם כל ברמה השכונתית והקהילתית. מערכת השלטון הסינית בנויה על חלוקה וחלוקת משנה של המדינה לאזורים קטנים, מרובעים, לרחובות וקהילות, כשלכל יחידה כזו ממונה מנהל וצוות. עובדי הקהילה הממשלתיים, בשילוב עם ועדות קהילתיות שנבחרות על ידי הדיירים, חברות ניהול נכסים פרטיות, מתנדבים חברי המפלגה קומוניסטית ומאבטחים שכירים הם כיום קו ההגנה המרכזי במלחמה מול התפשטות הנגיף. בימי שגרה המערכת הצפופה הזו נועדה לאתר מבעוד מועד איומים על הסדר החברתי והיציבות השלטונית, ועכשיו היא מגויסת בכל העוצמה ליישום מדיניות עוצר וסגר.

ברובע דונגצ'אנג, החלק המזרחי של העיר העתיקה של בייג'ינג, גרים 794 אלף בני אדם, הרבה יותר מאשר תושבי תל אביב כולה. אבל המספרים החשובים ביותר בימים אלה של התמודדות עם הקורונה הם 177 קהילות ו-784 שכונות שיש ברובע. במסיבת עיתונאים ביום ראשון שיגרה הנהלת הרובע שורה של הנחיות חדשות לקהילות והשכונות בנוגע להחמרת מדיניות הסגר. השכונות נדרשות להקטין למינימום את שערי הכניסות והיציאות מתוכן ולהגדיל את מספר המאבטחים שיפקחו 24 שעות ביממה על הנכנסים והיוצאים.

ב-2016 יצאה הממשלה הסינית ביוזמה לפרק את החומות המקיפות את רוב שכונות המגורים בערים הגדולות כדי לאפשר תכנון יעיל יותר, אך בימי הקורונה הכיוון השתנה לחלוטין והנהלת רובע דונגצ'אנג קוראת לבנות גדרות ומחסומים סביב שכונות לא מגודרות. אם זה לא אפשרי, צריכות השכונות להציב מאבטח במקום אסטרטגי, אפילו בכניסה למעלית. גם בימים רגילים מוצפת בייג'ינג במאבטחים שכירים לא חמושים שנראים לרוב משועממים למדי, אך כעת עבודתם הפכה רצינית וחשובה יותר. "אם כל קהילה תוכל להחזיק את קו ההגנה, אנחנו ננצח בוודאות את הקרב הזה", הבטיח ואנג צ'ינג ואנג, ראש מחלקת הארגון של הרובע.

חלק מהתקנות אותן צריכות הקהילות ליישם גורפות. בבייג'ינג למשל נכנסה בשבוע שעבר לתוקף הוראה המחייבת כל מי ששב מעיר אחרת, בסין או בחו"ל, להיכנס לבידוד בבית במשך 14 יום. תושבים השבים לעיר חייבים להודיע על כך מראש לשכונה ולמקום העבודה, ואם ביתם אינו מתאים לבידוד מכל סיבה שהיא, הם יישלחו למתקנים מיוחדים שהוכנו מראש כמו בבתי מלון. אסור להם אפילו לצאת לחדר המדרגות, כשאנשי הוועדות הקהילתיות והמתנדבים הם אלו שאמורים לקנות להם מוצרי מזון, לבדוק את מצבם הרפואי ואפילו לזרוק עבורם זבל.

אלא שהמערכת הסינית נותנת לגורמים המקומיים גם הרבה חופש ליישם את המדיניות לפי ראות עיניהם ואפילו בתוך בייג'ינג אפשר למצוא שונות גדולה. לצד שכונות וקהילות המעניקות חופש תנועה רחב לתושבים, שיכולים לצאת ולהיכנס כרצונם, בקהילות אחרות המדיניות קפדנית בהרבה, כשרק בן משפחה אחד יכול לצאת מהבית בכל פעם או שמותר לצאת רק לעבודה. בשכונות רבות בבייג'ינג מציבים גם עמדות לבדיקת חום בשער הכניסה ואוסרים לחלוטין על כניסת אורחים מכל סוג שהוא.

הלהיט האחרון בקרב השכונות ברחבי סין הוא הנפקה של תעודות כניסה ויציאה לתושבים, בלעדיהן לא יוכלו להיכנס חזרה הביתה. התעודות משווקות כאמצעי זהירות, כיוון שהן מונעות את פוטנציאל ההדבקה הגלום בתור בשער הכניסה לצורך רישום פרטים. לעיתים מדובר בתעודות פשוטות הכתובות בכתב יד ולעיתים אלו מצוידות בברקוד ממוחשב שמייעל את התהליך. על חלק מהתעודות נכתב כי תושב שחום גופו עולה על 37.3 מעלות לא יוכל להיכנס בשום מקרה פנימה.

הבעיה המרכזית היא שהחופש אותו מקבלות הקהילות והשכונות ביישום הנהלים מוביל לא פעם להפרזות והגזמות שונות, מעודף התלהבות ותחרות בין הגורמים המקומיים או פשוט מחשש להפוך למוקד הבא של המחלה. לנטייה של הרשויות המקומיות בסין ליישום רדיקלי של הוראות מלמעלה יש אינספור דוגמאות מההיסטוריה. כאשר הגדירה סין ב-1980 את מדיניות הילד האחד למשל, היו אזורים בסין שאכפו אותה בצורה רכה יחסית על ידי קנסות למי שהביא ילד שני, בעוד במקומות אחרים פעלו בצורה ברוטאלית שכללה הפלות כפויות ועיקור.

כך קורה גם בימי הקורונה. לצד דיווחים יפים על קהילות שהתגייסו להקל את חייהם של תושבים קשישים ובעלי מוגבלויות בימי המשבר, אפשר למצוא דוגמאות לכאלו שבחרו ביישום נוקשה מדי. בסרטון אחד שעורר סערה באינטרנט הסיני, נראים מתנדבים פורצים לדירה של משפחה בת שלוש נפשות והורסים את השולחן המיועד למשחק המה-ג'ונג. "אסור לכם לשחק מה-ג'ונג בתקופה הזו", נשמע אחד המתנדבים צועק ברקע. אם בני המשפחה בכל מקרה גרים יחד, מה ישנה בעצם מה הם משחקים?

גרים בשכירות? תישארו בחוץ

ברשתות החברתיות בסין פורסמו גם שלל סיפורים על דיירים שהפכו להומלסים אחרי שנאסרה עליהם החזרה לשכונתם. בחורה סינית ששבה לעיר חאנגג'ואו מחופשת ראש השנה גילתה כי המאבטח בכניסה מאפשר רק לבעלי דירות להיכנס למתחם ולא לדיירים בשכירות. כל ניסיונותיה לשכנע אותו כשלו והיא המתינה בקור עד שבעל הדירה הגיע להכניסה. בזמן ההמתנה היא נשבעה לעצמה שכאשר המשבר ייגמר, היא תקנה דירה משלה.

הניו יורק טיימס תיאר את סיפורה של מרצה מאוניברסיטת ג'ג'יאנג באותה האנגג'ואו שנאסר עליה לצאת מהשכונה כדי לקחת את בעלה לבית החולים אחרי שהוא נחנק מעצם דג במהלך ארוחת הערב. הסיבה: רק בן משפחה אחד יכול לצאת מהבית בכל פעם ורק כל יום שני לסירוגין.

אפילו בתוך המערכת הסינית יש מי שמודים כי דברים הלכו רחוק מדי. "הפרקטיקות הללו לא ראויות", אמר צ'ן גואנגשנג, סגן המזכיר הכללי של מחוז ג'ג'יאנג, בהתייחסות למקרים של קהילות שנעלו את התושבים בביתם. בעיתון הכלכלי צ'אישין העירו כי חלק מהצעדים שנקטו קהילות מקומיות כמו מניעת כניסה לשוכרי דירות פשוט אינם חוקיים. היישום המקומי הרדיקלי גם מעכב את החזרה של הכלכלה לעבודה סדירה ולכן בסופו של דבר מהווה יריה ברגל. אלא שההפרזה, ממש כמו ההתגייסות העממית הסינית הרחבה, היא חלק מובנה מהשיטה. 

"ביקום אלטרנטיבי" - מדור חדש ב"גלובס"

נעים מאוד, אני אופיר דור, בן 42 מגבעתיים. לאחרונה חזרתי מארבע שנים של מגורים בבייג’ינג שבמהלכן הכרתי לעומק את הכלכלה, הטכנולוגיה והתרבות הסינית. בתקופת מגוריי בסין כתבתי טורים וכתבות עבור העיתון "כלכליסט" שבו שימשתי לפני כן כעיתונאי, וגם עבדתי בחלק מהתקופה באתר חדשות ממשלתי סיני. 

לפני מספר שבועות חברתי למערכת "גלובס" והוצע לי לפרסם מדור שבועי שבו אנתח את הכלכלה והחברה הסינית במבט מעמיק, מקורי וביקורתי. 

מדי יום חמישי אפרסם ב"גלובס" טור שבועי תחת הכותרת "ביקום אלטרנטיבי", ואני מקווה שהוא יפתח צוהר לכל מי שהכלכלה, החברה והטכנולוגיה הסינית מסקרנות אותו (וגם לנופשים פוטנציאליים, לכשסין תחזור להיות מוקד תיירות לגיטימי כבעבר).

מוזמנים לשלוח הערות ושאלות ל־ofirdor11@gmail.com

עוד כתבות

פרידה ג'אבר / צילום: אתר פנאט

"המגזר נכנס לואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים"

כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט ● לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" ● סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר"

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

שער עיתון "פנאי פלוס" / צילום: צילום מסך

כל עובדי "פנאי פלוס" ו"טיים אאוט" הוצאו לחופשה ללא תשלום

עפ"י התכנון של הנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות", בחודשיים הקרובים לא יצאו גיליונות חדשים של "פנאי פלוס", ובענף מציבים סימן שאלה האם העיתון יחזור גם אחרי תום המשבר ● קבוצת סיגלר הוציאה את עובדי "טיים אאוט" לחופשה ללא תשלום של 45 יום

ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס

קורסים תחת העומס: האתר לקבלת פיצוי לעצמאים לא עומד בביקוש

חלק מבעלי העסקים והמייצגים שמנסים להיכנס לאתר מצליחים לאחר כ-2-3 דקות המתנה, ובהמשך האתר עובד לאט אך הם מצליחים להשלים את הליך הרישום, ואחרים כלל לא מצליחים להיכנס או שנתקעים במהלך מילוי הטפסים באתר

מושיקו גמליאלי / צילום: תמונה פרטית

קבוצת המסעדות מונא: "נתקענו עם סחורה וחובות תזרימיים, היינו צריכים לוותר על האגו"

מושיקו גמליאלי מקבוצת המסעדות מונא: "אנחנו מנסים לפעול עפ"י עיקרון של ערבות הדדית"

נשים ערביות ישראליות מפגינות נגד אלימות במגזר הערבי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

מתווה לתוכנית חומש נוספת למגזר הערבי: הסללה להייטק, העלאת התוצר לנפש וצמצום האלימות

ברקע הבחירות ומשבר הקורונה הכין המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גמליאל את מתווה התוכנית החדשה, שמהווה המשך לתוכנית החומש שמסתיימת השנה • המתווה כולל, בין היתר, הגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים, הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה ושיפור שירותי הבריאות

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת החודש

כמעט מחצית מדורשי האבטלה החדשים במרץ: צעירים בני 34-20

מאז אתמול ב-17:00 נרשמו 7,130 דורשי עבודה ● 89.9% מהנרשמים בשירות התעסוקה מתחילת מרץ נמצאים בחל"ת, 6.4% פוטרו ● שיעור האבטלה עומד על 23.3%

הטבות נדל"ן בצל הקורונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מוותרות על כספים ודוחות תשלומים: אלה ההטבות שמעניקות חברות הנדל"ן

משבר הקורונה משפיע על כל ענף הנדל"ן, ולכל החברות ברור שקשיים או קריסה של סקטורים מסוימים תשפיע עליהן במוקדם או במאוחר ● כמה חברות בענף כבר מציעות הטבות שונות ללקוחותיהן

פטריק דרהי/ צילום:אלון רון

אין פרטנר: מה הוביל לביטול רכישת חברת התקשורת הישראלית בידי הוט

הסיבות שציינה אלטיס, בעלת הוט, לביטול העסקה בהיקף של 3.6 מיליארד שקל: המצב הכלכלי המתדרדר במהירות והסיכויים הקלושים להתאוששות מהירה ● אלטיס לא הצליחה להשיג מכתב התחייבות למימון העסקה מהבנק הצרפתי BNP

אורי וטרמן, מנכ"ל BE / צילום: איל יצהר

"אין פרסום, אין השקות, אין דיילות. זו דרמה. כרגע אנשים מתמקדים בקניות אוכל"

מנכ"ל רשת הפארם Be, אורי וטרמן, מספר על האתגרים בפעילות בצל הקורונה ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על שינוי טעמי הצרכנים והפרת האיזון של המודל העסקי, ומעריך כי מי שיתרגל לקנות אונליין כבר לא יבוא לסניף ● למרות הכול הוא משוכנע שיעמוד בתוצאות שהבטיח

ג'ונסון, מקרון וטראמפ. כל האמת על תוכניות החילוץ / צילום: רויטרס

האותיות הקטנות של תוכניות החילוץ הגדולות שפועלות מסביב לעולם

חברי הכנסת יאיר לפיד, ניצן הורוביץ ואיציק שמולי התייחסו השבוע למדיניות הכלכלית בעולם בימי המשבר, אבל לא תמיד דייקו ● צוות "המשרוקית של גלובס" יצא לבדוק מי אמור לקבל כמה, איפה ומתי, ומה שלא פחות חשוב - מה מופיע באותיות הקטנות

אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג

פרשנות: אלונה ברקת ערערה את מודל הבעלות על קבוצות בישראל

הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע ב-13 השנים האחרונות הודיע על עזיבה בגלל סירובם של שחקני הקבוצה לקצץ בשכרם ● סביר להניח שנטישתה היא רק הסנונית הראשונה, מאחר שרבים מבין בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם הצלקות שיותיר משבר הקורונה

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

פרשנות: בתי חולים כורעים תחת הנטל - אבל "זה הזמן לחשוב בגדול"

זה מה שאומר נגיד הבנק המרכזי לפוליטיקאים - והפוליטיקאים שוקלים הקצאות ענק חדשות לטובת היום שאחרי ● המדינות מהדקות את הפיקוח על תושביהן, ואחת מהן, וירג׳יניה, מרחיקה את תאריך היעד לסיום הסגר עד 10 ביוני

משה וולף, מנכ"ל שב"א / צילום: עינת לברון

שב"א מסכמת שנה ראשונה כחברה ציבורית ויוצאת במהלך לקידום ה-Pinpad במטרה לזרז אימוץ תקן ה-EMV במשק

בשב"א מגלים כי בחודש האחרון יש עלייה חדה ברכישות מקוונות, שמהוות מחצית מהעסקאות במשק, ומוסיפים כי יש ימים עם יותר עסקאות באונליין מאשר עסקאות ב"כרטיס נוכח", בשל משבר הקורונה

קאר שולץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

תרופה של טבע למלריה וזאבת אושרה לטיפול חירום בחולי קורונה

בתגובה זינקה מניית החברה בכ-12% ● זינוק של 120% במניית חברת הטכנולוגיה סופרקום, המספקת פתרונות בתחומי בריאות הציבור והפקת תעודות חכמות

גבי רוטר / צילום: יאיר שגיא

קסטרו: "יש בידי הקבוצה די מקורות כספיים לחזור לפעילות סדירה עם תום המשבר"

קבוצת האופנה מסכמת את 2019 עם הכנסות של 1.73 מיליארד שקל, גידול של כ-39% לעומת 2018 - ואולם הגידול הזה נובע מהמיזוג שביצעה הקבוצה עם הודיס, כך שבפועל המגמה האמיתית שמאפיינת את תוצאות החברה דווקא מעידה על יציבות יחסית

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד המשפטים הקים ועדה לטיפול בסוגיית "כוח עליון" בחוזים שמופרים בתקופת הקורונה

זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

עוצרות דיבידנדים למרות רווחי הגז: מורה נבוכים למצבן הפיננסי המורכב של דלק קידוחים ותמר פטרוליום

חובות של מיליארדי שקלים והאטה כלכלית בהשפעת משבר הקורונה מכניסים את החברות המחזיקות במאגרי הגז של ישראל לעמדת מגננה ● הנפגעת העיקרית עלולה להיות קבוצת דלק, שיכולת החזר החוב שלה נסמכת במידה רבה על הדיבידנדים מדלק קידוחים

ערן יעקב /  צילום: יונתן בלום

תרגיל בפיצוי עצמאים: קחו מענק מהמדינה, שלמו עד 50% מס

המדינה תשית על מקבלי הסיוע לפי תוכנית הסיוע תשלום מס וביטוח לאומי, מה שמבטיח לה החזר של 30%–50% מכל מענק ● קבוצות שלא יקבלו מענק: צעירים, בעלי עסקים חדשים ומשקי בית שמרוויחים יותר מ–340 אלף שקל בשנה

גיורא שחם, יו"ר רשות המים / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות המים תאשר תשלום 80 מיליון שקל לקיבוצי עמק הירדן

מועצת רשות המים צפויה לאשר הבוקר הסכם בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן להשלמת פרויקט מתקן ההשבה בעמק הירדן, למרות טיוטת דוח ביקורת חמור שכתב חשב רשות המים על חריגות תקציביות בפרויקט